תפסיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים

תפסיר (ערבית: تفسير משמעות: "פרשנות") היא המילה הערבית לפרשנות של כתבי הקודש, בדרך כלל של הקוראן. התַאְוִויל היא תת-מערכת של התפסיר, ומשמעותה היא שיבוץ משמעות מסוימת לפעמים על-פי חלום או השראה, לאיה[1]. מחבר תפסיר נקרא מופסיר[2].

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה תפסיר נגזרת מהשורש בערבית פ-ס-ר שמשמעותו היא להסביר ולחשוף‏[3] בהקשר איסלאמי משמעותה היא הבנת וחשיפת רצון אללה, המועבר באמצעות טקסט הקוראן, על ידי משמעות המילה שבו, בערבית, וכן באמצעות חשיבה וידע אישיים של הלומד‏[4]. הגדרה זו כוללת:

  • קביעה של סגנון הטקסט ומה נכתב רק בדרך של צחות לשון.
  • הגדרת מילים שאינן או במידה מועטה בשימוש.
  • הבהרת משמעות של פסוקים‏[5].
  • חילוץ מהכתובים הלכות ופסקי דינים.
  • מתן הסברים למטאפורות משלים ותיאורים ציוריים המופיעים בקוראן.
  • ביאור פסוקים הנראים כסותרים אחד את השני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הדוגמה הראשונה לתספיר ניתן למצוא כבר אצל מוחמד נביא האסלאם. במהלך הנבואה כשגילה את הקוראן, הוא דקלם למלויו פסוקים שכבר אמר בעבר, בדרך-כלל כדי להסביר את משמעם וללמד אותם‏[6]. יסודות מהסברי מוחמד הם:

  • הבהרת משמעות של פסוקים שלא הובנו.
  • ציון מקומות שמות זמנים וכדומה שלא הוזכרו בפסוקים המקוריים.
  • הגבלת משמעויות פסוקים שבמקורם מובנים כמוחלטים.
  • הבהרת ביטויים הנראים כסותרים.

יש מחלוקת בין המלומדים המוסלמיים באשר למידת הפרשנות של מוחמד על הקוראן, יש הטוענים‏[7], כי מוחמד פירש את כל הקוראן, ויש לעומתם הטוענים כי רק על חלקו‏[8]. התפסיר של מוחמד לוקט מאוחר יותר באופן עצמאי לספר, בנוסף הם לעתים מודפסים בספרי חדית' תחת הנושא "תפסיר" לצד סיפורים נוספים על מוחמד‏[9]

אלצחאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של מוחמד, אלו שהכירו אותו באופן אישי, והיו למעשה המוסלמים הראשונים (נקראים בערבית "אלצחאבה"), לקחו על עצמם את משימת פרשנות הקוראן, והדבר פתח עידן חדש של התפסיר. רוב אנשי ה"אלצחאבה" כולל אבו בכר נמנעו מלהעיר הערות משל עצמם אלא רק סיפרו על הערות של מוחמד. אחרים ובכללם אבו עבאס כן השתמשו בידע האישי שלהם בשפה הערבית כדי לפרש את הקוראן. בשלב זה הקוראן עדיין לא פורש במלואו, ולא נפוצו גם פרשנויות באופן נפרד מספרי החדית' לא מעט משום שהקוראן עצמו היה עדיין בהתגבשות ובכתיבה.‏[10]

היורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הדורות הבאים לאנשי האלצחאבה, מלומדי הטביעיון[11] החלו להשתמש בקשת רחבה של מקורות לכתיבת התפסיר. כל הקוראן פורש, וסיפורים על מוחמד הופרדו מהתפסיר לספרים נפרדים. הסברים דקדוקיים ומידע היסטורי הוכנסו לספרים, ונכתבו פרשנויות אישיות והצדקות ודחיות עליהם.

שיטות פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריוואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריוואיה היא פעילות פרשנות הקוראן תוך שימוש במקורות מסורתיים. שיטה קלאסית זו מוסכמת על כל המלומדים המוסלמים. רוב התפסיר בהיסטוריה נכתב על פי שיטה זו, בחלק מהמקרים בגלל ביקורות על שיטות אחרות הכוללות את הטיעונים הבאים:

  • הקוראן מצהיר על עצמו כקל להבנה ובשל כך אין לזוז מהמשמעות המילולית הפשוטה של מילים בו.‏[12]
  • הקוראן מגנה את מי שיפרשהו מנקודת מבטו האישית‏[13]
  • רוב אנשי האלצחבה נמנעו מלשלב את רעיונותיהם האישיים בקוראן.‏[14]

דוגמאות לתפסירים חשובים הם, ג'מאל אל-ביאן שנכתב על ידי אל טברי, ותפסיר אל-קוראן אל-עזים של איבן-כתיר.

המקורות לפסיר מסוג ריוואיה הם:

קוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות תפסיר של הקוראן באמצעות הקוראן עצמו מצויה מאוד, בשל יחסי הפירושים של איות הקוראן אחד עם השני. פסוקי הקוראן מסבירים אלו את אלו, ודבר זה מוביל מוסלמים רבים לחשוב כי מבנה זה מעיד על הרמה הגבוהה ביותר של אותנטיות ואמיתות הספר. הן פירוש מילים והן פסוקים בו מובהרים על ידי פסוקים בהמשך. דוגמה לתפסיר מסוג זה היא תפסיר אל-מיזאן

חדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסיפורים אודות הנביא כדי לפרש את הקוראן. על פי גישה זו הסיוע החיצוני לקוראן החשוב ביותר לפרשנותו, הם המסורות שהועברו בעל-פה אודות התנהגות הנביא, ועליהם ביססו המלומדים המוסלמיים את ההיסטוריה וההלכה המוסלמיים. הקוראן מצהיר שמוחמד הוא האחראי להדרכה והוראת ההתנהגות הנכונה‏[15]. חלק מדברי מוחמד נחשבים כבעלי מקור התגלותי, וחלק נחשבים כמסקנות שהסיק מוחמד על דעתו. היבט חשוב של מסורות אלו הוא מקורם‏[16], לשימוש בסיפורי חדית' בתפסיר, ובאופן כללי, יש להשתמש רק בסיפורים בעלי סיווג אמינות הנחשב לגבוה.

אלצחאבה וטביעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלווי הנביא הקרובים (אלצחאבה), ויורשיהם (טביעיון), גם פירשו את הקוראן. אם לא מוצא דורש התפסיר בנידון שבו הוא עוסק שום התייחסו בקוראן עצמו או בחדית' הוא פונה למקורות והערות שכתבו האלצחאבה ויורשיהם על איות בקוראן. הערותיהם נחשבות לחשובות יותר מאשר סתם היגיון פשוט, משום שהם שהו עם מוחמד זמן רב בקרבתו, ואף שאלוהו פעמים רבות אודות משמעות פסוקים ומילים בהתגלויותיו, ובנוסף היה להם ידע רחב בשפה הערבית ובמחשבה המוסלמית.

ספרות ושירה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה הערבית הקלאסית וטקסט הקוראן, שניהם מהוים מקור טוב, בהפניות אשר נועדו לוודא משמעות של מילים וביטויים ציוריים, מהחלקים הנותרים ללא משמעות בקוראן על פי המקורות שהוזכרו. שימוש בשירה הערבית להגדרת מילים בשפה, מהווה פקטיקה נפוצה עד כי ניתן לומר שאין מלומדים שאינם משתמשים בכך‏[17]

ישראליאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישראליאת הם אוסף המסורות היהודיות והנוצריות. אין המדובר בטקסטים תנכיי"ם אלא במדרשים המסבירים (לעתים קרובות באמצעות סיפורים) את התנ"ך. מדרשים אלו מוסיפים מידע נוסף אודות סיפורים ואישים המופיעים בתנ"ך. מלומדים החל מה"אלצאחבה" והלאה למדו מקורות וסיפורים אברהמיים נוספים, כדי לפרש ולהסביר פסוקים בקוראן, ובפרט משלים בו. על פי האסלאם חלק ממדרשים אלו יכולים להיות מדויקים, אך בגלל שאינם עומדים בקריטריוני האמיתות של החדית' הם אינם משתווים להם ונחשבים למקור ברמה פחותה יותר, ובאופן כללי לא מחבבים להשתמש בהם.

דיראיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיראיה היא השימוש בחשיבה ובסיבתיות, כדי להגיע למסקנות.‏[18] אין המדובר בחשיבה בלבד משום שזו אסורה על פי האסלאם, אלא בדעה המבוססת על מקור קוראני. הפרט החשוב ביותר בדרך זו, היא החשיבה האובייקטיבית של כותב התפסיר המשתמש בדיראיה. תפסירים חשובים שנכתבו בדרך הדיראיה הם אנואר אל-תנזיל שנכתב על ידי אל-באידאווי, ואירשאד אך-עקל א-סלים שנכתב על ידי אבו סעוד אל-חנפי.

תפסיר אסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מוסלמים המאמינים כי אסור ליצור פרשנות לקוראן תוך שימוש בדעה אישית בלבד, הם מתבססים על חדית׳ מאומתת‏[19] המצהירה בשם מוחמד: "אותו אחד שיגיד (משהו) בהקשר לקוראן בלא ידיעה, הוא מצית את כסאו באש"[20] למרות זאת, יש המפרשים את חדית' זו באופן אחר, נאמרים שמשמעות הכתוב היא שאין לפרש את הקוראן ללמדו לאחרים, ולשאת דרשות בו, ללא למידה ועיון מעמיקים קודמים.

לימודי תפסיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפועל קיימים מרכזי לימוד רבים לתפסיר כשכל אחד מייצג את נקודת ראותו הן ברמת היחיד והן ברמת השייכות השבטית קבוצתית, התפסירים הידועים יותר לפי קבוצתם הם;

סוני קלאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפסיר הישן והרחב ביותר. מאופיין על פי רוב בשיטת הריוואיה

מותזילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפסיר המאופיין בחשיבה רציונלית בולטת, ומהווה חלק חשוב בפרשנות הדייארה

תפסיר שיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפסיר הנכתב ולעתים מדגיש את תפיסת העולם השיעית

אחמדייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת האחמדיה עוסקת בהוצאה לאור של תפסירים הכתובים בשפות אנגלית ואורדו.

תפסיר סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסוק בקוראן
  2. ^ ערבית مُفسر‎ וברבים מופסירון mufassirūn
  3. ^ http://www.islamic-awareness.org/Quran/Tafseer/Ulum/Denffor6.html#Principles הסבר על המילה
  4. ^ Al-Zehebi, Al-Tafsir vel Mufassirun
  5. ^ איות
  6. ^ Şatibi, El-muvafakat
  7. ^ לדוגמה אבן תימיה
  8. ^ לדוגמהאל-ע'זאלי
  9. ^ Muhsin Demirci, Tefsir Usulü, 120
  10. ^ http://www.islamicboard.com/quran/5338-history-tafseer.html היסטוריה של התפסיר
  11. ^ יורשי האלצחאבה
  12. ^ קוראןV11:1 , V41:3, V41:44, V54:17, V54:22, V54:32, V54:40
  13. ^ Tirmizi, Tafsir, 1
  14. ^ Taberi, Camiul Beyan, I, 27
  15. ^ http://www.usc.edu/schools/college/crcc/engagement/resources/texts/muslim/quran/016.qmt.html#016.064
  16. ^ ראו טרמינולוגיית החדית'
  17. ^ Muhsin Demirci, Tefsir Tarihi, 128
  18. ^ נקרא אג'תהאד אל פי אל-טאבארי
  19. ^ ראו טרמינולוגיית החדית׳
  20. ^ Tirmizi, Tafsir 1