סונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סונהערבית: سُنَّة, תעתיק מדויק: סֻנָּה) פירושה אורח חיים, נוהג, מנהג.[1]

בתקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב (תקופת ה"ג'אהיליה", קרי, תקופת הבערות, לפי האסלאם) המושג "סונה" שימש לתאר את אורחות החיים הראויים לחיקוי של אבות השבט. במסורת המוסלמית הפך המונח למציין את הרגלי החיים של נביא האסלאם מוחמד ואת הפעולות הדתיות שהנהיג במהלך 23 שנות שלטונו, שכל מוסלמי מצווה לחקותם ולדבוק בהם (לזרמים שונים באסלאם אי-הסכמה לגבי איך לבצע חלק מפעולות אלה).

בסונה נכללו המנהגים והדעות של העדה המוסלמית בראשיתה, ולמעשה היא התקבלה כתורה שבעל-פה של האסלאם, כפרשנות המוסמכת לתורה שבכתב, היא הקוראן. את תיאור מעשיו של מוחמד קיבלו המוסלמים דרך מלוויו של הנביא ("א-צַחַאבַּה"), שדיווחו על מעשיו ודבריו בחדית' אך גם במנהגים ומסורות שעברו מאב לבן לאורך השנים (כגון תפילות מיוחדות).

באסלאם השיעי ה"סונה" היא מעשיהם ודבריהם של הנביא מוחמד, בתו פאטִמה ושנים-עשר האימאמים השיעים.

הסונה היא אוסף של מסורות שהועלו על הכתב, המתארות את אורח החיים של נביא האסלאם מוחמד, אמרותיו ומנהגיהם של חסידיו הראשונים. המוסלמים הנוהגים על פי הקוראן והסונה נקראים "מוסלמים סונים". רוב המאמינים המוסלמים בעולם כיום הם סונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.