סוזאן בויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוזאן בויל
Susan Boyle.jpg
בויל, בשנת 2013
מידע כללי
תאריך לידה 1 באפריל 1961 (בת 53)
מקום לידה בלאקבורן, ווסט לות'יאן, סקוטלנד
שנות פעילות 2009 - הווה
סוג קול סופרנו
עיסוק זמרת
סוזאן בויל בשנת 2009
איור של סוזאן בויל

סוזאן בוילאנגלית: Susan Boyle; נולדה ב-1 באפריל 1961) היא זמרת סקוטית, שזכתה לתשומת לב בינלאומית ב-11 באפריל 2009, כאשר הופיעה בבחינות הקבלה לעונה השלישית של התוכנית הבריטית "Britain's Got Talent" (בעברית: "לבריטניה יש כישרון").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויל נולדה בווסט לות'יאן, סקוטלנד. הוריה היגרו מאירלנד. היא בת הזקונים במשפחה בת ארבעה אחים ושש אחיות. אמה ילדה אותה כאשר הייתה בת 47. כילדה, אובחנה בויל כלקוית למידה. בדצמבר 2013 הודיעה בויל כי במהלך שנת 2012 היא אובחנה כבעלת תסמונת אספרגר[1]. היא למדה בישול במכללת וסט לות'יאן במשך חצי שנה, ולאחר מכן למדה פיתוח קול.

הופעתה ב-"Britain's Got Talent"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויל נרשמה לתוכנית "Britain's Got Talent" באוגוסט 2008. לאחר שצלחה את האודישן הראשון באוקטובר, היא נסעה לגלאזגו כדי להצטלם לאודישן הבא שלה. ב-11 באפריל 2009, היא הופיעה בבחינות הקבלה מול השופטים באולם בו נכח קהל רב. היא הצליחה לעורר כלפיה תשומת לב ניכרת והתרגשות רבה עם ביצוע השיר "חלמתי חלום" (מתוך המחזמר "עלובי החיים").

לפני שהחלה לשיר, הביעו השופטים וצופים מהקהל ספקנות מופגנת בנוגע ליכולותיה. היה זה נוכח הופעתה וגילה המבוגר יחסית למתמודדים האחרים - 47. לאחר שנשאלה, הצהירה כי ברצונה להידמות לזמרת העל והשחקנית הבריטית המוערכת איליין פייג'. דברים אלו זכו לתגובה מזלזלת. יחד עם זאת, ברגע שהחלה לשיר הקהל נדהם מביצועיה ויחד עם השופטים, הריע לה ממושכות. היא נבחרה פה אחד על ידי שלושת השופטים לעבור לשלב הבא בתחרות, תוך שאלו מציינים את הפתעתם מהופעתה.

סרטון של ההופעה בבחינה, אשר הועלה לאתר YouTube, הפך לתופעת אינטרנט וזכה לכ-45 מיליון צפיות תוך ימים ספורים, וכלל הסרטונים שלה נצפו למעלה מ-100 מיליון פעמים ‏‏‏[2]. שמה הוזכר רבות בתקשורת הבינלאומית ובפרט בארצות הברית – שם זכתה לתגובות חיוביות גם ממפורסמים.

בעלי טורים בעיתוני המערב ניסו להסביר את ההתרגשות הרבה הסובבת את הופעתה של בויל בכך שהחברה המערבית כיום שופטת בני אדם על פי מראם החיצוני, ואילו שירתה של בויל משיבה לכישרון את מקומו הראוי.

ב-25 במאי 2009 הופיעה בויל בשלב חצי-הגמר של "Britain's Got Talent". הפעם היא בחרה לשיר את השיר "Memory" מתוך המחזמר "Cats". למרות שמעדה מעט בקולה בתחילת השיר, היא זכתה לתשואות הקהל על הביצוע המרהיב, ונבחרה לעלות לשלב הגמר של התחרות. למרות העניין העולמי הרב בהופעתה, בגמר התוכנית לא הגיעה בויל למקום הראשון ונאלצה להסתפק בשני‏[3]. יחד עם זאת, חברת ההקלטות של סיימון קאוול, השופט הראשי בתוכנית, הודיעה כי תקליט את אלבום הבכורה של בויל ‏‏‏[4].

על-פי המידע שפורסם בעיתונות, סוזן בויל קיבלה בעבר שיעורי זמרה, אך ניסיונה קודם לתוכנית גילוי הכשרונות הסתכם בהופעות בכנסייה שלה ובמועדון קריוקי מקומי.

אלבום בכורה: I Dreamed a Dream[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – I Dreamed a Dream

אלבום הבכורה של בויל, "I Dreamed a Dream" (בעברית: "חלמתי חלום"), יצא ב-23 בנובמבר 2009 וזכה מיד להצלחה מסחרית גדולה. בבריטניה מכר האלבום כ-134,000 עותקים ביום הראשון לצאתו ומעל 410,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, קצב מכירות שהוכתר כאחד המהירים בעשור הראשון של המאה ה-21. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים ולמעמד של שבעה אלבומי פלטינה. בארצות הברית מכר האלבום למעלה מ-625,000 עותקים בימים הראשונים לאחר יציאתו ולמעלה מ-3 מיליון עותקים בחודשיים הראשונים ליציאתו, ובזכותו הפכה בויל לזמרת הראשונה, ב-53 שנות מצעד המכירות האמריקאי, שאלבום הבכורה שלה שהה חמישה שבועות רצופים במקום הראשון. גם באוסטרליה כבש האלבום את פסגת מצעד האלבומים כבר בשבוע הראשון לצאתו, והגיע למעמד של שמונה אלבומי פלטינה. נכון לנובמבר 2010 נמכרו כ-9 מיליון עותקים של האלבום ברחבי העולם.

רוב השירים באלבום הם גרסאות כיסוי, בהם "You'll See" (במקור של מדונה), "Cry Me a River" (במקור של ג'ולי לונדון) ו-"Daydream Believer" (במקור של המונקיז). הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Wild Horses", גרסת כיסוי לשיר של הרולינג סטונז, הגיע למקום התשיעי במצעד הסינגלים הבריטי.

בתחילת 2010 השיקה בויל שורה של פריטי אופנה, המוצעים למכירה באינטרנט‏[5]. ב-1 בדצמבר אותה שנה פורסמו המועמדויות לטקס הגראמי 2010, בו קיבל האלבום, I Dreamed a Dream, מועמדות בקטגוריית אלבום הפופ של השנה.

The Gift[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – The Gift

אלבומה השני של בויל, "The Gift" (בעברית: "המתנה" או "הכישרון"), יצא ב-8 בנובמבר 2010. על אף ביקורות צוננות מצד מבקרי המוזיקה, גם אלבום זה זכה מיד עם צאתו להצלחה מסחרית גדולה. האלבום נכנס היישר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, עם מכירות של 102,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, וכן נכנס היישר למקום הראשון במצעד האמריקאי, עם מכירות של 318,000 עותקים בשבוע הראשון. באוסטרליה ובניו זילנד הגיע האלבום למעמד של אלבום פלטינה כשבועיים לאחר צאתו.

גם אלבום זה מורכב כולו מגרסאות כיסוי, וכולל מספר מזמורים לחג המולד וביצועים מחודשים לשירים "Perfect Day" של לו ריד ו-"Hallelujah" של לאונרד כהן.

בדצמבר 2011, זכה האלבום במקום החמישי בטבלת "האלבומים הטובים ביותר בשנת 2011" של בילבורד[6].

Someone to Watch Over Me[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Someone to Watch Over Me

אלבומה השלישי של בויל, Someone to Watch Over Me (בעברית: מישהו שישגיח עליי) יצא ב-1 בנובמבר 2011 וזכה להצלחה רבה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: Susan Boyle in Concert

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלה עמית, סוזן בויל חושפת: "אני סובלת מאספרגר", באתר ynet‏, 09.12.13
  2. ^ ‏Eliot Van Buskirk, Susan Boyle YouTube Video: 100 Million Hits, So Where's the Money?, 20.4.2009, Wired (באנגלית)
  3. ^ רויטרס, סוזן בויל היא לא הדבר הבא?‏ - כולל סרטון ובו תגובות שכניה של בויל לתוצאה, וואלה!, 30.5.2009
  4. ^ ‏רותה קופפר, סוזן בויל: הרווח הכפול של השופט סיימון קאוול, באתר עכבר העיר, 22.4.2009
  5. ^ איתמר זהר, ליין האופנה של סוזן בויל, באתר וואלה!, 11.1.2010
  6. ^ 200 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2011, באתר בילבורד (באנגלית)