סיכון (משחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיכון
יוצר אלבר למוריס
מבית היוצר חברת הסברו
מס' שחקנים 6-2
גילאים מעל 10
זמן המשחק 8-1 שעות
מיומנות טקטיקה, אסטרטגיה, רטוריקה וניהול משא ומתן.

סיכון (Risk) הוא משחק אסטרטגיה מבוסס תורים, המיועד לשניים עד שישה משתתפים. המשחק מתרחש על מפת העולם, המחולקת לארבעים ושתיים נחלות. כל שחקן שולט במדינות מסוימות ועליו להלחם בעזרת צבאותיו בשחקנים האחרים. מטרת השחקן היא כיבוש העולם או השלמת משימה שקיבל בתחילת המשחק. הקרבות מתבצעים על ידי הטלת קוביות.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הומצא בשנת 1957 על ידי הבמאי הצרפתי אלבר למוריס. הוא החל להיות מיוצר החל מאותה תקופה, בערך, על ידי האחים פרקר, חברת בת של חברת הסברו. בניגוד למשחקים כמו שחמט, ל'סיכון' אין מערכת כללים אחידה ומוסכמת על כולם. החברה המייצרת הכניסה שינויים מזעריים בכללים מדי פעם. יתר על כן, קיימים מאות מועדוני 'סיכון' ברחבי העולם, ולכל אחד מהם מערכת כללים שונה מעט. כך למשל, ישנו כלל הקובע כי שחקן המגיש סדרת קלפי נחלה (ראו בהמשך, אביזרי המשחק) מקבל תגבורת. על פי אחת הגרסאות, התגבורת תלויה בסוג הסדרה (סדרת חיילים שווה תגבורת בגודל ארבע יחידות, סדרת פרשים 6, תותחים - שמונה, וסדרה מעורבת מזכה את מגישהּ בעשר יחידות). על פי שיטה אחרת, אין משמעות לסוג הקלפים, וגודל התגבורת נקבע על ידי סדר ההגשה של הסדרה (הסדרה הראשונה שמגיש שחקן מזכה אותו בארבע יחידות. השנייה בשש, השלישית בשמונה, הרביעית בעשר. החמישית בשתים עשרה, השישית בחמש עשרה ומכאן ואילך בקפיצות של חמש יחידות בכל פעם). ישנם משחקי מחשב מבוססי 'סיכון' רבים, בחלקם ניתן לשחק באינטרנט. גם ביניהם קיימים הבדלי חוקים.

אביזרי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך המשחק נעשה שימוש בכמה אביזרים:

  • שישה צבאות של מיניאטורות. המיניאטורות, המעוצבות לרוב בצורת חיילים, פרשים ותותחים ולעתים בצורות אחרות, מייצגות את החיילים של כל צבא. על פי רוב ישנן שלוש דרגות של מיניאטורות, אחת מייצגת יחידה בודדת, השנייה חמש יחידות, והשלישית עשר יחידות. צבאות המיניאטורות צבועים בצבעים המבדילים אותם זה מזה.
  • חמש קוביות בעלות שש פאות כל אחת. הקוביות משמשות לקביעת השחקן המתחיל ולקביעת הצד המנצח בכל קרב.
  • קלפי משימה. בכל קלף משימה מוצגת משימה אחת, אותה יש למלא על מנת לנצח. דוגמאות למשימות: השמדת צבא יריב מסוים, כיבוש יבשות מסוימות או כיבוש מספר מסוים של נחלות (בדרך כלל עשרים וארבע).
  • קלפי נחלות. בכל קלף נחלה מופיעה נחלה אחת וכמו כן איור של אחת מסוגי המיניאטורות. קלפי הנחלות משמשים לחלוקת הנחלות הראשונית, ומסייעים לכל שחקן בקבלת תגבורות במהלך המשחק.

הכנות למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל שחקן בוחר צבע, ומקבל מספר מסוים של יחידות, המהווים את הצבא איתו הוא מתחיל לשחק.

מספר היחידות ההתחלתי נקבע לפי הטבלה הבאה:

מס' שחקנים מס' חיילים
2
40
3
35
4
30
5
25
6
20
  • מחלקים את קלפי המשימה והנחלות (כל שחקן מקבל קלף משימה בודד ומספר קלפי נחלות שווה לשאר המתמודדים).
  • בוחרים את סדר התורים במשחק. דבר זה נקבע על פי הטלת הקוביות.
  • כל משתתף מפזר את צבאו בין נחלותיו על פי רצונו. אסור לשים פחות מיחידה אחת בכל נחלה. מותר להשאיר חלק מהצבא בצד להמשך המשחק. בסוף שלב זה מחזיר כל מתמודד את כל קלפי הנחלות שלו לקופה. את קלפי המשימות, לעומת זאת, יש לשמור עד גמר המשחק.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתתפים משחקים איש איש בתורו על פי הסדר שנקבע, כאשר תורו של כל משתתף מחולק לשלושה חלקים, על פי סדר זה:

יבשת תגבורת
אפריקה
3
אוסטרליה
2
אסיה
7
אירופה
5
צפון אמריקה
5
דרום אמריקה
2
  • קבלת תגבורת (שלב חובה). גודל התגבורת שמקבל השחקן מחושב על פי שלושה גורמים: מספר הנחלות בהן צבאו שולט (על פי רוב - מספר הנחלות חלקי שלוש, אין חשיבות לשארית), היבשות השלמות שהוא מחזיק (ראו טבלה) וסדרות קלפי נחלות שבידו. בתור הראשון מדלגים על שלב זה.
  • ניהול המערכה הצבאית (שלב רשות). השחקן מפעיל את צבאו על ידי הטלת הקוביות (ישנן מספר שיטות לחישוב מי המנצח עבור תוצאת קוביות נתונה). אם השמיד את צבאו של היריב בנחלה מסוימת (או שהיריב הכריז על נסיגת צבאו מאותה נחלה), זכה השחקן בנחלה, והוא מחויב להציב בה לפחות יחידה אחת מצבאו. אין הגבלה על זמן או על מספר התקפות בתור, וכל אחד רשאי לעשות כטוב בעיניו. התור עובר לשלב השלישי כשהשחקן מכריז על כך.
  • העברת כוחות. השחקן רשאי להעביר את כוחותיו מנחלה לנחלה, בתנאי שיש ביניהן קשר יבשתי רציף. ישנן גרסאות של המשחק, בהן יש הגבלה על העברת הכוחות, וניתן להעביר צבא רק לנחלה סמוכה, ורק פעם אחת בכל תור.

(שלב רשות) בסוף התור, אם נכבש שטח בתור זה, ולא משנה כמה, לוקח השחקן קלף נחלה אחד מן הקופה.

סיום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצח במשחק הוא מי שמילא את משימותיו ראשון והכריז על כך. אם לא הכריז על כך, המשחק נמשך כרגיל, וישנה אף אפשרות שיפסיד, במידה שמתמודד אחר מכריז כי מילא את משימותיו.

טקטיקות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר טקטיקות יעילות בהן משתמשים פעמים רבות. על פי החוקים, צבא המשתלט על יבשת שלמה מקבל תגבורת (ראו טבלה לעיל) מדי תור. השתלטות על יבשות הקלות להגנה (כאוסטרליה או דרום אמריקה) בתחילת המשחק והתבצרות בהן היא טקטיקה נפוצה. מאידך, עובדה זו מובילה, לעתים, למרחץ דמים, כאשר שני שחקנים מנסים לכבוש את אותה יבשת בכל מחיר. לעומת זאת, השתלטות על אסיה בתחילת המשחק מובילה לרוב לתבוסה, מאחר שקשה להגן עליה בכוחות בסדר הגודל שיש לשחקן בתחילת המשחק.

במשחק בו משתתפים יותר משני שחקנים, קיימת האפשרות לברית בין שחקנים. לאינטרקציה החברתית חשיבות רבה, שכן שחקן בעל כריזמה וכושר שכנוע מסוגל לגייס למען צבאו ומטרותיו חיילים רבים נוספים. שחקנים רבים משיגים יתרון על ידי דיפלומטיה, וגורמים לשחקנים היריבים להאבק אחד בשני בעוד צבאם גדל ומתבסס.

גרסאות אחרות למשחק הסיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק סיכון 2210. שימו לב למפת הירח, בפינה השמאלית למעלה.

למשחק הסיכון פותחו מספר גרסאות מעניינות, על מנת להוסיף עניין גם לשחקנים ותיקים. להלן מספר דוגמאות לגרסאות:

  • סיכון 2210 - גרסה עתידנית למשחק, המתרחשת בשנת 2210. ישנם מספר חוקים חדשים וחלק מהמשחק מתרחש בירח ומתחת לפני המים.
  • סיכון 'מלחמת הכוכבים' - מבוסס על עולם מלחמת הכוכבים. ניתן לשחק את המורדים או את האימפריה, בחוקים הרגילים או בחוקים ייחודיים.

"סיכון" כמשחק מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון משחקי מחשב מבוססים על המשחק "סיכון". המשחקים מאפשרים למספר שחקנים לשחק ביניהם על אותו מחשב, לשחקן לשחק מול המחשב, או לשחקן לשחק ברשת מול שחקנים אנושיים אחרים.
במחשב ניתן לשחק גם במצב Same Time, בו כל פעולות השחקנים מתבצעות בו זמנית. חוקי המשחק שונים במעט מהחוקים הקלאסים וניתן להוסיף עוד כ-6 טריטוריות למשחק (לדוגמה הוואי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]