אילן רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אילן רמון
אילן רמון
אסטרונאוט בשירות ISA
לאום Flag of Israel.svg ישראלי
לידה 20 ביוני 1954 י"ט בסיוון ה'תשי"ד
רמת גן, ישראל
פטירה 1 בפברואר 2003 כ"ט בשבט ה'תשס"ג
שמי טקסס
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר הישראלי
בחירה לטייס חלל 1996
פרישה נהרג באסון מעבורת החלל קולומביה
זמן בחלל 15 יום, 22 שע' ו־20 דק'
משימות
STS-107
STS-107 Flight Insignia.svg
עיטורים
IDF Chief Of Staff Medal of Appreciation.pngSpaceMOH.jpgמדליית הטיסה בחלל של נאס"א
אילן רמון
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות אוגוסט 19721 בפברואר 2003
דרגה אלוף משנה (אוויר) אלוף משנה
תפקידים צבאיים
  • סגן מפקד טייסת פנטום
  • מפקד טייסת 117
  • ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
מלחמות וקרבות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
הפצצת הכור בעיראק
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

עיטורים

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל
מדליית הכבוד החללית של הקונגרס  מדליית הכבוד החללית של הקונגרס (ארצות הברית)

הנצחה

היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פארקים.

המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.
מטוס F-16A נץ 243 שרמון הטיס במבצע אופרה בו הושמד הכור העיראקי

אילן רמון (20 ביוני 19541 בפברואר 2003) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף משנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמון נולד ב־20 ביוני 1954 (י"ט בסיוון ה'תשי"ד) ברמת גן, לטוניה ולאליעזר וולפרמן. אילן למד בבית הספר היסודי רמת חן (לאחר מותו הוסב שם בית הספר על שמו). בשנת 1962, עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972.

שירותו בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו עזב לאחר שמונה חודשים עקב בעיית בריאות. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נטש בהצלחה מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקן כיסא מפלט), לאחר תקלה טכנית. רמון סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, וטס במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.

לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: בערב חג השבועות ה'תשמ"א 1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק, הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע וצעיר הטייסים‏[1] רמון היה האחרון במבנה התקיפה. מיקום זה נחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת והשיב‏[2]. שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.

ב־20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו־266), באחד מהמטוסים היה סרן אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.

ב־1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988, חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום), בתפקידו זה, הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו‏[3]. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: ב-1990, מונה סא"ל רמון בן ה-36 לפקד על טייסת ברק (F-16), "טייסת הסילון הראשונה", שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה (עד 1997).

טייס החלל הישראלי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – STS-107, אסון הקולומביה

אילן רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל באילן. ב־1998 אילן ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של אילן לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף אילן בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. אילן לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לשמור את יום השבת בחלל ובתשובה לשאלתו השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים‏[7]

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל.

ב־1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת.

גופתו של אילן רמון זוהתה ב-5 בפברואר‏[8] והובאה ארצה חמישה ימים לאחר מכן. עם הגעת הארון נערך טקס ממלכתי בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות המשפחה, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלווייה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו ווילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה‏[9].

היומן האישי (יומן האסטרונאוט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מהיומן

במהלך שהותו בחלל כתב אילן יומן. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר. בעמודים שנמצאו תיעד אילן את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף, שעליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן‏[10]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מותו עוטר אילן רמון באות הערכה מטעם הרמטכ"ל ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי אילן ואסף רמון

רמון הותיר אחריו אשה, רונה וארבעה ילדים: אסף, טל, יפתח ונעה. בנו הבכור, אסף, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי כשהטיס מטוס F16. לאחר שביצע תמרון חד, לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא התרסק אל מותו בדרום הר חברון[22] בעקבות מותו, נוצר דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, אשר מתנה שירות קרבי של מיועדים לשירות ביטחון ממשפחות שכולות באישור הורי המועמד לשירות.
סגן אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירדן וינטר, עיתון "במחנה", ‏התוכנית של אופרה, באתר צה"ל, 6 בינואר 2011.
  2. ^ רן רוזנברג, "בשבילי אילן תמיד יישאר הצעיר שבחבורה", בטאון חיל האוויר.
  3. ^ עמית רגב, קורנסים בשמי אפריקה, אתר חיל האוויר
  4. ^ התורה שנשארה בשמיים, באתר ynet‏, 31 בינואר 2011
    לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", רדיו ללא הפסקה (ראיון עם ישראל שפיר)
  5. ^ רונה רמון, רעייתו של אילן, גילתה באפריל 2006 כי ספר תורה זהה שנכתב בידי אותו סופר סת"ם נמצא בידי פרופ' הנרי פנישל, פרופ' לפיזיקה ניצול השואה שגם היה בברגן בלזן ואת ספר תורה הזעיר קיבל מקרוב משפחה שברח מגרמניה הנאצית. היא ביקשה מפרופ' פנישל להשאיל את ספר התורה לאחת מהטיסות הקרובות לחלל באחת המעבורות לזכר אילן וספר התורה שנשא איתו. ופרופ' פנישל הסכים. רונה ביקשה מהאסטרונאוט סטיב מקלין שהכיר את אילן שייקח עמו לאחת מטיסותיו במעבורת החלל אטלנטיס ספר תורה זעיר לזכרו של בעלה וספר התורה הזעיר שנשרף עמו. לאחר נחיתתה בשלום של המעבורת אטלנטיס ב-21 בספטמבר 2006 (כ"ח באלול התשס"ו) בתום משימה של שנים-עשר ימים, מסר סטיב את ספר התורה למשפחת רמון בהסכמתו של פרופ' פנישל וספר התורה הזה הוכנס לבית כנסת לזכרו של רמון וספר התורה שנשרף עמו.
  6. ^ שיחת השבוע, גיליון 840, 7 בפברואר 2003
  7. ^ דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet‏, 18 ביוני 2003.
  8. ^ זוהתה גופתו של אל"מ אילן רמון, מתוך אתר הידען
  9. ^ אילן רמון נטמן בבית העלמין בנהלל, מתוך ynet
  10. ^ שמעון כהן, ‏דפי היומן ששרדו את התרסקות המעבורת, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2011.
  11. ^ האלמנה והבן חנכו את כיכר רמון אתר mynet
  12. ^ ענת שיחור-אהרונסון , נמה"ת בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר nrg‏, 18 ביולי 2010.
  13. ^ רונה רמון הניחה את אבן הפינה לנמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון: "מחבקת את זכר אהוביי", באתר Mako
  14. ^ http://www.news1.co.il/Archive/0020-D-104413-00.html?t=034811
  15. ^ מרכז המבקרים מכתש רמון, אתר רשות הטבע והגנים
  16. ^ הנצחה ממלכתית לזכרו של טייס החלל (האסטרונאוט) הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, החלטה מספר 3534 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  17. ^ בול אילן רמון, אתר דואר ישראל
  18. ^ Ilan Ramon Day School, אתר בית הספר
  19. ^ Street names, Cote Saint-Luc, אתר העיר
  20. ^ Vaughn Street Festival מתוך אתר www.jewishtoronto.com
  21. ^ Ilan Ramon's 60th Birthday
  22. ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר ורועי שרון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2009.