אילן רמון
ערך זה עוסק באסטרונאוט הישראלי הראשון. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו אילן רמון (פירושונים).
| אילן רמון | |
|---|---|
| אסטרונאוט בשירות ISA | |
| לאום | |
| לידה | 20 ביוני 1954 רמת גן, ישראל |
| פטירה | 1 בפברואר 2003 שמי טקסס |
| עיסוק בעבר | טייס קרב בחיל האוויר הישראלי |
| בחירה לטייס חלל | 1996 |
| פרישה | נהרג באסון מעבורת החלל קולומביה |
| דרגה | |
| זמן בחלל | 15 יום, 22 שע' ו־20 דק' |
| משימות | |
| STS-107 | |
| עיטורים | |
אילן רמון (20 ביוני 1954 – 1 בפברואר 2003) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף משנה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
רמון נולד ב־20 ביוני 1954 ברמת גן לטוניה ולאליעזר וולפרמן. בשנת 1962, בעת שלמד בבית הספר היסודי, עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972.
[עריכה] שירותו בחיל האוויר
באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל קורס טיס, שאותו עזב לאחר שמונה חודשים עקב בעיית בריאות. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו הצליח לבצע נטישה ממטוס פוגה מגיסטר (לפוגה אין מושב מפלט). בשנת 1974 סיים את הקורס במגמת קרב כחניך מצטיין. רמון שירת כטייס קרב, וטס במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.
לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: ב־1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק, הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע וצעיר הטייסים[1]. רמון היה האחרון במבנה התקיפה ולאחר שלא ענה למספר קריאות בקשר חבריו חששו לחייו אך בסופו של דבר השיב להם. שנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת לבנון. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.
ב־20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו־266), באחד מהמטוסים היה סרן אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.
ב־1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.
ב-1988, חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום), בתפקידו זה, הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר אליו[2]. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: ב-1990, מונה סא"ל רמון בן ה-36 לפקד על טייסת ברק (F-16), "טייסת הסילון הראשונה", שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה. בתפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה (1994–1997).
| אילן רמון | |
|---|---|
| נולד | 20 ביוני 1954 |
| נהרג | 1 בפברואר 2003 |
| השתייכות | |
| תקופת שירות | אוגוסט 1972 – 1 בפברואר 2003 |
| דרגה | |
| תפקידים צבאיים |
סגן מפקד טייסת פנטום, מפקד טייסת F-16, ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר. |
| מלחמות וקרבות | |
| עיטורים |
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל |
| הנצחה |
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, 4 בתי ספר ו-2 פארקים. |
[עריכה] טייס החלל הישראלי הראשון
רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים. בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:
- נס הנשיא
- דגל חיל האוויר הישראלי
- דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
- אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
- דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
- דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו
- דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל
- דגלון עם סמל בית הספר "בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו למדו ילדיו כשחזרו לישראל
- העתק של ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין, "כדור הארץ במבט מהירח", שפורסם בעיתון הנוער ודם. הציור המקורי מוצג במוזיאון האמנות של "יד ושם"
- ספר תורה זעיר שקיבל מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף שקיבל אותה במחנה ברגן בלזן מהרב שמעון דסברג שהבריח אותו למחנה[3][4]
- ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מיקרופילם שקיבל מנשיא המדינה משה קצב
- מטבע של שמינית השקל מהמרד הגדול
- מספר מזוזות
- דולר מהרבי מליובאוויטש[5] שהעניק לו שליח הרבי מליובאוויטש במרכז החלל בפלורידה
ב־1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם כל צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על האסון וסרטי הנצחה שונים שודרו.
[עריכה] היומן האישי (יומן האסטרונאוט)
במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף שעליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן.[6]
[עריכה] הנצחתו
אחרי מותו רמון עוטר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס.
- בשנת 2007 הוקמה אנדרטה לזכרו של אילן רמון בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע, כיכר סמוכה נקראה על שמו והוצב בה מטוס פנטום מהטייסת בה שירת[7]. *היישוב הקהילתי מצפה אילן הנמצא באזור ואדי ערה, 4 ק"מ מערבית לחריש, קרוי על שמו. נמל התעופה המתוכנן בתמנע ייקרא על שם רמון ובנו.[8]
- רמון מונצח במרכז לנוער שוחר פיזיקה - מרכז מדעי ומצפה כוכבים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון,
- כנס החלל הבינלאומי המתקיים מדי שנה על ידי מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. הכנס, זוכה לתהודה רבה ואליו למגיעים בכירים בתחומי המדע והחלל מרחבי העולם, ראשי סוכנויות חלל, מרצים מובילים ומשלחות אסטרונאוטים מנאס"א. מרכז רמון מקיים כל שנה חידון ארצי בנושא חלל ואסטרונומיה לזכרו של אילן רמון.
- רמון וחבריו לטיסה הונצחו במצפור בהר רמון, אשר צופה אל "קרני רמון", גבעות בזלת במערב מכתש רמון.[9] עוד הונצח בבול.
- אסטרואיד 51828 אילנרמון ופסגה בגבעות קולומביה שבמאדים נקראה על שמו.
|
|
[עריכה] משפחתו
רמון הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים. בנו הבכור, אסף, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי כשהטיס מטוס F16, ולאחר שביצע תמרון חד, לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא התרסק אל מותו בדרום הר חברון.[10] מותו סוקר באופן נרחב בעיתונות, והביא לאבל ציבורי ספונטני בישראל. בעקבות מותו נוצר דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, אשר מתנה שירות קרבי של מיועדים לשירות ביטחון ממשפחות שכולות באישור הורי המועמד לשירות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה גרנות, הנער שחלם לעוף, הוצאת דני ספרים, 2007
- אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, התרסקות הקולומביה - סיפורה של משימה STS-107, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2003
- תמי ליימן-וילציג בתרגום לעברית של מירה מאיר (איורים: וולף בולבה), לקים הבטחה : מסעו של ספר תורה, ספריית פועלים, בני ברק תשס"ד - ספר מנוקד לילדים על מסעו של אלוף משנה אילן רמון לחלל עם ספר התורה הזעיר שהבריח הרב דסברג לברגן בלזן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סיפור חייו של אילן רמון, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון
- ראיון עם אילן רמון, באתר הידען
- דף "יזכור" שהוקם לזכר אילן רמון
- אילן רמון, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
- חנוכת מרכז החלל ע"ש אילן רמון, באתר וואלה!
- מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה
- אילן רמון באתר נאס"א
- נועם קרן, יגיע רחוק, באתר חיל האוויר הישראלי, בטאון חיל האוויר, גיליון 121, פברואר 1998
- נועם קרן, אילן רמון בראיון מהחלל
- סיפורו של פרופ' יהויכין וספר התורה הזעיר בכתבה ב-ynet לפני טיסתה האחרונה של מעבורת החלל קולומביה
- אילן רמון, באנציקלופדיה ynet
- הכנסת ספר תורה שישמש את משלחות צה"ל לחו"ל לבית הכנסת של יד ושם, באתר של יד ושם
- הכנסת ספר תורה שהוא העתק לזה שנשרף עם אילן רמון לבית הכנסת במצפה אילן לזכרו של אילן רמון, באתר "דתילי מודיעין"
- תקציר המשדר "גווילים של תקווה" באתר מוטקה
- טיסת מעבורת החלל STS-107 בה השתתף אילן רמון ז"ל, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר

[עריכה] הערות שוליים
- ^ ירדן וינטר, התוכנית של אופרה, במחנה, 6 בינואר 2011
- ^ עמית רגב, קורנסים בשמי אפריקה, אתר חיל האוויר
- ^ התורה שנשארה בשמיים, באתר ynet, 31 בינואר 2011
לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", רדיו ללא הפסקה (ראיון עם ישראל שפיר) - ^ רונה רמון, רעייתו של אילן, גילתה באפריל 2006 כי ספר תורה זהה שנכתב בידי אותו סופר סת"ם נמצא בידי פרופ' הנרי פנישל, פרופ' לפיזיקה ניצול השואה שגם היה בברגן בלזן ואת ספר תורה הזעיר קיבל מקרוב משפחה שברח מגרמניה הנאצית. היא ביקשה מפרופ' פנישל להשאיל את ספר התורה לאחת מהטיסות הקרובות לחלל באחת המעבורות לזכר אילן וספר התורה שנשא איתו. ופרופ' פנישל הסכים. רונה ביקשה מהאסטרונאוט סטיב מקלין שהכיר את אילן שייקח אמו לאחת מטיסותיו במעבורת החלל אטלנטיס ספר תורה זעיר לזכרו של בעלה וספר התורה הזעיר שנשרף עמו. לאחר נחיתתה בשלום של המעבורת אטלנטיס ב-21 בספטמבר 2006 בתום משימה של שנים-עשר ימים, מסר סטיב את ספר התורה למשפחת רמון בהסכמתו של פרופ' פנישל וספר התורה הזה הוכנס לבית כנסת לזכרו של רמון וספר התורה שנשרף עמו.
- ^ שיחת השבוע, גיליון 840, 7 בפברואר 2003
- ^ שמעון כהן, דפי היומן ששרדו את התרסקות המעבורת, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2011
- ^ עודד בר-מאיר, האלמנה והבן חנכו את כיכר רמון, באתר ynet, 21 ביולי 2008
- ^ ענת שיחור-אהרונסון , נמה"ת בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר nrg מעריב, 18 ביולי 2010
- ^ הנצחה ממלכתית לזכרו של טייס החלל (האסטרונאוט) הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר ורועי שרון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16, באתר nrg מעריב, 13 בספטמבר 2009
| משימת STS-107 | ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | ||
| צוות |
ריק האסבנד • ויליאם מק'קול • דייוויד בראון • קלפנה צ'אולה • מייקל אנדרסון • לאורל קלארק • אילן רמון |
|
| אילן רמון | ||
|---|---|---|
| אסון קולומביה | ||
| הנצחה |
מצפה אילן • מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה • כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון • האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון • אילנרמון • נמל התעופה תמנע • גבעות קולומביה |
|