אילן רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן רמון
אילן רמון, 2001
אילן רמון, 2001
לידה 20 ביוני 1954
רמת גן, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2003 (בגיל 48)
טקסס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות ISA
לאום ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר הישראלי
תקופת השירות 1997 – 1 בפברואר 2003 (כ־6 שנים)
זמן שהייה בחלל 15 יום, 22 שעות ו־20 דקות
ביוגרפיה בנאס"א אילן רמון
משימות
STS-107
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אילן רמון
אילן רמון
אילן רמון
אילן רמון
לידה 20 ביוני 1954
י"ט בסיוון ה'תשי"ד
רמת גן, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2003 (בגיל 48)
כ"ט בשבט ה'תשס"ג
טקסס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה נהלל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג רונה רמון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל רמון, יפתח רמון, נועה רמון, אסף רמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוגוסט 1972 – 1 בפברואר 2003 (כ־30 שנה)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • סגן מפקד טייסת פנטום
  • מפקד טייסת 117
  • ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרה  מבצע אופרה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
עיטורים
הנצחה
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פארקים, מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, אתר הנצחה על הר רמון שבמערב מכתש רמון, תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון, נמל התעופה הבינלאומי רמון, כיכר אילן רמון באשדוד, ועוד.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אילן וולפרמן ברמת גן, לטוניה (1927–2003)[1] ולאליעזר וולפרמן (1923–2006)[2]. משפחתו של אביו נמלטה מגרמניה הנאצית ב-1935. אמו וסבתו הגיעו מפולין, ניצולי השואה אשר שרדו את אושוויץ, ועלו לישראל ב-1949.

אילן למד בבית הספר היסודי רמת חן (לאחר שנהרג באסון המעבורת 'קולומביה', הוסב שם בית הספר על שמו). בשנת 1962 עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972. עם גיוסו לצה"ל, שינה את שם משפחתו לרמון עקב אהבתו למכתש רמון.

שירותו בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1972 התגייס רמון לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ, בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקנו כיסאות מפלט). במהלך הנטישה נפצע באורח קל. הוא סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, והיה בצוות הקליטה של המטוס בחיל האוויר.

ביוני 1981 השתתף רמון בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק. הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע והיה הצעיר בין הטייסים שהשתתפו בתקיפה[3]. רמון היה האחרון במבנה התקיפה, מיקום שנחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה[4].

בהמשך השנה מונה לסמ"ט ב' בטייסת הנגב. ב-20 בינואר 1982, במהלך טיסת אימון, התנגש רמון במטוס אחר מהטייסת (מספרי זנב: 276 ו־266). רמון והטייס השני נטשו בשלום והמטוסים התרסקו. חצי שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

ב־1983 השתחרר משירות הקבע והחל ללמוד באוניברסיטת תל אביב וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988 חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסמ"ט א' בטייסת 119 ("העטלף"), אז טייסת מטוסי קורנס (פנטום). בתפקידו זה הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו[5]. ב-1990 מונה רמון לפקד על טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), אז טייסת מטוסי ברק (F-16) בבסיס רמת דוד. ב-1992 מונה לראש ענף מטוסים במחלקת אמצעי לחימה שבמטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף-משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה, עד 1997.

לאורך שירותו צבר רמון יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על הדגמים השונים של מטוס הF-16.

טייס החלל אילן רמון
המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.
מטוס F-16A נץ 243 אותו הטיס רמון במבצע אופרה, בו הושמד הכור העיראקי.

טייס החלל הישראלי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור מאת לידיה קוזניצקי
ערכים מורחבים – STS-107, אסון הקולומביה

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשלוש שנים, ובאוגוסט 2001 נקבע מועד הטיסה למאי 2002[6], אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים[7].

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בביצוע ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון[8], וכן ניסויים נוספים, בביולוגיה ובפיזיקה, שאחד מהם הוכן על ידי תלמידי כיתה י"א מאורט קריית מוצקין[9]. רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לקיים מצוות בחלל. בשאלה לגבי שמירת יום השבת בחלל השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים[15].

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל[16]. ב-21 בינואר קיים ראש הממשלה אריאל שרון שיחת טלפון עם רמון[17].

ב־1 בפברואר 2003 נספה רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת[18].

גופתו של רמון זוהתה ב-5 בפברואר והובאה לישראל חמישה ימים לאחר מכן[19]. עם הגעת הארון נערך טקס ממלכתי בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות המשפחה, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי[20]. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלוויה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו ווילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה[21].

לאחר מותו, עוטר רמון באות הערכה מטעם הרמטכ"ל[22] ומדליית הכבוד של הקונגרס בתחום החלל.

היומן האישי של רמון (יומן האסטרונאוט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מהיומן

במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף, שעליו כתב רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן[23][24].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי אילן ואסף רמון
לוח הנצחה לאילן רמון בפארק עצמאות ארצות הברית
לוח הנצחה בפארק על שם אילן רמון בגבעת שמואל
כיכר אילן רמון באשדוד
חורש לזכרו של אילן רמון
בית הספר הממלכתי ע"ש אילן רמון, גן יבנה
סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, מרחפת בחלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. הוטסה לחלל על ידי מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-132 ושוחררה לחלל, בשמו של טל רמון ולזכר אביו, במאי 2010.
שלט הנצחה לאילן רמון בפארק הלאומי ברמת גן

במאי 2010, במסגרת משימה STS-132 של מעבורת החלל אטלנטיס, הוטסה סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, ששירת ב"יחידה שבעמק"[41], לתחנת החלל הבינלאומית ושוחררה לחלל בשמו ולזכר אביו. סיכת הלוחם צולמה על רקע החלל החיצון. עותק תמונת הסיכה ותעודת מקוריות מטעם NASA, נמסרו למפקד היחידה, למשמרת בפינת הנצחה בבסיס רמת דוד.

באוגוסט 2020 נחנך אתר הנצחה לאילן, רונה ואסף רמון בפארק הלאומי, רמת גן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמון הותיר אחריו אשה, רונה, וארבעה ילדים - אסף, יפתח, טל ונועה.

בנו הבכור אסף התגייס לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. במהלך קורס הטיס, ניצל במרץ 2009 מתקלה במטוס סקייהוק שאותו הטיס וזכה לשבחים על היחלצותו מהתרסקות[42]. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי בהטיסו מטוס F16, לאחר ביצוע תמרון חד בעקבותיו לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא נהרג בהתרסקות מטוסו בדרום הר חברון[43]. בעקבות מותו, התפתח דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, לפיה שירותם הקרבי של מועמדים לשירות ביטחון בני משפחות שכולות, מותנה באישור הוריהם, מה שמאפשר להם, עקרונית, מסגרות שירות עתירות סיכון. אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

בשנת 2018, תשע שנים לאחר שנהרג, הונחה לזכרו אבן הפינה למכינה קדם צבאית שתיקרא "בית אסף"[44].

אלמנתו של אילן רמון, רונה, נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-68 בשנת 2016 (תשע"ו). ב-17 בדצמבר 2018 נפטרה בגיל 54 ממחלת הסרטן.

בנו של אילן רמון, טל רמון, הוא מוזיקאי (זמר, פסנתרן, כותב ומלחין).

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות יפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארצי חלפון, אמו של אילן רמון נפטרה והובאה למנוחות, באתר ynet, 30 במרץ 2003
  2. ^ מיכל גרינברג, מת אליעזר וולפרמן, אביו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2006
  3. ^ ירדן וינטר, עיתון במחנה, התוכנית של אופרה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בינואר 2011.
  4. ^ רן רוזנברג, "בשבילי אילן תמיד יישאר הצעיר שבחבורה", בטאון חיל האוויר
  5. ^ עמית רגב, קורנסים בשמי אפריקה, באתר חיל האוויר
  6. ^ אלוף בן, האסטרונאוט הישראלי ישוגר לחלל במאי 2002, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2001
  7. ^ נתן גוטמן, אחרי ארבע וחצי שנות הכנה: אילן רמון ישוגר היום לחלל, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  8. ^ נתן גוטמן, האסטרונאוט הישראלי יחקור את השפעות האבק על אקלים המזה"ת, באתר הארץ, 30 ביוני 2002
  9. ^ דוד חיון, ‏ניסוי ישראלי בחלל, באתר גלובס, 14 במרץ 2000
    הניסוי של מטרנה שרד את התרסקות המעבורת קולומביה, באתר גלובס, 7 ביולי 2003
  10. ^ יד ושם, בתצוגה מיוחדת במוזיאון ההיסטורי של יד ושם: הקשר האישי בין אילן רמון לפטר גינז, באתר יד ושם, ‏5 בפברואר 2003
  11. ^ יורי ילון, מגשימים את החלום של אילן רמון ז"ל, באתר ישראל היום, 1 פברואר 2018
  12. ^ התורה שנשארה בשמיים, באתר ynet, 31 בינואר 2011
    לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", באתר רדיו ללא הפסקה (ריאיון עם ישראל שפיר)
  13. ^ רונה רמון, רעייתו של אילן, גילתה באפריל 2006 כי ספר תורה זהה שנכתב בידי אותו סופר סת"ם נמצא בידי פרופ' הנרי פנישל, פרופ' לפיזיקה ניצול השואה שגם היה בברגן-בלזן ואת ספר תורה הזעיר קיבל מקרוב משפחה שברח מגרמניה הנאצית. היא ביקשה מפרופ' פנישל להשאיל את ספר התורה לאחת מהטיסות הקרובות לחלל באחת המעבורות לזכר אילן וספר התורה שנשא איתו. ופרופ' פנישל הסכים. רונה ביקשה מהאסטרונאוט סטיב מקלין שהכיר את אילן שייקח עמו לאחת מטיסותיו במעבורת החלל אטלנטיס ספר תורה זעיר לזכרו של בעלה וספר התורה הזעיר שנשרף עמו. לאחר נחיתתה בשלום של המעבורת אטלנטיס ב-21 בספטמבר 2006 (כ"ח באלול התשס"ו) בתום משימה של שנים-עשר ימים, מסר סטיב את ספר התורה למשפחת רמון בהסכמתו של פרופ' פנישל וספר התורה הזה הוכנס לבית כנסת לזכרו של רמון וספר התורה שנשרף עמו.
  14. ^ שיחת השבוע, גיליון 840, 7 בפברואר 2003
  15. ^ דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet, 18 ביוני 2003
  16. ^ דרור מרום, ‏הישראלי הראשון בחלל יצא לדרך: "קולומביה" שוגרה ללא תקלות, באתר גלובס, 16 בינואר 2003
  17. ^ דרור מרום, ‏ראש הממשלה קיים שיחת טלפון עם האסטרונאוט אילן רמון במעבורת החלל קולומביה, באתר גלובס, 21 בינואר 2003
  18. ^ נתן גוטמן, מעבורת קולומביה התפוצצה; הצוות, ובו אילן רמון, נספה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2003
  19. ^ דרור מרום, ‏נמצאה גופתו של אילן רמון; הוכר כחלל צה"ל ויובא למנוחות בישראל בשבוע הבא, באתר גלובס, 5 בפברואר 2003
  20. ^ דרור מרום, ‏האסטרונאוט אילן רמון ייקבר ביום ג' בטקס צבאי בנהלל, באתר גלובס, 6 בפברואר 2003
  21. ^ כתבי ynet, אילן רמון נטמן בבית העלמין בנהלל, באתר ynet, 11 בפברואר 2003
  22. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק לאל"ם אילן רמון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    אל"ם אילן רמון, באתר הגבורה
  23. ^ חגית פלג רותם, ‏היומן המשוחזר של אילן רמון, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2007
  24. ^ אתר למנויים בלבד שרי מקובר-בליקוב, יומן חלל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 במאי 2019
  25. ^ ענת שיחור-אהרונסון, נמה"ת בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר nrg‏, 18 ביולי 2010.
  26. ^ רונה רמון הניחה את אבן הפינה לנמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון: "מחבקת את זכר אהוביי", באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2013
  27. ^ עודד בר-מאיר, האלמנה והבן חנכו את כיכר רמון, באתר mynet‏ באר שבע, 5 באוגוסט 2008
  28. ^ נחנכה המחלקה לרפואה דחופה ע"ש אילן רמון ז"ל, 28 ביוני 2006
  29. ^ אתר כנס אילן רמון הבינלאומי, באתר Ilan Ramon Conference 2020
  30. ^ מרכז המבקרים מכתש רמון, אתר רשות הטבע והגנים
  31. ^ הנצחה ממלכתית לזכרו של טייס החלל (האסטרונאוט) הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, החלטה מספר 3534 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  32. ^ בול אילן רמון, אתר דואר ישראל
  33. ^ Ilan Ramon Day School, אתר בית הספר
  34. ^ Street names, Cote Saint-Luc, אתר העיר
  35. ^ Vaughn Street Festival מתוך אתר www.jewishtoronto.com
  36. ^ אתר קרן רמון
  37. ^ שיחור, תיירות אשדוד, אשדוד – מדריך למטיילים (עמ' 85-86), באתר תיירות אשדוד (עיריית אשדוד)
  38. ^ גליה גוטמן, אשדוד עדיין חושבת על עצמה בקטן, באתר Xnet‏, 17 ביוני 2005
  39. ^ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פע, באתר צופים לכל (מצב)
  40. ^ חסן שעלאן, נחנך מרכז חלל בטייבה: לא נקרא ע"ש אילן רמון, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
  41. ^ בנו של אילן רמון שלח מזכרת לחלל, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 ביולי 2011.
  42. ^ דף ההנצחה, כתבה קצרה על המקרה באתר News1.
  43. ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר ורועי שרון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2009
  44. ^ אתר למנויים בלבד רועי רובינשטיין, הונחה אבן פינה למכינה ע"ש אסף רמון ז"ל: "לפתח את הדור הבא", באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2018