גידול מוחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סרטן המוח)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גידול מוחי
Hirnmetastase MRT-T1 KM.jpg
גידול מוחי: גרורה מסרטן ריאה (סמוך לחץ), בצילום MRI בשילוב עם הזרקת חומר ניגודי
שם בלועזית Brain tumor
ICD-10
(אנגלית)
C71., D33.0-D33.2
ICD-9
(אנגלית)
191, 225.0
MedlinePlus
(אנגלית)
007222
eMedicine
(אנגלית)
emerg/334 
MeSH
(אנגלית)
D001932

גידול מוחי (באנגלית - brain tumor) הוא גידול לא נורמלי ובלתי-מפוקח של תאים הנמצאים במוח: נירונים, תאי גליה, תאי אפיתל ועוד. גידולי מוח ראשוניים נקראים לפי טיפוסי התאים שמהם הם נוצרו. תאי הגידול עשויים להיות תאי סרטן ראשוניים או תאים שמקורם במקום אחר בגוף האדם, אשר שלחו גרורות למוח (תאי סרטן שניוניים או גידולים מטסטטיים). הגידולים במוח מופיעים בעיקר בחלק האחורי של הראש בילדים ובשני השלישים הקדמיים של המוח במבוגרים. גידולים יכולים להיות שפירים והם, בדרך כלל, מוגבלים למקום קטן. הם יכולים להיות ממאירים ופולשניים (כלומר, מתפשטים לאזורים שכנים). תאי המוח ניזוקים בגלל לחץ מתאי הגידול הגדלים, השפעה עקיפה על ידי תהליכים דלקתיים המתפתחים בתוך וסביב הגידול הסרטני, בצקות ו/או עלייה בלחץ בתוך הגולגולת (כתוצאה מהבצקת או מחסימת הזרימה של הנוזל המוחי).

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים במערכת העצבים המרכזית אינם כה נדירים- שכיחותם במוח היא 10-17 מתוך 100,000 אנשים בשנה, ובחוט השדרה 1-2 מתוך 100,000 בשנה. 50% מהגידולים במערכת העצבים המרכזית הם גידולים ראשוניים (שהחלו לראשונה במוח או בחוט השדרה). השאר הם גרורות ממקומות אחרים בגוף. גידולי המוח הם די שכיחים בילדים, ומיקומם הוא מתחת לטנטוריום, בעוד שאצל מבוגרים רוב הגידולים הם סופרה-טנטוריאליים. ברובם המוחלט, גידולים ראשוניים אינם שולחים גרורות לרוב. לגידולים מסוג גליומות יש נטייה להתפזר במוח, בצורה שלא מאפשרת לכרות את הגידול בשלמות.

קלסיפיקציה של גידולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים מתאי גליה- או קבוצת הגליומות (גליומה) היא הקבוצה הגדולה והשכיחה של גידולים במוח. תסמינים נפוצים בגידולי גליומות כוללים כאבי ראש, פרכוסים (בעיקר כשהגליומה היא עם grade נמוך), וכאשר חלה התקדמות ממארת בגידול, יש שינויים במצב המנטאלי וכן לעתים שיתוק צד. קבוצת הגליומות כוללת שלוש תתי קבוצות-

  • אסטרוציטומות- הקבוצה העיקרית של גליומות. גידולים אלו יכולים להיות grade 1 (למשל, אסטרוציטומה פלאוציטית- זהו גידול שפיר, המופיע בעיקר בילדים, עם העדפה לאזור הנקרא וורמיס בצרבלום, כאשר לרוב התמונה הקלינית המקדימה כוללת כאבי ראש והקאות- אם ניתן לבצע כריתה כירורגית, המחלה ניתנת לריפוי), grade 2- זוהי אסטרוציטומה עם פוטנציאל ממאירות נמוך, grade 3- אסטרוציטומה אנאפלסטית (ממאירה) או grade 4- זוהי אסטרוציטומה מהסוג הממאיר ביותר, הקרויה גם גליובלסטומה מולטיפורמה או בראשי תיבות – GBM. זהו גידול עם פרוגנוזה גרועה מאד, הכי שכיח אצל מבוגרים, ומקושר לתוחלת חיים הנמוכה משנה. ה- GBM מאופיין בכך שהוא מסוגל לחצות את ההמיספרות עצמן דרך הקורפוס קלוסום ("צורת פרפר" בהדמיה, טיפוסית מאד לגידול). מאפיין נוסף לגידול זה הינו שהוא לא עטוף בקפסולה, וכן יש לו נטייה גבוהה לחזור גם לאחר הוצאתו.
  • אוליגודנדרוגליומה- גידולים אלו מתפתחים יותר בגיל המבוגר, הם יותר נדירים והם לרוב מתפתחים באזורים פרונטליים במוח, עם מראה "כרבולתי" (של כרבולת).
  • אפנדימומה- אלו גידולים שכיחים יותר אצל צעירים, אך מופיעים גם אצל מבוגרים. ניתן לראותם בתוך או בסמוך למערכת חדרי המוח או התעלה השדרתית. לרוב הפרוגנוזה של גידולים אלו גרועה. ניתן לראות בניתוח תאי אפנדימה הנמצאים בחדרי המוח (במידה ונמצאים בחדר 4- עלול להוביל לחסימה של זרימת נוזל ה- CSF ולהביא להידרוצפלוס).

גידולים אמבריונליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו גידולים מתאים עובריים שטרם התמיינו לסוג תאי העצב הספציפיים (נוירונלי, גליאלי וכדומה). האבטיפוס של גידולים אלו הינו גידול הקרוי מדולובלסטומה- זהו גידול מאד ממאיר, הנקרא גם PNET, וקיים באזור הצרבלום. גידול זה נוטה להופיע יותר בילדים. גידול זה הוא נדיר במבוגרים. לעתים קרובות הגידול מתפשט דרך החלל הסאב-ארכנואידלי וחדרי המוח, ועלול לשלוח גרורות מחוץ למערכת העצבים המרכזית. התסמינים הקליניים כוללים הקאות, כאבי ראש, אטקסיה, והידרדרות של הראיה. ממצאים נוספים הם בצקת פטמות (פפילאדמה) בעיניים, ניסטגמוס, פציאליס ונוקשות צוואר. ללא טיפול, מופיע מוות תוך מספר חודשים מהגילוי. טיפול ניתוחי ורדיותרפי מאריך את ההישרדות, כאשר נמצא כי הפרוגנוזה של הגידול טובה יותר אצל נשים וילדות וכאשר מחלה זו מופיעה בגיל מבוגר.

גידולים מנינגיאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מנינגיומה

גידולים אלו הם גידולים של קרומי המוח- מנינגיומה היא הגידול השכיח מבין אלו, ויש סוגים מורפולוגיים רבים. רוב הגידולים הללו הם גידולים שפירים, שצומחים לאט מאד. הגידול לוחץ על רקמת המוח ולא חודר אותה, והתסמינים הקליניים הם בהתאם לאזור עליו קיים לחץ- כך למשל, במידה והגידול לוחץ על גזע המוח הגידול יתגלה מהר יחסית. גידולי מנינגיומה שכיחים יותר אצל נשים במוח, ואצל גברים יותר באזור חוט השדרה, ויש קשר למחלת הנוירופיברומטוזיס.

לימפומה מוחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה של גידול מופיע מלכתחילה רק במוח (לא כגרורה). באופן נורמלי, לימפוציטים לא מצויים במוח, אולם לעתים עלולות להתפתח לימפומות במוח. זהו סוג של גידול עם עלייה גדולה בשכיחותו לאחרונה- בעיקר קיים אצל חולים באיידס וכן אצל חולים מושתלים. רוב הלימפומות הן בדרגת ממאירות גבוהה. במוח, הלימפומות הן של תאים גדולים והן אגרסיביות- של תאי B לימפוציטים (בדומה ללימפומה נון-הודג'קין). באחוז גבוה (95%) מוצאים את וירוס ה- EBV בתאי הגידול, בעיקר אצל חולי איידס ומושתלים. קיימות מספר תאוריות לגבי התפתחות הלימפומה במוח אשר מסבירות את אופן התפתחות גידול זה במוח.

נוירומה אקוסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירומה אקוסטית (נקרא גם נוירינומה או שוואנומה) הינה גידול הגורם לפגיעה בעצב השמיעה ושיווי המשקל (עצב קרניאלי מספר 8). גידול זה עלול לגרום ללחץ על הצרבלום ולהביא לסימפטומים כגון ורטיגו, אובדן שמיעה ואטקסיה או המי אטקסיה. לרוב, גידולים אלו הם שפירים ולעתים ניתנים לכריתה מלאה. גידולים אלו קשורים למחלת נוירופיברומטוזיס אולם לרוב מופיעים כנגע מבודד אצל חולים בני 30-60. מבחינה קלינית, אובדן שמיעה פתאומי הוא בדרך כלל הסימפטום הראשון. באופן פחות נפוץ, החולים מופיעים עם כאב ראש, ורטיגו, אטקסיה, טנטון, תחושת מלאות באוזן או פציאליס. אובדן שמיעה חד כיווני סנסו-נויראלי הוא הממצא השכיח ביותר בבדיקה. החלבון, בניקור מותני אצל חולים אלו, הוא מוגבר יחסית, ובדיקת ההדמיה המדויקת ביותר הינה ביצוע MRI של האזור (הנקרא הזווית הצרבלו-פונטינית).

גרורות למוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרורות למוח מגידולים אחרים, או למעשה גידולים מטסטטים, מהווים 50% מגידולי המוח, וייתכנו גם במספר מוקדים במוח. גידולים אלו הינם בעיקר מגידולי סרטן ריאה ולאחריו סרטן שד. גרורות, בעיקר אצל מבוגרים, נוטות להגיע לאזור הצרבלום (המוח הקטן) או לוחצות עליו מבחוץ.

גידולים של חוט השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוט השדרה

גידולים בחוט השדרה הם סיבה נפוצה ללחץ על חוט השדרה. גידולים אלו מחולקים לשתי קבוצות גדולות-

  • גידולים אינטרה-מדולריים (10%) אלו הם גידולים הנמצאים בתוך חוט השדרה עצמו. הסוג הנפוץ ביותר הינו אפנדימומה ולאחריו גליומות.
  • גידולים אקסטרה-מדולריים (90%) הם גידולים מחוץ לחוט השדרה, והם יכולים להיות תחומים בתוך מעטפת קרומי חוט השדרה (כלומר, אינטרה-דוראליים) או אקסטרה-דוראליים. בתוך קבוצות אלו, הגידולים השכיחים הינם מנינגיומות ונוירופיברומות. גידולים אלו הם שפירים לרוב. כמו כן, גרורות (בעיקר ממקור של ריאה, שד וערמונית) נוטים להיות אקסטרה-דוראליים (כלומר, ללחוץ על חוט השדרה מבחוץ).

הקליניקה יכולה להתפתח באיטיות או במהירות (גרורות נוטות להסתמן במהירות). לרוב, הסימפטום הראשוני הינו כאב, אשר מופיע כמעט בכל המקרים. הכאב יכול להיות ממוקם לגב, או כאב באזור שורש העצב, והוא מוחמר לעתים על ידי שיעול או התמתחות. תסמינים מוטוריים, הכוללים חולשה, נוקשות או דלדול של הגפיים, עלולים להתפתח, וכן הפרעות בתחושה (סנסוריות) ופגיעה בשליטה על הסוגרים. בבדיקה גופנית יש רגישות מקומית בעמוד השדרה. ניקור מותני של חוט השדרה יכול להראות תמונה של חלבון מוגבר מאד, כאשר הספירה הלבנה יכולה להיות מוגברת או תקינה וכן רמות הגלוקוז שיכולות להיות תקינות או נמוכות (תמונה קסנתוכרומית).



תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזקים מקומיים לרקמת המוח (באופן ישיר או עקיף) גורמים לתסמינים עצביים פוקליים בהתאם למיקום הגידול. שיתוקים חלקיים או חציוניים (hemiparesis), אפזיה, הזיות, קשיים בדיבור, חוסר תיאום (חוסר קואורדינציה - ataxia), חוסר רגישות וירידה בחוש המישוש בצד אחד של הגוף (hemihypoesthesia) וכאבי ראש מקומיים הם חלק מהתסמינים המופיעים.

עלייה בלחץ בתוך הגולגולת או בצקת גורמת לתסמינים כלליים כמו כאב ראש, בחילה והקאות, אובדן הכרה (תרדמת או קהות חושים) וירידה בכושר האינטלקטואלי. כיפיון כתוצאה מגירויים של הגידול או כתוצאה משינויים בחילוף חומרים הם גם תסמינים שכיחים. בילדים רכים בהם התפתחות הגולגולת טרם הושלמה מופיעים עלייה בהיקף הגולגולת, התנפחות באזור המרפסים (frontalles) והיפרדות תפרי הגולגולת.

בדיקה נוירולוגית מגלה תסמינים, בהתאם למיקום הגידול, או שינויים נויורולוגיים כלליים. התסמינים המחמירים לאיטם מעידים לכאורה על גידול סרטני והאבחנה מאושרת על ידי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת או MRI או PET של הראש. אנגיוגרמה, אלקטרואנצפלוגרם (EEG) או בדיקת רקמות עוזרים בקביעת האבחנה במקרים קשים. למרות שהתפתחות איטית של התסמינים היא מאפיין חשוב של המחלה במספר מקרים הגידול מתרחב במהירות וגורם לשינויים נויורולוגיים פתאומיים. הטיפול כולל הסרה ניתוחית של הגידול או הריסת התאים הסרטניים על ידי הקרנות וכימותרפיה, במידה של עדיפות על טיפול ניתוחי.

גידול מוחי ממאיר נחשב לאחד הקשים שבסוגי הגידולים הממאירים, ושיעור התמותה ממנו גבוה.

ניסויים בשיטות ריפוי חדשניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר שיטות חדשניות לטיפול בסרטן המוח, אשר נמצאות בשלבים שונים של ניסוי (כולן נוסו בהצלחה על בעלי חיים וחלקן אף על בני אדם).

וירוסים מהונדסים גנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו‏[1] וירוסים הונדסו גנטית כך שיפגעו רק בתאי הסרטן ולא בתאים אחרים. לאחר שמוחדרים וירוסים כאלו לגוף, הם הורסים את תאי הסרטן. השיטה נוסתה בהצלחה על עכברים במעבדה.

שימוש במערכת החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאים סרטניים מפיקים חומר המדכא את המערכת החיסונית Transforming Growth Factor B וכך הם שורדים. מדענים הצליחו באמצעות הנדסה גנטית להפסיק את יצור החומר הזה בתאי גליומה, וכך מערכת החיסון של הגוף מחסלת אותם.‏[2]

קרני אור עם כלורופיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה‏[3] זו פותחה במכון ויצמן על ידי פרופסור אביגדור שרץ ופרופסור יורם סלומון. היא כוללת שימוש בכלורופיל, חומר המצוי בצמחים ואחראי על פוטוסינתזה, כאשר הוא מחוץ לצמח יש לו נטייה להרוס תאים בהשפעת אור. הכלורופיל מוחדר לדם, ואז מאירים את צינורות הדם המזינים את הגידול באמצעות סיב אופטי, הגידול מת תוך דקות כתוצאה מחוסר דם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עושים חשבון לשפעת, באתר ynet‏, 18 ביוני 2003
  2. ^ גישה חיסונית חדשה לטיפול בסרטן?, באתר עמלנט (לקוח מ"איתנים", פברואר 1997, עמוד 23, בהוצאת קופת חולים כללית)
  3. ^ מרית סלוין, הארץ, מחקר: אנרגיית האור מחסלת גידולים סרטניים, באתר וואלה!, 1 באוקטובר 2003

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.