עדו ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדו ערב

עדו ערב (נולד ב-6 בדצמבר 1959) הוא פרופסור למדעי ההתנהגות וכלכלה בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (לשעבר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול) בטכניון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב נולד בעפולה בשנת 1959 וגדל בקריית טבעון. הוריו, בלהה ועמירם, נולדו במושב כפר יחזקאל. הורי הוריו נולדו באימפריה הרוסית, ועלו ארצה בעלייה השנייה והשלישית. בשנת 1978 הוא התגייס לצה"ל, אחרי שנת שירות בגרעין עודד (של הנוער העובד) בשדרות. בתפקידו האחרון בשירות הסדיר הוא שירת כקמב"ץ בתותחנים.

ב-1982 החל ללמוד באוניברסיטת חיפה, ושם סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה. ב-1986 המשיך את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל בהנחיית פרופ' אמנון רפופורט[1] ופרופ' טום וולסטן[2]. בשנת 1990 סיים תואר שלישי בפסיכולוגיה כמותית, וקיבל משרת מרצה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

בשנת 1996 יצא לפוסט-דוקטורט "מאוחר" בהנחיה של פרופ' אלווין רות באוניברסיטת פיטסבורג. נוסף על כך כיהן כעמית "מייקל גולד" (אנ') באוניברסיטת קולומביה, עמית "מרווין באוור"(אנ') באוניברסיטת הרווארד, עמית מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים, פרופסור "סביבת מחקר" באוניברסיטה של וורוויק, ופרופסור אורח באוניברסיטת ארסמוס(אנ') ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

מאז שנת 2004 הוא פרופסור מן המניין בטכניון[3], ומאז 2006 הוא מחזיק קתדרה על שם נשות דורשי הטכניון בארצות הברית. בטכניון הוא כיהן גם כראש שטח מדעי ההתנהגות, כסגן הדיקן האחראי על תוכנית הסטארט-אפ MBA[4], ראש מרכז מינרבה לחקר תהליכים קוגניטיביים[5], וחבר בוועד המנהל של המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט[6][7]. משנת 2019 פרופ' ערב הוא הנשיא של האגודה האירופאית לקבלת החלטות(אנ')[8].

המחקר של פרופ' ערב מתמקד בהבהרת ההשפעה של משתנים כלכליים על התנהגות אנושית. הוא פרסם מעל 100 מאמרים בתחום זה, והנחה עשרות עבודות מאסטר ודוקטורט. רשימת הסטודנטים שלו כוללת את: פרופ' יואלה ברבי-מאייר [9] ,פרופ' רחלי ברקן [10], ד"ר עמוס שור [11], פרופ' אייל ארט [12],פרופ' אלדד יחיעם (טכניון), ד"ר כנרת תיאודורסקו (טכניון), ד"ר אורי פלונסקי (טכניון), ד"ר יפים רוט (אונ' חיפה),ד"ר טלי רייך (אונ' ייל), ד"ר שרון גילת יחיא (גליל מערבי), ד"ר גיא הוכמן (בין תחומי), ד"ר עדי לוריא (רופין).

נשוי לד"ר ורד ערב-יהנה, פסיכולוגית ומאמנת קוגניטיבית, אב לשתיים, ואח לשניים.

תרומה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפער שבין החלטות על בסיס תיאור והחלטות על בסיס התנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של ערב ועמיתיו [13] [14] [15] מצא פער גדול בין החלטות שמתקבלות בתגובה לתיאור של בעיות חדשות, לעומת החלטות שמתקבלות בבעיות מוכרות.
כאשר אנשים מתבקשים להחליט במצב חדש הם נוטים להפגין רגישות יתר למאורעות נדירים (כמו שכהנמן וטברסקי מצאו[16]). לדוגמה, לבחור במערכת אזעקה משוכללת וקשה מידי להפעלה בכניסה לבית חדש (רגישות גבוהה לסיכוי לפריצה שתמנע רק על ידי המערכת המשוכללת). לעומת זאת, החלטות בבעיות מוכרות משקפות נטייה הפוכה: רגישות חסר למאורעות נדירים. לדוגמה הפסקת השימוש במערכת האזעקה אחרי תקופה קצרה בבית החדש. במילים אחרות, אחרי התנסות אנשים מתנהגים כאילו שהם מאמינים ש "לי זה לא יקרה".

באחד מהניסויים [17] הנבדקים התבקשו לבחור בין החלופות הבאות:

א. הפסד של שקל בוודאות.

ב. סיכוי של 5% להפסיד 20 שקלים, רווח של 0 אחרת (סיכוי של 95%).

הניסוי כלל 25 צעדים, והתשלום נקבע על בסיס צעד אחד שנדגם אקראית. הנבדקים ראו תיאור מדויק של הבעיות, וקיבלו משוב (התוצאות של הבחירה האחרונה) החל מהצעד השישי. בצעד הראשון (לפני התנסות) רוב הנבדקים (52%) בחרו בהפסד הקטן, אבל אחרי כמה צעדים עם משוב רוב הנבדקים (63%) בחרו בחלופה המסוכנת שעלולה להביא להפסד גדול. כלומר, ההחלטות על בסיס תיאור שיקפו רגישות לסיכוי (הנמוך) להפסד הגדול, אבל משוב הפך את הבחירה הפופולרית והביא להתנהגות מסוג "לי זה לא יקרה." האפקט של משוב נצפה כבר אחרי שלוש התנסויות עם משוב.

תחרויות ניבוי התנהגות, והנטייה להסתמך על מדגמים קטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר המוקדם של ערב עם אלווין רות [18] ממחיש שמודלים פשוטים של למידה מאפשרים ניבוי מדויק של התנהגות כלכלית בסביבות שונות. כדי להבהיר תצפית זו, ערב ועמיתיו ארגנו מספר תחרויות בין לאומיות שבהם חוקרים התבקשו לנבא החלטות על בסיס תיאור ועל בסיס התנסות [19]. תוצאות התחרויות ממחישות את הערך הניבויי של ההנחה שאנשים נוטים לבחור את החלופה שהביאה לתוצאות הטובות ביותר במדגם קטן של מצבים דומים בעבר. על פי הנחה זו, הנטייה להתעלם מאירועים נדירים בהחלטות על בסיס התנסות היא תוצר של ההסתמכות על מדגמים קטנים. למשל, הסיכוי של מאורע שמתרחש ב-5% מהצעדים להיכלל במדגם של שישה צעדים הוא רק 0.26.

האפקט הגלי של תגמולים, וחיפוש דפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודלים הפופולריים של תהליכי למידה מניחים רגישות להתנסויות האחרונות, ודעיכה של האפקט של כל התנסות לאורך זמן. על פי הנחה זו, הנטייה להסתמך על מדגמים קטנים היא תוצר של הסתמכות על התוצאות האחרונות. בניגוד להשערה הגיונית זו, אורי פלונסקי, כנרת תיאודורסקו וערב [20] מצאו אפקט גלי של תגמולים. באחד מהניסויים הנבדקים התבקשו לבחור בין "0 בוודאות" והימור שנותן "רווח של 10 ב-10% מהצעדים, והפסד של 1 בשאר הצעדים". אחוז הבחירה בהימור כפונקציה של מספר הצעדים מאז הרווח האחרון הוא: 40% מיד אחרי הרווח, ירידה ל-30% אחרי שלושה צעדים, עליה למקסימום של 45% אחרי שמונה צעדים, וירידה בהמשך. ערב ועמיתיו מראים שניתן להסביר את האפקט הגלי, כמו גם את הנטייה להסתמך על מדגמים קטנים, כתוצר של ניסיון להגיב לדפוסים.

תנאים שמעודדים למידה מיטבית, והערך של אכיפה ידידותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב ורות [21]מראים שהתוצאות המפורטות לעיל מבהירות את התנאים שבהם אנשים מגיבים באופן מיטבי למערך התגמולים. למידה מהירה להשיא תוחלת רווח מתרחשת כאשר החלופה האופטימלית ממזערת את סיכויי החרטה. לדוגמה חשוב על עובד במפעל שיכול לבחור בין התנהגות בטוחה וכדאית (למשל שימוש במשקפי מגן בזמן עבודה שיכולה לגרום לנתזים) לבין קיצור דרך שעלול להביא לתאונה (למשל עבודה ללא מיגון). המחקר של פרופסור ערב ועמיתיו מציע שבמצבים אלו עובדים עלולים להפגין התנהגות מסוג "לי זה לא יקרה", גם כאשר ההתנהגות הבטוחה כדאית להם. בנוסף, הנטייה להתנהגות מסוג "לי זה לא יקרה" פוגעת בשיטות האכיפה המקובלות המבוססות על מתן עונש כבד בהסתברות נמוכה. בסדרה של מחקרים שנערכו במפעלים ובתי חולים, ערב ועמיתיו [22][23] הראו שניתן לפתור בעיה זו על ידי שיטת האכיפה הידידותית שהם פיתחו. בשיטה זו מנסים לאכוף התנהגויות בעייתיות בהסתברות גבוהה בשיטה ידידותית (הערה או קנס מאוד קטן). תוצאות המחקרים ממחישים ירידה גדולה בשכיחות ההתנהגויות הבעייתיות. למשל במחקר התערבות שנערך במשך שלוש שנים בבית חולים גדול הביא לירידה של אחוז השימוש הלא נכון בכפפות מגן מ-50% ל-10%. דותן רודנסקי, אחד השותף למחקרים היישומיים הללו, מוביל חברת ייעוץ שמתמחה ביישום שיטת האכיפה הידידותית.

הרצאות שניתנו על ידי פרופ' ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Amnon Rapoport, Eller College of Management, ‏2018-12-10 (באנגלית)
  2. ^ Wallsten, Thomas | PSYC | Psychology Department | University of Maryland, psyc.umd.edu (באנגלית)
  3. ^ פרופ' עידו ערב, באתר הטכניון - היחידה ללימודי המשך
  4. ^ U4MBA, פרופ' עידו ערב, באתר MBA Technion - Israel Institute of Technology, ‏2017-07-28
  5. ^ The Max Wertheimer Minerva Center for Cognitive Processes and Human Performance - Home, minervacognitive.haifa.ac.il
  6. ^ Ido Erev, icore.huji.ac.il (באנגלית)
  7. ^ המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט
  8. ^ Executive Board | EADM (באנגלית)
  9. ^ [https://in.bgu.ac.il/humsos/psych/Pages/staff/BMYOELLA.aspx המחלקה לפסיכולוגיה - ברבי-מאיר יואלה - ראש התכנית לפסיכולוגיה-ניהול], באתר in.bgu.ac.il
  10. ^ המחלקה למנהל עסקים - ברקן רחל, באתר in.bgu.ac.il
  11. ^ המחלקה למנהל עסקים - שור עמוס, באתר in.bgu.ac.il
  12. ^ איל ארט, באתר hafakulta.agri.huji.ac.il
  13. ^ Greg Barron, Ido Erev, Small feedback‐based decisions and their limited correspondence to description‐based decisions, Journal of Behavioral Decision Making 16, 2003-07-01, עמ' 215–233 doi: 10.1002/bdm.443
  14. ^ Ralph Hertwig, Greg Barron, Elke U. Weber, Ido Erev, Decisions from Experience and the Effect of Rare Events in Risky Choice:, Psychological Science, 2016-05-06 doi: 10.1111/j.0956-7976.2004.00715.x
  15. ^ The description–experience gap in risky choice
  16. ^ Daniel Kahneman, Amos Tversky, Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk, Econometrica 47, 1979, עמ' 263–291 doi: 10.2307/1914185
  17. ^ Ido Erev, Eyal Ert, Ori Plonsky, Doron Cohen, From anomalies to forecasts: Toward a descriptive model of decisions under risk, under ambiguity, and from experience, Psychological Review 124, 07 2017, עמ' 369–409 doi: 10.1037/rev0000062
  18. ^ Ido Erev, Alvin E. Roth, Predicting How People Play Games: Reinforcement Learning in Experimental Games with Unique, Mixed Strategy Equilibria, The American Economic Review 88, 1998, עמ' 848–881
  19. ^ Ido Erev, Eyal Ert, Alvin E. Roth, Ernan Haruvy, A Choice Prediction Competition: Choices From Experience and From Description, Journal of Behavioral Decision Making, 2009 doi: 10.1002/bdm.683
  20. ^ Ori Plonsky, Kinneret Teodorescu, Ido Erev, Reliance on small samples, the wavy recency effect, and similarity-based learning, Psychological Review 122, 2015-10, עמ' 621–647 doi: 10.1037/a0039413
  21. ^ Ido Erev, Alvin E. Roth, Maximization, learning, and economic behavior, Proceedings of the National Academy of Sciences 111, 2014-07-22, עמ' 10818–10825 doi: 10.1073/pnas.1402846111
  22. ^ Amos Schurr, Dotan Rodensky, Ido Erev, The effect of unpleasant experiences on evaluation and behavior, Journal of Economic Behavior & Organization 106, 2014-10-01, עמ' 1–9 doi: 10.1016/j.jebo.2014.05.012
  23. ^ Ido Erev, Dotan Rodensky, Mark-Alain Levi, Michal Englard-Hershler, The value of 'gentle reminder' on safe medical behaviour, Quality & Safety in Health Care 19, 2010-10, עמ' e49 doi: 10.1136/qshc.2009.032763
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "עדו ערב".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עדו_ערב&oldid=38385943"