חיל התותחנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל התותחנים
סיכת חיל התותחנים.png תג חיל התותחנים.svg Flag of the Israeli Artillery Corps.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל התותחנים.
"תחכום ועוצמה"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png צה"ל
יחידת אם זרוע היבשה
סוג היחידה חיל תותחנים
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה 1948
מלחמות

כל מלחמות ישראל

נתוני היחידה
ציוד עיקרי תותחים מתנייעים, ארטילריה רקטית, ר"ז (מכ"ם), כלי איכון ומטאורלוגיה, כטב"מים טקטיים
פיקוד
מפקדים מפקדי החיל
סיכת לוחם של חיל התותחנים בין השנים 1980 - 2000
סיכת לוחם של חיל התותחנים

חיל התותחנים הישראליראשי תיבות: חָתָ"ם) הוא החיל בזרוע היבשה של צה"ל האחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך.

במסגרת דוקטרינת הקרב המשולב תפקידו של חיל התותחנים הוא לרכז את האש ביבשה. יעוד החיל מוגדר כ"השמדת ושיתוק כוחות אויב על ידי הפעלת מאמץ האש בקרב היבשה".‏[1]

לחיל שתי משימות יסוד:

  1. סיוע אש קרוב לכוחות המתמרנים במקום, בזמן ובעוצמה הנדרשים.
  2. שיתוק והשמדת מטרות אויב לעומק שדה הקרב היבשתי.

כומתת החיל היא בצבע טורקיז ודגל החיל בצבעי אדום-שחור.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל מורכב כיום מאגדים (עוצבה בסדר גודל חטיבתי) ארטילריים סדירים ומאגדי מילואים.

האגדים הסדירים:
בין אגדי המילואים:

בנוסף, קיימים בחיל:

  • מערכי איכון שונים אשר מבוססים לרוב על מכ"ם.
  • מקתמ"ר - מפקדת קצין תותחנים ראשי.
  • ביסל"ת- בית הספר לתותחנות שדה בבסיס "שבטה", בה"ד 9, הממוקם ליד חורבות שבטה בנגב, קרוב למעבר הגבול ניצנה.
  • מרכז חת"ם - מערך האימונים של חיל התותחנים למערך הסדיר ולמערך המילואים, אשר ממוקם במל"י - המרכז הלאומי לאימוני היבשה, ובמחנה עמנואל (ג'וליס).

כינויי כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות בחיל התותחנים מכונים בכינויים השונים מהמקובל ביתר צבא היבשה. הכוח המקביל לכיתה בחילות האחרים נקרא צוות, ומפקד הצוות הוא מפק"צ ולא מ"כ (מפקד כיתה). כוח מקביל למחלקה נקרא פלגַה, שמפקדה, קצין זוטר בדרגת סג"מ או סגן נקרא מפל"ג (מפקד פלגה), ולא מ"מ (מפקד מחלקה). כוח מקביל לפלוגה נקרא סוללה ומפקדה נקרא מסו"ל - מפקד סוללה. הכוח המקביל לחטיבה הוא האגד ומפקדו נקרא מפקד אגד (ראשי התיבות מאג"ד אינם בשימוש, בשונה ממח"ט).

ח"יר הנדסה ושאר חיילות השדה (מלבד שריון) תותחנים (ומערך הנ"מ)
כיתה (מ"כ) צוות (מפק"צ)
מחלקה (מ"מ) פלגה (מפל"ג)
פלוגה (מ"פ) סוללה (מסו"ל)
גדוד (מג"ד) גדוד (מג"ד)
חטיבה (מח"ט) אגד (מפקד אגד)

מערך וציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומ"ת M107 "רומח".
M109 "דוהר" צה"לי יורה באימונים
נגמ"ש אלפא

המערך הקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות החיל המפעילות תותחים נייחים או ניידים נקראות המערך הקני (מהמילה קנה). מערך זה מהווה את מרבית כוחו של החיל. המערך עושה שימוש בסוגים שונים של חימוש מלבד פגזים נפיצים רגילים, כמו פגזי עשן, פגזי תאורה ופגזי מצרר.

במלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל השתמשו בצה"ל בתותחים מתנייעים מדגם M7 Priest וכן בתותח מתנייע (תומ"ת) M-107 "רומח" בקליבר 175 מ"מ ותומ"ת M-110A2 "קרדום" בקליבר 203 מ"מ. מאז אמצע שנות ה-90 משמש תותח מתנייע מסוג הוביצר בקליבר של 155 מ"מ ככלי המרכזי במערך הקני. תותח ה-M-109AL (הקרוי בצה"ל "דוהר") משמש את כלל הכוחות הסדירים בחיל. ה"דוהר" הוא שיפור ישראלי לדגם ה"רוכב", שעדיין מוחזק לטובת כוחות המילואים. השיפורים שהוכנסו ל"דוהר" מקנים שרידות גבוהה יותר לגדודים/סוללות, עקב העצמאות התנועתית שיש לכל קנה. הפריסה הסוללתית נהייתה רחבה יותר, והדילוגים מהירים יותר. בשירות המילואים פעלו בשנים 1975 עד 2014 תותחים נגררים מדגם M-71 ("חתרן") מתוצרת חברת סולתם הישראלית. לאחרונה עוברים גדודי מילואים הסבה לתותח ה"דורס" שהוא פיתוח של ה"רוכב". בניגוד לתותח ה"רוכב", בו הכינון והצידוד (כיוון הקנה) נעשים באמצעות כוונת אופטית, בתותחי ה"דוהר" וה"דורס" החליפו מערכות ממוחשבות את הכוונת.

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות התומ"ת מונה כ-7 חיילים: מפקד צוות (מפק"צ), נהג הכלי, טען, מכניס חנ"ה וסוגר סדן, כוון, אחראי מערום קרקע ורץ קווי. בנוסף צמוד לכל תותח צוות נגמ"ש התחמושת הנלווה, מדגם M548, (המכונה אלפא): נהג ומפקד. מספר אנשי הצוות משתנה בהתאם למספר החיילים המסייעים בהכנת התחמושת מחוץ לתותח. צוות מיומן מסוגל לבצע ירי בקצב של כ-4 פגזים בדקה.

כמו כן, לכל סוללת תותחים ישנו חמ"ל אשר נקרא: 'מפי"ק' (ר"ת "מרכז פיקוד ירי קדמי"). המפי"ק הוא למעשה נגמש מוגף מדגם ברדלס M-113, אשר מכיל בתוכו מכשירי קשר רבים ומחשבי שדר חם המבוססים על פרויקט צי"ד אשר מסייעים לנהל את האש בסוללה ברמה הטכנית והאג"מית. במפי"ק יושב המסו"ל (מפקד הסוללה), הסמק"ש (סמל הקשר), מ.ט. (משניים טכניים - חיילים) והסמפי"ק (סמל המפי"ק). תפקיד הסמפי"ק הוא לפקד על הכלי, ולנהל את האש הטכנית בסוללה. בנוסף, הוא מפקדם הישיר של ה.מ.ט. (משניים טכניים). במהלך הטירונות אשר נערכת בביסל"ת, ממויינים החיילים המתאימים לצוות המפי"ק, ואלו עוברים קורס שונה משאר חיילי הסוללה הכולל לימודים על בליסטיקה, ניהול אש ועוד בניגוד לקורסי התותחן הרגילים של שאר החיילים, אשר עוסקים בהפעלת התותח ותרגולות צוות. המתאימים נשלחים לקורס מפקדים, שם במגמה נפרדת, לומדים את תורת ניהול האש. לכל סוללה ישנו סמפי"ק אחד בלבד (למעט מספר סוללות בקווי כוננות ארטילריים), שבלעדיו, לא ניתן לבצע ירי בסוללה. בחלק מהגדודים קיימת בנוסף לסוללות התותחים מחלקת סיור אשר רכובה על נגמ"שי ברדלס (M-113) ותפקידיה הבולטים הן ניווט עבור סוללות התותחים, פתיחת צירים, איתור מפגעים אשר עלולים להזיק לסוללות בעת תנועה מבצעית ואיסוף מידע עבור סוללות התותחים על כוחות אויב. כמו כן, לוחמי הסיור מוכשרים על מקלע כבד מדגם M2 בראונינג המותקן על גג הנגמ"ש המאפשר כוח אש אמין ומדויק בזמן אמת.

המערך הרקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המפעילים משגרי רקטות נקראים בחיל "המערך הרקטי". טווח הרקטות ארוך מזה של התותחים והן נושאות חימוש מצרר כנגד מטרות שאינן מבוצרות כגון סוללות ארטילריה ואתרי לוגיסטיקה.

משגר רקטות רב-קני "מנתץ" חמוש ברקטות אימון

משגר הרקטות שבשימוש החיל כיום הוא ה"מנתץ", ה-MLRS M-270 האמריקני, המורכב על תובת נגמ"שי בראדלי.

תורת ההפעלה של מערך זה שונה מהותית מהמקובל בשאר החיל: הכלים אינם פורסים בסוללות, אלא כל משגר הוא עצמאי בשטח, לרוב בעמדה מוסווית הרחוקה קילומטרים ממשגרים אחרים. משימות האש מתקבלות, המשגרים יוצאים מהסוואה ויורים, ואז מחליפים מיידית עמדות, במטרה להגביר את השרידות של הכלים.

מטרתו של מערך ה"מנתץ" היא שיתוק והשמדת יכולות האש של האויב על ידי ירי ארטילרי של רקטות מצרר על סוללות האויב, בהתאם למטרות המתקבלות מהאיכון. משימות המערך משותפות לחיל האוויר וכוחות חמ"מ (חימוש מונחה מדויק).

עקב העצמאות הגבוהה של הכלים והדרישה לעבודה ביחידות קטנות, קיים במערך המנתץ ריכוז גבוה יחסית של כלי שליטה ופיקוד (מפ"יקים), על בסיס נגמ"שי "מוגף". לכל פלגה (מקביל למחלקה בחיל רגלים) ישנו מרכז פיקוד, ובנוסף לכל סוללה (פלוגה בחיל רגלים) ולכל גדוד. הצוות במרכזים אלו מבצע פעילויות כגון תיאום בטיחות אש (שכן שובלי הלהבה מהרקטות מגיעים לאורך עשרות מטרים, וגזי הפליטה רעילים), הקצאת משימות ובקרה לוגיסטית.

הירי של רקטות רגילות הוא סטטיסטי - הדיוק נמוך בהרבה מארטילריה קנית, ולכן נדרש ירי של מספר רקטות רב יחסית. בעיה זו מתוקנת בימינו על ידי שילוב פיתוח ישראלי הקרוי "רקטה מתקנת מסלול" (רמ"מ), המאפשר דיוק גבוה המונע בזבוז רקטות.

השימוש המבצעי הראשון של צה"ל במערך ה"מנתץ", היה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בעימות זה עשה צה"ל שימוש נרחב ב-M-270 כנגד משגרי הרקטות של החזבאללה. בעתות שגרה מוצבות יחידות המערך הרקטי של חיל התותחנים בחזית הסורית.

מערך האיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל התותחנים מפעיל אף מיכשור מתקדם לאיכון וטיווח מטרות. האמצעים העיקריים לאיכון הם מערכת המכ"ם "נורית" שמוחלף כיום ב"ר"ז (רב-זרועי)".‏[3] אמצעי הטיווח העיקרי הוא מערכת המכ"ם "נורית". בנוסף, האיכון מכיל מחלקה מטאורולוגית המספקת נתונים החשובים לדיוק הירי הארטילרי.

מנגנון האש נגד סוללה (נ"ס) בצה"ל מסתמך על שיתוף פעולה הדוק בין מערך האיכון למערך ה"מנתץ".

מערך הקישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחידות המתמרנות של צה"ל משובצים קציני תותחנים וחיילי מילואים נבחרים בגדודים ובחטיבות, אשר מאפשרים למפקדים לתאם ולהפעיל אש ארטילרית. קצינים אלו נקראים קציני קישור ארטילרי (בר"ת: קש"א) ומפקדי סיוע חטיבתי (בר"ת: מס"ח). בתפקידם, אחראים הקצינים על הפעלת האש הארטילרית במקום, בזמן, ובעוצמה הנדרשת ליחידה אליהם הם מסופחים. קציני וחיילי מערך הקישור נמצאים בחזית הקרב עם היחידות המתמרנות עצמן ומהווים מרכיב אורגני בלתי נפרד מחטיבות הח"יר והשריון, לרבות גדודי הסיור ודואגים להפעיל את האש ולתקן את מיקום נפילות הפגזים במקרה הצורך. כמו כן, קיבל מערך הקישור גם את האחריות להכוונת מסוקי קרב בגזרת הלחימה החטיבתית.‏[4]

מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת חיל התותחנים פועלות יחידות המפעילות את "זיק ירוק" ורוכב שמיים - מזל"ט האיסוף הטקטי. המערך הוקם בשנת 2000 כדי לסייע לכוחות היבשה המתמרנים ללא תלות בכלי הטיס הלא מאוישים של חיל האוויר.‏[5]

עוצבת קלע דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחידת מיתר

יחידה המתמחה בין השאר, בהפעלת טיל נגד טנקים מונחה אלקטרו-אופטי וארוך טווח בשם "תמוז".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל חיל התותחנים ב- 1948

תחילת דרכה של הארטילריה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח ה"נפוליונצ'יק"

חיל התותחנים מתבסס על שירות התותחנים של ההגנה שהוקם ב-12 במרץ 1948. למפקדו הראשון של השירות מונה יהודה גינצבורג (גדעון) וסגנו היה ישעיהו לחובר, גרעין המטה התכנס לראשונה ב-16 במרץ ובמקביל החלה מלאכת תרגום ספרות הדרכה בריטית לעברית.‏[6] באפריל 1948 אורגן כנס של ותיקי התותחנים ששירתו בצבאות השונים במלחמת העולם השנייה, בעקבות הכנס גויסו 113 לוחמים ו-29 נוספים שהועברו מיחידות אחרות ולמפקד החיל החדש שהוקם מונה שמואל אדמון. ההגנה ניסתה לעשות מספר ניסיונות לרכוש תותחים. עם פרוץ מלחמת העצמאות היו בידי כוחות היישוב היהודי רק כ-5 תותחי שדה. שני תותחי השדה הראשונים נקנו מחיילים בריטיים, תותחי ה"נפוליונצ'יק" 65 מ"מ, שהביאו לנסיגה הסורית בקרב על הדגניות ולנסיגה המצרית בקרב על בארות יצחק. במהלך המלחמה נעשו רכישות רבות, כולל רכישה אחת מפורסמת של תותחים ממקסיקו [1], תותחי 75 מ"מ Saint Chamond-Mondragón מיושנים שכונו בצה"ל "קוקרצ'ה" (ג'וק), שהשתתפו עוד במהפכה המקסיקנית בתחילת המאה ה-20. במבצע יואב, המבצע לשיחרור באר שבע שבו לקח החיל חלק ניכר, השתתפו כבר 126 תותחי שדה. תותחים רבים נקנו במהלך מלחמת השחרור ופותחו מרגמות "ביתיות". הגדודים הראשונים שהוקמו היו גדודי מרגמות שנלחמו בצפון, בירושלים וכן מול המצרים. הסוללות הצטרפו לחטיבות כדי שיוכלו לתת להם סיוע ישיר.

ממלחמת העצמאות, למלחמת סיני ועד ששת הימים: המעבר ללוחמה ניידת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון ביחידת תותחנים, 1954

בהתאם למבנה צה"ל הוצבו גדודי התותחנים כחלק מחטיבות החי"ר. ב-1954 נקנו תותחי ה 155 מ"מ הראשונים, תותחי ה"קלקיליה" ולקראת מלחמת קדש נקנו התותחים המתנייעים (תומ"ת) הראשונים, אכאלאס 105 מ"מ.

במלחמת סיני הורגשה בעיית העבירות והמהירות של המערך הנייח של חיל התותחנים, לאחר שהיה קושי גדול להשיג את מהירות ההתקדמות של השריון וגדלה ההבנה בצורך לעבור לתומ"תים.

בשנים שלאחר מלחמת קדש פותחה תורת לחימה בחיל המותאמת ללחימה ניידת ושולבה עם תורת חיל השריון הישראלי. נקנו תומ"תים מסוג Priest 105 מ"מ, ופותחו בצה"ל תומ"תי הM-50, שהיוו את רוב תותחי צה"ל עד שנות ה-70. בשנות ה-50 נקנו טילי הנ"ט (נגד טנקים) הראשונים, אבל מערך הטילים הגיע לצה"ל עם הקמתה של יחידת טילי קרקע קרקע (טק"ק) ראשונה בצה"ל ב-1962. היו אלו טילי "לוז" שהוסבו לחיל הים ומשמשים אותו עד היום בשם "גבריאל". היחידה התפרקה לאחר כמה שנים עם העברת מערך הנ"ט לחי"ר.

הסיוע במלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעבר החיל לתורה הדוגלת בניידות הוא היה מוכן היטב להתקדמות המהירה בסיני ב 1967. לגדודי התומ"תים כבר לא הייתה בעיה להדביק את קצב השריון וההתקדמות הייתה מדהימה ביחס לאיטיות שנראתה 11 שנים קודם במבצע קדש.

חיל התותחנים הפעיל במלחמת ששת הימים את הכלים הבאים.‏[7]:

החיל השתתף בקרבות רבים במהלך המלחמה, כאשר הבולטים ביניהם:

  • קרב אום-כתף בו נעשה שימוש בהפגזה ארטילרית מסיבית לפני כניסת החי"ר למתחם.‏[14] השימוש המקורי בתותחים בקרב על אום-כתף שינה את תפיסת צה"ל לגבי החיל.
  • הקרבות בירושלים בהם נעשה שימוש בתותחנים לריכוך עמדות ירדניות, בהם בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת[15] תוך הימנעות מהפגזת העיר העתיקה כדי להימנע מפגיעה באתרים קדושים והיסטוריים
  • הקרבות בצפון הארץ, בהם נתנו התותחנים סיוע צמוד לכוחות שעלו לרמה.

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח מתנייע L-33 "רועם"

לאחר מלחמת ששת הימים החלה "המלחמה שלאחר המלחמה", מלחמה של תותחים מול תותחים. סוללות התותחים, שהיו פרוסות על תעלת סואץ, בגבול ירדן ובגבול סוריה ספגו הפגזות כבדות באופן קבוע. החיל ספג אבדות רבות. לאורך תעלת סואץ הוקם ציר במיוחד לצורכי תנועת החיל, שכונה "ציר החת"ם". בשנים אלו נראה שימוש הראשון בתותחי M-50 155 מ"מ ,שהפכו לעמוד השידרה של גדודי החיל, בתותח "רועם" 155 מ"מ ובתותח הכבד "רומח" M-107 בקוטר 175 מ"מ.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותחנים בקרב עמק הבכא
תומ"ת M-107 "רומח" שהפגיז את סוריה במלחמת יום הכיפורים והשתתף בהפגזה על ביירות במבצע שלום הגליל.

במלחמת יום הכיפורים מצאה עצמה מדינת ישראל, ובכללה חיל התותחנים, במצב של מעטים מול רבים. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ברמת הגולן, בקו בר לב שבתעלה ובגבול לבנון, לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. בימים הראשונים סוללות התותחנים נלחמו תחת הפגזות כבדות. במיוחד זכורות ההפגזות ב"ציר החת"מ" שבתעלת סואץ משם נלחמו גדודי התותחנים במלחמת ההתשה. במהלך המלחמה אזלה לצה"ל התחמושת של פגזי 175 מ"מ ולכן הוחלט להחליף את הקנים של תומ"תי ה"רומח" M-107 לקנים בקליבר 203 מ"מ. התותחים המוסבים זכו לשם "קרדום" ונטלו חלק חשוב בהמשך הלחימה. עם המעבר לשלב ההתקפה שימש חיל התותחנים כחלק חשוב מהיוזמה הישראלית. תותחי M-107 ירו לעבר העיר דמשק במבצע מיוחד והוציאו זמנית את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה מכלל פעולה.[דרוש מקור] כמו כן ניסו התותחנים למנוע את כיבוש מוצב החרמון בידי הסורים על פי נוהל הידוע בשם "אש על כוחותינו" לפיו מסתגרים אנשי המוצב בתוך הבונקרים במוצב בעוד התותחנים יורים אש על המוצב עצמו כדי לפגוע באויב שנמצא מחוץ לבונקרים. אולם נסיון זה נכשל וכוחות הקומנדו הסורי הצליחו לכבוש את מוצב החרמון. במלחמת יום הכיפורים עשה צה"ל לראשונה שימוש בתותחי ה-M-109 "רוכב" (עם הקנה הקצר), בשני גדודים, גדוד "נמר" הסדיר וגדוד המילואים 899 (כינויו בקשר "פרסום").

מלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלפני מלחמת לבנון עבר חיל התותחנים שינויים רבים. צה"ל רכש עבור החיל תומ"תים בקליבר 155 מ"מ מדגם M109 האמריקאי, שהותאמו ושודרגו לצורכי צה"ל. דגם זה קיבל את השם "רוכב" 155 מ"מ והם קיימים עד היום במערך המילואים של צה"ל. כמו כן נקנו נגמ"שים לצורך ניוד גמיש יותר של תחמושת ארטילרית (אלפ"א - אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים) שמשמשים עד היום את חיל התותחנים ונקנו סוגים שונים של מטל"רים. המבצע תוכנן מראש ולחיל התותחנים יועד בו חלק משמעותי. בשלב הראשון של המבצע נורו אלפי פגזים אל עבר יעדים בלבנון. הפגזות אלו היו אות הפתיחה של מבצע שלום הגליל. התותחנים המשיכו עם הכוח המסתער וליוו את כל הכוחות במהלך המלחמה. במלחמה אף הנחיתו פלגת תותחים מגדוד "רשף" דרך הים יחד עם כוח צנחנים. בהמשך המלחמה שימשו התומ"תים בלחימה בתוך העיר ביירות על ידי ירי בכינון ישיר לתוך חלונות של בניינים שקני הטנקים לא יכלו להגיע אליהם. בסיכום המלחמה אמר הרמטכ"ל דאז רב-אלוף רפאל איתן: "חיל התותחנים נכנס לתודעה - הוא בתודעה ... במלחמה הזאת אף אחד לא זז בלי התותחנים".

חיל התותחנים בשנות ה-80 וה-90: מבצע דין וחשבון וענבי זעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתום מלחמת לבנון ועד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 - תקופה של נוכחות צה"לית בדרום לבנון - לקח חיל התותחנים חלק משמעותי בשגרת הלחימה ובהגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל, מתוך מוצבי קבע על קו הגבול ובעומק רצועת הביטחון. לוחמי התותחנים השתתפו בקרבות ארטילריים, לעתים יומיומיים, בהם ניסו לפגוע במרגמות ובמשגרי רקטות של החזבאללה ושל ארגונים לבנוניים אחרים, אחרי שאלה ירו לעבר מוצבי צה"ל ברצועה. יזכרו במיוחד שני מבצעים יזומים בעקבות התחממות הגזרה הצפונית, בהם עיקר הפעילות הצה"לית כללה ירי ארטילרי של אלפי פגזים ופעילות של ח"א ("דין וחשבון" בשנת 1993, ו"ענבי זעם" בשנת 1996).

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאת צה"ל מלבנון, עיקר התפקוד המבצעי של החיל, ביעודו המקורי, היה השבת אש במקרה הצורך, בגבול הצפון אל מול ירי או נסיונות חדירה של החזבאללה, כולל בזמן מבצע חומת מגן בו התבצעה פעילות ענפה כנגד ירי חוזר ונשנה של החזבאללה. בתקופת מבצע חומת מגן סוללת תותחים פגעה והרגה 6 מחבלים של חזבאללה.

חיילי חיל התותחנים משתתפים עד היום באופן פעיל בלחימה ובשגרה ביהודה, שומרון ועזה בתפקידים שונים שלא קשורים לארטילריה דווקא, אלא במשימות ביטחון שוטף.

בעקבות ירי רקטות קסאם גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, פרש צה"ל סוללת תותחים (של "דוהר" M-109) ליד קיבוץ נחל עוז. ב-27 בספטמבר 2005, ירתה הסוללה פגזים אל תוך רצועת עזה. היה זה הירי הארטילרי הראשון לרצועה מזה 38 שנים. לקראת סוף אוקטובר פרש צה"ל סוללת תותחים נוספת, ליד קיבוץ ניר יצחק, שחולשת על דרום הרצועה.

במלחמת לבנון השנייה (2006) היה חיל התותחנים מוקד האש השני בעוצמתו אחרי חיל האוויר. פעילות התותחנים התרכזה בסיוע לחילות היבשה במתקפה ובמגננה, בזיהוי שיגורי קטיושות, בהשמדת קנים וביצירת לחץ על החזבאללה על ידי הפגזות מסביב לכפרים. במהלך המלחמה ירו לוחמי החיל למעלה ממאה שבעים אלף פגזים אל עבר כוחות חזבאללה וכ-1,800 רקטות מנתץ.

במבצע עופרת יצוקה (2008-2009) היווה החיל תפקיד חשוב בריכוך המטרות ברחבי הרצועה, שיתוק וחיסול מחבלים ומקורות אש והגנה על הכוחות המתמרנים בתוך הרצועה. החיל פרס שני גדודי ארטילריה מעוצבת עמוד האש: גדוד 55 וגדוד 402, אשר יחדיו ירו אלפי פגזים אל עבר רצועת עזה. כוחות החיל היו הכוחות הלוחמים האחרונים אשר נסוגו מרצועת עזה בהתאם להסכם הרגיעה.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשוטף המשיך החיל בביצוע תעסוקות מבצעיות של סיוע ארטילרי וקווי חי"ר. עקב מלחמת האזרחים בסוריה התחממה הגזרה הצפונית ופעמים רבות גלשה הלחימה לעבר רמת הגולן ואף גבול לבנון. כוחות החיל לקחו חלק משמעותי בהגנה על הגבול כאשר כוחות מיחידת "מיתר" ירו טילי תמוז לעבר כוחות סורים אשר ירו מרגמות לעבר שטחי ישראל. בנוסף סוללות 155 מ"מ ביצעו מספר פעמים ירי לעבר סוריה ולעבר לבנון למטרת מיסוך כוחות והשמדה.

במהלך מבצע עמוד ענן קפצו גדודי הסדיר והמילואים של אגד 215 וירו פגזים לעבר רצועת עזה, למרות זאת החלק של החיל במבצע היה יחסית שולי בהשוואה לחיל האוויר וחיל הים מאחר שירה בעיקר לשטחים פתוחים עקב החשש מפגיעה באזרחים חפים מפשע.

במהלך מבצע צוק איתן נטל חיל התותחנים חלק נכבד בפעילות כוחות היבשה נגד חמאס. הגדודים הסדירים מאגד 282 ואגד 215 הוצבו בגבול הרצועה. כבר בשלב הראשון סייע חיל התותחנים בירי ארטילרי אל עבר מטרות טרור ושטחי שיגור, וכן בירי טילי תמוז מדויקים אל מטרות טרור כגון משגרים ומפקדות בכירים. עם התחלת השלב הקרקעי סיפק חיל התותחנים סיוע ארטילרי כבד ומסך אש באמצעות תותחי ה-155 מ"מ (תותח מתנייע M-109) שהכינו את השטח לתמרון הקרקעי של חילות השריון, הרגלים וההנדסה הקרבית, וריככו את הביצורים וזירות המטענים שהכין חמאס. כחלק מהכניסה הקרקעית לרצועה, כוחות התותחנים ירו אלפי פגזים לעבר הרצועה וסייעו לכוחות בכיבוש שג'אעיה ובית חאנון. במהלך הקרב על שג'אעיה ירו גדוד קרן וגדוד נמר וגדוד דרקון לראשונה מאז מלחמת שלום הגליל 600 פגזים בטווח של מאה מטר מהכוחות ובכך הצילו עשרות לוחמים מחטיבת גולני אשר נקלעו למארב של מאות מחבלים. במהלך הירי נהרגו אף מפקדי שטח בכירים מהחמאס והג'יהאד האסלאמי. במהלך הלחימה ירו התותחנים יותר מ-30,000 פגזים. יחידת רוכב שמיים סיפקה סיוע מודיעין חזותי באמצעות מזל"טים לכוחות היבשה בתוך הרצועה ברמת הגדוד.

הנצחה ומורשת קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז התצוגה על שם ניר שרייבמן, "בית התותחן" בזכרון יעקב
תותחים בתצוגה ב"בית התותחן"

הנצחתם של חללי התותחנים הייתה בתחילה באנדרטאות שונות ופזורות ברחבי ישראל, כאשר רבות מהן היו בצורה של תותח שיצא משימוש, שהוצבו, אם לזכרן של קבוצות, ואם לזכרם של יחידים. אנדרטה מרכזית לחללי החיל הייתה במשך שנים במחנה צריפין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בזכרון יעקב על קרקע שנתרמה על ידי משפחת אהרונסון, בית התותחן. בהקמת הבית היו שותפות עמותות "נצח לתותחן", ו"איגוד התותחנים לישראל", שהתאחדו לאחר מכן ל"עמותת יד התותחנים", המייצגת הן את ותיקי החיל והן את המשפחות השכולות. במקום קיים מרכז תצוגה ומרכז כנסים, אנדרטה לחללי החיל ולחללי זכרון יעקב, וכן תצוגת קבע בחצר המוזיאון של שלל אמצעי לחימה ותותחים מן ההיסטוריה של החיל. בשנת 2002 הוקם באתר אודיטוריום על שם ניר שרייבמן. "בית התותחן" מפעיל אתר אינטרנט הכולל מידע על "בית התותחן", חללי החיל, מעוטרי החיל ומידע על אמצעי הלחימה של החיל.

חיל התותחנים עושה מאמצים להנחיל לחיילים המשרתים בו את מורשת הקרב של החיל, ואת הגאווה החילית. סיסמאות כגון "הארטילריה מלכת הקרב" או "בלי סיוע, החי"ר לא ינוע", נועדו להקנות לחיילים תחושת גאווה חילית, האמורה לגבור על התחושה הרווחת כי המדובר בחיל אפור, שהשירות בו אינו זוהר. הענקת הכומתה בצבע טורקיז, שהחליפה את הכומתה השחורה שחבשו התותחנים, הייתה צעד לכינון זהות חילית ייחודית. צוות הווי בשם "צוות הווי תותחנים" פעל בעבר, אך פעילותו הופסקה בתקופת השקיעה של הלהקות הצבאיות בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנות ה-80 הקליטה קורין אלאל המנון חילי בשם "תותחנים! זהירות, יורים, סכנה", אך ההמנון לא מצא מקום בלב החיילים, והושמע אך פעמים ספורות במסגרות חיליות. שיר פופולרי המזוהה עם החיל הוא שירו של דודו ברק "פרחים בקנה" שבוצע בשנת 1970 על ידי יהודית שוורץ סולנית להקת חיל התותחנים, ונחשב להמנון בלתי רשמי של החיל.

צבע הכומתה וכיצד נבחרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה הוא טורקיז. בשנת 2000 נערך משאל בקרב כל קציני וחיילי התותחנים על מנת לבחור את צבעה של כומתת החיל, שיחליף את השחור. הצבע הנבחר, טורקיז, מסמל את השמיים אשר לשם שולחים התותחנים את התחמושת בדרך אל האויב.‏[16]

קציני תותחנים ראשיים לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
סגן אלוף יהודה גינצבורג (גדעון) מרץ -אפריל 1948 מפקד שירות התותחנים, מלחמת העצמאות
אלוף משנה שמואל אדמון אפריל 1948 - 1949 מפקדו הראשון של החיל, מלחמת העצמאות
אלוף משנה מאיר אילן 1949 - 1952 לימים אלוף, ראש אג"א
אלוף משנה שלום עירון 1952 - 1957 מבצע קדש
אלוף משנה דן חירם 1957 - 1961 -
אלוף משנה ישראל בן אמיתי 1961 - 1967 מלחמת ששת הימים
תת אלוף ברוך ברוכין 1967 - 1971 מלחמת ההתשה
תת-אלוף אריה לוי 1971 - 1973 לימים אלוף, ראש אג"א
תת-אלוף נתי שרוני 1973 - 1976 מלחמת יום הכיפורים, לימים אלוף, ראש אג"ת
תת-אלוף אברהם בר דוד 1976 - 1980 -
תת-אלוף אריה מזרחי 1980 - 1983 מבצע שלום הגליל
תת-אלוף עודד טירה 1983 - 1986 יו"ר התאחדות התעשיינים בישראל בין השנים 2005-1999.
תת-אלוף שמואל רשף 1986 - 1989 -
תת-אלוף דורון קדמיאל 1989 - 1993 -
תת-אלוף יהושע דורפמן 1993 - 1995 כיום (2013) מנכ"ל רשות העתיקות.
תת-אלוף דן הראל 1995 - 1998 אלוף פיקוד הדרום בתקופת האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות בהמשך סגן הרמטכ"ל וכיום (2014) מנכ"ל משרד הביטחון.
תת-אלוף אלי יפה 1998 - 2001 -
תת-אלוף דני כסיף 2001 - 2005 -
תת-אלוף לורנס מועלם 2005 - 2008 מלחמת לבנון השנייה
תת-אלוף מישל בן ברוך 2008 - 2009 מבצע עופרת יצוקה
תת-אלוף דוד סויסה 2009 - 2012
תת-אלוף רועי ריפטין 2012 - מבצע צוק איתן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיל התותחנים באתר צה"ל - קישור לעותק מארכיון האינטרנט.
  2. ^ גילי כהן, לראשונה: קצין דרוזי יכהן כמפקד חטיבת גולני, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
  3. ^ מערך ה"נוריות" - אאוט, מכ"ם רז - אין: הטמעת המערכת בעזה תושלם עוד השנה, דובר צה"ל.‏
  4. ^ עידן קרפל, יומן משהטח, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 16.04.2013.
  5. ^ אמיר בוחבוט, כתב לענייני צבא, חיל התותחנים חושף: היתרון של צה"ל במלחמה הבאה, באתר וואלה!, 1 באוגוסט 2011
  6. ^ יואב גלבר, גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ו, עמ' 276-288.
  7. ^ מיור ד. דץ קמפבל, ‏תותחנות במלחמת ששת הימים, מערכות 205, פברואר 1970, עמ' 53
  8. ^ תומ"ת 155 מ"מ M-50, אתר בית התותחן.
  9. ^ תומ"ת 105 מ"מ "פריסט", אתר בית התותחן.
  10. ^ תותח שדה מהיר טעינה 25 ליטראות, אתר בית התותחן.
  11. ^ מרגמה כבדה 160 מ"מ סולתם, אתר בית התותחן.
  12. ^ מכמ"ת 120 מ"מ, בית התותחן.
  13. ^ מרגמה 120 מ"מ סולתם, אתר בית התותחן.
  14. ^ מלחמת ששת הימים, אתר בית התותחן.
  15. ^ הקרב על ירושלים, אתר בית התותחן.
  16. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית · המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי