עיסוי תאילנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עיסוי תאילנדי

עיסוי תאילנדי (בתאילנדית: นวดแผนโบราณ - "עיסוי תאילנדי מסורתי קדמון" (Nuat phaen boran)) הוא תחום ברפואה משלימה; אחד מבין כ־150 סוגים שונים של צורות עיסוי. למרות שהעיסוי התאילנדי מתבסס על פילוסופיות מהרפואה הסינית, המשתמשת בעקרונותיו של היין-יאנג להשגת איזון "אנרגטי" בגוף ולרגיעת הנפש, מעדיפים בתאילנד לקרוא לשיטת העיסוי בשם: "מסאג' תאילנדי מסורתי", כיוון שהוא מכיל גם שיטות פעולה הייחודיים רק לתאילנד. כמו כן, מאחר שבדרך התבצעותו דומה הוא במקצת ליוגה, העושה שימוש רב בתרגילי גמישות וריפיון, יש הטוענים כי מקורו גם מהודו, כאשר הופץ על ידי נזירים בודהיסטים לפני כאלפיים חמש מאות שנים ברחבי המזרח הרחוק.

תהליך העיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוי התאילנדי הוא תהליך של מגע אנושי הכולל עיסויים ולחיצות איטיות באזורי רקמות רכות, גידים ושרירים, המבוצעים באמצעות מפרקי המעסה, מתיחות לגמישות הגוף ותרגילים מגוונים להמרצה ואיזון של מחזור הדם. המתיחות והתרגילים כוללים שילובי מגע כוחניים בין רגליו וידיו של המעסה כלפי המטופל.

להבדיל מהרבה מודים אחרים של עיסוי שמתבצעים בדרך כלל על שולחן עיסוי, עיסוי תאילנדי מתבצע כמעט תמיד כשהמטופל שוכב על הרצפה, בדרך כלל על מזרן דק או שמיכה.

צורת הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב העיסויים והלחיצות מבוצעים באזורים שלטענת השיטה בעלי רגישות מיוחדת לאורך הגוף, ועל-כן, הם מכונים "קווי האנרגיה" ("מרידיאנים" ברפואה הסינית), שדרכם על-פי טענות העיסוי התאילנדי, מקבל הגוף חום, "אנרגיות מאוזנות" וזרימת דם בריאה. טכניקת הלחיצות יעילה יותר כאשר היא מבוצעת בתנועות מעגליות בנקודות שמהוות מעין "צומתי אנרגיה", הידועים גם במונח: "נקודות לחיצה". אין כל הוכחות מחקריות לקיומם של "קווי אנרגיה" או "צומתי אנרגיה" אלו.

לעתים, בזמן העיסוי, עלול האדם לחוש שלא בנוח מפאת הלחיצות והמתיחות המופעלות, אך לאחר העיסוי ירגיש רפיון ועירנות מרנינה.

לטענת המעסים, העיסוי אף משחרר חסימות במערכת הדם והלימפה ומקל על לחץ נפשי, כאבי גב, כאבי ראש, כאבי שרירים ונדודי שינה.

העיסוי התאילנדי כ"יוגה פסיבי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העיסוי התאילנדי נהוג לבצע על מזרן רך הצמוד לריצפה, וזאת משום הנוחות בביצוע תרגילי גמישות ומתיחה ויכולתו של המעסה לנצל את משקלו שלו לביצוע התרגילים השונים. המטופל לא חייב להיות גמיש על מנת לחוות מסאג' תאילנדי, ישנו גיוון רב של תרגילים ותנוחות אשר ניתן לבצע. ניתן לתאר תרגילים אלו כ"יוגה פסיבי", הנעשה על ידי המעסה. בניגוד לשאר סוגי המסאג'ים, לא נהוג להשתמש בשמני עיסוי מאחר שהמעסה עלול להחליק מאזורים אשר בכוונתו לעסות. יחד עם זאת, המסאג' מתבצע כאשר האדם לבוש בבגדים נוחים.

על המעסה להיות בקיא בכל חלקי הגוף, להכיר את יתרונותיו ומגרעותיו ולהיות בכושר מספיק דיו אף כדי להרימו. אומנם, זאת לא ביחס הפוך לממדי גופו של המעסה. בתאילנד לדוגמה, הנשים הן רובם של המעסים, והן בדרך כלל קטנות ממדים מלקוחותיהן.

שלושת מרכיבי הרפואה התאילנדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הרפואה התאית המסורתית, המטפל, "מונואד", שפירושו ד"ר לטיפולי גוף, משלב כמה אלמנטים בטיפולו - רפואה בצמחים, טיפול פסיכו רוחני ועיסוי.

רפואת הצמחים - "יא פו בוראן" (תרופה מסורתית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיפול הפרמקולוגי המסורתי קיים שימוש בצמחי מרפא בעיקר, ושימוש מזערי גם במרכיבים מעולם החי ומעולם המינרלים. תרופות אלה ניתן היה למצוא בעבר בחנויות לממכר תרופות מסורתיות. כיום הן מצויות גם בבתי המרקחת המודרניים, בעיקר בצפון תאילנד. במטבח התאילנדי יש שימוש רב בצמחים, במטרה לשפר את הטעם והבריאות. מכך יוצא שהתזונה מהווה גם היא אמצעי חשוב לריפוי. במקדש וואט פו המפורסם ניתן למצוא חוברות הדרכה בנושא, ובהן משפט פתיחה האומר "כל המחלות מגיעות מתזונה לקויה".

ריפוי "פסיכו-רוחני" - "קאי קאם קאל" (תיקון קארמה ישנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול זה כולל שיטות מדיטציה שונות, להתבוננות פנימית והדמיה (דמיון מודרך), אותן מבצע המטופל בכוחות עצמו. ישנם טקסים מאגיים אותם מבצע אך ורק מרפא (דג'אן) בעל ותק וניסיון בתחום. הטיפול הפסיכו-רוחני משלב גם הוא את האלמנטים האחרים לריפוי, אך משתמשים בו בעיקר כאשר שיטות טיפול אחרות לא עלו בהצלחה, או כאשר לא נמצאה בעיה שניתן להסבירה באופן פיזי.

עיקר השימוש בטיפול הינו לצורך הגנתי. לדוגמה: קשירה של חוט סביב היד (כצמיד), סמל לקשירת 32 רוחות ההגנה, שלכל אחת מהן יש קשר לאחד מאיברי הגוף. טקס זה מתבצע בדרך כלל כאשר בן משפחה יוצא לשליחות הרחק מהבית, לשמירתו והגנתו.

העיסוי התאילנדי כמקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוי התאילנדי המסורתי נחשב למקצוע מבוקש ורציני ברחבי תאילנד, ועל מנת להיות מעסה מקצועי יש לעבור השתלמות האורכת לכל הפחות 60 שעות, במוסד המעניק תעודת: "מעסה בעל רישיון". המוסד המוכר ביותר ללימוד נמצא במקדש וואט-פו בבנגקוק (המרכז הלאומי לרפואה מסורתית בתאילנד), אשר אליה מגיעים מכל קצוות תבל כדי ללמוד עיסוי תאילנדי מסורתי. כמו כן, ישנה אפשרות למתן מסאג' ללקוחות על ידי הסטודנטים מהמקום, בפיקוח מוריהם.

חוקי העבודה בתאילנד אוסרים על עבודה רצופה של מעסה, המוגבל לעד שישה לקוחות ביום. זמן מתן העיסוי המקובל ללקוח נע בין חצי שעה לשעתיים וחצי. האחרון כולל תרגילי גמישות ומתיחה המתמקדים בעיקר בגפיים ועיסוי החלק הקדמי בגוף לרבות הבטן (האזור היחיד, שניתן לעשות שימוש בשמן לעיסוי).

העיסוי התאילנדי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות התפשטה פילוסופיית העיסוי התאילנדי המסורתי גם לעולם המערבי, בעקבות אפשרויות הריפוי הרבות הגלומות בו. בארץ נפוץ העיסוי התאילנדי בעיקר במרכזי ספא ונופש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]