עפיפונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "עפיפונים"

עפיפוניםצרפתית: Les Cerfs-volants) הוא ספר מאת הסופר היהודי-צרפתי רומן גארי, שנכתב בשנת 1980. הספר הוא רומן היסטורי שכל עלילתו מתרחשת בימי מלחמת העולם השנייה והמערכה על צרפת. הספר תורגם לעברית על ידי אביטל ענבר, ויצא בהוצאת עם עובד ב-1983.

תוכן הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מספרת את סיפור אהבתו האובססיבית של נער צרפתי מכפר קטן בנורמנדי בשם לודו, ללילה נערה פולנייה בת למשפחת אצילים עתיקה. עת שפורצת מלחמת העולם השנייה מתפצלות דרכיהם כשהיא נשארת בפולין והוא בצרפת. לודו מתאבל על המרחק שבינו לבין אהובתו ועל שליטת הנאצים בצרפת.

לודו מצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית אליה הוא מוזמן על ידי מאדם ז'ולי, יהודיה בעלת בית בושת שמשנה את שמה וזהותה כדי לשרוד, ופעילה בסתר בתנועת ההתנגדות. בין לבין העלילה גם מספרת על דודו שוחר השלום של לודו, אמברואז פלרי, שהוא לוחם חופש ובונה עפיפונים (מכאן שם הספר).

עלילת משנה נוספת מתארת את מאבקו של השף מארסלן דופרה, בעליה של מסעדת "קלו ז'ולי", לשמור על כבוד המטבח הצרפתי. דופרה אמנם משרת את הקצונה הנאצית שבאה לסעוד אצלו, אך הוא רואה את עצמו כ"שומר על הגחלת" של גדולתה של תרבות צרפת.

העלילה רצופה באנקדוטות על אירועים אמיתיים שהתרחשו במהלך המלחמה, כגון הפרק בו נוסע אמברואז פלרי לכפר לה שמבון-סור-ליניון ועוזר לתושבי הכפר ולמגדה ואנדרה טרוקמה להציל יהודים.

העלילה שואלת גם מהי שפיות ומהו טירוף כאשר אמברואז פלרי ולודו נחשבים בתחילת המלחמה למשוגעים כאשר הם מצטרפים למחתרת ונחשבים לפניה למשוגעים זה בגלל תחביב העפיפונים וזה בגלל עודף הצלחה בחישובים. היחיד שלומד להעריך את שגעונותיהם בזמן ההוא הוא המורה למתמטיקה של לודו שהפך למנהיג במחתרת ולפני המלחמה ראה בלודו המחונן צרה. כשלודו מתרחק מלילה הוא עצמו חש שהוא משתגע ומצליח להוציא אישורים רפואיים לשגעונו שמאפשרים לו להלך בשדות ולהעביר ידיעות עבור המחתרת באין מפריע. אביה של לילה מאבד את שפיותו עם פרוץ המלחמה וזו חוזרת לו, כבדרך נס עם סופה. לודו בטוח שהאיש פשוט לא יכל לשאת בדאגות או בחובות המלחמה.

דמויות מרכזיות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לודו - גיבור הסיפור, לוחם חופש צרפתי בעל זיכרון פנומנלי.
  • לילה - אהובתו הפולנייה של לודו.
  • אמברואז פלרי - דודו ואפטרופסו של לודו, בנאי עפיפונים ולוחם חופש צרפתי.
  • מאדאם ז'ולי (גברת אסטרהזי) - בעלת בית בושת יהודייה, פעילה מאוד בתנועת המרי.
  • הנס - בן דודה של לילה, שנלחם מול לודו על ידה. קצין בצבא הגרמני שניסה להתנקש באדולף היטלר.
  • מארסלן דופרה - בעלי מסעדת היוקרה 'קלו ז'ולי' שממשיך בעיסוקו זה למרות שלטון הנאצים בצרפת. דמותו מבוססת על השף הצרפתי פול בוקיז.‏[1]‏‏
  • גנרל פון-טילה - קצין גרמני בכיר שפיקד על אזורים נרחבים בצרפת, דודו של הנס ובין מארגני ניסיון ההתנקשות בהיטלר, חברו של מארסלן דופרה.

פרשנות משמעות ותובנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התובנות העולות מספרו של רומן גארי, הנה הקשר שבין היזכרות לתקווה.

תקווה היא יצר החיים טעם החיים, החירות להרגיש, כמיהה לחופש, כמיהה לאהבה.

כדי להחיות את הזיכרון, כדי לממש את האהבה שלנו או להחזיר את האהוב לחיינו, עלינו לזכור היטב מה אהבנו, לזכור מה נכון לנו.

לצורך מימוש שאיפתנו ואהבתנו, ראשית- עלינו להזכר, שנית- עלינו להתנגד להווה ולהיאבק בו, שלישית- עלינו לממש את התקווה או האהבה.

הזיכרון או ההיזכרות הנם תנאי בסיסי וחיוני למאבק בהווה ויצירת תקווה, התקווה שלנו מורכבת תמיד מהחייאת זיכרון או משאיפה להחזיר אדם או ערך מוכר ואהוב לחיינו.

על פי רומן גארי, הזיכרון המשפחתי של משפחת פלרי ומרסלן דופרה הנו המפתח ליצירת תקווה לעם הצרפתי הכבוש בידי הנאצים, ההזכרות בצרפת של פעם בערכים האהובים ובאנשים האהובים היא הבסיס לתקווה ולשאיפה לעתיד טוב יותר. לצורך הגשמת התקווה נאבקים הצרפתים בכיבוש הנאצי כל אחד בדרכו הוא. פלרי בונה עפיפונים, מרסלן דופרה מבשל אוכל צרפתי, המורה הכפרי ובעלת בית הבושת מצטרפים למחתרת, ולודו חולם על אהובתו לילה. כל הדמויות של רומן גארי משתמשות בהיזכרות לצורך מאבקן בהווה ובכיבוש הגרמני,ורובן ממשות את תקוותם ואהבתם.

למרות האופטימיות השופעת מספרו, עם סיום כתיבתו ביום 2 בדצמבר 1980, נטל הסופר רומן גארי את חייו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]