סטיבן הוקינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטיבן הוקינג Stephen Hawking נולד ב-1942
תרומות עיקריות
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.
נתונים נוספים ענף מדעי פיזיקה ארצות מגורים אנגליה פרסים והנצחה פרס וולף בשנת 1988,מדליית קופלי בשנת 2006, מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה

סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking; נולד ב-8 בינואר 1942) - פיזיקאי תאורטיקן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. התפרסם מחוץ לקהילה המדעית בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"). הספר, מסוגת המדע הפופולרי, מתאר את התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.

[עריכה] ביוגרפיה

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. בילדותו היה הוקינג תלמיד בעייתי, שכתב ידו הבלתי קריא עורר את כעסם התמידי של מוריו והוריו. כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. לאחר שהתבגר התכוון להמשיך בלימודי המתמטיקה, אותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר פנה הוקינג דווקא ללימודי הפיזיקה, החלטה שהשפיעה רבות על עתידו האקדמי.

הוקינג חלה בגיל צעיר ב-Amytrophic Lateral Sclerosis ובקיצור "ALS", הידועה גם כ"מחלת לו גריג" (Lou Gehrig) וגם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט אך איננה פוגעת בפעילות המוח, והוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחשב במחקריו ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. על אף שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג חולה במחלה כבר כ-45 שנים.

הוקינג הוא פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם, וסיפור חייו המרתק. הוקינג הפך לאייקון תרבותי המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה". בנוסף תרם הוקינג את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep talking. למרות פרסומו הרב, לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו באמצעות ניסיון או תצפית, דבר שאיננו אפשרי בתחום מחקרו. בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

סטיבן הוקינג מקבל כשי מהאוניברסיטה העברית העתק פקסימיליה של מאמרו המפורסם של אלברט איינשטיין בו הוא מפתח את נוסחתו המפורסמת, לאחר הרצאתו של הוקינג באוניברסיטה העברית, 14 בדצמבר 2006

הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו, קיצור תולדות הזמן, במטרה לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני הפך הוקינג לתלוי בסייעים אישיים. כאשר נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט 24 שעות ביממה, החליטו הוקינג ואשתו הראשונה להתגרש. כעבור שנים אחדות התחתן הוקינג עם אחת הסייעות האישיות שלו.

הוקינג מרבה לטייל בעולם. הוא ביקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית בתאריכים 10 - 15 בדצמבר 2006, ובמהלך ביקורו קיים מספר מפגשים עם תלמידי תיכון וסטודנטים והרצה באוניברסיטה העברית ‏‏^[1]. ביקורו בהודו גרר הפגנות נכים סוערות בשל העובדה שהטאג' מאהל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום כך שנמנעה ממוגבלי תנועה אחרים האפשרות לבקר בבניין חשוב זה.

באפריל 2009, פורסם כי הוקינג נלקח לבית החולים עקב דלקת ראות שהחמירה ‏‏^[2].

[עריכה] נושאי מחקרו

הוקינג חוקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא שחורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

במסגרת עבודתו המדעית מנסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית, העוסקת בכבידה, עם מכניקת הקוונטים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

בעבר הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפט אי השלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת.

[עריכה] השקפותיו הדתיות

הוקינג השתמש רבות במילה 'אלוהים' (במובנים מטאפוריים) כדי להדגיש נקודות המועלות בספריו ובהרצאותיו הפומביות. הוקינג, שתואר על ידי רבים כאתאיסט (לרבות אשתו לשעבר, ג'יין), ציין כי הוא "לא דתי במובן המקובל" ושהוא מאמין ש"היקום מושלט על ידי חוקי הפיזיקה. ייתכן והחוקים חוקקו על ידי אלוהים, אבל אלוהים לא מתערב ומפר את החוקים".

[עריכה] מספריו אשר תורגמו לעברית

• קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, ספרית מעריב, (1989).

  ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גלילאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכל", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה.

• מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).
• חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, ספרית מעריב (1993).

  בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכל". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).

• היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),

  ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מידע עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.

• המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות אחרונות, (2007).

  ספר זה נכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. זהו שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע של עובדות מדעיות על היקום וכוכבי הלכת, והוא כולל רעיונות עדכניים ביותר של סטיבן הוקינג על טבעם של חורים שחורים.

[עריכה] פרסים

• מדליית אדינגטון (1975)
• מדליית יוז של החברה המלכותית (1976)
• מדליית אלברט איינשטיין (1979)
• מסדר האימפריה הבריטית (קומנדר) (1982)
• חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחר ב-1984).
• מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1985)
• חבר האקדמיה הפונטיפיקאלית למדעים (1986)
• זוכה פרס וולף בפיזיקה (1988)
• פרסי נסיך אסטוריאס (1989)
• חבר במסדר ידידי הכבוד (1989)
• פרס אדגר לילינפלד מטעם החברה האמריקנית לפיזיקה (1999) [1]
• פרס מייקלסון מורלי מטעם אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב (2003)
• מדליית קופלי של החברה המלכותית (2006) [2]
• מדליית החירות הנשיאותית מנשיא ארצות הברית ברק אובמה (אוגוסט 2009)‏‏^[3]‏‏^[4]

[עריכה] לקריאה נוספת

• מייקל וייט וג'ון גריבין, סטיבן הוקינג - חיים במדע, ספרית מעריב, 2007.
• לוסי וסטיבן הוקינג, המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות ספרים, 2008.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של סטיבן הוקינג
• ביקורו של סטיבן הוקינג בישראל
• "גדל וקץ הפיזיקה"
• תוכן הביוגרפיה שלו שהוצגה ב-BBC
• תרגום הרצאתו של הוקינג "מקור היקום", אותה נשא באוניברסיטה העברית בירושלים, 14 בדצמבר 2006, באתר הידען
• אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד, בקובץ מדיה, בהורדה ישירה
• מלל אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אבי בליזובסקי, הרצאתו של סטיבן הוקינג "מקור היקום" באוניברסיטה העברית בירושלים, אתר "הידען", 16.12.2006.‏
2. ^ ‏עפרי אילני, המדען סטיוון הוקינג הובהל לבית החולים עקב מחלה קשה, הארץ, 20.4.2009.‏
3. ^ ‏אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ, ynet,‏ 31 ביולי 2009‏‏
4. ^ ‏Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries, ניו יורק טיימס, 12 באוגוסט 2009‏