עת לאהוב ועת למות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עת לאהוב ועת למות
A Time to Love and a Time to Die
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של אריך מריה רמארק
בימוי דאגלס סירק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רוברט ארתור עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אורינג ינינגס, אריך מריה רמארק
עריכה טד קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ון גאווין
ליזלוט (לילו) פולבר
מוזיקה מיקלוש רוז'ה
צילום ראסל מטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אולפני יוניברסל
הקרנת בכורה 5 ביולי 1958
משך הקרנה 132 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 1,600,000 ‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עת לאהוב ועת למותאנגלית: A Time to Love and a Time to Die) הוא סרט מלחמה ודרמה רומנטית אמריקאי משנת 1958, בבימויו של דאגלס סירק ובכיכובם של ג'ון גאווין וליזלוט פולבר.

התסריט נכתב על ידי אורין ינינגס ואריך מריה רמארק והוא מבוסס על הרומן של רמארק "Zeit zu leben und Zeit zu sterben" משנת 1954 המתאר את קורותיו של חייל גרמני בחזית הרוסית במלחמת העולם השנייה שמגלה רגשות אנושיים וכן את הסבל של האזרחים הגרמנים בעורף.

רמארק היה מוחרם על ידי הנאצים ששרפו את ספריו. הוא ברח עם עליית היטלר לשלטון ואחותו הוצאה להורג על ידי הנאצים באשמת בגידה. הוא מופיע בסרט בתפקיד של פרופסור שמסתתר מאימת הגסטפו.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה ב-1958 את הסרט להקרנה בטענה שהוא מציג רק את סבלו של העם הגרמני ואין בו דבר על הסבל האיום שהם גרמו לעמים אחרים בכלל וליהודים בפרט. הפסילה עוררה גלי ביקורת בישראל ומחוצה לה, אך לאחר מספר שנים עם הפשרת היחסים עם גרמניה והעם הגרמני, הותר הסרט להקרנה בישראל וב-1962 תורגם הספר לעברית.[1]

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר ולפרס דוב הזהב.

ג'ון גאווין זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן חדש ומבטיח ביותר.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1944, הצבא הגרמני נסוג בחזית הרוסית. ארנסט גרייבר (ג'ון גאווין) מקבל פקודה להצטרף לחוליית הוצאה להורג של שבויים רוסיים ומתקשה ללחוץ על ההדק.

הוא מקבל חופשה של שלושה שבועות ומגיע לעיר מגוריו שרוב בתיה הרוסים וצופרים מופעלים מדי פעם לפני הפצצות מהאוויר. הוא יושב במקלט ביחד עם אזרחים וכואב את סבלם. גרייבר מחפש את ביתו אך מוצא אותו הרוס ומתחיל לברר בקשר להוריו.

הוא פוגש ברחוב את חברו מהלימודים אוסקר בינדינג (טאייר דוד) שהוא כעת קצין גבוה באס אס שמזמין אותו לביתו המפואר ומנסה להרשים אותו במשקאות, אוכל יקר ונערת ליווי ומציע לו לגור בדירתו. גרייבר פוגש שם את קצין האס אס היינה (קורט מייזל) שמספר לו על "חוויותיו, במחנה השמדה. גרייבר מעדיף לגור במעון לחיילים שם הוא פוגש את רויטר (קינן ווין) שמצייד אותו במדי קצין וממליץ על מסעדה יוקרתית.

גרייבר מחפש את ד"ר קרויז שטיפל בהוריו אך מוצא את בתו אליזבת (ליזלוט פולבר) שמגלה לו כי אביה נלקח למחנה ריכוז. גרייבר מזמין אותה למסעדה יוקרתית אך הסעודה נקטעת בשל הפצצה כבדה שמאלצת אותם לרוץ למקלט. ההפצצה זורעת הרס רב בעיר.

גרייבר נפגש עם מורו פרופסר פולמן (אריך מריה רמארק) שמסתתר מאימת הגסטפו ביחד עם פליט גרמני בשם ג'וזף (שארל רנייה). פולמן מספר לו על עריצות המשטר הנאצי. הידידות בין גרייבר ואליזבת מתהדקת והם מחליטים להתחתן. הם נבדקים בגסטפו ומקבלים אישור אף על פי שאביה במחנה ריכוז.

אליזבת מקבלת אחר כך זימון לגסטפו אך גרייבר מגיע במקומה וקצין הגסטפו (קלאוס קינסקי) מוסר לו קופסה עם אפר אביה "שמת בנסיבות טבעיות".

גרייבר חוזר לחזית ויחידתו נמצאת בנסיגה. הוא מתבקש לירות בשבויים אך מסרב. חייל אחר, שטיינברנר (בנגט לינדסטרום), עומד לירות בהם אך גרייבר הורג אותו ומשחרר את השבויים. הוא נפנה לקרוא מכתב מאליזבת המבשרת לו שהיא בהריון אבל אחד השבויים שנטל את רובהו של שטיינברנר, הורג אותו.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ג'ון גאווין ארנסט גרייבר חייל גרמני
ליזלוט פולבר אליזבת קרויז אשתו של גרייבר
אריך מריה רמארק פרופסור פולמן
טאייר דוד אוסקר בינדינג מפקד בגסטפו
קלאוס קינסקי קצין גסטפו
קינן ווין רויטר חייל
בנג לינדסטרום שטיינברנר חייל
שארל רנייה ג'וסף פליט יהודי
קורט מייזל היינה קצין אס אס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עת לאהוב ועת למות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]