פאל שאנדור (פילוסוף)
 | |
| לידה |
1 באפריל 1901 סולנוק, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 1972 (בגיל 70) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מפלגה |
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית |
  | |
פאל שאנדור (בהונגרית: Sándor Pál; סולנוק, 1 באפריל 1901[1] – בודפשט, 21 בפברואר 1972) היה פילוסוף, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור למדעי הפילוסופיה יהודי-הונגרי.
שמותיו הספרותיים הבדויים היו: Pál Alexander, Pál Altenau, André Gaillard, Pál Gésmey, Humble, Lajos Kelemen, Ferenc Kollár, Gusztav Köhler, Paul Ravin, Ferenc Safary, Kurt Sauerland, John Stuart Miller, J. St. Miller, [2] Roger Steffens, [3] György Szalai, Pál Sándo Szolnoki, Nicolaus Waubke.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאל שאנדור נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה שאנדור עובד גזברות העירייה של סולנוק ושל הרמינה קוהן (כהן). הוא הצטרף לתנועת העבודה בשנת 1918. משנת 1919 היה חבר במפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה ראש ארגון הנוער הקומוניסטי (KIMSZ) בסולנוק. שאנדור נעצר לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ושוחרר זמנית. הוא היגר לווינה ב-1921, שם למד פילוסופיה באוניברסיטת וינה עד 1925. הוא היה חבר בווינה ב-KMP וכן במפלגה הקומוניסטית של האוסטריה. הוא פעל בקבוצה של הפועלים צעירים. מ-1925 עד 1927 היה עיתונאי.
שאנדור חזר הביתה לממלכת הונגריה ב-1927 בהוראת ועדת החוץ של ה-KMP, ובאותה שנה הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (ה-MSZMP בראשות אישטוואן ואגי). בינתיים עבד כפקיד. מספר מאמרים שלו הופיעו בפרסום המשפטי של ה-KMP, בכתב העת בשם "100%" שנאסר, לכן בשנים 1931–1933 ערך כתב עת בשם "סקירה חברתית" (Társadalmi Szemle). בשנת 1928 נשא לאישה את יוליאנה, בתם של משה סרני ושל לואיזה גטצל בבודפשט.[4] בין השנים 1929 עד 1930 היה חבר גם מערכת העיתון "הקומוניסט" במשך כמה חודשים.
באותה תקופה הוא פרסם כמה ספרי ספרות זולה ורומנים בחוברות, עם עשרות שמות בדויים, בהתאמה. בחלק מהן ציין את שמו הבדוי כמתרגם. במהלך מלחמת העולם השנייה היה עורך הסדרה של ספריית אירופה וחבר בוועדת הזיכרון ההיסטורית ההונגרית. הוא נעצר מספר פעמים. עם כניסת הגרמנים להונגריה (מבצע מרגרטה) בשנת 1944 ירד למחתרת הן בשל היותו יהודי והן בשל היותו קומוניסט.
לאחר 1945 היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (MKP) ברובע 2 של בודפשט, עבד אז במערכת "העם החופשי" (Szabad Nép) והיה העורך של כתב העת "כלכלה" (Gazdaság). הוא נעצר ב-1950 באישומים מפוברקים. הוא זוכה ושמו שוקם ב-1954. מאותה השנה היה מנהל סוכנות התרגום הלאומית. בסוף 1956 לקח חלק בארגון מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP). בשנים 1956 ו-1957 היה נשיא נציבות המפלגה ברובע 5 של בודפשט. משנת 1958 עמד בראש המחלקה למרקסיזם-לניניזם באוניברסיטת זמלווייס לרפואה. באותה השנה הפך לדוקטור לפילוסופיה. מ-1959 ועד מותו היה ראש המחלקה לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה של הפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Marx vagy Hendrik de Man, Faust Kiadás, Budapest, 1934, 79 oldal
- Fasiszta munkakódexek (Korunk Könyvei sorozatban), 1934
- A történelmi materializmus története, Budapest, 1938
- Filozófiai lexikon 1-6, Faust Kiadás, Budapest, 1941
- Aristoteles, Faust Kiadás, Budapest, 1941, Faust kis könyvei sorozat 1., 70 oldal
- Aquinoi Szent Tamás és Szent Ágoston, Faust Kiadás, Budapest, 1941, Faust kis könyvei sorozat, 39 oldal
- A két Bacon: külön lenyomat a Filozófiai lexikonból, Faust Kiadás, Budapest, 1941, Faust kis könyvei sorozat, 30 oldal
- Három orosz filozófus, Faust Kiadás, Budapest, 194?, Faust kis könyvei sorozat, 45 oldal
- A dialektika története, szerzői magánkiadás, Budapest, 1943
- Két magyar filozófus – Böhm Károly és Brandenstein Béla, Budapest, 1944
- Engels mint filozófus, Faust Imre Könyvkiadó, Budapest, 1945
- A természettudományok fejlődése a Szovjetunióban, Faust Imre Könyvkiadó, Budapest, 1945
- Filozófiai hátramaradottságunk okairól, Európa, Budapest, 1946
- Tervgazdaság és kapitalizmus, A „Gazdaság” kiadása, Budapest, 1947?
- Aristoteles logikája, Gondolat Kiadó, Budapest, 1958
- A XIX. századvégi agrárválság Magyarországon, Gazdaságtörténeti értekezések sorozat, Akadémiai Kiadó, Budapest, 1958, 440 oldal
- A filozófia története Marxtól Leninig I-II. (egyetemi jegyzet), Felsőoktatási Jegyzetellátó Vállalat, Budapest, 1960-1961
- A filozófia története I–III., Akadémiai Kiadó, Budapest, 1965
- Nicolaus Cusanus, Gondolat Kiadó, Budapest, 1965
- A klasszikus német filozófia, Gondolat Könyvkiadó, Budapest, 1966
- Az idős Schelling és a fiatal Engels (Különlenyomat a Magyar Filozófiai Szemle 1966. évi 4. számából), Budapest, 1966
- Henri Bergson filozófiája, Gondolat Könyvkiadó, Budapest, 1967
- A filozófia is közügyǃ (tanulmányok), Magvető Könyvkiadó, Budapest, 1968
- Az ár ellen (tanulmányok), Magvető Könyvkiadó, Budapest, 1970
- Az ideológiáról, Gondolat Könyvkiadó, Budapest, 1972
- A két frankfurti iskola, Kossuth Könyvkiadó, Budapest, 1972
- A magyar filozófia története 1900–1945, I–II., Magvető Könyvkiadó, Budapest, 1973
- A filozófia fejlődéstörvényei (sajtó alá rendezte: Tihanyi József), Gondolat Könyvkiadó, Budapest, 1975
- Sándor Pál-Lukács György-...: A marxista etika történetéből, Művelődési Minisztérium Marxizmus-Leninizmus Oktatási Főosztálya, Budapest, 1984
היסטוריה של הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטילה יוז'ף האמיתי, שחר, בודפשט, 1940
- שירה ולאום (כתבים תאורטיים נבחרים של אטילה יוז'ף), עורך, 1941
- נפסבה והקומוניסטים ערב השחרור (הדפסה מיוחדת מתוך ביקורת הספרים ההונגרית 1970), בודפשט, 1970
- פרנץ דיאק כותב האנדוטות, Magvető Könyvkiadó, בודפשט, 1986
רומנים וספרות זולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szolnoki Sándor Pál: Szabadságos halottak, Új Kultúra, Budapest, 1924, 83 oldal
- Raszkolnyikov Szibériában, Gyarmati Ferenc Könyvnyomtató Műhely, 1933
- Fajok, Faust Imre Könyvkiadó, Budapest, 1936
- Safáry Ferenc: A cowboyok kapitánya, 1939
- Safáry Ferenc: 7-es erőd foglya, 1939
- J. St. Miller: Mindenki ártatlan!, (Timber Square), fordító: Safáry Ferenc álnéven, Aurora, Budapest, 193?, 192 oldal
- André Gaillard: Asszonyok a légióban, fordító: Safáry Ferenc álnéven, Aurora, Budapest, 1941, 160 oldal
- Roger Steffens: A toronyszoba lakója, fordító: Kollár Ferenc álnéven, Aurora, Budapest, 1941
- Paul Ravin: A veszedelmes hasonmás, fordító: Kollár Ferenc álnéven, 1943
המחזה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל קאנט : מחשבותיו של אזרח עולם על ההיסטוריה האוניברסלית של האנושות וינה, 1926 (ספריית אירופה)
- מכתבי דוסטויבסקי מהכלא ;תרגום ומבוא שאנדור פאל; ספריית אירופה, וינה, 1926 ( ספריית אירופה )
- ג'ון דוס פסוס : נוער מבוזבז. אירופה,?193
- הגל : האדם וההיסטוריה; פאל שאנדור; Codex, 1942
- אפטון סינקלייר : Calvary of Love. רומנים; אירופה, 1942
- לב טולסטוי : 1812; אירופה, 1942
- אלכסיי נ. טולסטוי : בין תושבי המאדים ; 1943
- מקסים גורקי : בית הספר של החיים; אירופה, 1943
- ברט הארטה: שלושה שותפים ; 1943
- מקסים גורקי: האם. אירופה, 1944
- Marietta Saginian: על גבול שני עולמות; אירופה, 1945
- אפטן סינקלייר: עבדים. נובה, 1946
- מקסים גורקי: אהבה אומללה אירופה, 1946 (ספריית רומנים אירופיים)
- ז'יליאן בורשר: מושגי יסוד בכלכלה המרקסיסטית ; 1947 (ספריית אירופה)
- ריצ'רד קמברלנד: ספינת המתאבדים; אורורה, בודפשט,
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתוניו במאגר המוזיאון הספרותי פטפי
- Györgyi Markovits: Dictionary of Aliases, חוברות ביבליוגרפיות של המוזיאון הספרותי Petőfi, E. Series 1., בודפשט, 1975
- אלדאר טמאש: ה-100%. כתב העת המשפטי של ה-KMP, בודפשט, 1964
- אימרה סרני: שאנדור פאל, סולנוק, 1974
- יוז'ף טיהני: לזכרו של פאל שאנדור, בעיתון Népszabadság, בודפשט, 1 באפריל 1976
- לאסלו שרש: פאל שאנדור, נולד לפני שבעים וחמש שנים, ב"סקירה פילוסופית הונגרית (Magyar Filozófiai Szemle), בודפשט, 1976
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי 1000–1990 - מאמר מאת פאל שאנדור
- ג'רג' מרקוביץ' : סופר פילוסוף וספרות תנועת העבודה ; בתוך: Magyar Könyvszemle, 1973/2, 193-201.
- אנדראש לנדייל: אטילה יוז'ף, קלמן ראץ ו"נציונל-סוציאליזם"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a szolnoki polgári születési akv. 258/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.
- ^ Markovits Györgyi Álnév szótárában a 226. oldalon: Miller John Stuart. Illetve John Miller Stuart. A logikusabbnak tűnő John Stuart Miller megtalálható a MOKKA adatbázisában pl. a Mindenki ártatlan! című regényénél (J. St. Miller) ahol fordítóként egy másik álneve, Safáry Ferenc van feltüntetve. Az álnév választást valószínűleg John Stuart Mill személye inspirálta.
- ^ MOKKÁban A toronyszoba lakója című regényénél.
- ^ "Sándor Pál és Szerényi Julianna házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1869/1926. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.