פארק גואל

פארק גואל
Park Güell
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 10.79 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך יצירותיו של אנטוני גאודי
מידע כללי
סוג גן פסלים, פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם אאוזביגואל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום La Salut עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה טרנקדיס, חומר קרמי עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנטוני גאודי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי מודרניזם קטלאני עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 10.79 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°24′49″N 2°09′10″E / 41.413611111111°N 2.1527777777778°E / 41.413611111111; 2.1527777777778
parkguell.barcelona/ca
(למפת ברצלונה רגילה)
 
פארק גואל
פארק גואל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פארק גואלקטלאנית: Parc Güell) הוא מתחם גנים שתוכנן על ידי האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. המתחם, הממוקם באזור גרסיה על גבעת אל כרמל בברצלונה שבספרד, נבנה בין השנים 1914-1900, והוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2005.

הקמת הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק גואל הוקם כמיזם נדל"ני של הרוזן ופטרונו של גאודי אזוביו דה גואל אשר התרשם ממיזמי דיור דומים שראה באנגליה (ולכן שמו ה"אנגלי" - "פארק"). תוכניתו של גואל הייתה להקים שיכון וילות באזור מרוחק מהעיר הצופה על העיר. לצורך העניין שכר גואל את האדריכל גאודי, וביקש ממנו להכין את השטח עבור המיזם. גאודי בנה את שער הכניסה למתחם, שתי וילות לדוגמה, וכן הכין את הטרסות עליהן היו אמורות להיבנות הווילות השונות. בשל כישלון המיזם, שהיה מרוחק מהעיר ועל כן לא קרץ לעשירי התקופה, לא נבנו וילות נוספות והאזור נותר עזוב במשך שנים רבות עד שנרכש על ידי עיריית ברצלונה והפך לפארק ציבורי.

תיאור הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחבת הכניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחבת הכניסה למתחם נועדה להפריד בין המולת העיר לשקט של המתחם האקסקלוסיבי. מבעד לשני ביתני שער ניתן להיכנס לשטח אשר נועד לאפשר לתושבי השכונה להתכנס בימות גשם. לשטח ציבורי זה, המצוי מתחת לשטח הציבורי העליון, תיקרה מעוטרת ועמודים הבנויים בסגנון דורי. למזרקה בכניסה למתחם צורת לטאה או דרקון - אותו ניצח גאורגיוס הקדוש - הקדוש המגן של קטלוניה.

השטח הציבורי - "הספסל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח הציבורי של הפארק הוא אי רגולרי בצורתו. גאודי בנה את השטח הציבורי בצורה שאותה ראה על החול בשפת הים. צורת הספסל נועדה לאפשר לקבוצות שונות לשבת יחד ולשוחח בפרטיות. על אף היות הספסל ספסל אבן, מדובר בספסל אורתופדי המותאם לצורת הגב ומאפשר ישיבה נוחה ביותר. משטח הישיבה המוטה מאפשר למי הגשם לזרום מהספסל דרך מרזבים המצויים במקום. הטיה זו מאפשרת מחד את התייבשות הספסל במהירות אחרי גשם, ומאידך מונעת מאנשים להתיישב על חלקים רטובים של הספסל (שורה של גבשושיות מונעת ישיבה בחלקי הספסל הרטובים ויוצרת אזורי ישיבה יבשים זמן קצר אחרי גשם).

הטרסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לסגנונו של גאודי שהאמין בשילוב בין אדריכלות לאלמנטים הטבעיים המקומיים, נבנו הטרסות מאבנים מקומיות בלבד. המעברים מטרסה לטרסה נבנו בצורה טבעית (מעין זקיפים) בהם הוכנו אתרי קינון לציפורים. הטרסות נועדו להיראות כמו עצים, והצמחייה בראש כל עמוד נועדה להיראות כצמרת העץ.

הווילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווילות בשכונה נועדו להשתלב בשטחים הטבעיים ולכן אינן בולטות בשטח. הייחוד של המבנים הוא ארובותיהם. בשטח הפארק שתי וילות בולטות: לאחת גג חרוטי כחול-ולבן שבקצהו צלב ולשנייה גג לבן בעל כיפה מעל הבסיס החום, דבר הגורם לגג המבנה להיראות כפטריות ענקיות. אלו הבתים היחידים מתוך ארבעה בפארק בסך הכל שמנהל הפרויקט אישר לגאודי לתכנן כרצונו. הוא לא היה מעוניין לאפשר לגאודי חופש יצירה מוחלט, מאחר שאותה עת סגנון הבניה המודרני של גאודי עדיין הרתיע חלק מהאנשים והיה יכול להפריע לשיווקם של הבתים לקראת המכירה. הבתים המעוצבים נועדו לשמש חדר המתנה לאורחים, ומבנה עבור צוות התחזוקה (הבית החום), ושני אלה לא היו אמורים להמכר בלאו הכי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק גואל בוויקישיתוף