אנטוני גאודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטוני גאודי

אנטוני גאודי אי קורנט (מוכר גם כאנטוניו גאודי או בקיצור גאודי; בקטלאנית: Antoni Gaudí i Cornet‏; 25 ביוני 1852 - 10 ביוני 1926) היה אדריכל קטלאני שהתפרסם בזכות סגנונו העיצובי-פיסולי הייחודי. עבודתו מסווגת כחלק מסגנון המודרניסטה השייך לתנועת האר נובו באדריכלות, תנועה שהיוותה את תחילתה של התקופה המודרנית באדריכלות, אך סגנונו הייחודי נקרא על שמו "סגנון גאודי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ראוס בקטלוניה שבספרד. משפחתו הייתה משפחת אמני קרמיקה, ואביו שהיה גם אמן כלי נחושת, לימד אותו כיצד מרתכים.

גאודי עבר ללמוד אדריכלות בבית הספר לארכיטקטורה בברצלונה בירת קטלוניה. לאחר סיום לימודיו בגיל 26, הוסיף לחיות וליצור בברצלונה כל חייו. גאודי לא התחתן מעולם ונותר ערירי.

עבודותיו הראשונות הושפעו מאדריכלות גותית ומאדריכלות קטלאנית עממית, תוך שהוא מושפע מאוד מהאדריכל הצרפתי אז'ן עמנואל ויולה לה דוק (Viollet-Le-Duc) שהיה ממובילי התפיסה הנאו-גותית. השפעות אלו הן שגרמו לגאודי להתחיל לפתח את סגנונו הפיסולי הייחודי.

חלון בקריפטה של הכנסייה בקולוניות גואל (סמוך לברצלונה, ספרד) בעיצובו של אנטוני גאודי

עד מהרה ויתר גאודי על דרכו של ויולה לה דוק, והחל יוצר בניינים בסגנון מקורי לחלוטין, לא שגרתי, פנטסטי, השופע בדוגמאות סבוכות ומורכבות. בין המוטיבים אותם רתם לסגנונו ניתן למצוא צורות אורגניות (קונכיות, עלים ושורשים), קשתות ארוכות ומחודדות וצורות המזכירות זרימת מים (סלוודור דאלי תיאר את עבודתו של גאודי בפאולו גואל כבניין המנסה לחקות את גלי הים). ישנם חוקרים רבים שטענו שבנייניו מנסים לחקות את צורת ארמונות החול הנבנים בידי ילדים על שפת הים. את קווי המתווה של עבודותיו יצר גאודי על ידי תליית משקולות על מערכות חוטים מתוחים, והעתקת הקשתות המהופכות שנוצרו כדי ליצור מהן את תוכנית השלד של בנייניו כך הגיע לרמה גבוהה של יצירה בעידן של טרם המחשבים. אלמנט קטלאני מובהק שבו השתמש גאודי הוא פסיפסים משברי חרסינה צבעוניים שמעטרים את חזיתות הבניינים שעיצב.

קאזה מילה. צורתו הביאה לו את הכינוי "המחצבה"
כנסיית המשפחה הקדושה. בניית הכנסייה נמשכת עד היום
פרט אופייני מתוך פסיפס לחיפוי קירות מאת גאודי

סגנונו הייחודי והמהפכני של גאודי לא התקבל בזרועות פתוחות על ידי תושבי ברצלונה. ליצירתו "קאזה מילה" (Casa Milá) הם קראו בלגלוג "לה פדררה" - "המחצבה". הסופר ג'ורג' אורוול, ששהה בעיר במשך מלחמת האזרחים בספרד, הביע בפומבי את סלידתו מסגנונו של גאודי. גם העובדה שגאודי נהיה בן טיפוחיו של פטרונו היחיד, התעשיין העשיר אאוסבי גואל (Eusebi Güell), לא תרמה לחיבה יתרה מצד עמיתיו למקצוע. אולם ככל שחלף הזמן למדו תושבי ברצלונה להעריך את עבודתו של גאודי ולהתגאות בייחודיותה, המקשטת את רחובות העיר ומושכת אליה תיירים רבים, והכירו לו תודה בהכניסם אותו לרשימת האישים הקטלאנים הבולטים ביותר.

מבחינה פוליטית היה גאודי לאומן קטלאני נלהב ודיבר רק קטלאנית (הוא אף סירב לדבר ספרדית קסטיליאנית כשהופיע פעם בבית משפט), ותמך בעצמאות קטלוניה. גאודי היה פתוח לאווירה סוציאלית. בשכבו על ערש דווי, כשרצו להעבירו מבית החולים הציבורי אליו הובא, סירב באמרו שהוא רוצה להיות בין העניים.

עבודתו הראשונה משנת 1873 (שאף היא לא הושלמה) הייתה תכנון מגורי פועלים. גם הקשר שלו לפטרונו גואל היה מבוסס במידה מסוימת על התפיסות של גואל, היצרן העשיר, בתחום הרפורמות החברתיות. ברוח זו תכנן גאודי כנסייה בשכונת עובדים שבנה גואל דרומית לברצלונה (Santa Coloma de Cervello). מבנה זה נבנה רק בחלקו - הקריפטה, שהיא החלק התחתון עליו אמורה הייתה להיבנות הכנסייה. בעיצוב הקריפטה ניכר הסגנון של העמודים המעוצבים כגזעי עצים, המוכר מפארק גואל.

בשנותיו האחרונות שככה בו הלאומניות והוא הקדיש את ימיו לדת הקתולית וליצירתו הגדולה ביותר: כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia - המשפחה הקדושה). אולם גאודי מעולם לא השלים את בניית הכנסייה. הוא מת כאשר נדרס על ידי חשמלית. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור באורך ארבעה ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב בסגרדה פמיליה. מותו של גאודי קטע את תהליך בניית הקתדרלה, שטרם הסתיימה עד לעצם היום הזה. עיריית ברצלונה מעוניינת לסיים את העבודות עד שנת 2026, לרגל 100 שנים למותו של גאודי.

לאחר מותו של גאודי נמצאו תוכניות שנטש, לבניית מלון גורד שחקים בניו יורק. תוכניות אלו שימשו מאוחר יותר כבסיס להצעה לבניין שיחליף את מגדלי התאומים לאחר קריסתם בפיגועי 11 בספטמבר.

מרבית עבודותיו נמצאות ברובע האישמפלה בברצלונה, ושבע מתוכן: חזית לידת ישו והקריפטה בסגרדה פמיליה, הקריפטה בקולוניה גואל, קאזה ויסנס, קאזה באליו, קאזה מילה, ארמון גואל ופארק גואל הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.

בעקבות תרומתו לדת הקתולית החל בשנת 1992 מהלך להכרזת גאודי כקדוש.

עבודותיו הבולטות של גאודי לפי סדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]