הפארק הלאומי טונגרירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפארק הלאומי טונגרירו
נהר מהויה בפארק הלאומי טונגרירו
מיקום	האי הצפוני, ניו זילנד
שנת הכרזה	1887
שטח הפארק	796 קמ"ר
מבקרים בשנה	100,600 (נכון ל-2006 ^[1])
גוף מנהל	מחלקת השימור של ניו זילנד
אתר הפארק

פארק לאומי טונגרירו
אתר מורשת עולמית
מראה בפארק
מדינה	ניו זילנד
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 6, 7, 8
הערות	הורחב ב-1993

הפארק הלאומי טונגרירו (Tongariro National Park) הוא פארק לאומי הממוקם במרכז האי הצפוני של ניו זילנד, וכולל את הרי הגעש רואפהו, נגאורוהו וטונגרירו וסביבתם, שטחו של הפארק הוא 796 ק"מ רבוע. טונגרירו הוכרז כפארק לאומי בשנת 1887 והיה הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בניו זילנד והרביעי בעולם. הפארק הוכרז על ידי אונסק"ו כאחד מ-24 אתרי מורשת עולמית מטעמי טבע ותרבות.

[עריכה] גיאוגרפיה

הפארק ממוקם בחלקו הצפון מזרחי של אזור מנוואטו-ונגנאוי, קילומטרים ספורים מדרום לאגם טאופו, וכולל חלק ניכר מהרמה הגעשית שבמרכז האי הצפוני. בשטחו של הפארק ישנם מספר מוקדים בעלי משמעות דתית למאורים, רובם בפסגותיהם של הרי הגעש. על מנת למנוע פגיעה של המתיישבים הארופאים במקומות הקדושים להם העניקו המאורים שטח של 26.4 ק"מ רבוע בליבו של הפארק לכתר הבריטי ב-23 בספטמבר 1887 בתנאי שיוכרז כפארק לאומי. בהמשך הורחב שטחו של הפארק לכדי 252 ק"מ רבוע בשנת 1894, ל-586 ק"מ רבוע ב-1922 ובסופו של דבר לשטח של 795.98 ק"מ רבוע, כפי שהוא כיום בשנת 1975.

מבחינת גאולוגית הפארק ממוקם בקצה הדרומי של רכס הרי געש שאורכו כ-2500 ק"מ הנמצא בקו החיבור בין לוח האוקיינוס השקט והלוח האוסטרלי ומגיע בחלקו הצפוני עד לאיי פיג'י. הרכס הגעשי נוצר כתוצה מגלישה של לוח האוקיינוס השקט מתחת ללוח האוסטרלי ובעקבות כך המסה שלו ויצירת מגמה הפורצת לפני כדור הארץ בנקודות החלשות שבחיבור בין שני הלוחות. הפעילות הגעשית באזור החלה לפני כשני מיליון שנים והרי הגעש שבפארק פעילים גם כיום, ההתפרצות האחרונה הייתה של הרואפהו ב-1996. שמונת הקרחונים היחידים באי הצפוני נמצאים גם הם בתחומי הפארק.

[עריכה] בעלי חיים

בפארק הלאומי טונגררירו 56 מינים עיקריים של עופות, ביניהם מינים נדירים ואף אנדמיים כגון הקיווי (Apteryx) של האי הצפוני של ניו זילנד, תוכי הקאקה (Nestor meridionalis; קרוב משפחה של הקאקאפו והקיאה), הברווז הכחול (H. malacorhynchus), מין נדיר של חופמי (Charadrius bicinctus) ומיני עופות וציפורי שיר נוספים.

הפארק הוא בית גידול לשני מינים של עטלפים המהווים את היונקים היחידים בניו זילנד שלא הובאו אליה על ידי האדם - Mystacina tuberculata ו-Chalinolobus tuberculatus. את הפארק מאכלסים גם חרקים ביניהם מיני עשים רבים. בנוסף לכך, קיום קיימים בפארק, כמו ברוב חלקיה של ניו זילנד, בעלי חיים לא מקומיים שהובאו לאזור על ידי המתיישבים האירופאים, כגון חולדות, סמוריים, חתולים, ארנבונים וארנבות, פוסום אוסטרלי ואייליים.

[עריכה] תיירות

בכל שנה מגיעים אל הפארק כמיליון מבקרים,מרביתפ יוצאים מן העיירה טאופו. הפעילויות העיקריות בפארק כוללות טיולים קצרים, טרקים, וטיפוס הרים במהלך הקיץ וסקי במהלך החורף. אתר הסקי המסחרי היחיד באי הצפוני נמצא בתחומי הפארק, בחלקו המערבי של הרואפהו. בפארק ישנם שני מסלולי הליכה ראשיים:קצר (חד יומי) וארוך (תלת יומי). מסלול ההליכה נחשב כיפה ביותר באי הצפוני. הפארק מושך אליו גם אוהדים רבים של טרילוגיית שר הטבעות בשל העובדה שצולמו שם מספר קטעים. הנגאורוהו הוא הר האבדון.(mt. doom)