פביאן פון שלברנדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלברנדורף (עומד מימין) וטרסקו (עומד משמאל), בדיון צבאי

פביאן פון שְלָבְּרֶנדורףגרמנית: Fabian von Schlabrendorff; ‏1 ביולי 1907 - 3 בספטמבר 1980) היה קצין גרמני, עורך דין וחבר בקבוצת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם וקבוצת קשר ה-20 ביולי. נטל חלק חשוב בשני נסיונות לחסל את אדולף היטלר.

הוא למד משפטים והתעסק בעריכת דין. בתחילת מלחמת העולם השנייה התגייס לוורמאכט בדרגת לויטננט. ב-1942 התמנה לשלישו של גנרל הנינג פון טרסקו שהיה ראש המטה של "קבוצת ארמיות מרכז" בחזית המזרחית. טרסקו הכניס את שלבנרדורף לחוג הקצינים המתנגדים להיטלר ופועלים לחיסולו. טרסקו תכנן מבצע בשם קוד "ברק" בשיתוף עם קצינים מהאבווהר והוורמאכט בברלין. לשלבנרדורף נועד תפקיד ראשי במבצע זה.

מבצע ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרסקו רצה שחיסול היטלר ייראה כתאונה כדי שלא ייתקבל על הגרמנים באופן שלילי. ב-13 במרץ 1943 היה היטלר אמור לטוס ממפקדתו הקדמית ורוולף ליד ויניצה למפקדה הראשית במאורת הזאב. הוא עמד לעשות חניית ביניים בסמולנסק ולהיפגש עם גינתר פון קלוגה וראשי המפקדים של קבוצת ארמיות מרכז.

שלבנרדורף הרכיב שתי פצצות ועשה מהן חבילה שדמתה לשני בקבוקי קוניאק. טרסקו ביקש מקולונל היינץ בראנדט ממטהו של היטלר‏[1] להעביר את הבקבוקים לידידו הלמוט שטיף ראש ענף הארגון בוורמאכט‏[2]. שלבנרדורף הפעיל את המנגנון של פצצת הזמן ומסר את החבילה לברנדט. הם צלצלו לברלין והודיעו כי מבצע "ברק" החל. הסתבר שהמרעום לא פעל. כעבור שעתיים הגיעה תשדורת שגרתית שהיטלר נחת במאורת הזאב. שלבנרדורף צלצל לברלין ומסר מילת צופן המרמזת שההתנקשות נכשלה.

כעת נוצר צורך מיידי לסלק את הפצצה לפני שהיא תתגלה, דבר שיביא לגילוי מהיר ומוות לחבורת הקשר. טרסקו צלצל לבראנדט וביקש ממנו כי יעכב את שליחת החבילה לשטיף היות שנפלה טעות וכי הוא שולח אליו את שלבנרדורף עם החבילה הנכונה. בראנדט לא חשד ולמחרת טס שלבנרדורף למאורת הזאב והחליף את בקבוקי הקוניאק שהביא, בפצצה‏[3].

שלברנדוף השתתף בנסיון נוסף לחסל את היטלר. בערב ה-20 במרץ 1943 נפגש במלון עדן בברלין עם רודולף-כריסטוף פון גרסדורף, ראש הביון במטהו של פון קלוגה שהתנדב לבצע פיגוע התאבדות בהיטלר ומסר לו שתי פצצות עם מרעום זמן של עשר דקות.

למחרת, ב-21 במרץ 1943, ביקר היטלר בתצוגת נשק שלל בברלין. גרסדורף הפעיל את מרעום הזמן אך היטלר עזב את התצוגה דקות ספורות לאחר שהגיע אליה . לאחר עזיבת היטלר את המקום מיהר גרסדורף אל חדר השירותים ופירק את הפצצה.

קשר ה-20 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלברנדורף נעצר לאחר התאבדותו של טרסקו עקב כישלון ההתנקשות בחייו של היטלר. הוא עבר ענויים קשים במרתפי הגסטפו אך לא נשבר. לבסוף הוחלט להעמידו בפני בית הדין העממי בראשות השופט-תליין רולנד פרייזלר. נראה היה שגורלו נחרץ למוות.

בבוקר ה-3 בפברואר 1945 כשהובל שלבנרדורף לבית המשפט ישב פרייזלר בלשכתו והתכונן למשפט. פצצה שהוטלה ממפציץ אמריקאי פגעה בבנין בית המשפט ופרייזלר נמחץ למוות מקורה שנפלה עליו כשתיק שלברנדורף בידיו.

שלברנדורף הועבר למחנה הריכוז זקסנהאוזן ומשם לפלוסנבירג ודכאו. ב-25 באפריל 1945 הועבר ביחד עם 140 אסירים פוליטיים למחנה הריכוז נידרדורף בדרום טירול שם שוחרר על ידי האמריקאים ב-5 במאי 1945.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזר שלבנרדורף לעסוק בעריכת דין. בשנים 1967 - 1975 הוא כיהן כשופט בבית הדין לחוקה של גרמניה המערבית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נהרג בפיצוץ ב-20 ביולי 1944 ב"מאורת הזאב"
  2. ^ הוצא להורג לאחר גילוי קשר ה-20 ביולי
  3. ^ פרשה זו מופיעה בהתחלת הסרט מבצע ואלקירי (2008)