פול פוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול פוט בשנת 1978

פול פוט (19 במאי 1925 - 15 באפריל 1998), עריץ קמבודי, היה מנהיג תנועת ה"קמר רוז'" ששלטה בקמבודיה בשנים 1975 עד 1979. שמו של פול פוט נקשר באחד מאירועי השמדת העם הנוראים שאירעו במאה ה-20, כאשר כ-1.7 מיליון מבני עמו נהרגו בתקופת משטרו, בין היתר באמצעות הוצאות להורג.

קריירה מוקדמת ומהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול פוט נולד בשם סאלוט סאר (Saloth Sar) במחוז קומפונג טום בקמבודיה. (השם "פול פוט" הוא כינוי מחתרתי שאימץ לעצמו בבגרותו). בתקופה זו הייתה קמבודיה ממלכה בודהיסטית תחת שלטון צרפתי, חלק משטחים שנקראו "הודו סין הצרפתית". למשפחתו של פול פוט היו קשרים במלוכה: קרובת משפחתו הייתה אחת הנשים של המלך סיסובאת' מוניבונג ואחיו פיתח קריירה בארמון המלוכה. בשנת 1934 הוא הצטרף לאחיו בארמון שבבירה פנום פן, ובילה שנה בכנסייה המלכותית. לאחר מכן חונך 6 שנים בבית ספר קתולי.

בשנת 1949 זכה פול פוט למלגה ללימודי הנדסת רדיו בפריז. בעת לימודיו נחשף לרעיון הקומוניזם והצטרף לקבוצת קומוניסטים קמבודים. בשנת 1953 שב לקמבודיה.

באותה התקופה מרדו תושבי הפרובינציה הצרפתית "הודו סין הצרפתית" כנגד השלטון הצרפתי. המרד השתרע על פני וייטנאם, לאוס וקמבודיה, אך מרכזו היה בווייטנאם. פול פוט הצטרף בתחילה למורדים, אך סבר כי הם מנסים לקדם את ענייניה של וייטנאם תוך הזנחתה של קמבודיה.

בשנת 1954 עזבו הצרפתים את הודו סין, ומלך קמבודיה נורודום סיהאנוק ויתר על כיסאו, קרא לבחירות, יצר מפלגה פוליטית, וזכה בשלטון מחדש.

פול פוט התנגד למשטרו של סיהאנוק, וגלה אל ההרים במטרה לארגן התנגדות מזוינת למשטר, שאותו ראה כפרו מערבי ומושחת. בתקופה זו דוכאה המרידה על ידי ראש המשטרה החשאית של סיהאנוק, לון נול. המורדים, מצידם, קראו לעצמם "המפלגה הקומוניסטית של קמפוצ'יאה" (KCP), ונתמכו על ידי סין העממית. בהשפעתו של פול פוט הפכה ההנהגה הקומוניסטית מכפרית, בודהיסטית, מתונה ופרו-וייטנאמית להנהגה עירונית, בעלת חינוך צרפתי, קיצונית ואנטי-וייטנאמית. נורודום סיהאנוק הוא שכינה את המפלגה לראשונה "הקמר רוז'" - "הקמרים האדומים". קמר הוא הגזע העתיק של תושבי קמבודיה.

עד שנת 1970 לא היו הקמר רוז' כוח משמעותי בפוליטיקה הקמבודית, אך שני אירועים שאירעו באותה השנה גרמו לכך שהשפעתם גדלה. האירוע הראשון היה הדחתו של סיהאנוק על ידי לון נול. סיהאנוק היה פוליטיקאי ממולח וניסה לשמור על כל האופציות פתוחות, וניהל מדיניות דו משמעית כלפי השכנה וייטנאם, דווקא בתקופה שבה עמדה וייטנאם במרכזה של ההתעניינות העולמית. כלפי העולם, ובמיוחד כלפי ארצות הברית נראתה מדיניותו של סיהאנוק כתומכת בוייטקונג, ולפיכך, בעידודה של ארצות הברית הוחלף סיהאנוק בלון נול. צעד זה הביא להצטרפותו של סיהאנוק אל הקמר רוז'. באותה עת הורה נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, על הפצצתם של בסיסי וייטקונג בשטחה של קמבודיה, הפצצה שגרמה לקורבנות רבים בקרב הכפריים הקמבודיים באזור. שני אירועים אלו גרמו לעליית כוחה של מפלגת הקמר רוז', עד שהיוותה איום של ממש על ממשלתו של לון נול.

אחרי שמונה שנות מלחמת גרילה השתלט ארגון הקמר רוז' על הממשלה. ב-17 באפריל 1975 כבשו אנשי הארגון את פנום פן, ולון נול נמלט לארצות הברית. למשך תקופה קצרה שלט סיהאנוק לצידם של הקמר רוז', אך מצב זה לא נמשך זמן רב בטרם השתלטו אנשי הקמר רוז' על השלטון באופן מוחלט.

קמפוצ'יאה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 1976 הושם סיהאנוק במעצר בית, וקמבודיה הפכה לרפובליקה קומוניסטית.

ב-13 במאי 1976 מונה פול פוט לראש ממשלת קמבודיה והחל ביישומן של רפורמות סוציאליסטיות. על פי תפישתו, הייתה האינטליגנציה העירונית שורש כל רע. המצב אך החמיר, לדעתו, בתקופתו של לון נול, שכן כפריים רבים נמלטו מאימת ההפצצות האמריקניות אל הערים, וכך ננטשו אזורי הכפר, והערים הפכו לצפופות. אוכלוסיית פנום פן לבדה מנתה מעל למיליון נפש בעת שנכבשה העיר על ידי הקמר רוז'.

תושבי הערים הוכרחו לעזוב את עריהם (ופנום פן הפכה לעיר רפאים), ולעבוד עבודת כפיים בשדות האורז בחוות קולקטיביות. כל הרכוש הפך לקולקטיבי, חינוך ניתן בבתי ספר של הקולקטיב. אנשים השייכים למשטר הישן, אנשים שהביעו התמרמרות על התנאים החדשים, וכל מי שלא עמד בקצב העבודה המוכתב, הוצא להורג. בשטחים שמסביב לחוות פוזרו מוקשים רבים (פול פוט קרא למוקשים "חיילי המושלמים"). החוות הקולקטיביות עצמן לא הצליחו לספק את צורכי תושביהן, ורבים מתו ברעב. פול פוט ניתק את קמבודיה משאר העולם תוך איסור על דיבור בשפות זרות ותקיפת המדינות השכנות, ובהן לאוס, וייטנאם ותאילנד, במטרה להשיב למדינתו את ה"טריטוריה האבודה" ולהשיב את טוהרתו של "הגזע הקמרי".

אין הסכמה באשר למספר הקורבנות של שלטונו של פול פוט. יש לקחת בחשבון הן את הרוגי מלחמת האזרחים שקדמה לעליית פול פוט לשלטון, הן את שנות האימה, והן את ההרוגים במלחמה עם וייטנאם שלא איחרה לבוא. מספר של שלושה מיליון קורבנות ניתן על ידי ממשלת ה-PRK שהחליפה את ממשל הקמר רוז'. גורמים אחרים מעריכים את מספר הקורבנות בפחות משני מיליון: התוכנית ללימוד רצח העם של אוניברסיטת ייל מעריכה את מספר ההרוגים ב-1.7 מיליון,‏[1] ארגון אמנסטי הבינלאומי נקב במספר 1.4 מיליון ומחלקת המדינה של ארצות הברית נקבה במספר 1.2 מיליון. פול פוט עצמו נקב במספר 800,000 אך ברור כי היה לו אינטרס להמעיט במספר המיתות. ארגון ה-CIA העריך את מספר המוצאים להורג בין 50,000 ל 100,000 איש. על מנת להבין את המספרים יש להדגיש כי המדובר באומדן של כעשרים אחוז מאוכלוסיית קמבודיה שאיבדו חייהם בתקופה זו.

בסוף שנת 1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה, והביסה בקלות את צבאו של פול פוט, שנמלט לגבול עם תאילנד, והמשיך משם את הלחימה. ניצחון זה לווה בגל עריקות של ראשי הקמר רוז', שחששו כי בין אם יערקו ובין אם לאו יואשמו בבגידה.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים שונים (ובהם המלחמה הקרה, בה נראה פול פוט, באופן פרדוקסלי, כבעל ברית אפשרי של ארצות הברית, שכן התנגד לשלטונה של וייטנאם שנתמכה על ידי ברית המועצות), הביאו לכך שעל אף שפשעיו נחשפו בפני העולם כולו, והאופי ההשמדתי של משטרו זכה לגינוי, והוא הועמד בשורה אחת עם מנהיגים כאדולף היטלר, המשיך פול פוט לשלוט בחלקים מקמבודיה, תוך שהוא מנהל מלחמת גרילה כנגד ממשלת הבובות שהשליטה וייטנאם בקמבודיה. בשנת 1985 התפטר מכל תפקידיו, אך הוסיף לקיים בידיו את השליטה בקמר רוז'. רבים טענו כי אף בחלקים הקטנים של קמבודיה שפוט המשיך להחזיק בהם מתקיים ממשל דיכוי אנטי אנושי.

ב-1989 נסוג צבא וייטנאם מקמבודיה. פול פוט סירב לשתף פעולה עם תהליך השלום והמשיך בלחימה אף כנגד הממשלה החדשה שקמה.

בשנת 1996 החל ארגון הקמר רוז' להתמוטט כאשר אחיו החוקי של פול פוט ערק לממשלה הקמבודית. בשנת 1997 עצרו חברי הקמר רוז' עצמם את פול פוט, ביימו סצנת משפט והכניסו אותו למעצר בית. באפריל 1998 הועבר פול פוט ממקום מושבו, עקב הימלטות מנהיג הקמר רוז' החדש, טה מוק, מצבאה של קמבודיה שהחל סוגר עליו. ימים לאחר מכן מת פול פוט, על פי הדיווחים, כתוצאה מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]