פנום פן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פנום פן | |
|---|---|
| מדינה | |
| ראש העירייה | קֶפּ צ'וּק טֶמָה (מושל המחוז) |
| שטח | 376 קילומטרים רבועים |
| תאריך יסוד | 1372 |
| אוכלוסייה - עירונית - צפיפות |
2,009,264 (נכון לשנת 2006) 5,343.8/קמ"ר |
| קואורדינטות | |
| אזור זמן | 7+UTC |
| http://www.phnompenh.gov.kh/ | |
![]() |
|
פנום פן (קמרית: ) היא בירת קמבודיה. נוסדה במאה ה-14 במפגש נהרות, וידעה מאז הסטוריה רבת תהפוכות. העיר, שבתחילת המאה ה-20 נודעה כ"פנינה של אסיה", רוקנה כמעט כליל מתושביה בתקופת שלטון הקמר רוז' במחצית השניה של שנות השבעים, וכיום היא העיר הגדולה ביותר בקמבודיה ומהווה את מרכזה הכלכלי והתרבותי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום
העיר ממוקמת בדרום קמבודיה לגדות הנהר טונלה סאפ, בסמוך למפגש הנהרות עם המקונג, ועם הנהר באסאכּ.
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הקמת העיר
מקור שמה של העיר מקדש "פנום דון פן" (Wat Phnom Daun Penh ) או "מקדש הגבעה של פן". על פי אגדה רווחת, נבנה המקדש על ידי גברת עשירה בשם פֶּן, ובכך נוסדה העיר.
בעבר נקראה העיר "קרונג צ'אקטומוק" - "העיר בעלת ארבע הפנים" - וזאת בשל הצטלבות שלושת הנהרות היוצרים צורת "X". העיר הפכה בירת קמבודיה כאשר פונהאה יאט, מלכה של האמפריה הקמרית נמלט מאנגקור טום כאשר זו נכבשה על ידי סיאם בשנת 1431.
[עריכה] פנינת אסיה
בשנת 1866 קבע המלך נורודום הראשון שפנום פן תהיה בירת המדינה ומושב הממשלה, וארמון המלוכה נבנה בעיר. חלק גדול מההתפתחות העירונית התרחש בתקופת החסות והשלטון הקולוניאלי הצרפתי (1863-1953) ששיפר את התשתיות ודרכי התחבורה. בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 נודעה פנום פן כ"פנינת אסיה", והמשיכה להתפתח ולגדול. בשנות החמישים, עם קבלת העצמאות, החלה תנופת בניה ביזמת המלך נורודום סיהאנוק, בה נבנו מספר גדול של מיזמים, בינהם התיאטרון הלאומי, האוניברסיטה המלכותית הקמרית, מרכז הספורט הלאומי ועוד. במקביל גדלה העיר ונוספו פרברים חדשים.
[עריכה] שנות המלחמה ושלטון הקמר-רוז'
במהלך מלחמת וייטנאם, צפון-מזרח קמבודיה נהפך לזירת לחימה כאשר כוחות מצבא צפון וייטנאם עשו בה שימוש, והאיזור הופצץ קשות על ידי ארצות הברית. פנום פן הוצפה בהמוני פליטים שנמלטו מהלחימה, וב-1975 מנתה האוכלוסיה מעל ל-2 מליון תושבים, בחלקם הגדול פליטים.
ב- 17 באפריל 1975, יום ראש השנה הקמבודי, נכבשה העיר על ידי הקמר רוז'. קמבודים רבים, בעיקר משכילים, בני השכבות העשירות ותומכי המשטר הישן, נאסרו והוצאו להורג. השגרירים והאזרחים הזרים גורשו מהמדינה, ומרבית האוכלוסיה פונתה בכפיה תוך ימים ספורים אל מחוץ לעיר. המפונים הועברו לכפרים כחלק מהנסיון ליצור חברה המושתתת על חקלאים (פינויים בכפיה התרחשו גם בערים באתאמבאנג, קמפונג צ'אם, סיאם ריאפ וקמפונג טום).
[עריכה] שיקום ופיתוח
לאחר שהקמר רוז' גורשו מהעיר בשנת 1979 על ידי כוחות וייטנאם, החלה העיר להיבנות מחדש באמצעות סיוע כספי מצרפת, אוסטרליה ויפן. כמו כן ניתנו הלוואות לצורך בניית העיר מהבנק העולמי והבנק לפיתוח אסיה.
[עריכה] ארכיטקטורה ואתרים
פנום פן של היום משופעת בסגנונות בניה מגוונים מתקופות שונות: מבנים בסגנון קמרי מסורתי, בניינים קולוניאלים, מבנים עכשיוויים ובניינים רבי קומות.
המבנה העתיק ביותר בעיר הוא ואט פנום. המקדש, הקיים מאז 1372 בה לפני האמונה נוסדה העיר, ניצב על גבעה מלאכותית קטנה והוא המבנה הדתי הגבוה ביותר בעיר. הוא כולל תוספות למבנה המקורי שנבנו לאורך מאות השנים שחלפו, והוא המוקד של חגיגות ראש השנה הקמבודית באפריל ושל חג הפצ'ום בן, יום האבות הקדמונים הנחוג בסתיו.
האתר המפורסם ביותר הוא המתחם המפואר של הארמון המלכותי, הכולל את ארמון המלך והמבנים הסובבים, ואת פגודת הכסף. מבנים אלו נבנו באמצע המאה התשע-עשרה. בסוף המאה התשע עשרה בתקופת השלטון הצרפתי נבנה המוזיאון הלאומי, מבנה בסגנון קמרי קלסי ובו ניתן לראות אוסף עתיקות גדול מרחבי הממלכה. מבנה מרכזי נוסף הוא אנדרטת העצמאות, שנבנתה בשנות החמישים -- אך בסגנון קמרי עתיק.
מתקופת השלטון הצרפתי נותרו וילות ומלונות פאר קולוניאליים, שדרות רחבות, וכן שוק פסאר טום-טמיי, שוק מקורה השוכן תחת כיפה גדולה, ומושך תיירים ותושבים רבים.
מבנים חשובים אחרים בעיר נבנו על ידי אדריכלים קמבודים בני המאה ה-20, בסגנון המשלב מבני באוהאוס ומבנים פוסט-מודרניים עם אלמנטים קמרים מסורתיים ברוח אנגקור.
[עריכה] שלטון מקומי
העיר פנום פן הינה אחת המחוזות של קמבודיה. העיר מחולקת לשבעה רבעים:
- 1201 Chamkar Mon
- 1202 Doun Penh
- 1203 Prampir Meakkara
- 1204 Tuol Kouk
- 1205 Dangkao
- 1206 Mean Chey
- 1207 Ruessei Kaev


