פונאר
פונאר (מיידיש: פּאָנאַר; בליטאית: Paneriai; בפולנית: Ponary) הוא פרבר של העיר וילנה, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכזה. באתר זה נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה בין שבעים אלף איש למאה אלף איש, רובם המכריע יהודים. השלטונות הסובייטים הכינו באתר זה בורות ענק למכלי דלק, אשר לא הספיקו למלאם. בתקופת הכיבוש הנאצי, החל ביולי 1941, הובאו לבורות אלה יהודים, צוענים, שבויי מלחמה ומתנגדי הנאצים ונרצחו ביריות.
הרצח החל ביולי 1941, כאשר יחידת האיינזצקומנדו 9 קיבצה 5,000 גברים יהודים מווילנה שנורו למוות בפונאר. במשך הקיץ והסתיו שלאחר מכן בוצעו עוד פעולות מסוג זה בסיוע המשטרה הליטאית, ועד סוף 1941 נרצחו בפונאר למעלה מ־40,000 יהודים, חלקם הגדול מגטו וילנה. כ־7,500 שבויים פולנים נרצחו בשנה זו גם כן.
עם התקדמות הצבא האדום לעבר ליטא בספטמבר 1943, החלו הגרמנים לפתוח את הבורות ולשרוף את הגופות כדי למחוק את העקבות לפשע הנורא (מבצע 1005). קבוצה של 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הסמוך הובאו לפונאר לשם כך. האסירים הצליחו להימלט לאחר 6 חודשים, ב־19 באפריל 1944. 11 מהם שרדו כדי לספר את שהתרחש בפונאר.
השיר [עריכה]
על מעשי הרצח בפונאר כתב המשורר שמריהו (שמרק'ה) קצ'רגינסקי (קאַטשערגינסקי) את השיר "פונאר", אשר הותאם ללחן דמוי שיר-ערשׂ שכתב אלכסנדר (אלק) וולקוביסקי בן ה-11 (לימים אלכסנדר תמיר) בגטו וילנה. את השיר תרגם לעברית המשורר אברהם שלונסקי. ברבות השנים בוצע השיר ביידיש על ידי סידור בלרסקי וחוה אלברשטיין, ובעברית על ידי צילה דגן, סנדרה ג'ונסון ואמנים נוספים.
השיר נפתח במילים:
|
שטילער שטילער, לאָמיר שװײַגן, |
||
| – בתים א' ו-ב' | ||
ובתרגומו של שלונסקי:
|
שקט, שקט, בני נחרישה! |
||
| – בתים א' ו-ב' | ||
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מילות השיר פונאר בעברית, באתר שירונט
- השיר פונאר בעברית וביידיש, באתר זמרשת
- מאמר של מוזיאון השואה האמריקאי המכיל ציר זמן על אודות פונאר (יש לחפש תחת הערך וילנה)
- על רצח יהודי וילנה והסביבה בפונאר, בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
