פורטל:מדעי החברה/הידעת?/171

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסיכולוגיה:

בשנת 1904, פתח הפסיכולוג הוינאי, תיאודור הלר, פנימיית חינוך מיוחד, לילדים פגועים קוגניטיבית. ב-1908 הוא פרסם את תגליתו, "שיטיון הילדות" (הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית), בעזרת חקר מקרה של שישה ממטופליו, שעד שנת חייהם השלישית או הרביעית, התפתחו באופן נורמלי לחלוטין. הילדים איבדו רוב או כל כושר הגיית והבנת השפה, ואימצו התנהגויות, שכיום נחשבות לאופייניות לאוטיזם. הלר תיאר ממצאים אלו עשרות שנים לפני שליאו קנר גילה את האוטיזם הקלאסי ולפני שהנס אספרגר גילה את תסמונת אספרגר. לכן, הלר לא יכול היה לדון בקשת האוטיסטית. תחת זאת הוא השתמש בתיאורים כמו "נראה כי הילד חדל לזהות את הוריו". במשך כמעט מאה שנה, עבודתו של הלר זכתה לתשומת לב דלה. אולם בין שנת 2000 ל-2013, הופיעה הגדרה לתסמונת זו במדריך האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (DSM-IV). אך מאז 2013, האנשים המעטים, שיש להם אוטיזם נרכש, נחשבים בידי הממסד לאוטיסטים רגילים, ובשל נדירותם, רוב הציבור לא מודע לתופעת האוטיזם הנרכש.

חוק ומשפט:

המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג,ממניחי היסודות למדעי המחשב והדמות המרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה לפצח את הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני, מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל. בשנת 1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות, התנהגות שהייתה עבירה פלילית באנגליה של אותה עת. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא יצרו המיני. ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים (צמיחת שדיים), שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954.
ב-2009, בעקבות עצומה אותה יזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים, פרסם ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הודעת התנצלות "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס אליו זכה טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"כקורבן המפורסם ביותר של ההומופוביה בבריטניה".