הומופוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפגין הומופוב במצעד הגאווה בירושלים, 2009, נושא שלט: "הומואים מפיצים איידס"

המונח הומופוביה מתאר סלידה, רתיעה או פחד ‏‏מהומואים ולסביות[1] והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי באפליה, דחיה, שנאה, זלזול, תוקפנות או אלימות כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים.

המונח הוא הלחם של המלים הומו ופוביה, שפירושה בעת או חרדה, אף כי הומופוביה אינה פוביה במשמעות הקלינית-רפואית המקובלת של מושג זה.‏[2]

ה-17 במאי נקבע בשנת 2005 כיום המאבק הבינלאומי נגד הומופוביה (הבנ"ה), כציון למועד בו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990.

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשון להשתמש במונח "הומופוביה" בנאום היה הפסיכולוג ג'ורג' ויינברג.‏[3] ב-23 במאי 1969 הופיעה המילה לראשונה בדפוס בצהובון האמריקאי "סקרו" (Screw), שם נעשה בה שימוש לתיאור גבר הטרוסקסואל אשר חושש שיחשבו אותו להומו.‏[3]

מונח דומה במשמעות זהה, הומוארוטופוביה, שימש אצל ויינרייט צ'רצ'יל בספר "התנהגות הומוסקסואלית בין זכרים" שיצא לאור בשנת 1967. הומופוביה אינה מוכרת כיום בפסיכולוגיה כהפרעה נפשית, אולם משמעות המונח הורחבה והוא מתאר לאו דווקא סוג של הפרעה נפשית אלא שנאה ורדיפה של חברי קהילת הלהט"ב באופן כללי, בדומה לקסנופוביה ("שנאת זרים").

אף על פי שהמונח נטבע לתיאור עוינות על רקע נטייה מינית, הוא משמש גם לתיאור עוינות כלפי טרנסג'נדרים על רקע זהותם המגדרית השונה. לתיאור עוינות זו נעשה שימוש גם במונח "טרנספוביה".‏[4]

יצירת מושג עבור תוקפנות כלפי להט"בים, כזה שמתייחס לתופעה חברתית כדי שיהיה ניתן לחקור אותה, לא הייתה דבר חדש. קנת' סמית' (Kenneth Smith) היה הראשון להשתמש במילה הומופוביה כפרופיל אשיותי לצורך תיאור סלידה פסיכולוגית מלהט"בים.‏[5] המונח הופיע בספרו של ג'ורג' ויינברג "החברה וההומוסקסואל הבריא" משנת 1972[6] כתיאור של הפרעה נפשית ממין ההפרעות המכונות "פוביה" (בעברית "בעת"), ואשר לא תוארה לפני כן במחקר הפסיכולוגי. הספר יצא לאור שנה לפני שהאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה החליטה להוציא את ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש.‏[7][8]

גורמים אפשריים להומופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לשנאת להט"ב הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות ובדתות שונות, נתפשת נטייה מינית או מגדרית שאינה הטרונורמטיבית כטאבו. כלומר, במסגרת הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת סטייה חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. הומופוביה נובעת גם מדעות קדומות שנקשרו בקהילת הלהט"ב. גם חברי הקהילה עצמם עלולים לחוש תחושות הומופוביות ולהביע עמדות הומופוביות. נמצא מתאם בין הומופביה עצמית זו לבין לחץ ומצוקה נפשית.

במחקרים שנערכו על עמדות החברה כלפי הומואים ולסביות התברר שהומופוביה נפוצה במיוחד אצל אנשים שנוטים לדפוסי חשיבה דיכוטומיים, כאלה שאינם יכולים לשאת עמימות, אי-בהירות ואי-ודאות. נמצא גם קשר מובהק בין אנשים שהם חסרי ביטחון כלפי המיניות של עצמם לבין עמדות הומופוביות (התקה). במחקרים שונים שערך ד"ר ג'ורג' מ. הרק[9], חוקר ומרצה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ‏‏הוא בדק את הקשר בין משתנים דמוגרפיים והומופוביה, ומצא מספר מאפיינים הקשורים לעמדות הומופוביות: אנשים שלא הכירו הומואים ולסביות באופן אישי, אנשים בעלי אוריינטציה דתית, אנשים בעלי נטייה לסמכותיות ושיפוטיות, אנשים בעלי רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים למיניות, אנשים בעלי השכלה נמוכה יחסית ואנשים בעלי תפיסות תפקיד נוקשות. גם גיל נמצא כגורם הקשור לעמדות הומופוביות כאשר מבוגרים נטו לגלות ביטויים הומופוביים יותר מאשר צעירים. ככלל, מהמחקרים עלה כי גברים נוטים להחזיק בעמדות הומופוביות ולבטא אותן יותר מאשר נשים. ‏‏[10] ‏‏[11]

כל מחקריו שבדקו את נושא ההומופוביה מצאו שהיכרות וקשר עם הומואים ולסביות הוא האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות סטראוטיפיות ולהפחתת הומופוביות.

הומופוביה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומופוביה בישראל

שינויים בחקיקה בישראל הוציאו אל מחוץ לחוק אפליה מינית והתיקונים לחוק איסור לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. שינויים ותיקונים אלה הביאו לשיפור המעמד המשפטי של לסביות והומואים בישראל. יחד עם זאת, במהלך השנים אירעו מקרי הומופוביה בולטים חלקם אף בקרב מוסדות המדינה, ואף אירע אירוע ירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב אשר כווון כלפי בני נוער שהשתתפו בערב ה"בר-נוער" של אגודת הלהט"ב.

הומופוביה בארצות הברית וביבשת אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגין הומופוב הנושא שלט "אלוהים שונא מתרוממים" (כינוי גנאי)

בשנת 1992 נרצח מלח הצי האמריקאי אלן שינדלר, על ידי שני חבריו ליחידה, וזאת לאחר שנודעו להם נטיותיו המיניות. ביומן שניהל תיאר שינדלר, שלושה ימים בלבד לפני שנרצח, את אווירת הפחד שחש. המקרה שלו הונצח בסדרת הטלוויזיה "Any Mother's Son: The Dorothy Hajdys Story".

בשנת 1993 נרצח בנברסקה, ארצות הברית, ברנדון טינה, טרנסקסואל F2M (אישה לגבר). רוצחיו אף אנסו אותו כ"עונש" על שניהל מערכת יחסים עם בחורה. המקרה הונצח בסרט העלילתי "בנים אינם בוכים" ובסרט התעודה "הסיפור של ברנדון טינה".

מקרה ידוע במיוחד של אלימות קיצונית כלפי הומואים הינו זה של מת'יו שפרד, סטודנט אמריקני הומו שנרצח בויומינג בשל נטיותיו על ידי שני צעירים בשנת 1998.

בשנת 1999 נרצח חייל הצבא האמריקאי בארי וינצ'ל, על ידי חבריו ליחידה, לאחר שגילו שהוא מנהל רומן עם טרנסקסואלית. ווינצ'ל נרצח על רקע הומופובי למרות שככל הנראה היה הטרוסקסואל. מקרה הרצח שלו היה הראשון בעידן מדיניות "אל תשאל, אל תספר" שאימץ הצבא האמריקאי בתקופת הנשיא ביל קלינטון. המקרה שלו הונצח בסרט "Soldier's Girl".

בשנת 2004 רצחו כריסטופר גיינס ורוברט פורטר את סקוטי ג'ו ויבר. ויבר הוכה, נחנק ונדקר פעמים רבות, ראשו הוסר חלקית, גופו הוספג בדלק והועלה באש. במשפט נקבע כי נטייתו המינית של ויבר, הייתה הרקע לרצח. הרצח היה אחד הנושאים הבולטים בסרט התיעודי, "Small Town Gay Bar" מ-2006, המתאר את קשיי הקהילה הלהט"בית במדינות הדרום של ארצות הברית.

ארגון IDAHO (ארגון הבנ"ה העולמי) מצא שבין השנים 2000-1980 נרצחו ברחבי העולם לפחות 1,960 אנשים על רקע נטייתם המינית ההומו-לסבית או על רקע זהותם המגדרית.[12]

הומופוביה באפריקה ובמזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס העוין ביותר כלפי הומואים ולסביות הוא במדינות אפריקה, אשר שני שלישים מהן מטילות עונש על מי שנתפס מקיים יחסי מין עם בן מינו. להלן דוגמאות בולטות:

בבורונדי, העביר באפריל 2009 הפרלמנט חוק המוציא את ההומוסקסואליות אל מחוץ לחוק ‏‏[13] והעונש שנקבע שם הוא בין 3 חודשים לשנתיים מאסר. ביוני 2008 נעצרו באוגנדה שלושה פעילים למען זכויות להט"ב, וביולי נעצר פעיל נוסף שאף עונה בכלא ‏‏[14]. בסנגל נעצרו בין 7 ל-20 גברים ב"חשד" להומוסקסואליות בינואר 2008, לאחר שאלה קיימו טקסי נישואים חד-מיניים בניגוד לחוק במדינה. בקמרון גזר בית המשפט עונש של עבודות כפייה על שלושה בני אדם שהורשעו בקיום יחסי מין חד-מיניים. נשיאת גמביה, פאולה אטלבריק, איימה להוציא הומואים להורג ולגרש אותם מארצה, ואף הורתה לבעלי בתי מלון במדינה שלא להשכיר חדרים לחברי הקהילה.

מעצר של הומואים ולסביות נהוג גם במצרים, שספגה ביקורת בינלאומית על מעצר של עשרות הומואים על ספינה בקהיר, אך המעצרים נמשכו. המשטרה פתחה בגל של מעצרים של הומואים ונשאי איידס, תחת הסעיף בחוק המצרי האוסר על "התהוללות שבשגרה" - סעיף נרדף לקיום יחסי מין חד-מיניים.

השלטונות בכוויית עצרו לפחות 16 בני אדם וערכו להם משפט שדה שבסופו הורשעו לאחר שככל הנראה, סבלו מהתעללות קשה. בטורקיה הגישו השלטונות תביעה נגד הארגון הלהט"בי "למבדה", בטענה כי ראשי הארגון חותרים תחת החוק והמוסר הציבורי ‏‏[15]

הומופוביה באסיה ובאוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומופוביה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 נחקקו ברוסיה מספר חוקים נגד להט"בים והפגנת הומוסקסואליות בפומבי.

המאבק בהומופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאבקהּ של קהילת הלהט"ב בהומופוביה מתבצע באמצעות ארגון מצעדי גאווה ופעולות של אקטיביזם פוליטי. יש שדרכים אלה מעוררות ביקורת – הן בקרב הקהילה והן מחוצה להּ – בעיקר על רקע תשומת הלב הרבה הניתנת בהם לביטויים "קיצוניים" יותר של מיניות; הטענה היא שבכך יש כדי לעורר אנטגוניזם כלפי בני הקהילה ומטרותיה. צורה אחת של התנגדות מאורגנת להומופוביה היא היום הבינלאומי נגד הומופוביה (הבנ"ה), המתקיים מאז 2005 מדי שנה ב-17 במאי (לציון היום שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990). היום צוין עד כה בכ-50 מדינות בעולם, לרבות כאלו שחל בהן עונש מוות על קיום יחסים חד מיניים בישראל צוין היום לראשונה ב-17 במאי 2006, תחת הכותרת "הבנ"ה". בארבע המדינות הגדולות באמריקה הלטינית (ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו וקולומביה) מתנהלים מאז 2002 קמפיינים תקשורתיים נגד הומופוביה.

נוסף על מחאה ציבורית, נעשה גם שימוש בחקיקה להיאבק בהומופוביה. דוגמאות לכך הן הגדרתם של "ביטויי שטנה" (hate speech) ופשעי שנאה, וכן חוקים האוסרים על אפליה על רקע נטייה מינית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P rainbow flag.png

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Byrne Fone - Homophobia: a History, Metropolitan Books, Henry Holt and Company, New York. ISBN 0-8050-4559-7
  • Kama, A. (2005). An Unrelenting Mental Press: Israeli Gay Men's Ontological Duality and Its Discontent. The Journal of Men's Studies, 13(2), 169-184.
  • Padva, Gilad (2007). Media and Popular Culture Representations of LGBT Bullying. Journal of Gay and Lesbian Social Services 19 (3-4), 105-118;

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הומופוביה על-פי המילון dictionary.com
  2. ^ גרוגורי הרק, מעבר ל"הומופוביה":מחשבות על דעה וסטיגמה במאה ה-21, אוניברסיטאת קליפורניה אגף מחקר המיניות והמדיניות החברתית (S.R.S.P)
  3. ^ 3.0 3.1 Herek, Gregory M. (April 2004). "Beyond "Homophobia": Thinking About Sexual Prejudice and Stigma in the Twenty-First Century". Sexuality Research & Social Policy 1 (2): 6–24.
  4. ^ "Crime reduction - Police crack down on hate crimes". Metropolitan Police. Retrieved 6 June 2009.
  5. ^ Smith, Kenneth T (1971). Homophobia: a tentative personality profile. 29. 1091–4. OCLC 100640283.
  6. ^ Weinberg, George (1973) [1972]. "Society and the healthy homosexual". Garden City, New York Anchor Press Doubleday & Co. ISBN 9780385050838.
  7. ^ Freedman, Alfred M (September 1, 2000). "Recalling APA's Historic Step". APA News. ISSN 00332704. Archived from the original on 2002-12-19. Retrieved 2007-05-04.
  8. ^ Macionis, John J.; Plummer, Kenneth (2005). "Sociology: a global introduction" (3 ed.). Pearson Education. p. 332. ISBN 9780131287464.
  9. ^ Gregory M. Herek, Ph.D., Bibliography
  10. ^ Herek, G.M. (1984). Beyond "homophobia": A social psychological perspective on attitudes toward lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 1-21.
  11. ^ ‏Herek, G.M. (1984). Attitudes toward lesbians and gay men: A factor-analytic study. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 39-51.
  12. ^ Luise-Georges Tin, Pour une Journée mondiale de lutte contre l'homophobie, LE MONDE 9/10/2004, p.21
  13. ^ "Burundi: Gays and Lesbians Face Increasing Persecution", Human Rights Watch
  14. ^ "UGANDA'S CRACKDOWN AT AIDS CONFERENCE - 3 Gay Activists Arrested", direland‏
  15. ^ "Turkey: Pride and Violence", Human Rights Watch‏


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיזם · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
לקטגוריה · לפורטל