הגדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה היא תיאור מדויק, ממצה וקצר של מושג (עצם מוחשי או מושג מופשט), בעזרת מושגים אחרים (לא במילים נרדפות ולא במילים מאותו שורש של המושג) לשם זיהויו והבדלתו מושגים אחרים. בחלק מתחומי הידע, הגדרת מושג חייבת להיעזר רק במושגים שהוגדרו שלא בעזרת שימוש בו (איסור יצירת הגדרה מעגלית).

שימוש בהגדרות הכרחי בתחומי המתמטיקה, המדע, המשפט, ההלכה והמילונאות. בשל העובדה, שהגדרה מוצלחת צריכה להיות גם מדויקת וגם שימושית, בתחומים שונים קיים שוני בנהלי ההגדרה. מלאכת ההגדרה, במיוחד בתחומים שאינם ניתנים למדידה ולתצפית מדויקת, אינה תמיד פשוטה ולפעמים היא אפילו נחשבת לבלתי אפשרית‏[1].

איכות ההגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה מוצלחת היא כזו שתוחמת מושג, או משמעות של מונח, באופן מדויק ונעזרת לצורך זה בתיאור קל להבנה וקל לבדיקה. תחימת מושג באופן מדויק פירושה פירוט תכונותיו המהותיות ורק אותן, תוך שימוש במושגים מוגדרים היטב, באופן שמכלול התכונות שבהגדרה יתקיים רק במה שמסומן על ידי המונח המוגדר. לדוגמה, נניח כי אנו מתבוננים במטוס ומעוניינים להגדיר את רעיון המטוס (המושג). ההגדרה: "עצם שעף" אינה טובה שכן נכללים בה עצמים שאינם מטוס כגון ציפור או אבן שנזרקה לאוויר. כלומר, "עצם שעף" היא הגדרה שיש בה תכונה מהותית של המטוס, אולם לא כל התכונות המהותיות שלו. ההגדרה "עצם שעף ועשוי מתכת" אף היא אינה טובה, כיוון שייתכן שמטוס יהיה עשוי מחומר אחר. לפיכך, "עשוי מתכת" אינה תכונה מהותית למטוס. לעומת זאת ההגדרה: "מכונה שטסה באוויר בכוח המנוע אשר בה" היא מוצלחת יותר שכן היא כוללת תכונות מהותיות של מטוס, שכולן יחד מאפיינות רק אותו:

  1. מכונה
  2. טס באוויר
  3. יכולת הטיסה נובעת מהמנוע שבתוכה

ההגדרה אינה כוללת תכונות לא מהותיות של מטוס כגון, החומר שממנו הוא עשוי, המקום שבו הוא מיוצר, השימוש שנעשה בו (לצרכים אזרחיים, צבאיים וכדומה) וכיוצא באלה. עם זאת, ההגדרה תיחשב טובה רק אם יש הגדרה טובה למונחים: מכונה, טיסה באוויר, מנוע. אם למשל אין אפשרות להגדיר מהי מכונה או מהו מנוע, ההגדרה תיחשב פגומה. אלא אם כן מדובר בתאוריה דדוקטיבית שבה האכסיומות מספקות למעשה את משמעות המונחים הראשוניים (הבלתי מוגדרים) שלה.

בעיתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת הגדרה למושגים בסיסיים (כמו זמן, מקום, חוכמה, אנושיות, חיים) היא מלאכת מחשבת מסובכת, עמומה, ואולי אף בלתי אפשרית. לכן שימשו הגדרות נושא חקירה מרכזי בפילוסופיה לאורך הדורות. ישנם גם מקרים בהם יצירת הגדרה לעצמים מוחשיים כמו שולחן מהווה אתגר קשה ביותר, זאת בעיקר בשל הקושי לאפיין את המהות של השולחן (מה הופך עצם כלשהו לשולחן?).

בעיה אחרת היא ביצירת מערכת הגדרות שיטתית, שמישה, קוהרנטית ומקובלת על הכול לסדרה ארוכה של מושגים הקשורים זה בזה. לצורך זה התפתחו מוסדות ותת דיסיפלינות שזה מרכז עיסוקם: חיבור ועדכון מדריכים כמו מונחון IUPAC הקובעים את שמותיהן של תרכובות כימיות, תקן ICD להגדרת מחלות או מדע הטקסונומיה המגדיר מיני יצורים חיים.

הסכמה על ההגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה משמשת לתקשורת בין בני אדם, ולכן חשוב להגיע להגדרה המקובלת על כל המשתמשים בה. לעתים משמשות שתי הגדרות שונות למושג יחיד, אך ניתן להראות שאין סתירה ביניהן. במקרים אחרים, לא מושגת הסכמה, ולמושג מסוים קיימות הגדרות שאינן חופפות. דוגמה בולטת לכך היא הגדרת המספרים הטבעיים, שיש הכוללים בה את המספר 0, ויש שאינם כוללים בה מספר זה. גם בהגדרתו של טרפז, יש הכוללים בה את המקביליתמקרה פרטי של טרפז), ויש המגדירים טרפז כך שמקבילית לא תיחשב כטרפז. כאשר אין הסכמה ביחס להגדרה מסוימת, חשוב לציין איזה הגדרה משמשת בהקשר מסוים (בספר מסוים, במאמר מסוים וכדומה).

סוגי הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינים בין סוגים אחדים של הגדרות:

  • הגדרה אקסיומטית (ישירה) - הגדרת מושא ההגדרה באופן ישיר, וכמעט ללא הסברים (בדרך כלל, בתבנית של: א' = ב'). דוגמה לכך ניתן לראות, באמצעות הגדרת פעולת הכפל, שלא על-פי מנגנונה המלא, אלא אך ורק לפי לוח הכפל שאותו יש לשנן בעל-פה.
  • הגדרה תיאורית - הגדרת המושא באמצעות תיאור תכונותיו כבדוגמת ההגדרה שניתנה למושג מטוס.
  • הגדרה סטיפולטיבית – (סטיפולציה – קביעת תנאים) קביעת מונח חדש ופירוט תכונותיו ותופעותיו המהותיות. הגדרה כזאת תלויה לחלוטין במגדיר, או בקבוצת האנשים שההגדרה מקובלת עליה. לדוגמה, שכר מינימום במדינת ישראל מוגדר בחוק כ-47.5% מהשכר הממוצע במשק. אם בהחלטה של הכנסת יוחלט על הגדרה אחרת, תשתנה הגדרת המונח בכל עניין שהכנסת מופקדת עליו.
  • הגדרה תאורטית – הגדרה המבוססת על תאוריה כלשהי. הגדרה כזאת תלויה לחלוטין בתקפות התאוריה שעליה היא מבוססת. לדוגמה, מים מוגדרים כתרכובת של חמצן ומימן, אולם הגדרה זו תלויה בתאוריה המודרנית מתחום הכימיה על מבנה החומר. להגדרה זו יש משמעות רק כל עוד התאוריה נחשבת תקפה.
  • הגדרה אופרנטית - הגדרת המושא באמצעות רצף פעולות, לדוגמה, כדי להגדיר מחשב בצורה אופרנטית נאמר כי הוא מכשיר המסוגל לקלוט נתונים, לעבד נתונים באמצעות תהליכים מיוחדים ולהציג פלט.
  • הגדרה רקורסיבית היא הגדרת מושג באופן שמצריך פניה אל אותה הגדרה, אבל בתנאים שונים. לרוב, כדי לא להיגרר לרקורסיה אינסופית, הגדרה רקורסיבית תכלול גם תנאי עצירה. למשל, ההגדרה "יהודי הוא מי שאמו יהודיה" היא רקורסיבית, משום שכדי לקבוע האם אדם הוא יהודי, עלינו לדעת אם אימו יהודיה. ההגדרה מחליפה את השאלה 'האם אדם הוא יהודי?' בשאלה 'האם אימו יהודיה?', בשונה מהגדרה מעגלית המחליפה את השאלה באותה שאלה עצמה. תנאי העצירה יהיה אדם ראשוני שיוגדר כיהודי.

תחליפי הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כל דבר ניתן להגדיר, או להגדיר באופן מועיל ושמיש. לכן ישנם מושגים דמויי הגדרה שיכולים באופן חלקי למלא את מקומה של ההגדרה.

  • הגדרה אופרציונלית - הגדרה של מושג באופן שברור שאינו חופף את משמעותו המקורית, אך מאפשר לערוך עליו מחקר מדעי ומדידות. הגדרה אופרציונלית חייבת להיות ברורה, חד משמעית ורצוי שתהייה קלה למדידה בידי כל אדם.
  • דמיון משפחתי - מושג שהגה הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין במטרה לנמק מיון של עצמים לקבוצות במקרים בהם אין לעצמים הגדרה משותפת. על פי הסיווג לקבוצות בעזרת דמיון משפחתי, שני עצמים שאין להם לכאורה דבר במשותף יכולים להתמיין לאותה קבוצה בזכות העובדה שלכל אחד מהם יש מן המשותף עם עצם שלישי בקבוצה. דוגמה: אנו מכנים הן את הכדורגל המקצועני והן את משחק הקלפים החובבני ברידג' בשם משחק למרות שלכאורה אין שום דבר דומה ביניהם. זאת משום שיש לשניהם הרבה מן המשותף עם טניס זוגות.

מושג יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרזה על מושג כעל מושג יסוד שאינו ניתן להגדרה. דבר זה מקובל במתמטיקה ובמדעים מדויקים והוא נובע מהעובדה שהגדרה של כל מושג חייבת להישען על מושגים קודמים שהוגדרו קודם לכן. מסיבה זו חייבים להימצא, בתחומי ידע שונים, מושגים ראשוניים ששום מושג לא הוגדר קודם להם. הגדרה של עצם כלשהו מתבססת על הגדרתם של עצמים שהוגדרו קודם לכן. בהתאם לכך, נגיע בכל מערכת של הגדרות למונחים הבסיסיים ביותר, שאין אפשרות להגדירם באמצעות כאלה שקדמו להם. מונח כזה קרוי מונח יסודי או מונח ראשוני. בגאומטריה, בניסוחה השכיח, למשל, המונחים נקודה, ישר ומישור הם מונחים יסודיים. כך גם המונח חפיפה שמתאר קשר בין עצמים גאומטריים מסוימים, הוא מונח יסודי. דוגמאות נוספות: הסתברות, מרחק, זמן (במכניקה ניוטונית).

הגדרות אקסקלוסיביות מול הגדרות אינקלוסיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונחים מתמטיים משמשים גם בשפה המדוברת, אך לעתים יש הבדל במשמעות המיוחסת למונח במתמטיקה לעומת המשמעות המיוחסת בחיי היומיום. נמחיש זאת באמצעות שמות המרובעים.

בלשון היומיומית, נהוג לעתים להשתמש בשמות סוגי המרובעים השונים באופן אקסקלוסיבי זה לזה - כלומר, מלבן ייקרא מלבן רק אם אינו בנוסף לכך ריבוע, טרפז ייקרא טרפז רק אם אינו בנוסף לכך מקבילית, וכיוצא בכך.
השימוש האקסקלוסיבי מקל על ההתבטאות מכיוון שהוא חוסך את הצורך להשתמש במונחים מפורטים בצורה מסורבלת, כגון "מלבן שאינו ריבוע".

עם זאת, בשפה המתמטית, סוגי המרובעים מוגדרים באופן אינקלוסיבי - כלומר, ריבוע אינו מוגדר בנבדל ממלבן, אלא כמקרה פרטי שלו, מלבן ומעוין כמקרים פרטיים של מקבילית, מקבילית כמקרה פרטי של טרפז, וכיוצא בכך. לשימוש בהגדרות אינקלוסיביות יש יתרון במקרה זה, שכן משפט שיהיה נכון לגבי סוג מסוים של מרובע, יהיה נכון גם לגבי כל הסוגים שהם מקרים פרטיים שלו, ואין צורך להוכיח אותו בנפרד לכל סוג וסוג.

התשובה לשאלה האם השימוש בשמות סוגי המרובעים השונים נעשה באופן אקסקלוסיבי או אינקלוסיבי תלויה בהקשר שבו הם משמשים - אם בשימוש יומיומי או בלשון מתמטית.

גישת הפוזיטיביזם למושג ההגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפילוסופיה הפוזיטיביסטית ולפי תזת האקסיומטיות של דויד הילברט, ההגדרה היא לא הסבר של מושג קיים אלא בריאה-בנייה של עצם חדש יש מאין - עצם שמאופיין בכך שהוא מקיים את ההגדרה. הילברט נקט בגישה זו לגבי עצמי הגאומטריה כגון נקודה, קו וכו' - שאותם הוא הגדיר כעצמים המקיימים יחסים מסוימים ביניהן ("בין לבין", "על אותו קו" וכו) ואת אקסיומות הגאומטריה. לסוג זה של הגדרה - הגדרה באמצעות מערכת אקסיומות - הוא קרא "הגדרה מרומזת".

הגדרה בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקיקה נעשה שימוש בהגדרות לשם קביעת מינוחים אחידים לאורך החוק. הדבר נועד הן לשתי מטרות אפשריות. מטרה אחת היא יצירת ודאות משפטית לגבי מונחים שניתן לפרשם ביותר מדרך אחת. למשל, בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור מוגדר "כלי תחבורה" כ"רכב, רכב ציבורי וכלי שיט", וההגדרות "רכב" ו"רכב ציבורי" מפנות להגדרות המקובלות בפקודת התעבורה. כך, מבהיר המחוקק כי כל שנעשה שימוש לאורך החוק במונח "כלי תחבורה", הכוונה היא לכלי תחבורה המפורטים בהגדרה בלבד, ולא, למשל לכלי טיס, שאף הם עשויים היו להיחשב ככלי תחבורה, אלמלא ההגדרה. להבהרה מסוג זה חשיבות רבה, שכן במקרים רבים נגזרים ממנה גדרי החוק, וכפועל יוצא מכך גבולות האחריות הפלילית, האחריות הנזיקית או הסמכות המינהלית.

מטרה שנייה שלשמה יש הגדרה בחקיקה היא לשם מציאת מונח קצר יחסית, שימנע ניסוחים מסורבלים של סעיפי החוק. כפי שנכתב במדריך לניסוח חקיקה של משרד המשפטים: "בהצעת חוק העושה שימוש חוזר במונחים מסוימים, נהוג לכתוב סעיף הגדרות אשר יגדיר מונחים אלה ויאפשר שימוש מקוצר בהם בהמשך החוק"[2]. דוגמה לכך ניתן למצוא, למשל, באותו החוק, בו ההגדרה "קצין מוסמך" היא "קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין חוק זה...". כך, במקום לחזור על תיבה זו בכל מקום לאורך החוק, נעשה שימוש במונח המקוצר "קצין מוסמך".

הגדרה המופיעה בחוק יפה אך ורק לחוק שבו היא מופיעה. לעתים היא תואמת את המשמעות המקובלת בציבור למונח המוגדר, לעתים היא מצמצמת את המשמעות, ולעתים מרחיבה. דוגמה בולטת לכך היא הגדרת המונח "אדם" בפקודת מס הכנסה: "'אדם' - לרבות חברה וחבר בני-אדם, כהגדרתם בסעיף זה". דוגמה נוספת ניתן למצוא בחוק עזר לאיגוד ערים רמת גן, בני ברק וגבעתיים (בתי מטבחיים, בתי שחיטה ופיקוח וטרינרי) (פיקוח על כלבים), שבו הגדרת "כלב" היא "לרבות חתול או קוף".

לעתים מופיעות בשני חוקים הגדרות לאותו מונח, והן שונות זו מזו. לעתים אף בחוק מסוים מופיעות הגדרות שונות לאותו מונח, בסעיפים שונים של החוק - כל הגדרה כזו יפה להקשר שבו היא מופיעה. בפקודת מס הכנסה, למשל, המונח "בעל שליטה" מוגדר שלוש פעמים, בסעיפים 3(ט), 32(9) ו-75ב, וההגדרות שונות זו מזו.

כדי למנוע כפילות, לעתים מתבסס חוק מסוים על הגדרה המופיעה בחוק אחר, תוך ציון מפורש של עניין זה. בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, למשל, מופיעה ההגדרה "'בעל שליטה' - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה". סעיף 25 לחוק הפרשנות מתייחס לטכניקה זו, וקובע כי "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר - כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר".

מונחים אחדים, המופיעים בחוקים רבים, זכו להגדרה מרכזית בחוק הפרשנות. המדובר במונחים כלליים ונפוצים, דוגמת "בכתב", "חוק" או "יום". במקרה שבו רוצה המחוקק לקבוע בחוק מסוים הגדרה שונה מההגדרות שבחוק הפרשנות, עליו להוסיף בחוק הגדרה ספציפית.

לעתים נמנע המחוקק מלהגדיר מושגים מרכזיים בחקיקה, ומותיר מלאכה זו לבתי המשפט. המושג "עובד", למשל, נמצא בשורש דיני העבודה, אך אינו מוגדר בהם, והגדרתו התגבשה במשך השנים בפסקי דין של בית הדין לעבודה. גם קיומה של הגדרה למושג בחוק אינו בהכרח פוטר את בית המשפט מלדון בהגדרה זו ופעמים רבות נדרש בית המשפט ללבן את גבולותיה של ההגדרה.

הגדרה הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההלכה היהודית נסמכת באופן נרחב על מושגים משפטיים וריאליים, ככל שיטה משפטית. הספרות הרבנית לדורותיה הקדישה מאמצים נרחבים להגדרת המושגים הללו, בין אם לצרכים מעשיים ובין אם במסגרת דיונים תאורטיים. כבר המשנה מציעה לעתים הגדרות למושגים המופיעים בה, אולם פעמים רבות היא אינה עושה כן. בשל כך, האמוראים מקדישים מאמצים להגדרת המושגים המופיעים במשנה וביתר ספרות התנאים ללא הגדרה. מלאכת ההגדרה של מושגים הלכתיים מן התלמוד ואילך מורכבת מניתוח התכנים ההלכתיים וההיקרויות של המושגים בתוך הטקסטים הקודמים, תוך נסיון לחילוץ הגדרות מתאימות למושגים. פעמים רבות ישנה מחלוקת בין חכמי ההלכה באשר להגדרת המושגים. הגישה המסורתית רואה את המושגים בהלכה כמוגדרים באופן בהיר ובלתי משתנה מיום נתינת התורה בהר סיני{{המבטא המודרני המובהק של גישה זו הינו הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בספרו "איש ההלכה".}}. לפי גישה זו על חכם ההלכה מוטל לחשוף הגדרה זו הטמונה בטקסטים ההלכתיים. הגדרה הלכתית של מושג אינה זהה בהכרח, להגדרה המדעית שלו. לדוגמה ניקח את ההגדרות של הקטניות.

מתוך ההגדרה ההלכתית, מתברר שדוחן ואורז אינם הזרעים הנקראים בשם זה בימינו.

ההשלכות ההלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגדרת המינים העונים לשם קטניות מספר השלכות הלכתיות.

  • דיני כלאיים - דיני ההרחקה בכלאיים שונים בירקות מאשר בקטניות, ועל כן על החקלאי הזורע זרעים לדעת, אם בהתאם להלכה, הוא זורע קטנית או ירק, וכך ידע עד כמה להרחיק את המינים זה מזה.
  • דיני שמיטה - לפירות-שביעית יש הלכות מיוחדות כגון: "אסור להשחיתם", בעוד שירק ייחשב לפירות-שביעית על פי זמן לקיטתו (אם הוא נקטף בשנת השמיטה), קטניות ייחשבו לפירות-שביעית אם הגיעו לשליש גודלם בשנת השמיטה.
  • דיני תרומות ומעשרות - בכל סדרה של שבע שנים, אשר בה השנה השביעית היא שנת השמיטה, מפרישים מעשר שני בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית. בשנה השלישית והשישית חובה להפריש מעשר עני. כהשלכה מהדין הקודם על החקלאי לדעת אם זו קטנית או ירק, כדי לדעת איזה מעשר עליו להפריש.
  • הלכות פסח - מנהג איסור אכילת קטניות בפסח נוהג אצל כל יהדות אשכנז, וכן אצל חלק מבני קהילות צפון אפריקה. האיסור הוא כמובן על הקטניות על פי ההגדרה ההלכתית, והוא כולל מינים רבים יותר מאשר על פי ההגדרה המדעית.

במילונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת או לתרגום מילים משפה לשפה. לצורך הביאור, לצד ההגדרה מופיעות גם דוגמאות, איורים, תיאור היסטורי של התפתחות המילה, ציון חלק הדיבר שהיא (למשל, פועל או שם עצם), ציון תכונות לשוניות אחרות שלה (עצם בזכר או בנקבה), הוראות ביטוי של המילה בכתב פונטי וכיוצא בזה. אולם, מכל ההסברים והביאורים על אודות המילים, רק ההגדרות מופיעות בכל מילון (שאינו דו לשוני) ועבור כל מילה.

הגדרה מילונית נועדה להסביר את השימושים המקובלים במושג בקרב הציבור הרחב (או ציבור מקצועי רחב אם מדובר במילון של עגה מקצועי). במקרה בו למושג מסוים יש משמעויות שונות ונבדלות, יופיעו במילון הגדרות שונות לכל פירוש של המושג, כשאלה ממוספרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הקושי בהגדרת פורנוגרפיה כתב פוטר סטיוארט, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין משנת 1964: "לא אטרח עוד להגדיר פורנוגרפיה, אבל אני מזהה אותה כאשר אני רואה אותה"Justice Potter Stewart, concurring opinion in Jacobellis v. Ohio 378 U.S. 184 (1964), regarding possible obscenity in The Lovers ראו גם (אנ')
  2. ^ מדריך לניסוח חקיקה באתר משרד המשפטים
  3. ^ הערך קטניות בוויקיפדיה
  4. ^ הרמב"ם, הלכות כלאים פרק א', הלכה ח'