פוריגון החייל החשמלי
| פרק מ"פוקימון" | |
|---|---|
| מספר פרק | 38 |
| מספר עונה | 1 |
| קוד הפקה | 138 |
| תאריך שידור מקורי | 16 בדצמבר 1997 |
| שפה | יפנית |
| תסריט | יונקי טקגאמי |
| הפקה | קיוטאקה איסאקו |
| דף הפרק ב-IMDb | |
  | |
Dennō Senshi Porygon (בעברית: פוריגון החייל החשמלי; ביפנית: でんのうせんしポリゴン) הוא הפרק ה־38 בעונה הראשונה של סדרת האנימה פוקימון. הפרק שודר בטלוויזיה פעם אחת בלבד, ביפן, ב־16 בדצמבר 1997, וכלל אפקטים חזותיים חוזרים ונשנים שגרמו להתקפים אפילפטיים למספר לא מבוטל של צופים יפנים, אירוע שכונה "Pokémon Shock", על פי העיתונות היפנית. כתוצאה מההתקפים נלקחו 685 צופים לבתי חולים, שניים מהם אושפזו במשך יותר משבועיים; בעקבות המקרה, הפרק לא שודר שנית ברחבי העולם.[1] בעלילתו של הפרק מגלים אש וחבריו במרכז הפוקימונים המקומי כי משהו לא בסדר במכשיר השידור של הפוקיבול, וכדי לגלות מהי הבבעיה עליהם להיכנס למכונה.[1]
לאחר המקרה, סדרת האנימה של פוקימון הופסקה למשך ארבעה חודשים, וחזרה ל־TV Tokyo ב־16 באפריל 1998. מאז, הפרק זכה לפרודיות ותזכורות רבות במדיה התרבותית, ביניהם הפרק "Thirty Minutes over Tokyo" בסדרה משפחת סימפסון, והפרק "צ'ינפוקומון" של הסדרה סאות' פארק.[1]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אש, מיסטי, ברוק ופיקאצ'ו מגלים שהמערכת המשמשת להעברת פוקימון ממרכז פוקימון אחד לשני אינה תקינה. על פי בקשתה של האחות ג'וי הם הולכים לפרופסור אקיהברה, שיצר את מערכת העברת הפוקיבולים. הוא מספר להם כי צוות רוקט גנב את אב הטיפוס שלו, פוריגון, פוקימון דיגיטלי שיכול להתקיים במרחב הסייבר, והם משתמשים בו כדי לגנוב פוקימונים של מאמנים מתוך מערכת המחשבים. אקיהברה שולח את אש, מיסטי, ברוק, פיקאצ'ו והפוריגון השני שלו למערכת כדי לעצור את צוות רוקט, שהצליחו להקים חומה שמונעת מהפוקיבולים לגלוש ברחבי הרשת. פוריגון השני מסוגל להביס את פוריגון של צוות רוקט, אך האחות ג'וי, שעוקבת אחר המצב ולא מודעת לכך שאש והאחרים נמצאים בפנים, שולחת מערכת אנטי־וירוס למערכת כדי להילחם בוירוס המחשב שהקים צוות רוקט. פיקאצ'ו משתמש במתקפת רעם על המערכת הגורמת לפיצוץ, והקבוצה וצוות רוקט נמלטים מהמחשב בהצלחה, וכאשר החומה של צוות רוקט מוסרת, המערכת חוזרת לשגרה.
שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Dennō Senshi Porygon" שודר ביפן ב־16 בדצמבר 1997,[2] בשעה 18:30 לפי שעון יפן.[3] הפרק זכה לרייטינג הגבוה ביותר עבור משבצת הזמן שלו, ונצפה על ידי כ־4.6 מיליון אנשים.[4][5]
אירוע ה־"Pokémon Shock"[עריכת קוד מקור | עריכה]
שידור ההבזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרים דקות מתחילת הפרק, פיקאצ'ו עוצר את האנטי־וירוס במתקפת הרעם שלו, והתוצאה היא פיצוץ מהבהב באורות אדומים וכחולים.[2][6] אף על פי שהיו בפרקים חלקים דומים עם הבזקים אדומים וכחולים, שתי טכניקות האנימה: "paka paka" ו־"flash" הפכו את הסצנה לאינטנסיבית במיוחד.[3] הבזקים אלה היו אורות בוהקים ומהבהבים בקצב של כ־12 הרץ למשך שש שניות.[7]
בשלב זה, חלק מהצופים חוו ראייה מטושטשת, כאבי ראש, סחרחורת ובחילה.[2][6] חלקם סבלו מהתקפים, עיוורון, עוויתות ואובדן הכרה. הסוכנות להגנת האש של יפן דיווחה כי 685 צופים – 310 נערים ו־375 נערות – הועברו לבתי חולים על ידי אמבולנסים.[8] אף על פי שרבים מהם התאוששו במהלך נסיעת האמבולנס, יותר מ־150 אושפזו בבתי חולים. שניים מהם אושפזו במשך יותר משבועיים. חלק מהצופים חטפו את התקפים כתוצאה מהשידור החוזר של הסצנות במהדורת חדשות היפנית.[9] רק חלק קטן מתוך 685 הילדים שטופלו אובחנו כחולי אפילפסיה לאור.[10] האירוע כונה "Pokémon Shock" על ידי העיתונות היפנית.[11] מחקרים מאוחרים יותר הראו כי בין 5 ל־10 אחוזים מהצופים סבלו מתסמינים קלים שלא נזקקו לטיפול בבית חולים.[7] 12,000 ילדים שלא נשלחו לבית החולים דיווחו על תסמינים קלים של מחלה; התסמינים שלהם דמו יותר להיסטריה וחרדה המונית מאשר התקף גדול.[6][12] מחקר שנערך על 103 מהחולים מצא שלרובם לא היו התקפים נוספים לאחר 3 שנים.[13] מכיוון שבהערכה רק אחד מכל 4,000 אנשים הוא רגיש להתקפים מסוג זה, מספר האנשים שנפגעו מהפרק היה חסר תקדים.[2][8]
התגובה ביפן לאחר אירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
החדשות על האירוע התפשטו במהירות דרך יפן. למחרת תחנת הטלוויזיה שמקורה בשידור הבודד של אותו פרק, TV Tokyo, פרסמה התנצלות בפני הציבור היפני, השעתה את התוכנית ואמרה שתחקור את סיבת ההתקפים.[6] קצינים מתחנות המשטרה של אטאגו הצטוו על ידי הסוכנות הלאומית של המשטרה היפנית לחקור את מפיקי האנימה אודות תוכני התצוגה ותהליך הייצור.[3] ישיבת חירום נערכה על ידי משרד הבריאות, העבודה והרווחה, בה נדון המקרה עם מומחים ומידע שנאסף מבתי חולים, וקמעונאים בווידאו בכל רחבי יפן הוציאו את תוכני האנימה של פוקימון ממדפיהם. התגובה מהבורסה לניירות ערך בטוקיו הייתה מהירה, ומניותיה של נינטנדו ירדו בבוקר למחרת ב־400 ין (כמעט 5%) ל־12,200 ין.[6] נינטנדו מייצרת את המשחק עליו מבוססת סדרת האנימה של פוקימון. נשיא נינטנדו, הירושי ימאוצ'י, אמר במסיבת עיתונאים למחרת שודרה הפרק כי חברת משחקי הווידאו אינה אחראית מכיוון שמשחק הפוקימון המקורי למוצר הגיים בוי שלה הוצג בשחור לבן.[14][15]
לאחר השידור של הפרק, שידורי סדרת האנימה הופסקו למשך ארבעה חודשים, עד שחזרו ב־16 באפריל 1998 עם שידורי הפרקים החדשים "להתראות פיקאצ'ו" ו"האחים איווי".[16][17] לאחר ההפסקה, יום השידור השתנה מיום שלישי לחמישי.[4] שיר הפתיחה נערך גם כן מחדש, ומסכים שחורים המציגים פוקימון שונים בזרקורים התפצלו לארבע תמונות בכל מסך. לפני אירוע ההתקף, בפתיחה הייתה במקור תמונת פוקימון אחת למסך. לפני חידוש השידור, "Problem Inspection Report on Pocket Monster Animated Series" שודר ביפן ב־16 באפריל 1998, באירוח מיוקי ידאמה שעבר על נסיבות האירוע והשינויים בתוכנית, וכן הציג מכתבים וציורי מעריצים שנשלחו על ידי הצופים, רובם היה מודאג כי האירוע יביא לביטול האנימה. שדרני טלוויזיה יפניים רבים ואנשי רפואה התאגדו כדי למצוא דרכים לוודא שהאירוע לא יחזור על עצמו. הם קבעו סדרת הנחיות לתוכניות אנימציה עתידיות,[8][18] בהן:
- תמונות מהבהבות, במיוחד תמונות עם הבזק אדום, לא יהבהבו מהר יותר משלוש פעמים בשנייה. אם התמונה אינה אדומה, היא לא תהבהב מהר יותר מחמש פעמים בשנייה.
- אין להציג תמונות מהבהבות למשך זמן של יותר משתי שניות.
- פסים, מערבולות ומעגלים קונצנטריים לא יכולים לתפוס חלק גדול ממסך הטלוויזיה.
"Dennō Senshi Porygon" גרם לפרקים "חטיפה חגיגית" ("Holiday Hi-Jynx") ו"סופת השלגים" ("Snow Way Out!") לסלוד מתאריך השידור המקורי שלהם ביפן בעקבות המקרה. שני הפרקים הללו עמדו לשידור אחרי הפרק ב־23 בדצמבר 1997 ו־6 בינואר 1998 בהתאמה. בסופו של דבר הם שודרו ב־5 באוקטובר 1998, דבר שגרם לבלבול הצופים כיוון שצ'רמנדר של אש לא התפתח עדיין לצ'ריזארד, ומיסטי עוד לא החזיקה בטוגפי, אך סטארמי והורסי עדיין היו בשמירתה. כמו כן, פרק מיוחד לשנה החדשה עמד לצאת לאוויר בין הפרקים האלה ב־30 בדצמבר 1997, אך הוא בוטל לאחר ש־TV Tokyo הסירה כל אזכור לפוריגון מהערוץ שלהם בעקבות האירוע.
השפעה מחוץ ליפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמר שפורסם בעיתון USA Today הרגיע את ההורים וצוין בו כי לא סביר שילדים אמריקאים יסבלו מהתקפים שיתעוררו על ידי סצנות כאלו מכיוון שרשתות ארצות הברית לא משדרות אנימה עם "סגנון האנימציה המהיר" שלה,[19] אם כי האנימה הפכה נפוצה יותר בטלוויזיה האמריקאית מאז. האירוע נכלל במהדורת 2004 ובמהדורת גיימר 2008 של ספר השיאים העולמיים של גינס, כשהוא מחזיק בשיא "התקפים אפילפטיים הכי רגישים ביותר שנגרמו על ידי תוכנית טלוויזיה".[20][21]
כדי למנוע אירועים דומים כלשהם, נינטנדו הורתה במהירות לפרק את הפרק, והוא לא שודר מאז בשום מדינה.[2]}[22] לאחר תקרית פוקימון, שדרני הטלוויזיה הוסיפו מרצון אזהרות על המסך לתוכניות המכוונות לילדים צעירים המעודדים את הצופים לצפות באנימה בחדר מואר היטב ולשבת רחוק ממערכת הטלוויזיה.[23] במאמץ למנוע דאגה ציבורית ופגיעה טראומטית לקורבנות, האנימה לא הציגה בשנית את פוריגון או את התפתחויותיו "פוריגון2" ו"פוריגון־Z" בפרקים שלאחר מכן.[24]
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקרית "Pokemon shock" הוזכרה פעמים רבות בתרבות הפופולרית, בהם הפרק "Thirty Minutes over Tokyo" של הסדרה משפחת סימפסון. בפרק, משפחת סימפסון נוסעת ליפן. כשהם מגיעים למלונם בטוקיו, נראה בארט צופה באנימה ששמה "Battling Seizure Robots" הכוללת רובוטים עם לייזרי עיניים מהבהבים, ושואל: "האם זה לא הסרט המצויר שגורם להתקפים?", והעיניים המהבהבות גורמות לו התקף. מארג' וליסה מושפעות גם כן, ובהמשך הומר נכנס ומבחין בכולם מפרכסים על הרצפה ומצטרף. אותה סצנה נראית שוב בכתוביות הסיום של הפרק, והפעם מכסה את המסך כולו.[17]
הפרק של סאות' פארק ששודר לראשונה בנובמבר 1999, "צ'ינפוקומון", נסב סביב תופעה דמוית פוקימון, שנקראת צ'ינפוקומון, עליה ילדי סאות' פארק אובססיביים. צעצועים ומשחקי וידאו צ'ינפוקומון נמכרים לילדים אמריקאים בסאות 'פארק על ידי חברה יפנית. נשיא החברה, מר הירוהיטו, משתמש בצעצועים כדי לשטוף את המוח את הילדים האמריקאים, מה שהופך אותם לצבא משלו כדי להפיל את האימפריה האמריקאית "הרעה". צעצועים אלה כללו משחק וידאו בו השחקן מנסה להפציץ את פרל הארבור. במהלך משחק זה קני סובל מהתקף אפילפטי ומאוחר יותר מת, בהתייחס לאירוע ההתקפים של פוקימון.[17]
בפרק הפיילוט של "דירת המצוירים" קבע לינג־לינג, שהוא פרודיה על פיקאצ'ו, וכי מטרתו בדירת המצוירים היא "להרוס את הכל, ולתת לילדים התקפים", ולאחרי דברים אלו נראית סצנה ובה אורות מהבהבים.[25]
בסרט "So Yesterday", רומן מאת סקוט ווסטרפלד, מוזכר פרק זה ומוצג לאחת הדמויות. האור האדום המהבהב שגרם להתקף משמש גם באלמנטים המספרים את הסיפור.[26]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרקים הגנוזים של פוקימון / Pokemon Banned Episodes, באתר פוקימון: מפלצות כיס, 17 ביוני 2014.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Luke Plunkett, The Banned Pokémon Episode That Gave Children Seizures, kotaku.com, 20 באוקטובר 2015 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 4 5 Plunkett, Luke (11 בפברואר 2011). "The Banned Pokémon Episode That Gave Children Seizures". נבדק ב-11 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Wudunn, Sheryl (18 בדצמבר 1997). "TV Cartoon's Flashes Send 700 Japanese Into Seizures". The New York Times. נבדק ב-21 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 ポケモン騒動を検証する (ביפנית). TVアニメ資料館. אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2008. נבדק ב-2 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Policy Reports/Study Group/Broadcasting Bureau". Ministry of Internal Affairs and Communications. באפריל 1998. אורכב מ-המקור ב-2002-11-04. נבדק ב-2 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Radford, Benjamin (במאי 2001). "Pokémon Panic of 1997". Skeptical Inquirer. אורכב מ-המקור ב-25 בינואר 2002. נבדק ב-2 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Takahashi, Takeo; Tsukahara, Yasuo (1998). "Pocket Monster incident and low luminance visual stimuli". Pediatrics International. Blackwell Science Asia. 40 (6): 631–637. doi:10.1111/j.1442-200X.1998.tb02006.x. ISSN 1328-8067. OCLC 40953034. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2012. נבדק ב-2 בנובמבר 2008.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Pokémon on the Brain". Neuroscience For Kids. 11 במרץ 2000. נבדק ב-21 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Japanese cartoon triggers seizures in hundreds of children". Reuters. 17 בדצמבר 1997. נבדק ב-29 בספטמבר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Fits to Be Tried". Snopes.com. נבדק ב-21 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Papapetros, Spyros (2001). On the Animation of the Inorganic: Life in Movement in the Art and Architecture of Modernism, 1892–1944. University of California, Berkeley. OCLC 51930122.
- ^ Radford B, Bartholomew R (2001). "Pokémon contagion: photosensitive epilepsy or mass psychogenic illness?". South Med J. 94 (2): 197–204. doi:10.1097/00007611-200194020-00005. PMID 11235034.
- ^ Ishiguro, Y; Takada, H; Watanabe, K; Okumura, A; Aso, K; Ishikawa, T (באפריל 2004). "A Follow-up Survey on Seizures Induced by Animated Cartoon TV Program "Pocket Monster"". Epilepsia. Copenhagen: E. Munksgaard. 45 (4): 377–383. doi:10.1111/j.0013-9580.2004.18903.x. ISSN 0013-9580. OCLC 1568121. PMID 15030500. אורכב מ-המקור ב-2012-06-29. נבדק ב-2 בנובמבר 2008.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Popular TV cartoon blamed for mass seizures". Asahi Shimbun. 17 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pocket Monsters Seizures News Coverage". Virtualpet.com. נבדק ב-3 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "10th Anniversary of Pokémon in Japan". Anime News Network. 27 במרץ 2007. נבדק ב-18 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Hamilton, Robert (באפריל 2002). "Empire of Kitsch: Japan as Represented in Western Pop Media". Bad Subjects. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011. נבדק ב-18 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Animated Program Image Effect Production Guidelines". TV Tokyo. נבדק ב-21 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Forbidden Pokémon". Angkor.com. אורכב מ-המקור ב-7 בנובמבר 2005. נבדק ב-3 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Menon, Vinay (25 באוגוסט 2004). "Records: The biggest load of ..." Toronto Star. p. F04. נבדק ב-18 באוקטובר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Clodfelter, Tim (17 באפריל 2008). "Record Book Focused on the Gamers". Winston-Salem Journal. p. 1. נבדק ב-18 באוקטובר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Conradt, Stacy. "11 Controversies Caused by Cartoons". Mental Floss, Inc. נבדק ב-11 בספטמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Justin Sevakis. "Answerman - What Happened To The 'Watch This Program In A Well-Lit Room' Warnings?". אורכב מהמקור ב-21 ביוני 2017. נבדק ב-14 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link), June 21, 2017. - ^ Innes, Kenneth. "Character Profile: Porygon". Absolute Anime. נבדק ב-21 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Maureen, Ryan (27 באוקטובר 2004). "'Together' dances to edge of offensiveness". Chicago Tribune. p. 7.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Westerfeld, Scott (8 בספטמבר 2005). So Yesterday. Razorbill. ISBN 1595140328. נבדק ב-19 באוקטובר 2008.
{{cite book}}: (עזרה)
