פיק דאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלכת העלים

פיק דאם או דאם פיקרוסית: Пиковая дама - פיקובאיה דאמה) - "מלכת העלים" היא אופרה ב-3 מערכות (7 סצנות) מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי (אופוס 68 של המלחין). האופרה הולחנה לליברית מאת אחיו של המלחין, מודסט איליץ' צ'ייקובסקי בהתבסס על סיפור קצר בשם זה מאת אלכסנדר פושקין.

הופעת הבכורה של האופרה נערכה בשנת 1890 בסנקט פטרבורג שברוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1887 פנתה הנהלת התיאטרון הקיסרי לצ'ייקובסקי וביקשה שיכתוב אופרה המבוססת על תקציר עלילה שערך איוואן וסוולוז'סקי. צ'ייקובסקי דחה את ההצעה אולם חזר בו בשנת 1889 ובשלהי אותה שנה נפגש עם הנהלת התיאטרון על מנת לדון במבנה האופרה.

צ'ייקובסקי כתב את האופרה כולה, בהתבסס על ליברית של אחיו, בעת שהותו בפירנצה, במשך 44 ימים בלבד. במהלך הלחנת האופרה שינה צ'ייקובסקי את האופרה, והוסיף טקסטים משלו. בין היתר שינה צ'ייקובסקי את שמו של הגיבור מ"גרמן" ל"הרמן" וזאת בשל העוינות באותה עת ברוסיה לגרמניה (ההגייה נותרה זהה ברוסית, אולם הכתיב שונה). העלילה נועדה לאפשר לצופה להזדהות עם הרמן, ולהפוך אותו לדמות רומנטית המאוהבת בליזה (בעוד שבסיפורו של פושקין, כל רצונו של גרמן הוא להגיע אל הרוזנת באמצעות ליזה).

פייוטר צ'ייקובסקי עם ניקולי ומדייה פיגנר אשר שרו את תפקידיהם של הרמן וליזה בבכורת האופרה בשנת 1890.

צ'ייקובסקי כתב את תפקידיהם של הרמן וליזה עבור הזמרים ניקולי ומדייה פיגנר, אשר שרו בפתיחת האופרה.

בכורת האופרה, ב-19 בדצמבר 1890 (לפי הלוח היוליאני: ב-7 בדצמבר), בתיאטרון מרינסקי שבסנקט פטרבורג, בה נכח צ'ייקובסקי, זכתה להצלחה רבה הן בקרב הקהל והן בקרב המבקרים. האופרה הועלתה בקייב 12 ימים לאחר מכן, וכן בתיאטרון בולשוי במוסקבה, ואף בהם זכתה להצלחה.

על בכורת האופרה בסנקט פטרבורג ניצח אדוארד נאפראבניק, על הבכורה בקייב שנערכה ב-31 בדצמבר 1890 (לפי הלוח היוליאני - ב-19 בדצמבר) ניצח יוסיף פריביק, ועל הבכורה שנערכה במוסקבה, ב-4 בנובמבר 1891 ניצח אפוליט אלטאני.

האופרה הועלתה לראשונה מחוץ לרוסיה בפראג, באוקטובר 1892 ולאחר מכן הועלתה בווינה בשנת 1902 בניצוחו של גוסטב מאהלר, ושוב במוסקבה בשנת 1904 בתיאטרון בולשוי, בניצוחו של סרגיי רחמנינוב.

האופרה הועלתה לראשונה בניו יורק במרץ 1910 בניצוחו של גוסטב מאהלר.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד קולות הבכורה בסנקט פטרבורג,
19 בדצמבר (הלוח היוליאני: 7 בדצמבר) 1890
(מנצח: אדוארד נאפראבניק)
הבכורה בקייב,
31 בדצמבר(הלוח היוליאני: 19 בדצמבר) 1890
(מנצח: יוסיף פריביק)
הבכורה במוסקבה,
4 בנובמבר 1891
(מנצח: איפוליט אלטאני)
הרמן טנור ניקולאי פיגנר מיכאיל מדבדב מיכאיל מדבדב
הרוזן טומסקין בריטון איוואן מלניקוב בוגומיר קורסוב
הנסיך יצלקי בריטון פאבל חוחולוב
חקלינסקי טנור
סורין בס
חפליצקי טנור
נרומוב בס
שר הטקס טנור
הרוזנת (מלכת העלים) מצו-סופרן מריה סלאבינה מריה סמירנובה אלכסנדרה קרוטיקובה
ליזה סופרן מדיאה פיגנר אלכסנדרה מצולביץ' מריה דישה-סיונצקאיה
פולינה אלט מריה דולינה
האומנת מצו-סופרן
מאשה סופרן
קצין תפקיד מדובר
פרילפה סופרן אולגה אולגינה
מילווזור אלטה
זלאטוגור בריטון
אינטרמצו המערכה השנייה
פרילפה סופרן
מילבזור אלט
זלטוגור בריטון

עלילת האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת האופרה מתרחשת בשלהי המאה ה-18 בסנקט פטרבורג שברוסיה.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני חיילים - סורין וצ'קלינסקי נכנסים אל הבמה. סורין מציין כי היה לו מזל רע בהימורים. הם מציינים שחייל אחר - הרמן, אינו מהמר אף פעם. הרמן מגיע עם חברו טומסקי. טומסקי מציין כי הרמן אינו נראה כתמול שלשום ושואל אותו לשלומו. הרמן מודה שהוא מאוהב בבחורה שראה אך אינו יודע את שמה. הבחורה היא בת אצולה והרמן יודע שהיא לא תתאהב בו - חייל פשוט. הנסיך ילצקי מגיע אל הפארק. צ'קלינסקי מברך אותו לרגל אירוסיו. ילצקי מכריז על אושרו בעוד שהרמן מקלל אותו בקנאה. ילצקי מציג את ארוסתו, ליזה, אשר הגיעה אל הפארק עם סבתה, הרוזנת הזקנה. הרמן מזהה את אהובתו, וליזה והרוזנת רואים את הרמן מביט בהם. טומסקי מספר כי הרוזנת נקראה בעבר מלכת העלים בשל הצלחתה בהימורים. הצלחה זו מקורה בסוד שלושת הקלפים שגילה לה הרוזן סן ז'רמן, בעת שהותה בפריז. טומסקי מוסיף ומספר שהיא גילתה את הסוד רק לשני גברים - לבעלה ולמאהב שלה, וזאת בשל נבואה לפיה הגבר השלישי אשר ינסה לגלות את רזה של הרוזנת יביא למותה. במהלך הסופה שפורצת מחליט הרמן לגלות את סוד שלושת הקלפים.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביתה, ערב מסיבת האירוסים, ליזה משחקת עם חברתה פאולינה אשר שרה עימה. חברותיהן מבקשות שפאולינה תשיר שיר נוסף, ופאולינה שרה בלדה עצובה, ולאחר מכן שיר שמח. ליזה נשארת עצובה. האומנת מגיעה ונוזפת בחברות השרות שירי עם פשוטים, שכן הדבר מתחת למעמדן החברתי, ומבקשת מהחברות לעזוב. פאולינה מנסה לעודד את ליזה, וליזה שרה כי הערב יפה לאחר תום הסופה, ומבקשת ממאשה, המשרתת שלא לסגור את החלונות.

לאחר שפאולינה ומאשה עוזבות את החדר, ליזה שרה על עצבותה, עת שהרמן מופיע על המרפסת ומאיים להתאבד אם לא תתאהב בו. הרוזנת שומעת את הרעשים בחדר ונכנסת אליו עת שליזה מחביאה את הרמן. כאשר הרוזנת יוצאת ליזה מבקשת שהרמן לעזוב אולם לבסוף מגלה לו כי היא התאהבה בו.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנשף האירוסין לכבוד אירוסיהם של ליזה וילצקי, הרמן יושב לבדו. חבריו מציינים כי הוא פיתח אובססיה בקשר למשחק הקלפים. ילצקי וליזה מגיעים אל הנשף. ילצקי מבחין בכך שליזה עצובה ושר לה כי הוא אוהב אותה. הרמן מקבל פתק מליזה בו היא מבקשת ממנו להיפגש עימה מאוחר יותר. צורין וחקלינסקי רואים את הפתק בידו וצוחקים עליו שהוא "המאהב השלישי" של הרוזנת הזקנה.

שר הטקס מכריז על תחילת הצגה אודות רועת הצאן עבור אורחי הנשף. במהלך ההצגה (האינטרמצו) הרועה צריכה לבחור בין העושר לבין האהבה, ובוחרת לבסוף באהבה.

ליזה נותנת להרמן את המפתח של חדר השינה של הרוזנת, ממנה הוא יוכל להגיע לחדרה, ומציינת כי הרוזנת לא תהיה למחרת כך שיוכלו להיפגש. הרמן מתעקש לבוא באותו ערב, מתוך כוונה לגלות את סודה של הרוזנת.

הכרוז מכריז על בואה של הצאריצה יקטרינה הגדולה אל הנשף, וכל הנוכחים מברכים את הצאריצה.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן חומק לחדרה של הרוזנת, ומתחבא עת שהרוזנת וליזה נכנסות. הרוזנת מציינת את התנהגותם של באי הנשף, ונזכרת בצעירותה, תוך שהיא שרה את "Je crains de lui parler la nuit" מתוך Richard Coeur-de-Lion מאת אנדה גרטי. לאחר שהמשרתות וליזה יוצאות, והרוזנת נרדמת, מגיע הרמן ומעיר אותה, כשהוא מבקש ממנה את סוד שלושת הקלפים. כשהיא מסרבת לגלות הרמן מאיים עליה, והיא מקבלת התקף לב ומתה.

ליזה נכנסת אל החדר ומגלה כי אהובה מעוניין יותר בסוד מאשר בה. היא מצווה עליו לעזוב ובוכה על מות סבתה.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן יושב בחדרו, בקסרקטין, וקורא מכתב מאת ליזה הרוצה לפגוש אותו בחצות על גדת נהר הנבה, ואם לא יגיע תבין שאינו אוהב אותה ותתאבד. הוא מדמיין שהוא שומע את המקהלה השרה בהלווית הרוזנת, ולפתע מופיעה רוחה של הרוזנת ומגלה לו כי בניגוד לרצונה היא נאלצת לגלות לו את סוד שלושת הקלפים: שלוש, שבע ואס, על מנת שיזכה בהימורים ויוכל להתחתן ולהציל את ליזה.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליזה מחכה להרמן על גדת הנהר, השעה חצות חולפת והרמן לא מגיע. לבסוף מגיע הרמן, אולם הוא ממהר לבית ההימורים לאחר שהרוזנת גילתה לו את סוד הקלפים. ליזה פונה אליו אולם הוא מתכחש לה, ואומר שאינו מכיר אותה. ליזה מתאבדת בקפיצה לנהר והרמן ממשיך אל בית ההימורים.

תמונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית ההימורים מתחיל משחק קלפים. ילצקי, שאירוסיו בוטלו, מצטרף למשחק. טומסקי וחקלינסקי שרים שיר הימורים, ומופתעים מבואו של הרמן. הרמן מציג את כל כספו - 40,000 רובלים, ומהמר על הקלף שלושה - ומנצח. לאחר מכן שם את כל כספו וכספי זכייתו ומהמהר על הקלף שבע, ושוב מנצח. אף אחד מהמהמרים אינו מוכן להמר מולו בשלישית, למעט ילצקי. הרמן מהמר על אס אולם ילצקי מנצח אותו עם קלף מלכת העלים - המסמל את הרוזנת ואת נקמתה בהרמן. הרמן מתאבד משהבין כי בשל תאוות ההימורים איבד את אהבתו. הוא מבקש את סליחתם של ילצקי וליזה ברגעי מותו, והמהמרים והמהקהלה מתפללים לנשמתו של הרמן.

אריות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה 1

  • "אני אפילו לא יודע את שמה" «Я имени ее не знаю» (הרמן)
  • "פעם בורסאי (שלושת הקלפים)" «Однажды в Версале (Три Карты)» (טומסקי)
  • "מדוע הדמעות" «Откуда эти слëзы» (ליזה)
  • "סלחי לי, דמות שמימית" «Прости, небесное созданье» (הרמן)

מערכה 2

  • "אני אוהב אותך יותר מכל דבר" «Я вас люблю» (ילצקי)

מערכה 3

  • "אני תשושה מצער" «Ax! истoмилacь я гopeм» (ליזה)
  • "מהם החיים? משחק!" «Что наша жизнь? Игра!» (הרמן)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]