פלטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פלטין או רוזן פלטיןלטינית: Comes palatinus, בגרמנית: Pfalzgraf), היה בימי הביניים תואר אצולה מן הבכירים ביותר. בימי הביניים המוקדמים, במשמעותו הראשונה הפלטין היה הרוזן האחראי על הארמון של המלך בעת העדרו. המושג בא מלטינית: comes palati "רוזן של הארמון". במהלך ההיסטוריה אזור שבשליטת רוזן הפלטין נקרא "פלטינאט", בעברית - פלטינות או רוזנות פלטינית.

בתקופות שונות קיבל התואר משמעויות שונות:

הרוזן הפלטין - (ה-Pfalzgraf) ייצג בדוכסויות את האינטרסים של המלך או הקיסר.

  • ג. מאוחר יותר, עד לפירוק האימפריה הרומית הקדושה בעלת לאום גרמני בשנת 1806, זה הפך לתואר הנסיכים מבית ויטלסבאך ששלטו באזור הנקרא "פלטינאטום" של הריין - בגרמנית - פפאלץ או קורפפאלץ.
  • ד. בשטח צרפת של היום רוזנים פלטינים בעלי עוצמה שלטו בבורגונדיה באזור שהפך להיות ידוע כ"פראנש-קונטה".
  • ה. במאה ה-19 התואר היה מוענק לשם הוקרה - למשל על ידי האפיפיור.

מקורות וראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carl Pfaff: Geschichte des Pfalzgrafenamtes nach seiner Entstehung und Bedeutung, Eduard Anton, Halle 1847.- (בגרמנית)