בורגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בורגון (חבל)
Région Bourgogne
דגל החבל
סמל החבל
מדינה / טריטוריה Flag of France.svg  צרפת
מחוז יון (Yonne)
קוט-ד'ור (Côte-d'Or)
נייוור (Nièvre)
סון ולואר (Saône-et-Loire)
מושל פרנסואה פטרייה
נפות בחבל 15 רבעים, 174 קנטונים, 2,045 קהילות
בירת החבל דיז'ון
שטח 31,582 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בחבל
 ‑ צפיפות

1,624,000‏  (נכון ל-2006)
51 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
לחצו כדי להקטין חזרה
נור-פה דה קאלה פיקרדי שמפאן-ארדן לורן אלזס נורמנדי עילית נורמנדי תחתית ברטאן סאנטר איל-דה-פראנס בורגון פראנש-קונטה פיי דה לה לואר פואטו-שראנט לימוזן אקיטן מידי-פירנה לנגדוק-רוסיון אוברן רון-אלפ פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור קורסיקה אנדורה מונאקו ליכטנשטיין אוסטריה לוקסמבורג בלגיה הולנד הממלכה המאוחדת גרמניה שווייץ איטליה גרנזי ג'רזי ספרדBourgogne in France.svg
אודות התמונה
(למפת בורגון רגילה)

בורגוןצרפתית: La Bourgogne, בצרפתית פרובינציאלית: Borgogne) הוא אחד מ-26 חבלי צרפת, ומקיף ארבעה מחוזות: יון (Yonne), קוט-ד'ור (Côte-d'Or), נייוור (Nièvre) וסון ולואר (Saône-et-Loire).

ההיסטוריה של בורגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור ההיסטורי של בורגון חופף במידה רבה את חבל הארץ הרשמי של היום. האזור עבר תהפוכות רבות במהלך השנים וגבולותיו השתנו עם הזמן. על פי ממצאים ארכאולוגים שנמצאו באזור העיר סולוטרה (Solutré), האזור היה מאוכלס עוד בזמנים הפרהיסטוריים (לפני כ-15,000 עד 18,000 שנה). במאה השישית לפני הספירה, התגוררו באזור קהילות קלטיות אשר השאירו שם ממצאים רבים.

האזור היה אזור לחימה בהתנגדות הגאלים לכיבושיו של יוליוס קיסר עד לנפילתה של גאליה כולה עם כיבוש העיר אלזיה (Alésia) על ידי הרומאים. אלה מיהרו לשנות את פני המקום ואף נתנו לו שם: אוגוסטודונום (Augustodunum), על שם אוגוסטוס. האזור הפך לאזור תרבות ומסחר ובמאה השנייה לספירה עבר התנצרות. החל מהמאה הרביעית לספירה נחרב האזור בעקבות כיבושי הברברים. באמצע המאה החמישית השתלט שבט בורגונד (Burgondes) על האזור והקים שם ממלכה הנושאת את שמו: ממלכת בורגונדיה (Burgundia).

הפרנקים כבשו את האזור בשנת 534, והפכו אותו לממלכת מרובינגיה (בשנים 687561). לאחר מכן, אוחד האזור עם אוסטרזיה (Austrasie) ובהמשך עם נויסטריה (Neustrie). חוזה ורדן (Traité de Verdun) בשנת 843, אשר קבע את חלוקת הממלכה של המלך לואי החסיד (Louis le Pieux) בין שלושת בניו, קבע גבול בין הדוכסות העתידית של בורגון תחת שלטונו של שארל הקירח (Charles le Chauve) לבין הרוזנות העתידית של בורגון, תחת שלטונו של לותר (Lothaire) אשר היה עתיד להישאר תחת האימפריה הגרמנית עד למאה השבע עשרה. בשנת 879, הפך החלק המערבי של האזור למרכז ממלכת בורגונדיה שנפרשה עד פרובנס ועד לגדה הימנית של נהר הרון (Rhône). הממלכה נקראה "ממלכת ארל" (Royaume d'Arles) החל מהמאה העשירית. בשנת 1032 עברה הממלכה לשליטתו של הקיסר הגרמני קונרד השני.

לקראת סוף המאה ה-9 הפך האזור המערבי של בורגון לדוכסות בורגונדיה. הקפטים השתלטו עליו בשנת 956 ובשנת 1031, נתן אותו המלך אנרי הראשון לאחיו רובר שיצר את הממלכה הקפטית השנייה של בורגונדיה, אולם האחרון כאמור, איבד את חלקו המזרחי והאזור הנותר הפך להיות הרוזנות של בורגון (כיום: פראנש-קונטה, Franche-Comté). הרוזנות הפכה להיות מקור לפעילות דתית ענפה. לאחר הכחדתה של שושלת הדוכסות בשנת 1361, ז'אן השני, מלך צרפת (ז'אן הטוב - Jean II le Bon) נתן את הרוזנות לבנו פיליפ השני, דוכס בורגונדיה (פיליפ האמיץ - Philippe II le Hardi).

הממלכות הבורגונדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו לבתו של רוזן פלאנדריה (Flandre), קיבל לידיו הדוכס החדש של בורגון את פלאנדריה, את ארטואה (Artois) ואת פראנש-קונטה (Franche-Comté). הוא הפך בכך להיות הנסיך הראשון של הממלכה. יחד עם פראנש-קונטה, הוא גם קיבל לידיו שטחים רבים השייכים לאזור זה. גידול זה של הממלכה לא נפסק, שכן השושלת ניצלה את המלחמה של הממלכה הצרפתית עם אנגליה כדי להגדיל את מעורבותה. בעוד ז'אן הראשון דוכס בורגונדיה (ז'אן ללא חת - Jean sans Peur) שיתף פעולה עם האנגלים במלחמה כנגד המלך שארל השישי (Charles VI; שלט בשנים 14041419), הרי שמחליפו פיליפ השלישי דוכס בורגונדיה לה בון (פיליפ הטוב - Philippe III le Bon, ששלט בשנים 14191467) קיבל בשנת 1435 חנינה מאת שארל השביעי (Charles VII) עקב שמירתו על נייטרליות. מצב הנייטרליות הביא לעצמאות בפועל, ופיליפ ניצל זאת להרחבת הממלכה: הוא כבש את פיקרדיה ורבים מהשטחים הנמצאים היום בבלגיה, בלוקסמבורג ובהולנד בשנים 14211433. דוכסות בורגונדיה נמצאה אז בתקופת עדנה כאשר בנוסף לכיבושים, התפתחו הערים הנמצאות בה והאצולה חיה חיי תענוגות, כדוגמת שליטהּ שדרש להיקרא "הדוכס המערבי הגדול". דוכסות בורגונדיה בתקופה זו הייתה מדינה של ממש, הגם ששני החלקים המרכיבים אותה היו נפרדים זה מזה כשביניהם שמפאן ולורן.

מטרתו העיקרית של שארל הראשון, דוכס בורגונדיה (שארל האמיץ - Charles le Téméraire) ששלט בשנים 14671477 הייתה להשתלט על שטחים אלו על מנת ליצור שוב את לותרינגיה (Lotharingie) וכן להרחיב אותה עד לים התיכון. אולם תוכניותיו לא עלו יפה עקב התנגדותם של הקנטונים השווייצריים, של דוכס לורן רנה השני (René II) ובמיוחד של לואי האחד עשר מלך צרפת. שארל הפסיד קרבות רבים ולבסוף נהרג במצור על העיר נאנסי בשנת 1477. לואי האחד עשר מלך צרפת השתלט על דוכסות בורגונדיה בעוד שמארי דה בורגון (Marie de Bourgogne), בתו ויורשתו של שארל, קיבלה את פארנש-קונטה וכן את השטחים בארצות השפלה הבורגונדיות שאותם הביאה כמתנת נישואים למקסימיליאן הראשון לבית הבסבורג (Maximilien de Habsbourg). על שטחים אלה עתידים להילחם במשך כמאתיים שנה בית המלוכה הצרפתי ובית הבסבורג על שני ענפיו, האוסטרי והספרדי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורגון כוללת את היישובים העיקריים הבאים (נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 1999):

שלושה נהרות חוצים את החבל:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר החקלאות הבורגונית הוא בשלושה תחומים: דגנים, גידולי בקר וגידולי כרמים לתעשיית היין. חבל בורגון הוא אחד מאזורי ייצור היין העיקריים של צרפת, ויינות האזור זכו לפרסום עולמי. הענבים הגדלים באזור הם בעיקר מזני פינו נואר, המשמש לייצור יין אדום; ושרדונה המשמש ליין לבן. היינות המפורסמים והיקרים ביותר של בורגון מיוצרים במחוז קוט ד'ור.

התעשייה בבורגון החלה להתפתח במאה ה-19, בעיקר בכריית פחם ומתכות. התפתחות רבה חלה לאחר 1945, במיוחד באזור הסון, בדיז'ון ובאזור היון, אולם נפגעה קשות בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את צרפת לאחר מכן. באזור הצפוני של החבל התפתחו תעשיות כימיות, פרמצבטיות, אלקטרוניקה, פלסטיקה, תעשיות מכניות ורכב ותעשיות מזון.

בנוסף, נהנה החבל מהכנסות בתחום התיירות.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל בורגון מאוכלס בדלילות, וזאת עקב הימצאותן של שתי ערים מרכזיות בקרבתו: פריז מצפון וליון מדרום. האזור נמצא בנסיגה מבחינת מספר האוכלוסין, וחיים בו כיום פחות תושבים מאשר בשנת 1881. מאז 1990 נוצר חוסר איזון דמוגרפי עקב עזיבת צעירים רבים, והאזור נמצא במצב של עצירה בגידול האוכלוסייה. אוכלוסיית החבל כולו, נכון לשנת 2006, היא כ-1.6 מיליון נפש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]