פרדוקס מנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרדוקס מנון הוא אתגר שמציב מנון בפני סוקרטס בכתבי אפלטון[1]:

"מנון: ובאיזו דרך תחפש, סוקרטס, אחרי (הסגולה הטובה) דבר שאינך יודע כלל מהו? שהרי מה בין הדברים שלא ידעתם תשים לך מטרה בחיפושך? ואפילו יזדמן לך כאשר יזמן – כיצד תכירנו לדעת שהוא דבר זה שלא ידעתו?"

באתגר זה מנון מקשה על סוקרטס וטוען שאם רכישתה של כל ידיעה כרוכה בחיפוש אחר מה שאינו ידוע עדיין (למחפש את הידיעה) והידיעה תלויה במציאותו של הלא ידוע הנ"ל, אזי רכישת ידע באופן כללי נעשית לבלתי אפשרית, שכן איך אפשר לחפש מה שאדם אינו יודע? הרי גם אם יימצא הדבר, כיצד יזהה אותו הפרט ויידע שזה הדבר שחיפש אם הוא לא יודע את מה שחיפש? מצד שני אם האדם יודע כיצד נראה הידע המבוקש, אזי אין צריך לחפש אותו. בכל מקרה, אם כן, אין כל טעם לנסות ולרכוש ידע.

סוקרטס, בתגובה לקושיה זו של מנון מציג את התאוריה של זכירה. על פי תאוריה זו הנשמה היא בת-אלמוות ונולדה בגוף גשמי פעמים רבות. הידע קיים למעשה בנשמה מזה נצח, אבל בכל פעם שהנשמה מתגשמת מחדש, אותו ידע נשכח בהלם הלידה. מכאן שהתהליך המכונה "למידה", אינו אלא היזכרות במה שהפרט שכח (יש גם אמונה מעין זו ביהדות: התינוק לומד את כל התורה כולה לפני צאתו לעולם אך ברגע היציאה נשכח הכול, ועליו מוטלת האחריות ללמוד - כלומר להיזכר - בכול מחדש).

סוקרטס מדגים את מהלך הלמידה כהיזכרות, באמצעות תרגיל בגאומטריה שסוקרטס מציג לעבד צעיר. סוקרטס מוביל את הנער, תוך כדי הצבת שאלות ומתן רמזים, אל התשובה הנכונה. הוא לא אומר לו מהי התשובה הנכונה ולכן בסופו של דבר הידיעה "נולדה" בתוך הנער, או על פי תיאורית ההיזכרות - בעקבות הרמזים הנער נזכר במה שידע כבר קודם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]