מרנפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרעה מרנפתח, מתוארך לסביבות 1230 לפנה"ס, היה המלך החשוב האחרון של מצרים הפרעונית.

אביו, רעמסס השני, מלך במשך 67 שנים כך שהוא עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה ללוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.

[עריכה] מרנפתח וישראל

מרנפתח חשוב לתיארוך ההיסטוריה היהודית בעיקר, בהיותו המקור החיצוני הראשון המזכיר את עם ישראל. באסטלה המכונה אסטלת מרנפתח הוא התפאר במלחמותיו וניצחונותיו. בין שאר המלחמות הוא כתב "ישראל חרבה, אין לה זרע". מתיאור מוגזם זה, כהרגלם של מלכי מצרים ושליטים אחרים ברחבי הסהר הפורה, עולה כי כבר בסביבות אמצע המאה ה-13 לפנה"ס התקיים גוף לאומי בשם "ישראל".

בעקבות איזכור זה, היו שסברו כי בימיו התרחשה יציאת מצרים. אך כיוון שמתוארת כאן הימצאותם בארץ ישראל, הגיעו למסקנה שבמידה שיציאת מצרים אכן התקיימה, היה הדבר דור או שניים קודם לכן.

ישנה סברה שהיישוב התנכי מי נפתוח, המזוהה עם ליפתא, נקרא על שם מרנפתח [1].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עוד אודות מרנפתח

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרנפתח