סתי הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש המומיה של סתי הראשון
ציור של סתי הראשון ממקדשו באבידוס
מצבת סתי הראשון בבית שאן. בראש המצבה חקוקה דמותו של סתי המקטיר קטורת לאל השמש רע. בהמשך כתובת בת 22 שורות (ראה מצבה א).

סֶתִי הָרִאשׁוֹן היה פרעה במצרים העתיקה מהשושלת ה-19 בתקופת הממלכה החדשה. היה בנו של רעמסס הראשון והמלכה סיתרה, תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1304-1318 לפנה"ס. בגלל בעיית התיארוך הבאה לידי ביטוי בכרונולוגיה המצרית יש המתארכים את שלטונו לתחילת המאה ה-13 לפנה"ס. השם סתי פירושו "שֶׁל סֶת", כלומר המקודש לאל סת. חלק מהחוקרים משערים שסתי הראשון צרף את בנו רעמסס השני לשלטון שש שנים לפני מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטה הראשון של השושלת ה-19 היה רעמסס הראשון שמלך שנתיים. הוא מונה לתפקידו על ידי חרמחב. רעמסס הראשון היה חייל מקצועי. מכיוון שמונה לתפקידו בהיותו מבוגר שיתף את בנו סתי בשלטון.

מסע המלחמה הראשון של סתי היה לנוביה. אבל את עיקר שלטונו הקדיש למסעות לכוון צפון-מזרח. תקופה זו נקראת בהיסטוריה של הלבנט תקופת הברונזה המאוחרת ג. הוא חידש את מדיניות הכיבושים שהייתה נהוגה בתחילת השושלת ה-18 בימיהם של תחותמס השלישי ואמנחותפ השני. סתי הראשון ערך 3 מסעות בכנען וסוריה וזאת כדי לחזק את השלטון של מצרים שהתרופף שם לאחר תקופת שלטונו של אחנתון. מסעו הראשון היה כדי לדכא מרד שפרץ בבית שאן. לזכר ניצחונו הציב 2 מצבות בבית שאן. במסעו השלישי שב סתי הראשון להתמודד עם ממלכת החתים, הוא הצליח להכותם בקדש שם הציב מצבת ניצחון שנמצאה במקום בחפירות ארכאולוגיות. אך לא כבש מחדש את סוריה.

סתי הראשון בנה בנייני פאר רבים. הוא בנה מקדש מתים לאביו רעמסס הראשון בכרנך ומקדש מתים לעצמו באבידוס. במקדש זה נמצאת רשימת המלכים מאבידוס המפרטת 75 מלכים שקדמו לסתי ואת סתי עצמו. הוא פיתח את מכרות הזהב באזור ים סוף ובנוביה התחתונה.

קברו של סתי הראשון נמצא בקבר KV17 בעמק המלכים. אורך הקבר הוא 136 מטר והוא הקבר העמוק ביותר שנכרה מכל מלכי הממלכה החדשה. הקבר נמצא מעוטר בכל המסדרונות והחדרים. המומיה של סתי הראשון נמצאה בשנת 1881 בקבר בדיר אל-בחרי. גופתו הושחתה במהלך השנים טרם גילוייה בידי שודדי קברים שפרצו לקברו, אולם לפניו שהיו מכוסים לא נגרם כלל נזק.‏[1] המומיה שמורה במוזיאון המצרי בקהיר.

מצבות סתי הראשון בבית שאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות בבית שאן נתגלו שתי מצבות ניצחון מימיו של סתי הראשון. מצבות אלה מעידות שכבר במסעו הראשון עבר דרך בית שאן והשליט בה סדר.

מצבה א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת על המצבה כוללת את הטקסט הבא: "שנת מלכות ראשונה, חודש שלישי לעונה ה"ג. היום העשירי". לאחר מכן מופיע טקסט המפרט את שבחי פרעה ולאחריו הקטע הבא: "ביום זה באו להגיד להוד מלכותו לאמור: האויב העלוב אשר בעיר חמת אוסף לו עם רב, כדי להתקיף את העיר בית-שאן והוא עומד להתחבר אל אנשי פחל. הוא איננו נותן לשליט רחוב לצאת החוצה. אז שלח הוד מלכותו את הגדוד הראשון של אמון 'אמיצי הקשתות' לעיר חמת, את הגדוד הראשון של רע 'רב האומץ' לעיר בית-שאן ואת הגדוד הראשון של סת 'חזק הקשתות' לעיר ינועם. כעבור יום אחד נפלו מפני הדרו של הוד מלכותו, מלך מצרים העליונה והתחתונה"[2].

מצבה ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה זו שימשה כאבן סף בתקופה הביזנטית בארץ ישראל. האותיות נשחקו עם הזמן ופיענוח הכתובת התעכב זמן רב. התאריך המדויק של הכתובת נמחק. במצבה מופיעה פתיחה המפארת את המלך ולאחריה הטקסט הבא: "ביום זה באו להגיד להוד מלכותו - החבירו מהר יַ‏רְמְתוּ עם התירו התוקפים את העאמו מרהמה. ויאמר הוד מלכותו: מה חושבים העאמו העלובים, כי תפסו שוב קשתותיהם לפרוע פרעות. הם אינם מכירים את השליט החזק כמו בז ופר אביר, רחב צעד, חד קרניים, פרוש כנפיים, מוצקים כל אבריו כנחושת, כדי להרוס את הארץ של דאהי (כנען) כולה. ויצווה הוד מלכותו על אחדים מאנשי צבאו וממרכבותיו הרבות לפנות אל ההר של דאה. לאחר יומיים הם שבו בשלום מהר ירמת עם מנחות, שבויים ושלל...". "הר יַ‏רְמְתוּ‏" המוזכרת במצבה היא רֶ‏מֶ‏ת שמופיעה בנחלת שבט יששכר[3].

לפניו:
רעמסס הראשון
אחריו:
רעמסס השני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ימס הנרי ברסטד, "דברי ימי מצרים: מן הזמן הקדום ביותר ועד לכבוש הפרסי", כרך ב', 1956.
  2. ^ יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112
  3. ^ יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 113
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.