קואוטמוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של קואוטמוק בכיכר זוקלו (Zócalo) שבמקסיקו סיטי
ליאנדרו איזגירה (Izaguirre), 'עינויי קואוטמוק' (המאה ה-19)

קואוטמוק (Cuauhtémoc) היה השליט האצטקי האחד-עשר והאחרון. בתקופתו הובסה ממלכת אנאהואק על ידי צבאו של הקונקיסטאדור הספרדי הרנאן קורטס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואוטמוק נולד בשנת 1496 (לפי מקורות אחרים ב-1495 או ב-1502) למלך האצטקי אהויסוטל ולנסיכה מהמדינה הקטנה טלאטלולקו, ששכנה על אי סמוך לבירה טנוצ'טיטלאן והייתה קשורה עימה ביחסי שכנות. פירוש שמו הוא "נשר השמש השוקעת". הוא למד בבית הספר לבני האצולה האצטקית בקאלמקאק, שם הוכשר לחיי צבא ולמד אצטגנינות ואת עקרונות הדת. לאחר מכן התגייס לצבא האצטקי ובו התגלה עד מהרה כלוחם מצטיין וכמפקד מקורי ונועז. בשנות העשרים לחייו כבר היה מפקד צבאות האימפריה האצטקית וזמן קצר לאחר מכן נבחר כמלך החדש של טלאטלולקו.

כשפלש קורטס בראש צבא של כמה מאות ספרדים לאנאהואק, נמנה קואוטמוק עם אלה שביכרו להתייחס אליו בחשדנות ואף להילחם בצבאו קודם שזה יתקדם אל פנים הארץ. לאחר מות מוקטסומה השני, כשניסו הספרדים להימלט בחסות החשיכה מטנוצ'טיטלאן, היה קואוטמוק ממנהיגי האצטקים שנלחמו בהם במה שנודע לאחר מכן כ"נוצ'ה טריסטה" ("הלילה העצוב"). לאחר מות קואיטלאואק (אחיו של מוקטסומה השני, שירש אותו עם מותו ונספה במגפת האבעבועות השחורות), נבחר כיורשו. הוא החל להתכונן לפלישה מחודשת של קורטס ושל בעלי בריתו מממלכת טלאסקאלה, שהייתה שרויה ביריבות עם האצטקים וסיפקה לספרדים רבבות לוחמים כסיוע. קואוטמוק שיקם את צבאו שנפגע במגפת האבעבועות והכין את הביצורים. מהמלחמה בזמן קואיטלאואק הוא הכיר את כוחם של התותחים וכלי הנשק החם האחרים, ולא ראה אותם ככוח אלוהי אלא כנשק שניתן אפילו לעמוד מולו. לפיכך חיזק את החומות, תיקן את הגשרים הניידים והעמיד מחסומי קרקע מול התקפה מהאגם, משום שחשש מהסירות המצוידות בתותחים שהביאו עימם הספרדים.

קואוטמוק הוביל את הלחימה האצטקית במהלך המצור האחרון על טנוצ'טיטלאן. לאחר שלא עלה בידו למנוע את נחיתת הספרדים על איי הבירה, הורה ללוחמיו לאפשר להם להיכנס לסמטאות הצרות של העיר ולתקוף אותם בחצים מגגות הבתים. ספרדים ובני טלאסקאלה שנפלו בשבי האצטקים הוקרבו לאלים. בתגובה החלו הספרדים בשריפה ובהחרבה שיטתית של בתי העיר ולאחר מכן הטילו מצור ומנעו אספקת מזון ומצרכים נוספים לתושבים. הרעב הביא למותם של עשרות אלפי תושבים. לאחר שהספרדים כבשו את מיתחם המקדשים שבו התבצרו אחרוני הלוחמים, ניסה קואוטמוק להימלט בסירה כשהוא מחופש לאדם פשוט, אך נלכד על ידי הספרדים והובא בפני קורטס.

קואוטמוק ביקש מקורטס להרגו כדי לחסוך ממנו את חרפת הכניעה והשיעבוד. קורטס לא עשה כן, משום שרצה להוציא מהמלך האצטקי את סוד המקום בו הוחבאו אוצרות הממלכה. קואוטמוק עונה קשות בניסיון להוציא ממנו את הסוד: הספרדים הניחו את ידיו ואת רגליו בשמן רותח. למרות הייסורים הקשים, סירב קואוטמוק לגלות את הסוד.

למעלה משנתיים היה קואוטמוק אסירו של קורטס. ב-‏1524 נלקח למסע כיבוש באזור הונדורס, כדי לא להשאירו במקום שבו יוכל לארגן מרד. משם הוחזר למקסיקו. ב-‏26 בפברואר 1525 האשים אחד מאנשי טלאטלוקו אותו ואת מלך מדינת טאקובה בניסיון לארגן מרד חדש. קורטס שפט את הנאשמים ודן אותם למוות בתלייה. לפני מותו אולץ להתנצר וקיבל את השם "פרננדו". הוא הוצא להורג בתלייה ב-28 בפברואר 1536.

דמותו של קואוטמוק הפכה למיתוס במקסיקו המודרנית. שרידי גופתו טמונים בעיר אישאטאופאן (Ixcateopan). אתרים רבים במקסיקו נקראו על שמו, כדוגמת העיר סיודאד קואוטמוק (Ciudad Cuauhtémoc) שבמדינת צ'יוואווה. במקסיקו סיטי קרויה תחנה ברכבת התחתית על שמו. קואוטמוק הוא גם אחד השמות הלא-ספרדים הבודדים שיש להם פופולאריות רבה במדינה זו. הסופר הנרי ריידר הגרד תיאר את דמותו של קואוטמוק באהדה רבה בספרו "בת מונטזומה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]