קווארק קסום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קווארק קסום (באנגלית: Charm quark) הוא אחד מהחלקיקים האלמנטריים, שבמודל הסטנדרטי. הוא קווארק דור שני, ויש לו מטען חשמלי של e+\frac {2}{3}. הוא הקווארק השלישי במסתו. מסתו של הקווארק הקסום היא כ- 1.3 GeV - מעט יותר ממסת הפרוטון. ב-1970, חזו שלדון גלשאו, ג'ון ליאופולוס ולוצ'יאנו מיאני את קיומו של הקווארק הקסום. הקווארק נצפה לראשונה בנובמבר, 1974, במאיץ החלקיקים של אוניברסיטת סטנפורד, על ידי קבוצה בראשות ברטון ריכטר. החלקיק התגלה במקביל במעבדת ברוקהייבן, על ידי קבוצה בראשות סמואל טינג.

משקילות המסה והאנרגיה שנובעת מתורת היחסות הפרטית, נובע כי אנרגיית הקשר אשר מחברת את הקווארקים יחדיו מעניקה לנוקלאונים את מסתם. המסה מגיעה מהאנרגיה של שדה הכוח של הגלאונים ולא ממסת המנוחה של הקווארקים עצמם. דבר קיומם של הקווארקים הוצע לראשונה (באופן בלתי תלוי) על ידי מארי גל-מאן, ג'ורג' צוויג ויובל נאמן ב־1964.

[עריכה] האדרונים שמכילים קווארק קסום

חלק מההאדרונים מכילים קווארק קסום:


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9D
כלים אישיים