מארי גל-מאן
| מארי גל-מאן Murray Gell-Mann נולד ב-1929 |
||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||||
| גילוי הקווארק | ||||||||||
|
||||||||||
מארי גל-מאן (באנגלית: Murray Gell-Mann; נולד ב-15 בספטמבר 1929) הוא פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1969, על עבודתו בתאוריית החלקיקים האלמנטריים.
גל-מאן הוא מחשובי הפיזיקאים של המחצית השנייה של המאה העשרים, ונודע בין השאר בשל גילוי הקווארק (במקביל ליובל נאמן).
גל-מאן נולד בניו יורק למשפחת מהגרים יהודים מצ'רנוביץ. את לימודיו באוניברסיטת ייל התחיל בגיל 15. בשנת 1950 עבד בחקר הקרינה הקוסמית. בהמשך פיתח את נוסחת גל מאן-נישימה.
בשנת 1973 פיתח יחד עם הפיזיקאים הרלד פריטש והיינריך לויטוויר את הרעיון של מטעני צבע כמקור לשדה החזק, ובכך הניחו את היסודות לכרומודינמיקה הקוונטית.
גל-מאן הוא פרופסור אמריטוס במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדות
גל-מאן נולד בשנת המשבר הגדול 1929 בארה"ב. בבגרותו, שינה את שם משפחתו מ-"גלמן" ל-"גל-מאן" במטרה לטשטש את מוצאו היהודי.[1] אביו, ארתור גלמן, שהיגר מאוסטרו-הונגריה, החליט לפתוח בית ספר לשפות שבו ניסה ללמד מהגרים לדבר אנגלית רהוטה. בבית הספר לימדו גם צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית. אולי זו אחת הסיבות לכך, שגל-מאן דובר מספר רב של שפות. לפי עדותו, כאדם קפדן הוא נוטה עוד היום לתקן שגיאות בצרפתית וספרדית בתפריטי מסעדות. אחיו בן, היה האדם שהצית בו את הסקרנות להתבוננות בטבע. למרות שגדל בניו-יורק, הם הצליחו למצוא איים ירוקים שבהם שרדו בעלי חיים וניתן היה לעקוב אחרי התפתחותם. יחד עם אחיו גילה את הרב-גוניות שבטבע ואת הצורך להגן עליו. המראה של איזורי טבע מועטים בסביבת ניו-יורק, ההולכים ונכבשים על ידי כבישים ובתי מגורים הוליד בהם את המודעות לסופיותו של כדור הארץ ולפגיעתם של מעשי אדם בחברות החי והצומח. מכאן צמח הצורך לפעול כדי להגן על המין האנושי וכדור הארץ, מפני נטית האדם להשמיד מינים רבים של בע"ח וצמחים.
[עריכה] הקווארק והיגואר
בספרו "הקווארק והיגואר" מתאר גל-מאן אוסף קשרים מיוחדים בין מודלים פיזיקאליים לבין תופעות טבע ותחומי עיסוק אנושיים. לדעתו רוב האנשים רואים את חוקי הפיזיקה כמדוייקים וכמעט שאינם ניתנים לשינוי בעוד שתחומים כמו: ארכיאולוגיה, בלשנות, חקר הטבע, היסטוריה עוסקים בחוקים מקורבים בלבד. הספר בוחן, בין השאר, מה מייחד מערכות סתגלניות מורכבות, העוברות תהליכים מורכבים כגון: למידה ואבולוציה, בניגוד למערכות שאינן סתגלניות, אך מורכבות ביותר כגון: כוכבים וגלקסיות. דוגמאות למערכות סתגלניות מורכבות ניתן למצוא החל ברמת המיקרו כגון מערכות וירוסים או חידקים הלומדים להתנגד לאנטיביוטיקה ועד למרכות מקרו כגון: ילד, מושבות נמלים, מערכות מחשב. לדעתו מערכת החוקים הפיזיקלית, עד כמה שהדבר יראה מוזר, היא מערכת פשוטה, המאפשרת את צמיחתן של מערכות מורכבות וסתגלניות. מחקרו בשנים האחרונות מתמקד בקשר שבין הפשוט למורכב.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "אתה בטח מתלוצץ, מר פיhנמן", ריצ'רד פיינמן
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 |
רנטגן (1901) • לורנץ / זימן (1902) • בקרל / פ' קירי / מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני / בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג / ל' בראג (1915) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק / הרץ (1925) |
|
| 1926-1950 |
פרין (1926) • קומפטון / וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • הייזנברג (1932) • שרדינגר / דיראק (1933) • צ'דוויק (1935) • הס / אנדרסון (1936) • דייוויסון / ג'ורג' פג'ט תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידגמן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • ויקאווה (1949) • פאוול (1950) |
|
| 1951-1975 |
קוקרופט / וולטון (1951) • בלוך / פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן / בותה (1954) • למב / קוש (1955) • שוקלי / ברדין / בראטיין (1956) • יאנג / לי (1957) • צ'רנקוב / פרנק / תם (1958) • סגרה / צ'מברליין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר / מוסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר / גופרט-מאייר / ינסן (1963) • טאוונס / באסוב / פרוכרוב (1964) • טומונאגה / שווינגר / פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון / נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין / קופר / שריפר (1972) • אסאקי / גיאור / ג'וזפסון (1973) רייל / יואיש (1974) • בוהר / מוטלסון / ריינווטר (1975) |
|
| 1976-2000 |
ריכטר / טינג (1976) • אנדרסון / מוט / ולק (1977) • קפיצה / פנזיאס / וילסון (1978) • גלשאו / סלאם / ויינברג (1979) • קרונין / פיץ' (1980) • בלומברגן / שולאו / סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר / פולר (1983) • רוביה / מר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה / ביניג / רורר (1986) • בנדורץ / מילר (1987) • לדרמן / שוורץ / שטיינברג (1988) • רמזי / דמלט / פאול (1989) • פרידמן / קנדול / טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס / טיילור (1993) • ברוקהאוז / שול (1994) • פרל / ריינס (1995) • לי / אושרוף / ריצ'רדסון (1996) • צ'ו / טנוג'י / פיליפס (1997) • לפלין / שטורמר / צוי (1998) • ט'הופט / ולטמן (1999) • אלפרוב / קרמר / קילבי (2000) |
|
| 2001-היום |
קורנל / קטרלה / וימן (2001) • דייוויס / קושיבה / ג'קוני (2002) • אבריקוסוב / גינזבורג / לגט (2003) • גרוס / פוליצר / וילצ'ק (2004) • גלאובר / הול / הנש (2005) • מאת'ר / סמוט (2006) • פר / גרינברג (2007) • נאמבו / קובאיאשי / מסקאווה (2008) • קאו / בויל / סמית' (2009) • גיים / נובסלוב (2010) • פרלמוטר / שמידט / רייס (2011) |
|
