מארי גל-מאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מארי גל-מאן
Murray Gell-Mann
נולד ב-1929
Murray-gell-mann.jpg
תרומות עיקריות
גילוי הקווארק

מארי גל-מאןאנגלית: Murray Gell-Mann; נולד ב-15 בספטמבר 1929) הוא פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1969, על עבודתו בתאוריית החלקיקים האלמנטריים.

גל-מאן הוא מחשובי הפיזיקאים של המחצית השנייה של המאה העשרים, ונודע בין השאר בשל גילוי הקווארק (במקביל ליובל נאמן).

גל-מאן נולד בניו יורק למשפחת מהגרים יהודים מצ'רנוביץ. את לימודיו באוניברסיטת ייל התחיל בגיל 15. בשנת 1950 עבד בחקר הקרינה הקוסמית. בהמשך פיתח את נוסחת גל מאן-נישימה.

בשנת 1973 פיתח יחד עם הפיזיקאים הרלד פריטש והיינריך לויטוויר את הרעיון של מטעני צבע כמקור לשדה החזק, ובכך הניחו את היסודות לכרומודינמיקה הקוונטית.

גל-מאן הוא פרופסור אמריטוס במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל-מאן נולד בשנת המשבר הגדול 1929 בארצות הברית. בבגרותו, שינה את שם משפחתו מ-"גלמן" ל-"גל-מאן" במטרה לטשטש את מוצאו היהודי.‏[1] אביו, ארתור גלמן, שהיגר מאוסטרו-הונגריה, החליט לפתוח בית ספר לשפות שבו ניסה ללמד מהגרים לדבר אנגלית רהוטה. בבית הספר לימדו גם צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית. אולי זו אחת הסיבות לכך, שגל-מאן דובר מספר רב של שפות. לפי עדותו, כאדם קפדן הוא נוטה עוד היום לתקן שגיאות בצרפתית וספרדית בתפריטי מסעדות. אחיו בן, היה האדם שהצית בו את הסקרנות להתבוננות בטבע. למרות שגדל בניו-יורק, הם הצליחו למצוא איים ירוקים שבהם שרדו בעלי חיים וניתן היה לעקוב אחרי התפתחותם. יחד עם אחיו גילה את הרב-גוניות שבטבע ואת הצורך להגן עליו. המראה של אזורי טבע מועטים בסביבת ניו-יורק, ההולכים ונכבשים על ידי כבישים ובתי מגורים הוליד בהם את המודעות לסופיותו של כדור הארץ ולפגיעתם של מעשי אדם בחברות החי והצומח. מכאן צמח הצורך לפעול כדי להגן על המין האנושי וכדור הארץ, מפני נטית האדם להשמיד מינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

הקווארק והיגואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "הקווארק והיגואר" מתאר גל-מאן אוסף קשרים מיוחדים בין מודלים פיזיקאליים לבין תופעות טבע ותחומי עיסוק אנושיים. לדעתו רוב האנשים רואים את חוקי הפיזיקה כמדויקים וכמעט שאינם ניתנים לשינוי בעוד שתחומים כמו: ארכיאולוגיה, בלשנות, חקר הטבע, היסטוריה עוסקים בחוקים מקורבים בלבד. הספר בוחן, בין השאר, מה מייחד מערכות סתגלניות מורכבות, העוברות תהליכים מורכבים כגון: למידה ואבולוציה, בניגוד למערכות שאינן סתגלניות, אך מורכבות ביותר כגון: כוכבים וגלקסיות. דוגמאות למערכות סתגלניות מורכבות ניתן למצוא החל ברמת המיקרו כגון מערכות וירוסים או חידקים הלומדים להתנגד לאנטיביוטיקה ועד למערכות מקרוסקופיות, דוגמת: ילד, מושבת נמלים, מערכות מחשב, ועוד. לדעתו מערכת החוקים הפיזיקלית, עד כמה שהדבר יראה מוזר, היא מערכת פשוטה, המאפשרת את צמיחתן של מערכות מורכבות וסתגלניות. מחקרו בשנים האחרונות מתמקד בקשר שבין הפשוט למורכב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אתה בטח מתלוצץ, מר פיינמן", ריצ'רד פיינמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.