קוזמה דרביאנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוזמה ניקולייביץ' דרביאנקו
Кузьма Николаевич Деревянко
קוזמה דרביאנקו חותם על מסמך הכניעה של האימפריה היפנית
קוזמה דרביאנקו חותם על מסמך הכניעה של האימפריה היפנית
לידה 14 בנובמבר 1904
כפר קוסינובקה, פלך קייב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 30 בדצמבר 1954 (בגיל 50)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של אוקראינה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Special Faculty of the Frunze Military Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19221954 (כ־32 שנים)
דרגה גנרל-לייטננט גנרל לייטננט
תפקידים בשירות
ראש מטה הארמייה ה-53
ראש מטה ארמיית המשמר הרביעית
ראש מטה הארמייה ה-57
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים בספרד
מלחמת החורף
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
עיטור לנין עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה שנייה עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה עיטור הכוכב האדום לגיון ההצטיינות (קצין)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוזמה ניקולייביץ' דרביאנקורוסית: Кузьма Николаевич Деревянко; 14 בנובמבר 190430 בדצמבר 1954) היה גנרל בצבא האדום אשר מילא תפקידים בכירים במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-2 בספטמבר 1945 חתם על מסמך הכניעה של האימפריה היפנית מטעם ברית המועצות. לאחר המלחמה - בכיר במודיעין הצבאי של הצבא האדום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרביאנקו נולד במשפחת איכרים בכפר קוסינובקה, פלך קייב שבאימפריה הרוסית (כיום נמצא הכפר בתחומי מחוז צ'רקסי של אוקראינה. לאחר סיום בית ספר יסודי נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. ב-1922 התגייס לצבא האדום. בשנת 1924 סיים בית הספר לקצינים בקייב. שירת כמפקד מחלקה ולאחר מכן כמפקד פלווגה ביחידה צבאית שהוצבה בעיר חרקוב. בשנת 1929 עבר לשרת במטה המחוז הצבאי של קייב. בשנת 1933 התקבל ללימודים בפקולטה למזרחנות של האקדמיה הצבאית במוסקבה (בפקולטה הוכשרו קציני מודיעין שהיו עתידים לפעול במזרח הרחוק). במהלך לימודיו באקדמיה למד יפנית ואנגלית. סיים את האקדמיה בשנת 1936 והוצב לשרת במטה המודיעין הצבאי במוסקבה. בשנת 1937 נסע לספרד, שם נטל חלק במצעים חשאים של המודיעין כנגד צבאו של גנרל פרנקו. בשנת 1938 פעל בצפון סין, עסק בהספקת נשק ותחמושת לצבאו של צ'אן קאי שק. לאחר שובו לברית המועצות מסין מונה לראש מדור במטה המודיעין והועלה לדרגת רב-סרן. לאחר תחילת מלחמת החורף ביקש לצאת ללחימה בחזית. בקשתו נענתה והוא מונה לקצין אג"מ של חטיבה למבצעים מיוחדים. על פועלו במהלך המלחמה עוטר בעיטור הכוכב האדום והועלה לדרגת קולונל. ב-1940 מונה דרביאנקו לסגן ראש אגף המודיעין במחוז הצבאי הבלטי (כוחות הצבא האדום שהוצבו במדינות הבלטיות שזה עתה סופחו לברית המועצות).

עם פתיחת המתקפה הגרמנית ביוני 1941, מונה לראש אגף המודיעין של החזית הצפון-מערבית. באוגוסט 1941 הוביל פשיטה לעורף הגרמני באזור סטאראיה רוסה. במהלך הפשיטה, הכוח בפיקודו של דרביאנקו, השתלט על מחנה שבויים סובייטים. כ-2000 חיילי הצבא האדום שוחררו מן השבי וחזרו עם חייליו של דרביאנקו לשטח שבשליטת הצבא האדום.

במאי 1942 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה לראש מטה הארמייה ה-53. לקח חלק בקרב קורסק, מתקפת בלגורוד-חרקוב ובקרב דנייפר. בדצמבר 1943 עבר להיות ראש מטה של הארמייה ה-57. נטל חלק בקרב קורסון-צ'רקאסי, במבצע לשחרור אודסה. ביוני 1944 עבר למטה ארמיית המשמר הרביעית, עמה נטל חלק ב: מבצע יאשי-קישינב, מצור על בודפשט ומתקפת וינה. ב־20 באפריל 1945 הועלה לדרגת גנרל-לייטננט. בתום המלחמה באירופה היה חברת בוועדה המשותפת של בעלות הברית לניהול אזרחי של אוסטריה.

דרביאנקו (שני משמאל, במדים כהים) בעת טקס כניעת האימפריה היפנית על סיפונה של אוניית מיזורי.

ביוני 1945 נשלח למזרח הרחוק של ברית המועצות, למלא תפקיד של ראש מטה הארמייה ה-35. אך בהגיעו לשם, קיבל הנחיה להמשיך לוולדיבוסטוק למטה של מרשל אלכסנדר ואסילבסקי. שם קיבל דרביאנקו פקודה חתומה בידי סטלין עצמו - לטוס לפיליפינים ולהצטרף כנציג ברית המועצות למטה של גנרל דאגלס מקארתור. ב-2 בספטמבר 1945 השתתף דרביאנקו בטקס חתימה על מסמך הכניעה של האימפריה היפנית על סיפונה של אוניית מערכה מיזורי. הוא חתם על כתב הכניעה כנציג ברית המועצות. לאחר המלחמה שירת דרביאנקו בוועדת בעלות הברית לפיקוח על יפן. במסגרת תפקידו סייר כמה פעמים בהירושימה ונגסאקי, לבחינת נזקי פצצות האטום שהוטלו עליהן. הוא העביר דו"חות מפורטים על מה שראה למודיעין הצבאי הסובייטי ומשם המידע הועבר למדענים, שעסקו בפיתוח פצצת האטום של ברית המועצות.

באוגוסט 1950 עזב דרביאנקו את יפן ושב לברית המועצות. הוא מונה למרצה בכיר באקדמיה צבאית-דיפלומטית (מוסד שהכשיר קציני ריגול). ב־1952 מונה לראש חטיבת המידע במודיעין הצבאי הסובייטי. קוזמה דרביאנקו מת במוסקבה ב-30 בדצמבר 1953 ממחלת הסרטן. נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

הנצחת זכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]