קיאניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיאניט
Kyanite crystals.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי Al2SiO5
מערך קריסטלוגרפי טריקליני
צורת הגביש להבי, עמודי, סיבי, לרוב משובץ בסלעים מותמרים ובעורקי קוורץ
צבע בדרך כלל כחול, כמו כן, ירוק, לבן, אפור ושחור. הגוון אינו אחיד בכל הגביש ולעתים מופיעים כתמים או רצועות בגוונים שונים.
ברק זגוגי, פנינתי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות טובה בכוון אחד.
שבירה פריך
קשיות 5-4.5 בסולם מוס במקביל לציר האורך
7-6.5 ניצב לציר זה.
משקל סגולי 3.67-3.56
שרטוט לבן
מינרלים נלווים קוורץ, סטאורוליט, ביוטיט, גארנט, אנדלוזיט וסילימניט

קיאניטיוונית "קיאנוֹס" – כחול) הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) שצבעו בדרך כלל כחול, הנפוץ בפגמטיטים או בסלעי יסוד עשירים באלומיניום שעברו התמרה. קיאניט הוא מינרל אינדקס לפאצייס (Facies צורת הופעה של סלע ("פרצוף") שממנו ניתן ללמוד על תהליך היווצרותו) מסוג פאצייס צפחות כחולות של סלעים מותמרים.

הקיאניט הוא חבר בסדרה של מינרלים אלומוסילקטיים הקרויה קבוצת הסילימניט. קיאניט ניחן באנאיזוטרופיות (תלות בכיוון, ההפך מאיזוטרופיות) חזקה, וקשיותו על פי סולם מוס משתנה בהתאם לכיוון הקריסטלוגרפי. תכונה זו אמנם קיימת ברוב המינרלים, אך בקיאניט היא בולטת במיוחד ונחשבת למאפיין מזהה. תכונה מעניינת נוספת של הקיאניט היא שבטמפרטורה גבוהה הוא עובר התפשטות בלתי הפיכה.

המקומות הבולטים בהם ניתן למצוא קיאניט כוללים את: רוסיה הודו, שווייץ, קניה, סרביה וארצות הבריתצפון קרולינה, ובג'ורג'יה).

שימושי הקיאניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימושים העיקריים בקיאניט הם לייצור חומרים חסיני אש ומוצרי קרמיקה כולל אביזרי אינסטלציה וכלי אוכל מפורצלן, מבודדים חשמליים וחומרי ליטוש. בקיאניט נעשה שימוש גם כאבן חן אם־כי שימוש זה מוגבל בשל תכונת האנאיזוטרופיות והפצילות המושלמת במישור האורך. כמו רוב המינרלים, הקיאניט נמכר לאספנים.

שמות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיאניט יש כמה שמות נוספים, ביניהם: דיסתן (disthene), מונקרודיט (munkrudite) וסיאניט (cyanite). קיאניט בגוון לבן־אפור קרוי גם ראאטיציט (rhaeticite).

זיהוי המינרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבע הכחול והגבישים העמודיים המאורכים של הקיאניט הם בדרך כלל סימן ראשון לזיהוי המינרל. מינרלים נלווים מסייעים בזיהוי גם כן, בייחוד נוכחות של פולימורפים של סטאורוליט המופיע בדרך כלל יחד עם קיאניט. עם זאת, המאפיין המועיל ביותר לזיהוי הקיאניט הוא תכונת האנאיזוטרופיות שלו. המפתח לזיהוי קיאניט הוא אם לדגימה מסוימת יש קשיות אחת בכיוון אחד וקשיות אחרת בניצב לה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]