קרוליינה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צפון קרולינה)
קרוליינה הצפונית (מדינה)
North Carolina
חותם קרוליינה הצפונית
חותם קרוליינה הצפונית
חותם קרוליינה הצפונית
דגל קרוליינה הצפונית
דגל קרוליינה הצפונית
כינוי "Tar Heel State"
("מדינת עקב זפת")
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל רוי קופר (המפלגה הדמוקרטית)
רשות מחוקקת האסיפה הכללית של קרוליינה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה ראלי
העיר הגדולה שארלוט
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 21 בנובמבר 1789
על שם פרובינציית קרוליינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סדר כניסה 12
שטח 139,509 קמ"ר (דירוג: 28)
 ‑ שטח ואחוז מים 13,227 קמ"ר 9.5%
גובה 215 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 2,039
 ‑ הנקודה הנמוכה 0
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 10,439,388 (דירוג: 10, 1 באפריל 2020)
 ‑ צפיפות 63.80 נפש לקמ"ר (דירוג: 15, 2010)
קואורדינטות 35°30′N 80°00′W / 35.5°N 80°W / 35.5; -80 
אזור זמן UTC -5
www.ncgov.com

לחצו כדי להקטין חזרה

רוד איילנדוושינגטון די. סי.מייןניו המפשיירורמונטמסצ'וסטסקונטיקטניו יורקפנסילבניהדלאוורניו ג'רזימרילנדוירג'יניהוירג'יניה המערביתאוהיואינדיאנהקרוליינה הצפוניתקנטקיטנסיקרוליינה הדרומיתג'ורג'יהפלורידהאלבמהמיסיסיפימישיגןויסקונסיןאילינוילואיזיאנהארקנסומיזוריאיווהמינסוטהדקוטה הצפוניתדקוטה הדרומיתנברסקהקנזסאוקלהומהטקססניו מקסיקוקולורדוויומינגמונטנהאיידהויוטהאריזונהנבדהוושינגטוןאורגוןקליפורניהקובהקנדהאיי בהאמהאיי טרקס וקייקוסמקסיקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרוליינה הצפונית או צפון קרוליינהאנגלית: North Carolinaהאזנה?‏) היא מדינה במזרח ארצות הברית. קרוליינה הצפונית היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות שמרדו בשלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקנית והקימו את ארצות הברית.

מקור השם "קרוליינה" מהמילה הלטינית "קרולוס", שפירושה "צ'ארלס". הוא נקרא לכבודו של מלך אנגליה צ'ארלס הראשון, שהעניק את האדמה לסר רוברט הית' בשנת 1629. מאוחר יותר השטח חולק לשתי מושבות, צפון קרוליינה ודרום קרוליינה, שהפכו בסופו של דבר למדינות נפרדות בארצות הברית.

קרוליינה הצפונית גובלת בדרומה בקרוליינה הדרומית ובג'ורג'יה, במערבה בטנסי, ובצפונה במדינת וירג'יניה. המדינה שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ההתיישבות של אירופאים במדינה התגוררו באזור שבטים אינדיאנים רבים, בהם הצ'רוקי. אזור קרוליינה הצפונית הוא האזור הראשון באמריקה בו ניסו מתיישבים מאנגליה להקים מושבה. סר וולטר ראלי, על שמו קרויה בירת המדינה, קיבל שני זיכיונות להקמת שתי מושבות לחוף המדינה ב-1580. שני ניסיונות אלה כשלו. באחד הניסיונות, על האי רואנוק, כל המתיישבים נעלמו באחד האירועים המסתוריים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. המושבה באי רואנוק מכונה, על כן, "המושבה האבודה". ב-30 באוקטובר 1629 העניק צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, זיכיון לתובע הכללי, סר רוברט הית' (אנ'), על האדמות שמדרום לקו הרוחב 36° צפון ומצפון לקו הרוחב 31° צפון, אזור שכונה קרוליינה על שמו של צ'ארלס הראשון (בלטינית Carolus). תאריך זה נחשב כיום הקמת פרובינציית קרוליינה.

וירג'יניה דייר הייתה לילדה האנגלית הראשונה בקרוליינה הצפונית, ואף בכל צפון אמריקה. ועל שמה נקרא מחוז דייר.

בסוף המאה ה-17 היו מספר יישובי קבע באזור קרוליינה, שכלל את שתי הקרוליינות ואת טנסי. בשנת 1712 הפכה קרוליינה הצפונית למושבה נפרדת מקרוליינה הדרומית. ב-1776 הייתה הראשונה מבין המושבות שהורתה לנציגה בקונגרס הקונטיננטלי להצביע בעד עצמאות מהכתר הבריטי.

ב-21 בנובמבר 1789 אשררה קרוליינה הצפונית את חוקת ארצות הברית והפכה למדינה ה-12 באיחוד.

ב-1840 נבנה בניין הקפיטול בראלי, המשמש עד היום. במהלך המאה ה-18 נבנתה דרך מצופה עצים באורך 208 ק"מ הידועה בשם "דרך האיכרים". דרך זו קישרה בין פייטסוויל ל-בת'ניה ואיפשרה את פיתוח המסחר במדינה והקישור בין אזורי החוף המפותחים לאזורי הספר.

אף שהייתה מדינת עבדות, רק 2% מתושבי המדינה החזיקו ב-99% מהעבדים. רוב האיכרים לא החזיקו בעבדים, וכן התגוררו במדינה כ-30,000 שחורים חופשיים. המדינה הייתה מפולגת בדעותיה אם להצטרף לדרום או לצפון במלחמת האזרחים האמריקנית והייתה המדינה האחרונה שפרשה מהאיחוד ב-20 במאי 1861, 13 ימים לאחר פרישת טנסי. עם זאת, קרוליינה הצפונית שלחה 125,000 חיילים להילחם עבור הקונפדרציה - יותר מכל מדינה דרומית אחרת. מתוך כוחות אלו מתו 40,000 חיילים. רוב הקרבות במלחמת האזרחים נערכו בווירג'יניה, ובקרוליינה הצפונית עצמה נערכו קרבות בודדים. הקרב העיקרי היחיד שנערך במדינה היה בבנטונוויל.

במהלך התקופה שלאחר מלחמת האזרחים ובמהלך המאה ה-20 הפכה קרוליינה הצפונית למדינה מובילה בייצור חקלאי ובתעשייה. קרוליינה הצפונית ממוקמת שמינית בארצות הברית בייצור התעשייתי שלה, ועיקר מוצריה התעשייתיים כוללים טקסטיל, מוצרים כימיים, מוצרי חשמל, ונייר ומוצריו. תעשיית הטבק, שעליה הושתתה כלכלתה של המדינה עוד בהיותה מושבה, מהווה עד היום מוצר מרכזי בכלכלת המדינה.

לקרוליינה הצפונית היו שלוש חוקות: הראשונה, אושרה ב-1776, השנייה - ב-1868, לאחר חזרתה של המדינה לאיחוד, והשלישית - משנת 1971.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום גשום בהרי הסמוקיז

מדינת קרוליינה הצפונית נמצאת בין קווי הרוחב 34° ו-'36°30 צפון, ובין קווי האורך '75°30 ו- '84°30 מערב.

בגבולה המערבי של המדינה מצוי הרכס של הרי גרייט סמוקי, והרי בלו רידג' המהווים חלק מהרי האפלאצ'ים. רוחב רצועת ההרים בין 160 ק"מ ל-303 ק"מ.

רוחב המדינה ממזרח למערב הוא 800 ק"מ ושטחה של המדינה כ-135,000 קמ"ר.

ניתן לחלק את המדינה לשלושה אזורים גאוגרפים - רצועת החוף, אזור פיידמונט המהווה רמה, ורצועת ההרים.

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירת המדינה היא ראלי ומושל המדינה הוא רוי קופר חבר המפלגה הדמוקרטית. שני הסנטורים מטעם המדינה הם ריצ'רד בר ותום טיליס, שניהם מהמפלגה הרפובליקנית.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות המבצעת עומד מושל המדינה, סגנו, ושמונה ראשי מחלקות נבחרים המהווים את מועצת מדינת קרוליינה הצפונית. עשרה ראשי מחלקות נוספים ממונים על ידי המושל ומהווים את ממשלת קרוליינה הצפונית.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המחוקקים של קרוליינה הצפונית מורכב משני בתי נבחרים: הסנאט, בו 50 חברים, ובית נציגים ובו 120 חברים.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכאה העליונה במערכת המשפטית של קרוליינה הצפונית היא בית המשפט העליון של קרוליינה הצפונית בו שבעה שופטים. תחת בית המשפט העליון נמצאת ערכאת הערעורים - בית המשפט לערעורים של קרוליינה הצפונית.

הערכאות הנמוכות כוללות מערכת בתי משפט עליונים (המקבילים לבתי המשפט המחוזיים בישראל), מערכת בתי משפט מחוזיים (המקבילים לבתי משפט השלום בישראל) ומערכת בתי משפט שלום (המקבילים לבתי המשפט לתביעות קטנות בישראל). בתי המשפט העליונים דנים בפשעים חמורים, תביעות אזרחיות העולות על $10,000 וכן בערעורים על בתי המשפט המחוזיים.

בתביעות פליליות ההחלטה ניתנת על ידי 12 מושבעים. בתביעות אזרחיות מוותרים לרוב הצדדים על המושבעים.

בתי המשפט המחוזיים דנים בענייני משפחה (גירושין, אחזקת ילדים) ובתביעות אזרחית הפחותות מ-$10,000, וכן עבירות שאינן חמורות (עוונות), ועבירות נוער. בתי המשפט המחוזיים נערכים המשפטים בלא חבר מושבעים. מערכת בתי משפט שלום (מקבילים לבתי המשפט לתביעות קטנות בישראל) דנים בעבירות החמורות פחות (חטאים), עבירות תנועה, וכן תביעות שאינן עולות $4,000 ותביעות פינוי ממושכר (בדומה לבית הדין לשכירות בישראל).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחלקת האנליזה הכלכלית של ממשלת ארצות הברית, בשנת 2003 התוצר הגולמי של קרוליינה הצפונית היה 314 מיליארד דולר אמריקאי. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2003 הייתה $28,071 (מקום 38 מבין מדינות ארצות הברית).

התוצרים החקלאיים העיקריים של המדינה הם עופות, ביצים, טבק, חזירים, חלב ומוצריו, בקר וסויה.

התוצרים התעשייתיים העיקריים הם מוצרי הטבק, טקסטיל, מוצרים כימיים, מוצרי חשמל.

שארלוט, העיר הגדולה במדינה, היא מרכז פיננסי ובנקאי. כמו כן במדינה תעשיית סרטים ענפה (התעשייה הגדולה ביותר למעט זו שבקליפורניה). מספר אולפנים נמצאים בשלבי, ריילי - דורהם, שארלוט ווילמינגטון. בין היתר צולמה במדינה הסדרה דוסון קריק.

בשנת 1999 המדינה סבלה מהוריקן שעבר במקום וגרם להצפות קשות. בחלק מהעיירות אוכלוסייה המקומית עזבה את מקום ולא חזרה עד היום. כך למשל בעיירת גריפטון התגוררו לפני ההוריקן כ-2500 תושבים וחלק משמעתי מהם לא חזר לעיירה גם לאחר ההצפה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית השחורים מתגוררים במזרח המדינה, לאורך מישור החוף, וכן באזור רמת פיידמונט, שם היו מרוכזים, לפני מלחמת האזרחים, מרבית המטעים. עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-19 היו בקרוליינה הצפונית מספר קטן של מטעים, ומרבית המשקים החקלאיים היו משקים קטנים. חקלאים אלה לא החזיקו עבדים, דבר המסביר את ריכוזי האוכלוסין. תושבי קרוליינה הצפונית ממוצא בריטי מתגוררים בעיקר במערב המדינה ובאזור פיידמונט. אינדיאנים משבט צ'רוקי מתגוררים במחוז סווין במערב המדינה, ואינדיאנים משבט לומבי (והטוענים להיותם צאצאי המושבה האבודה) מתגוררים במחוז רובסון.

קבוצות דתיות בקרוליינה הצפונית[1]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים 35%
פרוטסטנטים אחרים 31%
קתולים 9%
מורמונים 1%
נוצרים אחרים 1%
דתות אחרות
יהודים 1%
אחר 2%
חסרי סיווג דתי 20%
קבוצות גזעיות בקרוליינה הצפונית[2]
לבנים לא-היספאנים 65.3%
שחורים 21.5%
היספאנים 8.4%
אסייתים 2.2%
אמריקאים ילידים 1.4%
מעורב 2.2%
קבוצות מוצא אתני בקרוליינה הצפונית[3]
אמריקאים 11.6%
גרמנים 10.9%
אנגלים 10%
אירים 9.1%
איטלקים 2.9%
סקוטים-אירים 2.9%
סקוטים 2.6%
צרפתים 2%
שפות מדוברות בקרוליינה הצפונית[3]
אנגלית 89.1%
ספרדית 7.2%
אחר 3.7%

הערים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת קרוליינה הצפונית
הערים הגדולות בקרוליינה הצפונית (נתוני 2013)[4]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 שארלוט 792,862 שארלוט
2 ראלי 431,746 ראלי
3 גרינסבורו 279,639 גרינסבורו-היי פוניט
4 דרהאם 245,475 דרהאם-קאפל היל
5 וינסטון סיילם 236,441 וינסטון סיילם
6 פאייטוויל 204,408 פאייטוויל
7 קרי 151,088 ראלי
8 וילמינגטון 112,067 וילמינגטון
9 היי פוניט 107,741 גרינסבורו-היי פוניט
10 גרינוויל 89,130 גרינוויל
11 אשוויל 87,236 אשוויל
12 קונקורד 83,506 שארלוט
13 גאסטוניה 73,209 שארלוט
14 ג'קסונוויל 69,079 ג'קסונוויל
15 קאפל היל 59,635 דרהאם-קאפל היל
16 רוקי מונת' 56,954 רוקי מונת'
17 ברלינגטון 51,510 ברלינגטון
המטרופולינים הגדולים בקרוליינה הצפונית (נתוני 2014)[5]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 שארלוט 2,380,314 מערב קרוליינה הצפונית
2 ראלי 1,242,974 מרכז קרוליינה הצפונית
3 גרינסבורו-היי פוניט 746,593 מערב קרוליינה הצפונית
4 וינסטון סיילם 655,015 מערב קרוליינה הצפונית
5 דרהאם-קאפל היל 542,710 מרכז קרוליינה הצפונית
6 אשוויל 442,316 מערב קרוליינה הצפונית
7 פאייטוויל 377,939 מזרח קרוליינה הצפונית
8 יוניפור 362,896 מערב קרוליינה הצפונית
9 וילמינגטון 272,548 מזרח קרוליינה הצפונית
10 ג'קסונוויל 187,589 מזרח קרוליינה הצפונית
11 גרינוויל 175,354 מזרח קרוליינה הצפונית
12 ברלינגטון 155,792 מרכז קרוליינה הצפונית
13 רוקי מונת' 149,290 מזרח קרוליינה הצפונית

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרוליינה הצפונית נציגות בשלוש מתוך ארבע הליגות המקצועניות הבכירות בצפון אמריקה:

ענף הספורט הפופולרי ביותר במדינה הוא כדורסל המכללות. במסגרת הליגה הבכירה של ה-NCAA מתחרות 19 קבוצות מאוניברסיטאות ומכללות שונות. הבולטות בהן הן הנבחרות של אוניברסיטת צפון-קרוליינה (ה-Tarheels) ושל אוניברסיטת דיוק (ה-Blue Devils), הנמנות באופן קבוע עם קבוצות הצמרת של כדורסל המכללות בארצות הברית. הן מספקות לליגת ה-NBA ולצמרת הכדורסל באירופה רבים מכוככבי הכדורסל, שלמדו באוניברסיטאות אלה. הבולט בהם הוא מייקל ג'ורדן, בוגר אוניברסיטת צפון-קרוליינה. נבחרת אוניברסיטת צפון-קרוליינה זכתה ב-2009 באליפות המכללות הלאומית (NCAA) בפעם החמישית בתולדותיה.

ענף בולט נוסף הוא ספורט מוטורי ובפרט מרוצי המכוניות במסגרת נאסקאר.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללות ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת דיוק

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי מדינת קרוליינה הצפונית
דגל סמל מוטו כינוי
דגל קרוליינה הצפונית
Flag of North Carolina
סמל קרוליינה הצפונית
Seal of North Carolina
"להיות, מאשר להיראות"
"Esse quam videri"
"מדינת הצפון הישן"
"Old North State"
עץ פרח ציפור חיה
אורן
Pine
קרנית
Flowering dogwood
קרדינל צפוני
Northern cardinal
סנאי אפור
gray squirrel

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "North Carolina", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  2. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
  3. ^ 1 2 American FactFinder - Results
  4. ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
  5. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.