קליפסו (דמות מיתולוגית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אודיסאוס וקליפסו" ציור של ארנולד בוקלין משנת 1883.

במיתולוגיה היוונית, הייתה קליפסו (Καλυψώ) נימפה, בתו של אטלס, אחד מהטיטאנים ואלת הסערות. ביתה של קליפסו שכן באי מיוער, ששימש כמרכזם של כל המים.

[עריכה] קליפסו באודיסאה

באודיסאה, היצירה המפורסמת אשר מיוחסת להומרוס ומתארת את מסעותיו של אודיסאוס מלך איתקה לאחר מלחמת טרויה, נזכרת קליפסו כנימפה אשר הצילה את אודיסאוס לאחר שספינותיו טבעו בסערה. תשעה ימים נאבק אודיסאוס בים על קורת עץ בודדת, עד אשר נסחף אל האי של קליפסו, והאלה טיפלה בו עד שהתאושש. קליפסו התאהבה בו וביקשה ממנו שיהיה לה לבעל, ואף הבטיחה לעשותו לבן אלמוות. שבע שנים שהה אודיסאוס באי שלה, אך ליבו עדיין התגעגע אל פנלופה, אשתו המחכה לו באיתקה. לבסוף, נכמרו רחמיו של זאוס על אודיסאוס, ובעצה אחת עם שאר האלים שלח את הרמס להודיע לקליפסו, כי עליה לשחרר את אודיסאוס. בצער רב וביגון נאלצה קליפסו להניח לאהובה ללכת ולחזור לביתו.

[עריכה] קליפסו בתרבות

  • בספרו של ג'יימס ג'ויס, יוליסס, נקרא הפרק הרביעי בשם "קליפסו". הגיבור, לאופולד בלום, מקבילו הפארודי של אודיסאוס, מתואר כעוזב את ביתו ואת אשתו למסע של יממה ברחבי דבלין.
  • דמותה של קליפסו, ובמיוחד יחסיה עם אודיסאוס שמשו השראה לציירים רבים: ארנולד בוקלין בציורו "אודיסאוס וקליפסו" משנת 1883, יאן ברויגל האב בציורו "המערה של אודיסאוס וקליפסו" משנת 1616, ג'ון פלקסמן מתוך איור לאודיסאה המתאר את הרמס המוסר לקליפסו את הצו המורה לה לשחרר את אודיסאוס משנת 1810, ומקס בקמן בציור משנת 1943.
  • סוזן וגה באלבומה Solitude Standing כתבה שיר על קליפסו המתאר את פרידתה מאודיסאוס מנקודת מבטה.
  • בסרט שודדי הקאריביים: סוף העולם, מבוססת דמותה של המכשפה דאלמה על קליפסו.
  • בסדרת הספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים מופיעה קליפסו בספר הרביעי הקרב על המבוך , כאשר היא מתאהבת בפרסי, שכמו אודיסאוס הגיע לאי שלה.
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליפסו
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא