קרונוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס, 1636.
ריה, אשתו של קרונוס נותנת לו אבן עטופה כדי להציל את בנה זאוס

קרונוסיוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים (ענקים קדומים) במיתולוגיה היוונית. במיתולוגיה הרומית הוא מכונה סטורנוס.

קרונוס הוא בנם של אורנוס (השמיים, מלך האלים הראשון), ואשתו גאיה (האדמה). קרונוס הוא אחיה ובעלה של ריה, אביהם של זאוס, פוסידון, האדס, הרה, דמטר והסטיה וכיירון.

קרונוס הוביל את המרד באביו אורנוס, ובעידוד אימו גאיה, סירס אותו באמצעות מגל שנתנה לו, ונישל אותו מהשלטון על העולם.

בקללה אשר רבצה על קרונוס, אשר נאמרה על ידי הוריו, גאיה ואורנוס, נובא כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם, ויתפוס את מקומו כשליט האלים. בשל כך, נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו. אשתו, ריה, סלדה מכך, וכאשר נולד בנו השישי, זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו.

כאשר גדל, רצה זאוס לנקום באביו על מעשיו. קרונוס, שלא ידע שבנו חי, לקח אותו כאחד מעובדיו. זאוס שם שיקוי הקאה (תערובת חרדל ויין) בנקטר (משקה האלים) של קרונוס. כאשר שתה את הנקטר, הקיא קרונוס את כל בניו ובנותיו שבלע בעבר יחד עם האבן, אבן זו היא האומפלוס שבדלפי.

לאחר הקאת האלים, פרצה מלחמה בין האלים הצעירים בראשות זאוס, ובין הטיטאנים בראשות קרונוס. הטיטאנים הפסידו, וקרונוס הורד מכיסאו ונכלא בטרטרוס, תהום ללא תחתית, כשהוא קצוץ לאלף חתיכות. סדרי שלטון חדשים נוצרו עם ניצחון האלים הצעירים על הטיטאנים, כאשר זאוס קיבל לידו את מעמד שליט האלים, ואת השליטה על השמיים, הברקים והרעמים. את השליטה בימים ובאוקיינוסים הוא נתן לאחיו, פוסידון, ואת השליטה בשאול הוא נתן לאחיו השלישי, האדס.

המיתולוגיה הרומית אימצה את דמותו של קרונוס, אך הוא מכונה בה בשם אחר- סטורנוס (שבתאי). בנוסף לסגולותיו הקודמות, היא הוסיפה לתכונותיו גם את השלטון על הזמן. הרקע האטימולוגי של המילה אינו ברור. טועים להאמין כי משמו של קרונוס נגזרה המילה 'קרונוס'- זמן, כמו במילים כרונולוגיה, כרוניקה וכיוצא בזה. יותר סביר לקשר את המילה לשורש שמי או הודו-אירופי שמשמעו "בעל הקרניים" (השוואה אפשרית: האל Kroni במיתולוגיה ההודית). בעידן ההלניסטי אומנם הגיעו לידי בלבול בין קרונוס הקדום לבין קרונוס (χρόνος) "זמן". מכל מקום, קרונוס הבולע את ילדיו הוא הלבוש המיתי של הרעיון על הזמן הבולע את ילידי הזמן.

סמלי ההיכר של קרונוס באמנות הם בדרך כלל שעון חול, חרמש ענק ומגל.

מקדש סטורנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש לאל סטורנוס היה בפורום של רומא העתיקה. המקדש, הממוקם בקצהו המערבי של הפורום, הוא אחד המקדשים העתיקים ביותר שהיו בפורום. המקדש הוקם בין השנים 501 לפנה"ס ו-498 לפנה"ס.

במקורות היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונוס מופיע בתנ"ך פעם אחת בשמו הכנעני- כיון (ספר עמוס, סוף פרק ה'). לפי מפרשי התנ"ך זהו אליל כוכב שבתאי. בתלמוד (פרק ראשון של מסכת עבודה זרה) מוזכר החג שלו- "חג סטורניה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שנים עשר הטיטאנים במיתולוגיה היוונית

אוקיינוס וטתיסהיפריון ותאהקואאוס ופויבהקרונוס וריאה
מנמוסינהתמיסקריוסיאפטוס

בניו של יאפטוס: אטלספרומתאוסאפימתאוסמנויטיוס
Cornelis Cornelisz. van Haarlem 002.jpg