קרב ורשה (1920)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב ורשה
כיתוב תמונה

חיילים פולנים מציגים דגלים סובייטיים שנלקחו שלל לאחר הקרב על ורשה (1920)
עימות: המלחמה הפולנית-סובייטית
חלק מ: המלחמה הפולנית-סובייטית
תאריך התחלה: 12 באוגוסט 192025 באוגוסט 1920
מקום: סביבות ורשה
תוצאה: ניצחון פולני מכריע
הצדדים הלוחמים
Flag of Poland.svg פולין  Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות
 
מפקדים
Flag of Poland.svg יוזף פילסודסקי
Flag of Poland.svg ולדיסלב שיקורסקי 
Flag of the Soviet Union.svg מיכאיל טוכאצ'בסקי
Flag of the Soviet Union.svg ליאון טרוצקי
Flag of the Soviet Union.svg סמיון בודיוני 
כוחות
Flag of Poland.svg 113.000-123.000
 
Flag of the Soviet Union.svg 104.000-140.000
 
אבידות
4500 הרוגים
22.000 פצועים
10.000 נעדרים 
15.000-25.000 הרוגים
65.000-66.000 שבויים 

קרב ורשה (פולנית Bitwa warszawska), שהתנהל ב-1920 וכונה גם הנס על הוויסלה (Cud nad Wisłą), היה הקרב המסיים של המלחמה הפולנית-סובייטית, והתנהל בין הימים 13 עד 25 באוגוסט. הקרב הסתיים במפלה של הכוחות הסובייטיים וחתימת הסכם ריגה ב-18 במרץ 1921.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה והקמת פולין העצמאית שאפו הפולנים לחזור לגבולות לפני חלוקת פולין ב-1797 ולהקים פדרציה עם אוקראינה, ליטא ובלארוס. זו הייתה הסיבה שבגללה פתח יוזף פילסודסקי בשיתוף מנהיג האוקראינים סימון פטליורה במלחמה נגד הבולשביקים. המלחמה החלה במרץ 1919 ובתחילתה קצרו הפולנים הצלחה היות שהבולשביקים ובראשם ולדימיר לנין היו עסוקים במלחמת האזרחים הרוסית. ב-7 במאי 1919 נכבשה קייב.

כאשר נראה ללנין שהוא מנצח במלחמת האזרחים הוא הפנה את מאמציו לעבר פולין בכוונה לכבוש אותה, להשליט בה משטר קומוניסטי שבעקבותיו יתעוררו מהפכות קומוניסטיות בארצות אירופה ובעיקר בגרמניה.

ב-24 במאי 1920 פתחו הרוסים במתקפת שבראשה עמד סמיון בודיוני ודיוויזית הפרשים שלו. הפולנים פתחו בנסיגה וב-13 ביוני 1920 נטשו את קייב.

ב-4 ביולי 1920 פתח מיכאיל טוכאצ'בסקי במתקפה רחבה והפולנים נאלצו לסגת נסיגה מהירה שהגיעה עד 30 ק"מ ליום.

ב-13 ביולי 1920 חצו יחידות פרשים סובייטיות את נהר הויסלה כדי ללכוד את ורשה בתנועת מלקחיים. המצב נראה נואש ונראה שוורשה עומדת לפני תבוסה בטוחה.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב החל ב-12 באוגוסט 1920 בהתקפה של הצבא האדום על רדזימין, 23 ק"מ מזרחית לוורשה וכבש אותה ב-14 באוגוסט וכל השגרירים עזבו את ורשה למעט הותיקן. פילסודסקי החליט להגיש כתב התפטרות מכל תפקידיו המדיניים ולהתרכז רק בפעולות הצבאיות. סיבה נוספת הייתה שאם הוא ייפול בקרב לא תהיה הפרעה בהמשך השלטון. הוא ביקר בחזית והעלה את מורל החיילים. ב-14 באוגוסט 1920 פתח ולדיסלב שיקורסקי בראש הארמייה הפולנית ה-5 במתקפת נגד ותוך מספר ימים הצליח להדוף את הסובייטים.

ב-16 באוגוסט 1920 פתח פילסודסקי במתקפה נגד בודיוני תוך ניצול נקודת החולשה בין הארמיות של בודיוני מדרום וטוכאצ'בסקי מצפון. תוך מספר ימים הצליחו לכתר את הסובייטים. רק בשלב מאוחר הבחין טוכאצ'בסקי בחומרת המצב ונתן פקודת נסיגה אך במאוחר. הצבא נסוג באנדרלמוסיה כאשר הפולנים שהיו מצוידים גם ברכב משוריין נעים במהירות של 30 ק"מ ליום.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע אוקטובר 1920 הגיעו הפולנים לקו ממנו גורשו שנה קודם. הפסקת אש נכנסה לתוקפה ב-18 באוקטובר 1920.

גבולות פולין נקבעו ל-20 שנה בהסכם ריגה ב-18 במרץ 1921.

הביטוי "הנס על הוויסלה" הוטבע על ידי חבר הסיים ולדיסלב סטרונסקי שהתנגד ל"הרפתקה האוקראינית" של פילסודסקי. רק לאחר מכן הוא הפך למטבע לשון של פטריוטיות פולנית.

הצרפתים שחששו מניצחון הבולשביקים, שלחו משלחת צבאית בראשות גנרל מקסים וייגאן לייעץ לצבא הפולני. פילסודסקי התייחס אליו בזלזול ושאל אותו "כמה דיוויזיות אתה מביא"? גם הרמטכ"ל הפולני לא התייחס אליו ברצינות. הוא נפגע מיחסו של פילסודסקי והחליט לעזוב. ב-25 באוגוסט 1920 קיבל את אות הכבוד הפולני ובשובו לפריז התקבל כגיבור לאומי וזכה לאות לגיון הכבוד. שנים רבות היה קיים המיתוס המוטעה כאילו הוא הציל את ורשה.