קיילצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיילצה
Kielce
סמל העיר קיילצה
הבישופות של קיילצה
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
ראש העיר ווֹיְצֶ'ך לובַּבסקי
שטח 109.65 קמ"ר
תאריך ייסוד המאה ה-11
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

204,891‏  (נכון ל-2009)
327,862‏  (נכון ל-2006)
1,894 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 50°53′N 20°37′E / 50.883°N 20.617°E / 50.883; 20.617קואורדינטות: 50°53′N 20°37′E / 50.883°N 20.617°E / 50.883; 20.617
אזור זמן UTC +1
http://www.um.kielce.pl
מראה כללי של העיר
תחנת הרכבת
שער בית הקברות היהודי בעיר

קְיֶילְצֶהפולנית: Kielce; ביידיש: קעלץ, "קֶלְץ") היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009). העיר נמצאת במרכז הרי הצלב הקדוש (הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה), על גדות נהר הסילניצה. משנת 1999 היא משמשת בירת מחוז שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה; על פי החלוקה המינהלית הקודמת של פולין, הייתה קיילצה בירת מחוז קיילצה (בימי הרפובליקה הפולנית השנייה, 1919–1939, ולאחר מלחמת העולם השנייה, 1945–1998). בעבר הייתה העיר מרכז לחציבת אבן גיר, וכיום ממוקדת כלכלתה במסחר. בתולדות העם היהודי ידועה העיר לשמצה בפוגרום קיילצה, שהתרחש בה לאחר מלחמת העולם השנייה (יולי 1946), ובו ונרצחו 42 יהודים ששבו אל העיר לאחר ששרדו את השואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור קיילצה היה מיושב החל מהמאה ה-5 לפנה"ס. עד המאה ה-6 האזור היה מיושב על ידי קלטים שישבו לאורך הנהר. הקלטים גורשו על ידי שבטים סלאבים בשם ויסטולנס שישבו את מרבית האזור. בתחילה נשלט האזור על ידי בוהמיה אך עד מהרה הפך האזור חלק מפולין.

אזור הרי הצלב הקדוש כמעט ולא היה מיושב עד המאה ה-11, עת ציידים מהאזור החלו להקים יישובים בשולי ההרים. העיר קיילצה נוסדה בתחילה כמקום השוק ששירת את הציידים שנדרשו למצרכים. בתחילת המאה ה-12 השתלטה על העיר בישופות קרקוב שבנתה במקום כנסייה ואחוזה. ב-1295 קיילצה קיבלה זכויות של עיר. במאה ה-13 נהרסה העיר על ידי המונגולים בראשות אוגדיי חאן, אך שוקמה במהירות.

האזור של קיילצה עשיר במינרלים כברזל, עופרת ונחושת והעיר הפכה להיות מרכז מחצבים. בעיר היו גם מספר מפעלים לייצור זכוכית. בין השנים 1637-1642 הוקם בעיר ארמון בסגנון הרנסאנס הצרפתי המהווה עד היום את אחת הדוגמאות הבודדות למבנים בסגנון הזה בפולין. במאה ה-17 העיר נבזזה והועלתה באש על ידי השבדים אך הוקמה מחדש ובשנת 1761 התגוררו בה למעלה מ-4,000 תושבים. בשנת 1789 קיבלה העיר זכות לבחור את נציגה לפרלמנט הפולני, הסיים.

עם חלוקתה השלישית של פולין ב-1795 סופחה העיר לאוסטריה אך במהלך המערכה שניהלה האימפריה האוסטרית כנגד דוכסות ורשה (מלחמת פולין-אוסטריה) בשנת 1809 נכבשה העיר מחדש, וסופחה לדוכסות ורשה. עם נפילת נפוליאון בונפרטה הפכה העיר חלק מהממלכה הפולנית – פולין הקונגרסאית.

במלחמת העולם הראשונה הייתה קיילצה העיר הראשונה ששוחררה מהשלטון הרוסי על ידי כוחות פולניים בראשות יוזף פילסודסקי, ובעיר הוקם מרכז של תעשייה כבדה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התמקם בעיר מפעל "הסאג"‏‏‏[1], מפעל גרמני שהקים מספר מפעלים בפולין והעסיק יהודים כעובדי כפייה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1535 נתן המלך זיגמונד הראשון פריווילגיה לתושבי העיר למנוע ישיבת יהודים בה, ועקב כך גורשו היהודים מקיילצה. האיסור חודש בשנת 1761 על ידי הבישוף של קרקוב, ורק בעקבות המרד הפולני השני, דהיינו בשנת 1863, הותרה ישיבתם במקום. כך, על אף שבעיירות סמוכות כמו פינטשוב וחמילנסקי היו קהילות יהודיות, קיילצה נותרה ריקה מיהודים.

היהודים הראשונים להתיישב בעיר היו בעלי זכויות מיוחדות, כגון חיילי הצאר ניקולאי, שזכו בזיכיונות. אליהם הצטרפו יהודים תושבי הערים הסמוכות. תנופה במספר המשפחות נרשמה בעקבות בניית מסילת הרכבת בין ורשה לווינה. בשנת 1905, בעקבות שריפה בעיר חנטשין, עברו רבים מתושביה היהודים לקיילצה והקהילה גדלה‏‏.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה 24,000 יהודים, ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939 החלו פעולות כנגד היהודים – החרמת רכוש, קנסות, עבודות כפייה וכדומה. באפריל 1941 הוקם גטו קיילצה, שהכיל בשיאו 27,000 יהודים, לאחר שגם יהודים מהסביבה ואפילו מווינה הועברו לגטו. מרבית היהודים בגטו הועסקו בעבודות כפייה. באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו, שנמשך 5 ימים: למעט 2,000 יהודים, שהועברו למחנות עבודה, נשלחו מרבית היהודים לטרבלינקה, ונרצחו שם.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות עלילת דם שלפיה חטפו היהודים ילד נוצרי לשם אפיית מצות, נרצחו 42 יהודים בפוגרום שנודע כפוגרום קיילצה.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדרטה לנרצחי פוגרום קיילצה
  • אנדרטת בישופות קרקוב

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ HASAG, באתר ניצולי השואה, מתוך האנציקלופדיה של השואה