קרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קריןאנגלית: Krynn) הוא עולם בדיוני, שבו מתרחשים המאורעות בסדרת ספרי הפנטזיה רומח הדרקון, פרי עטם של מרגרט וייס וטרייסי היקמן.

אזורים בקרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנסלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבשת הידועה ביותר בקרין היא אנסאלון, הממוקמת בדרום הרחוק ובה מתרחשים מרבית האירועים בספרים. היבשת מוקפת בים מצפון, ממזרח וממערב, כאשר בצידה הדרומי מצוי שטח הפקר קפוא ונרחב אשר אינו חקור. אנסאלון הייתה בעבר יבשת גדולה ומאוחדת, אולם החורבן הגדול גרם לטביעת החלק הצפון-מזרחי ולפיזור יתר היבשת לקבוצות איים. בין היתר פוצלה אימפריית ארגות' - לא רק מהיבשת המרכזית, אלא גם לשניים.

מצפון לאנסלון נמצאים איי הדרקון, מושבם של הדרקונים המתכתיים. הרחק ממזרח נמצאת יבשת אית'ינקרתיה. יבשת טלאדאס ממוקמת הרחק מצפון וממזרח לאנסלון, ושם שוכנת אומת אוּרים המרושעת. הרחק מצפון וממערב לאנסלון נמצאת יבשת אדלאטום המסתורית. מתחת לשטח ההפקר הקפוא שוכנת הממלכה התת-קרקעית של צ'וריין, והרבה אינו ידוע עליה.

האזורים המתוארים בהמשך נמצאים ביבשת אנסלון.

אבנסיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומה המורכבת ממספר ערים גדולות כמו מקלט ומרגוע בנוסף להתיישבויות של גמדי הגבעות וכפרי בני-המישורים (הברברים). מרגוע היוותה מקום מקלט לפליטים לאחר פלישת צבאות שרי-הדרקונים לאנסלון. זוהי ארץ מולדתם של בני משפחת מאז'ר. בארץ זו גם נמצא היער הקודר אומות הגמדים גובלות בה מדרום, קלינסטי מצפון וביצות והים החדש ממזרח.

אנקטוואקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אַנְקַטַוָואקָה היא עיירה לחופה המערבי של אבנסיניה, ולשעבר חלק מאימפריית ארגות. כאשר ארגות פוצלה מהיבשת הראשית, עיר זו נשארה מאחור, והשתלטה עליה דת המבקשים לאחר החורבן. אולם, ממלחמת הרומח ואילך, כוהני האלים "הישנים" חזרו לבסס בה את מעמדם.

היער הקודר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער מסתורי הממוקם מצפון-מערב לעיירה מרגוע. הוא מיושב על ידי שבעה שבטי קנטאורים (אנשי-סוס), ראש האדונים (חד-קרן אשר מגינה על היער) ואל-מתים שנגזר גורלם לשמור על היער כעונש על שהפרו את שבועתם לראש האדונים להגן על היער. ינשופי ענק מוצאים בו את משכנם. היער גם היווה את מקום משכנו של המכשף הרשע גַדָאר, בעל-אוב חזק. צריחו הקטן היה מבצר של זדון. לאחר מלחמת הכאוס, שרץ (זרע) של כאוס לכד את ראש האדונים והחל להשחית את היער, ולהעלים את שבטי הקנטאורים, אולם בעזרת קרמון מאז'ר ובתו, דזרה, השרץ הובס.

זק טרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר מסחר עשירה שנוסדה בידי הסולאמנים, ואשר הושמדה בזמן החורבן הגדול, אשר גרם לה לעמוד על קצהו של צוק. משמעות השם בסולאמנית הוא מקום מפגש. בזמן העידן הרביעי, נשכחה העיר מלב התרבות, דבר שאיפשר לגמדי המחילות משבטי הבּוּלְפּ (השבט השולט), גְלוּפּ וסְלוּד. במהלך מלחמת הרומח יושבה על ידי כוחות דרגונים תחת פיקודו של שר הדרקונים קטב מרירי. כמו כן, גרה בו הדרקונית השחורה קִיסַנְת'. העיר נחרבה כליל, כאשר השמידה סהר-פז את הדרקונית, והים החדש תבע את העיר למצולותיו.

זהמאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת זְהַמָאן[1] היא המקום בו מצא את מותו המכשף המרושע פיסטנדנטילוס ואשר ממנה רייסטלין נכנס לאביס. היא ניזוקה כאשר פיסטנדנטילוס ניסה לזמן כישוף כדי לפתוח שער לאביס, (ורייסטלין הצליח תחתיו בקו הזמן החלופי). התוצאה הייתה החרבה כללית של אזור הלחימה במישורי דַרְגוֹת, והפיכת המצודה לכיפת הגולגולת. אחד הניצולים מפיצוץ זה היה הגמד כאראס. כאשר רייסטלין עשה זאת, הוא שלח את קרמון וגדילן לעתיד החלופי המתואר בטרילוגית אגדות רומח הדרקון. המצודה נמצאת בין השער הצפוני (ההרוס כעת) של תורבאדין והעיר קאלינוסט.

טרסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני החורבן, טַרְסִיס המעטירה הייתה מערי הנמל החשובות ביבשת אנסלון וכללה צי ספינות חזק. אולם, עם פלישתה של אימפריית ארגות, העיר איבדה מכוחה, אך עדיין היוותה מרכז סחר חשוב, אף על פי שמעשר גדול ממנה נשלח כל עת לארגות. בעיר נבנתה גם ספריה גדולה מאוד (יריבה רק לספריית פלנתאס) בשם ספריית קְרִיסְטַן. בזמן החורבן, כל מימי הים של טרסיס התנקזו ממנו, והעיר נותרה ללא ים ואיבדה חלק גדול מכוחה והפכה לנקודת סחר קטנה.

מישורי האבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח אדמת-בתרים גדול בדרום-מזרח אנסלון, בחלק ניכר ממנו ניתן למצוא מרבצי חימר אדום, המעידים על הימצאותו של ים. הודות למאמצם של שרי הדרקונים, החלק המזרחי של מישורי האבק הוא כעת ערבות סוואנה מלבלבות ופורחות. קנטאורים שוכנים בחלק הצפוני, וברברים בחלק המזרחי. בתקופה שלפני החורבן, החלק היה מאוכלס הרבה יותר ובמיוחד עיר-הבירה, טרסיס המעטירה. בזמן מלחמת הרומח, עברו שם אלפי סילבנטסי במנוסתם מממלכתם לעבר ארגות, ולאחר מכן, שלטו באזור צבאות הדרקונים. בתחילת עידן בני-התמותה, האזור הפך ליותר מדברי והשתלטו עליו מספר דרקוני ענק.

מפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר החשובה ביותר באבנסיניה, אשר לאחר החורבן הופצו ממנה דתות חדשות, כגון דת המבקשים ודתו של בֶּלְזוֹר. ממוקמת מדרום-מערב למרגוע וארץ קאלניסטי, וצפונית-מערבית ליער הקודר. במהלך מלחמת הרומח, העיר נכבשה על ידי צבאות הדרקונים האדומים, והדתות שהופצו בה דוכאו.

מרגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיירה שהייתה שייכת לממלכת האלפים קלינסטי, וננטשה על ידם על שום מרחקה הרב מעיר בירתם קאלינוסט. המתיישבים הראשונים של העיירה הותקפו לעיתים קרובות על ידי גובלינים, דבר שאילץ אותם לבנות את ביתם על צמרות עצי וויילן הענקיים, עד שלבסוף, כל העיר, פרט לנפחייה והאורוות, שכנה על עצים אלו. אחד המבנים הפופולרים בעיר הוא של פונדק הבית האחרון, המקום בו נפגשו לראשונה גיבורי הרומח. העיר ניזוקה קשות במהלך מלחמת הרומח, עקב פשיטת צבאות הדרקונים האדומים. לאחר מלחמת הכאוס, בדיוק מחוצה לה מצוי גם קבר הגיבורים האחרונים בו נקברו יחדיו אבירי האופל ואבירי סולאמניה שלחמו להגן על קרין מפני כאוס, וכמו כן נטמנו בו גם תניס חצי-אלף ופלד בהיר-להב. כעשרים שנה לאחר החורבן השני, הוקמה בעיר גם אקדמיית הקסם על ידי פאלין מאז'ר, בנו של קרמון מאז'ר בו הוא לימד את קסם הפרא. האקדמיה נחרבה על ידי דרקונית הענק המרושעת, בריל. לאחר מלחמת הנשמות, הוקמה בעיר גם שדרת האלים, אשר היוותה קבוצה של מקדשים לאלים כמו מאז'ר, קירי-ג'ולית, מישאקאל, וזבואים. בסוף השדרה נבנה פונדק השוקת. לאחר החורבן השני, הוקם גם מחנה פליטים אשר נשאר שם באופן קבוע גם בזמן מלחמת הנשמות בשם העיר העצובה.

פקס-תרקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבנתה בשיתוף בין אלפי קאלינסטי, גמדי תורבאדין ותושבי ארגות, מצודת פקס-תרקס (מצודת השלום בשפת האלפים) נועדה לסמל חברות בין שלושת הגזעים החתומים על מגילת שביתת הנשק לאחר מלחמת טבח-השארים. ניזוקה קשות בזמן החורבן הגדול, ולידה פרצה מלחמת שער-הגמדים. במהלך מלחמת הרומח, צבאות הדרקונים האדומים השתלטו על המקום, ושר-הדרקונים קטב מרירי ביסס בה את כוחו, יחד עם דרקונו, רמץ. גיבורי הרומח שחררו את המקום וכעת מתגוררים בו גמדי המחילות.

קה-שו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הולדתה של סהר-פז ומקום מושבם של שבט קה-שו, ממזרח למרגוע. העיר מוקפת חומה, והמבנים בה כוללים אוהלים. לאחר גירושם של סהר-פז ומי-נהר, העיר הותקפה על ידי צבאות הדרקונים.

שלסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי שלסי, אי ממזרח לאבנסיניה, מיושב על ידי בני האדם. הוא מצוי בים החדש, מופרד על ידי מיצרי אבנסיניה. אורכו כ-320 ק"מ, ורוחבו כ-130 ק"מ. האי נוצר לאחר החורבן, כאשר הים החדש נשפך ליבשת. במלחמת הרומח, צבאות הדרקונים הכחולים לחמו בשבט הקֶה-נַאל, אשר שכן באי. לאחר מכן, הקימה בו סהר-פז את מצודת האור. המצודה נחרבה כמעט כליל על ידי דרקונית הענק, בריל. חסידיה של סהר-פז בונים אותה מחדש. במצודה נמצא גם מבוך המשׂוכות הגדול, בו התחבאו פאלין מאז'ר וגדילן קוץ-רגל מפניה של בריל בתחילת מלחמת הנשמות.

שער[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער, עיירה הנמצאת על שליש הדרך בין מרגוע לקאלינוסט, נוסדה באותו זמן כמו מרגוע, בשנים הראשונות שלאחר החורבן. היא מאוד דומה למרגוע, והן נבדלות בכך שבתיה של שער נמצאים על פני האדמה. בזמן מלחמת הרומח, נכבשה על ידי צבאות הדרקונים אולם שוחררה לאחר מכן, וכוהני האלים העתיקים התבססו בה.

אומות הגמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז אומות הגמדים משתנה במהלך העידנים בקרין, ואומות צצות, נעלמות ואף צצות בשנית.

בית-גבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הולדתו של חלמיש כור-אש, כפר הניידאר (שבט גמדי הגבעות) הזה שוכן ליד ממלכת תורבאדין. הכפר כמעט ונהרס על ידי שבט הת'יוואר של תורבאדין.

הילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבה של גמדי גבעות לצד ממלכת תורבאדין, הנוסדה בשנת 948 לפנה"ח.

זחאלאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרויה גם עץ החיים, העיר החלה להיבנות כאלף שנה לפני החורבן.

קאיולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבה שנוסדה על ידי גמדי תורבאדין, ונשלטת על ידי מושל בשמו של המלך. היא נודעת בשל סגסוגת קאיולין, המתכת החזקה ביותר הנודעת בעולם. עד לחורבן שהכה בקרין, קאיולין שגשגה כעיר-מדינה שסחרה עם תורבאדין ושכניה הישירים כמו סולאמניה ואף עד לאיסטר. כאשר הכתה יד האלים בקרין, קאיולין הושחתה ונהרסה בחלקה. כמו כן, הים החדש חצה את דרכי המסחר, קאיולין נותרה לבדה. מספר דורות לאחר מכן, קאיולין הפכה לנושאת הדגל של החברה הגמדאית. המושבה שרדה את מלחמת הרומח ומלחמת הכאוס כמעט ללא פגע או נפגעים, והעיר צברה עושר וקומה בשל סיועם לאומה הסולאמנית במחצבים וכוח אדם אשר היה דרוש בזמן המלחמות. המושל אף סייע גם בהקמת ברית בין הגמדים לקיסרות הסולאמנית החדשה (שנולדה כ50 שנה לאחר החורבן השני) על ידי סיוע צבאי לכוחות הסולאמנים נגד הפלישה הגובלינית.

קאל תאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאל תאקס הוא שמה של ממלכת הגמדים הראשונה באנסאלון בעידן האור. משמעות שמה הוא "חישול קר". קשה לקבוע את מיקומה, היות ששם זה היווה שם להרבה כפרים תת-קרקעיים ששהו במקומות שלא הייתה בהם פעילות געשית שיכלה לחמם את הכפרים הללו. אולם, הממלכה המקורית-האגדית אכן התקיימה לחופיה הצפוניים של הארץ אשר תיקרא לימים איסטר. לאחר שהגיעו לפינה הצפון-מזרחית של אנסאלון, הגמדים קבעו את מולדתם בארץ המינוטאורים (ליד ארצות קרתאי). הם שיעבדו אותם ובנו מושבות. דבר זה לא ארך זמן, ועבדיהם התמרדו כנגדם, והגמדים נסו מערבה, שם התיישבו במערכת מערות טבעית תת-קרקעית הנוצרה מבליית החצץ שבחוף איסטר. הגמדים חיו שם תקופה, והתחפרו כדרכם של גמדים. אולם מולדת זו הייתה חסרה אמצעי חימום לצורך חישול. הגמדים עזבו, כך נטען, לאחר שקיבלו אות מהאל ריאורקס כי עליהם למצוא מולדת גמדאית אמיתית. כך, נעזבה קאל תאקס כדי לפנות את מקומה לממלכת תורין, הממלכה הגמדאית המוצלחת הראשונה. בהגירתם הראשונית אל קאל תאקס, התפצלו הגמדים לעוד ממלכות, ביניהם שבט ההילאר, אשר ייסד את ממלכת תורבאדין.

תוראדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת גמדים עתיקה, אשר תחילה נקראה תוֹרִין. במשך כשמונה מאות שנה היא פרחה ושגשגה. ואז הכתה טרגדיה גדולה במושבה. למעשה, כת גזענית של שכניהם בני-האנוש טבחה בחלק מהממלכה, ועל כך הגיבו הגמדים בפיצוץ תקרת הכניסה למערתם, דבר זה גרם להתמוטטות ההר כולו. לאחר זמן, הוקמה הממלכה מחדש בשם תוראדין, אולם גם ממלכה זו נהרסה כליל, בזמן החורבן.

תורברדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוֹרְבַּרְדִין, מולדתם העתיקה של גמדי ההרים, ממוקמת עמוק למרגלות הרי כרוליס. בנויה מארבע מחוזות הסובבות ים תת-קרקעי, הקרוי ים אוּרְחָן. מעל הים נישא זקיף (סטלגמיט), אשר בו שוכנים חמשת ראשי השבטים וכמה מוסדות שלטוניים של הממלכה. ארבעת המחוזות קרויים קְלָאר, הִילָאר, תֵ'יוָּואר ודֵיוָּואר. בצפון ודרום העיר מצויים שערים. השער הדרומי לעיר מוביל למישורי האבק, בעוד השער הצפוני (אשר שמר על הדרך למישורי המוות) נהרס כליל בזמן מלחמת שער-הגמדים.

איי ים הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי ים הדם מאוכלסים בעיקר על ידי מינוטאורים, וממוקמים בים הדם של איסטר. רוב התושבים מנהלים חיים של יורדי-ים - דייגים, העברת מטענים ושירות על ספינות קרב. מלחמת הרומח לא פגעה ממש באיים הללו, היות שהמערבולת, סערה גדולה במרכז ים הדם שלעולם מתקיימת, מונעת את הקרבה לאיים הללו. חלק מהתושבים הצטרפו לצבאות הדרקונים בזמן המלחמה. לאחר מלחמת הנשמות, מינוטאורים החלו לשוט ולצאת למלחמות על היבשת, עקב הפסקת פעולת המערבולת. האיים הם קַרְתָאי, מִיתַאס וקוֹתַאס והאי סַייפְהוּם. רוב הדייגים והסוחרים חיים בסייפהום, מינוטאורים שולטים על מיתאס קותאס וקרתאי ועל איים זעירים ממזרח לאיים הראשיים. המינוטאורים נוסעים לעיתים לסחף לשם אספקה, אף על פי שרוב האספקה מתקבלת על ידי פשיטה על ספינות מסייפהום.

מיתאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוכן מדרום לקרתאי, מיתאס מהווה את ביתם הראשי ומרכז האימפריה של המינוטאורים. זהו אי געשי (ארבעה הרי-געש). בירת האי הי לַצִינוֹס, הידועה גם כנֶת'וֹסַאק. הבירה מוגנת מהים על ידי מפרץ מקורנן. בזמן מלחמות המינוטאורים, מספר אירועים קרו באי, ביניהם הקמת מקדש הרצים למרחוק (כת אשר עבדה את המתים ונשלטה למעשה תחילה על ידי מלכת האופל ולאחר מכן על ידי מורג'יון), המצביא הקיסרי הוֹ-טַאק רוצח את הקיסר צ'וֹט הנורא ונעשה קיסר בעצמו, לאחר מכן אשתו, הכוהנת הראשית של כת הרצים למרחוק, רוצחת אותו ובנו העריץ יורש אותו. שלטונו לא אורך זמן רב, ונפתח מרד נגדו, שבסופו נעשה קיסר מנהיג המורדים פַארוֹס אֶס-קַאלִין.

סייפהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סייפהום מהווה את האי המערבי מבין איי ים הדם. בירתו היא פסגת הים. האי הררי ומלא גבעות ברובו, ובעל ירק קטן. שליט האי מכונה הימאי העליון. רוב התושבים עוסקים בדיג במים הצפוניים. לאחר החורבן, האי גם אכלס אסירים משוחררים, אשר התיישבו שם ויצרו אומה חדשה, שלאחר מכן נעשתה פיראטית באופייה. מלחמת הכאוס לא פגעה באי.

קותאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קותאס נשלט על ידי מינוטאורים ושודדי-ים. יש בו מעט צמחייה אך הוא אינו געש. רוב תושבי האי חיים בעיר הבירה מוֹרְתוֹסַאק או לאורך קו החוף.

קרתאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרתאי הוא האי הצפוני מבין איי ים הדם. מזג האוויר באי משתנה מחם מאוד לקר מאוד, ולכן אינו מתאים לבני אנוש. הר ענק, הנודע ככיפת העולם מכסה את החלק הצפוני של האי. באי זה נלחמו חבורת הרומח (עם קיטיארה אות-מאטר, לפני פרוץ מלחמת הרומח) באדון הלילה (מנהיג כת) אשר היה אחראי לחטיפתו של גדילן קוץ-רגל. בתמורה לעזרת המפלצות החיות באי בלחימה זו, הרשו בני החבורה להם לשלוט על האי. קבוצת מורדים מינוטאורים חיה באי זעיר מצפון לקרתאי.

איסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נפלה קרנה של אימפריית ארגות', הוקמה העיר איסטר והתפתחה לאימפריה בזכות עצמה. בעיר התפתחו ספריות, תיאטראות, אצטדיונים וצריח כישוף נעלה. תחילה הייתה זו קיסרות, אך כ-300 שנה לפני החורבן, הפכה העיר (והממלכה) לתיאוקרטיה והיוותה את מקום מושבם של המלכים-הכוהנים, אשר האחרון שבהם נפל לשגעון אלוהות והביא על עצמו את זעמם של האלים בצורת החורבן הגדול. עם נפילת העיר למצולות הים, נוצר ים הדם של איסטר. במקום בו שקעה העיר מצויה מערבולת.

ים הדם של איסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת מצוי במקום שבו הייתה העיר, הים מכיל במקום בו הייתה העיר מערבולת נצחית. הים נקרא ים האדם בשל העלאת משקעים ממצולות הים (במקום בו שקועה העיר) על ידי המערבולת, אף על פי שיורדי הים מאמינים כי האדום הוא דם החפים-מפשע שנהרגו בזמן החורבן. המערבולת תוכננה להוות שער עבור מלכת האופל לחזור לקרין, אולם הדבר לא אירע. לאחר מלחמת הכאוס, חדלה המערבולת לפעול, והים נעשה רגוע יותר ועביר. מתחת לים שקוע כמעט בשלמותו צריח הכישוף הנעלה שננטש מרצון על ידי הקוסמים קצת לפני החורבן.

ארגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריה של בני האדם השוכנת במערב אנסלון, אשר היוותה הכוח השליט ביבשת לפני שכוחה נפל אל מול כוחה העולה של איסטר. במהלך החורבן הגדול, נקרעה ארגות מהיבשת הראשית והתפצלה לשני חלקים - ארגות הדרומית, שבירתה דַלְתִיגוֹת עשויה מאבן (בה היה קיים גם צריח כישוף נעלה) ונשלטת על ידי עוגים, וארגות הצפונית בה ממוקמת אומת הקנדרים היילו, שבזמן העידן החמישי היוותה מקום מפלט לתושבי קנדרמור, שהושמדה בידי דרקונית הענק האדומה מאליס.

הר הדרקון הכסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר, שצורת דרקון לו, המוקף על ידי ערפל, הנוצר מפעילות געשית של מעיינות חמים. גשר הנבנה על ידי בני אירדה מוביל לתוך ההר עצמו. קסם מונע מאלו בעלי כוונות זדון לגשת אל פנים ההר. בהר מצוי קברו של הומא.

הארץ הטובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני ארץ זו נשארו עד לעידן החמישי כמעט ללא פגע. אולם, לאחר פלישת דרקוני הענק האדומה מאליס הפכה הארץ לשממה הגדולה.

באליפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיירת דיג בדרום מערבו של מפרץ באליפור. בזמן העידן הרביעי הייתה מוקפת חומה ומוגנת על ידי שערים. העיר נודעה לאחר מלחמת הרומח בשל פונדק החזיר והמשרוקית, עת שהו בו לתקופה קצרה גיבורי הרומח לתקופה קצרה בזמן המלחמה, אך לאחר התקפתה של מאליס, רק כרבע משטח העיר ראוי ליישוב.

לוסארקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועה גם כעיר האבן או החורבות, והכילה לפני החורבן צריח כישוף נעלה. העיר עצמה נהרסה כאשר מכשפי מסדר הכישוף הנעלה החליטו להרוס את הצריח מלהניח לו ליפול לידי המלך הכוהן. הם גרמו לו להתפוצץ, דבר שגרם למותם של מעל 20,000 איש ויצר מין קרינת כישוף שיצרה מוטציות. אירוע קשה זה גרם למושל פלנתאס להרשות למכשפים לאסוף את חפציהם בצריח הכישוף הנעלה בפלנתאס לפני מסירתו.

סחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר נמל, גן עדן לפושעים ולטיפוסים מפוקפקים. בזמן מלחמת הרומח, שהתה בו מפקדת צבאות הדרקונים הכחולים.

קנדרמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר מולדתם של הקנדרים. לאחר החורבן, באליפור הושמדה כליל. הקנדרים היגרו צפונה עד שייסדו את קנדרמור בקצה הריסות של עיר של בני אנוש. הם האמינו כי ההריסות הם שרידיו של צריח כישוף נעלה. קנדרמור ממוקמת על חצי-האי של הארץ הטובה בתוך יער עבות. חלק מהמבנים בה חסרים קיר או דלת, השאר - שלמים, אך מעורבים בהם כמה סגנונות בנייה, המשקפים את דעתו של הקנדר שעזר לבנותם. רחובות העיר גם משקפים זאת - רובם גמורים למחצה בלבד (כך שבסופם או באמצעם עומד לו בית!) שנתיים לאחר החורבן השני, העיר הושמדה על ידי מאליס.

הרי וינגארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתש שומם ונטוש הנמצא בהרי וינגארד. יש אליו רק כניסה אחת ויציאה אחת המובילה לנראקה. במרכזו נמצאת מעין בריכה ובה בזלת שחורה המשקפת את הכוכבים בשמיים ואת מערכות הכוכבים של האלים. היא מוקפת על ידי תשעה-עשר עמודים, כל אחד מייצג אל מסוים, כאשר העמודים מאבן לבנה מייצגים את אלי הטוב, שחורה עבור אלי הזדון ועמודים בגוון "ביניים" עבור אלי האיזון. שני עמודים, לבן ושחור, נפלו אך בעוד הלבן נשאר בשלמותו, השחור נשבר לרסיסים, ובכך מייצגים את הוצאת פלאדין מפנתיאון האלים והפיכתו לבן-תמותה כדי שיהיה ניתן להעניש את טאקיזיס, כך שבמקור היו עשרים ואחד עמודים. לצידם עומדים בנפרד עוד שלושה עמודים, המייצגים את אלי הקסם, עמוד מאבן ירקן לבנה (סולינארי), אבן שחורה (נויטארי) ואבן שחם אדומה (לוניטארי).

על-פי דבריו של פיזבן, האלים נהגו להתכנס שם בעבר. במקום זה, נפטר הגמד חלמיש כור-אש מדום לב, ופיזבן נְשָׂאוֹ משם אל בריכת ההשתקפות ונעלם עם גופתו.

כשנה לאחר מלחמת הנשמות, מינה הגיעה לבית-האלים יחד עם האלף ולתוניס הידוע גם כאל המהלך, היות שהוא התגלמות בשר-ודם ובת-התמותה של פלאדין. היא דיברה איתו ארוכות עם האל שהוא למעשה אביה, ואז צעדה אל בריכת הבזלת והניחה בה עתק המקודש לטאקיזיס ועתק המקודש לפלאדין. ואז פנתה משם והילכה בעמק עד שמצאה נקודה בה קיימת התנגשות בין האור לצל. היא עמדה עם גבהּ לעמודי האלים וכאשר עזבה את העולם, היא בכתה. במקום זה כעת נמצאת בריכה של מים כחולים כלילה אשר אינם משקפים דבר, אך מראים את כל היצורים החיים מכל הגזעים, במרכז הבריכה עומד עמוד אחד עשוי מענבר.

נראקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר מסחר בהרי וינגארד אליה פלשו צבאותיו של אריאקס לפני פרוץ מלחמת הרומח. אריאקס בנה בה את מקדש טאקיזיס (כשהאלה מעצבת אותו כבבואה אפלה למקדש פלדין ההרוס מאיסטר), וממנו שלח את כוחותיו לקרב. בעיר גם נבנה צריח כישוף (עלוב למראה, "מחוות בבואה אפלה" לצריח המקורי ההרוס באיסטר) שנועד לקוסמי נויטרי. עם מותו של אריאקס המקדש והצריח הושמדו והקוסמים נרצחו על ידי מתנקשת. אבירי סולאמניה גירשו את צבאות הדרקונים מהעיר, אולם עם פרוץ מלחמת הכאוס, פלש לעיר אריאקן והשתלט עליה מחדש.

סאנקשיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(בחלק מהתרגומים נקראת גם סנקטיון) - עיר נמל חשובה באזור הרי וינגארד. צבאות הדרקונים השתלטו עליה בתחילת מלחמת הרומח, כאשר אריאקס ניצל את העובדה ששכירי חרב רבים עוברים באזור, ומהם הוא החל לבנות את צבאו. צבאות הדרקונים החלו לבנות בה מצודה, אולם אבירי סולאמניה הדפו עד מהרה את כוחותיהם מהעיר. בזמן מלחמת הנשמות, העיר נפלה שוב בידי כוחותיה של מינה.

סולאמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארץ הגדולה ביותר ביבשת אנסלון ומקום מושבם המקורי של אבירי סולאמניה. סולאמניה מורכבת מכמה דוכסויות (לכל לורד - אדמותיו שלו) ונמתחת מהים החדש בדרום ועד לאוקיינוס תורבידוס בצפון. ארץ ערבות פוריה. מכילה את:

ארץ-ליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשעבר ארץ האבירים - לפני החורבן, שמה היה ארץ האבירים. היא ניתנה למשפחת סות' כאות תודה על גירוש העוגים שפלשו מתרוטל. היא שוכנת בצפון-מזרח סולאמניה, והיוותה משכן ללורד סות' ב-350 השנים שלאחר החורבן. לאחר שנעלם, הועבר לשם בזמן מלחמת הנשמות צריח הכישוף הנעלה של פלנתאס על ידי דלאמאר האפל כדי להגן עליה מפני האלה האחת. הוא גידל יער עבות סביב הצריח כדי להקשות על מציאתו. עד למלחמת הנשמות, שרצו באזור אל-מתים רבים, ששירתו על אביר המוות.

ישימון המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזכרת כ-Estwilde.

מצודת דרגארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודתו של לורד סות', אביר המוות.

מצודת וינגארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירתה של סולאמניה, מצודת וינגארד היא מרכז סחר גדול. נמצאת ממש במרכז סולאמניה, וקרובה לנהר וינגארד, המצודה (והעיר באותו השם) מושכת אליה סוחרים מפלנתאס, קאלאמן, סולנתאס וקרגות.

פלנתאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השמדתה של העיר הגדולה איסטר, פלנתאס הפכה לעיר החשובה ביותר באנסלון. מחולקת לשני אזורים: העיר העתיקה, בה ממוקם צריח הכישוף הנעלה והעיר החדשה, בה נמצאת הספרייה הגדולה של פאלנתאס. העיר הוקמה על ידי תושבי טרסיס, שהפליגו אליה בספינה אופק בוהק (כך נקראה העיר תחילה).

כשהמלך-הכהן האחרון נידה את כל הקוסמים מאיסטר הם עמדו לתת לו מרצון את מפתחות הצריח, אולם קוסם שחור זוטר התאבד והטיל קללה על הצריח שהפכה אותו לאפל ובלתי ניתן להשגה, את שרייסטלין השיב אותו לפעולה לאחר מלחמת הרומח השנייה.

צריח הכהונה הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודה מסיבית העומדת לרשות אבירי סולאמניה. נבנתה על מנת ללכוד דרקונים. הוא שומר על הנתיב לפלנתאס דרך ההרים. סער בהיר-להב מקריב שם את חייו במלחמת הרומח. הצריח נכבש על ידי אבירי האופל בזמן מלחמת הכאוס, ונכבש מחדש על ידי אבירי סולאמניה.

קאלאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר נמל, אולי החשובה ביותר מכל ערבות סולאמניה. מיושבת על ידי בני האדם בעיקר. לאחר מלחמת הרומח, הוצע כי מסדר הכישוף הנעלה יקים צריח חדש בעיר.

סילבנסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת האלפים המקורית, אשר ממנה הגיעו האלפים הקאלינסטים. בירתה היא סילבנוסט, והמבנים בה חצובים בשיש. היא מפורסמת ביערותיה הנראים כגנים מרהיבים. נהר התוֹן-תַלָאס (נהר האדון) זורם בה לאורכו ועובר בבירה סילבנוסט. הבתים בממלכה היו מבנים יפים אשר הכילו גנים ומזרקות ותוחזקו הן על ידי בעלי מלאכה מיומנים והן על ידי קסם. צריח דובר הכוכבים היווה המבנה המרכזי בעיר והיה עשוי קירות שיש ששובצו בהן פנינים ויהלומים כדי לשקף את האור של הירח הלבן והאדום.

הגישה לעיר הייתה בעבר רק דרך מעבורת. אולם לאחר מכן נסללה דרך אל שערי העיר, כנראה בשנים שלאחר מלחמת הרומח, עת הסתיים הסיוט הגדול שהחל בשנים המעטות שקדמו למלחמת הרומח עקב ניסיונו של דובר הכוכבים, לוראק קלדון להשתמש בבועת הדרקון ברשותו על-מנת להניס את הזדון מהארץ. הבועה גרמה להקרנת סיוטיו הפרטיים על הממלכה כולה והשחיחתה את העצים, האדמה והנהר שהפך לנהר דם. מי שגרם לכך היה בעצם הדרקון הירוק המרושע, כרתי רועץ-דם. כאשר הגיעו גיבורי הרומח לסילבנסטי ויצאו מהסיוט, הצליחו לשחרר את לוראק מסיוטו ולגרש את הדרקון מהממלכה. למחרת, מת המלך לצד בתו, אלהנה צפריר.

לקראת מלחמת הנשמות, בעידן החמישי, הופעל מגן קסם מעל שטח העיר, מחסום בלתי-נראה אשר מנע גישה דו-כיוונית מהעיר ואליה, הנודע בשם המגן. המגן הזה היה למעשה פרי המצאתו של כרתי רועץ-דם, אשר חזר בחשאי לתחומי העיר ולבש צורה של אלף אשר שכנע את בני סילבנסטי ובראשם המלך סילבנושי והוא זה שיצר את המגן בתואנה להגן על העיר מפני הרוע שחזר לעולם בדמות דרקוני הענק; אולם המגן גרם להתפשטות חולי ברחבי הממלכה, היות שהמגן ינק אנרגיה וכוח מהחיים אשר בשטחו. אולם, מינה בשם האלה האחת הצליחו לחדור את המגן, להרוג את כרתי רועץ-דם ואת עץ המגן (אשר ממנו השתחררה האנרגיה לקיום המגן) ובכך להפיל ולפוגג את המגן, ואז פנתה לרפא רבים מתושבי העיר שראו בה אישה מבורכת. בכך הצליחה להביא את תושבי העיר, ובמיוחד את המלך, אל ברכיהם. סילבנושי התאהב בה עמוקות עד לרמת אובססיה. לאחר שהורעלה על-ידו, אך חזרה לתחייה, החליטה להתנקם בו ובממלכה ושיסתה בהם דרקונים מכל אנסאלון. כמה מהאלפים עם סילבנושי נסו כדי למצוא להם מקום בטוח, אך למעשה המלך הוליכם שולל כיוון שהיה עדיין מאוהב במינה.

לאחר שמינה הובסה, פלשו צבאות מינוטאורים לסילבנסטי והאלפים גלו מן הממלכה ולבסוף נפגשו עם דודניהם, בני קאלינסטי, אף הם בגלות במישורי האבק, מונהגים על ידי גילתאס.

סנקריסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי בגבול המערבי של אנסלון. בסיס מושבם של אבירי סולאמניה לאחר החורבן, וביתו של גונתר אות-ויסטן, אביר הורד.

האבן הלבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ מולדתם של בני משפחת אות' ויסטן (אליה משתייך גונתר), ובה מתכנסת מועצת האבן הלבנה. האבן עצמה נופצה על ידי רומח הדרקון שיוצר על ידי תרוס ברזילי.

סיפורה של האבן מתחיל בכך שוינאס סולאמנוס נח כנגד אבן שחם שחורה באי סנקריסט שם קיבל את חזונו בו הופיעו בפניו האלים חבקוק, קירי-ג'ולית ופלאדין אשר הורו לו לייסד את מסדר אבירי סולאמניה. האבן הפכה ללבנה לאחר החזון ונודעה כאבן הלבנה מאז. טירה נבנתה סביב האבן כדי להגן עליה, וניתנה למשפחת ויסטן.

האבן הוא מקום קדוש לאבירי סולאמניה ולחברי מועצת האבן-הלבנה (הכוללים גם בעלי-ברית אלפים וגמדים). במהלך העידן החמישי, האזור מוגן על ידי כמה דרקוני כסף.

הר לאמשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר מולדתם של הגנומים. הר געש כבוי. כאשר אבירי סולאמניה הגיעו לסנקריסט לראשונה, הגנומים ניסו "להחביא" את ההר שלהם מפני האבירים (הם חשבו כי האבירים יגנבו להם את ההר). אולם גילדת גנומים אחת הציעה כי יהיה זה מחשיד אם ייעלם ההר הגדול ביותר באי לפתע ברגע, בעוד גילה אחרת ניסה להסותה. אולם, קבוצת גנומים קיצונית בכל-זאת החליטה להפעיל את האביזר אותו הכינו הגנומים כדי "להעלים את ההר", אך לא אירע דבר פרט לכיסוי האי כולו בריח של ביצים רקובות. דבר זה אילץ את הגנומים לנטוש את ההר ולפגוש באבירים. כאשר אחד מזקני מסדר סולאמניה שאל אותם מה שמו של ההר, הגנומים החלו להגיד את שמו (בשפת הגנומים, כל שם הוא ארוך למדי ומכיל הסברים רבים) ובמהירות הרגילה לאופן הדיבור שלהם, ואותו זקן פטר את התשובה ב"לא משנה" - מה שהכה את הגנומים בתדהמה כשם גאוני להר, שכך קיבל את שמו.

בתוך ההר ישנה מערכת תחבורה "מתוחכמת". רבים מהגנומים החשיבו את המדרגות כ"פרימיטיביות" ולא יעילות, ולכן הם משתמשים ב"משליכי גנומים" - מעין מערכת בליסטראות כדי להעיף את עצמם מקומה לקומה, דרך קומת הקרקע תוך כדי שימוש במערכת התרעה לאותה קומה כי נוסע מגיע, אשר נוחת על רשת (או כך הוא אמור) אשר נפרשת באותה קומה.

במהלך מלחמת הכאוס, נאלצו הגנומים לנטוש את ביתם שבהר בעזרת כמה מאבירי טאקיזיס. אחת הסיבות לעזיבתם הוא המחשבה כי המסע יהיה מעניין.

קאלינסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ האלפים המיוערת והפורחת, ממוקמת במערב אנסלון, לא הרחק משער, מפלט ומרגוע. בירתה היא קלינוסט. בעוד סילבנסטי היא ארץ אשר יופייה נגלה בלילה, יופייה של קאלינסטי משופע בשעות היום. רכס הרי כרוליס נמצא בארץ זו, ומפריד את הבירה משאר חלקי הממלכה. הממלכה (ובירתה) נוסדו כאשר גלה קית קנן עם חבר מרעיו מסילבנוסט לאחר מלחמת טבח השארים.

במהלך מלחמת הרומח, קרבתה של הממלכה לצבאות הדרקונים אילצה את דובר השמשות (שליט הממלכה), סולוסתרן קנן לעזוב את הממלכה ולנוע לעבר דרום ארגות, שם שהו במחיצת אלפי קאגונסטי. כאשר הובסו צבאות הדרקונים, חזרו האלפים לממלכתם.

לאחר מלחמת כאוס, אבירי סולאמניה ואבירי טאקיזיס הסכימו על חלוקת היבשת ובין השאר הוחלט כי האחרונים יפקחו עין על אזור פלנתאס ועל העיר קאלינוסט. אולם, לאחר פלישת דרקוני הענק, השתלטה על הממלכה דרקונית הענק המרושעת ברילינתרנוקס, אשר בסתר החלה להשמיד את האלפים לאט לאט.

בזמן מלחמת הנשמות, נחרבה העיר כאשר כוחותיהם המשותפים של האלפים ואבירי נראקה חברו נגד בריל, וכאשר זו נהרגה, גופתה הענקית החריבה את העיר כליל, והפכה את השטח למה שמכונה כיום אגם המוות.

רכס הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח ארץ קפוא הקרוב לקוטב הדרומי של קרין. בזמן מלחמת הרומח, שלט על השטח הזה, שר הדרקונים הלבן, פאל-תאס בטירת קיר הקרח. כיום שוכנים באזור בני-אנוש המכונים אנשי הקרח, גזע התאנוי (אנשי סוס-ים) ודרגונים. על השטח שולטים שני דרקוניה ענק התאומים, קריוניסיס ופריזינדיה (כפור ומקפיא).

חומת הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומת קרח מיתולוגית גבוהה ביותר המצויה בשטח רכס הקרח. לפני החורבן הגדול, במהלך השנה החומה נעשתה יותר ויותר גבוהה וחזקה עקב הצטברות הקרח הטבעית עליה. מחלקת בין שני רכסי הרים והיא הסיבה למזג האוויר הנורא בחלק הדרומי של אנסלון. פעם בשנה, מלך ממלכת העוגים כפר-חורף היה נוהג לשבור את החומה כדי לשחרר את הסופה החזקה לאורך הרכס ומתחיל את העונה הקרה בשנה.

כפר חורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרויה גם וִּינְטֶרְהֵיְים (Winterheim), מהווה ממלכת עוגים. נבנתה בתוך הר גדול ושומשה כקישור לרכז הקרח.

צריחי הכישוף הנעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה או שישה מבנים קסומים המיועדים לקוסמים. הצריחים הוקמו בעידן האגדות על ידי שלושת מסדרי הכישוף כדי ללמוד וללמד על הכישוף. חמשת הצריחים המקוריים הוגנו על ידי חורשות קסומות (או יער, במקרה של ויירת) שכל אחת מהן גרמה לנכנס אליה לסוג אחר של בלבול. אחרי מלחמת הרומח דובר על הקמת צריח נוסף בקלמאן, אבל לא יצא לפועל.

צריח ארץ סוג עצים מגינים קסם החורשה שליט הצריח גורל הצריח
דלטיגות ארגות אורן גורם לתשוקה למצבי רוח הושמד על ידי הקוסמים
לוסארקום איסטר (כיום: הארץ הטובה) ברוש גורם לבלבול ואיבוד זמן פוצץ על ידי הקוסמים
פלנתאס סולאמניה אלון מטיל אימה רייסטלין/דלמאר עבר לארץ ליל וננטש
ויירת אבנסיניה מעורב, בעיקר אדר היער יימצא רק למי שמזומן אליו המועצה פעיל
איסטר איסטר זית גורם לשכחה שקוע בים הדם
נראקה אין אין קוסמי נויטארי הושמד עם השמדת המקדש
צריח דלטיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצריח היה הראשון אותו תקפו "כוחות האור" של ארגות והמקבת השמיימית בשנת 19 לפני החורבן, בעזרת צנובר מכושף מקורי מהחורשה. כשהקוסמים ראו שלא ינצחו הם השמידו את הצריח והרסו גם רבע מהעיר. 204 קוסמים וכ-8,000 אזרחים וחיילים נהרגו בחורבן הצריח.

צריח לוסרקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסרקום היא עיר הבנויה בתוך אבן במדבר, בתוך גבולות איסטר, ולכן נשלחו לשם כוחות המקבת הראשונים לערוך מצור. אף על פי שגורל דלטיגות כבר נודע למלך הכהן הוא החליט להמשיך במתקפה. בעזרת אצטרובל מכושף מקורי מהחורשה הצליחה אוגדת המקבת לחדור למגדל. הקוסמים השמידו את המגדל, אולם הפעם השתחררה כמות אנרגיה קסומה שהשמידה את כל העיר. כעשרת אלפים אזרחים נהרגו. רק המפקד קתאן מרסברין וסגנו טיתיאן ניצלו, בזכות לסיאן, קוסמת אדומת גלימות (שמתה תוך כדי). לוסרקום והסביבה המדברית הפכו למוכים קרינה וחיות מוטנטיות. בעקבות החורבן העיר התמלאה בסלעים. דלמאר רושש את חורבות המגדל מהפריטים הקסומים שנותרו בו.

צריח פלנתאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצריח היפה ביותר במקור עם שערים מזהב וכסף. כשנחתם הסכם הכניעה של הקוסמים והצריח עמד להימסר לשליט פלנתאס, קוסם זוטר שחור-גלימות בשם אנדראס הופיע בראש המגדל וקרא שרק אדון העבר וההווה יוכל להיכנס לצריח וקפץ על השערים המחודדים. כשהוא משופד וגוסס הוא קילל את הצריח וזה הפך לאפל. האלונים של חורשת שויקן, שבלאו הכי הטילה אימה על מי שנכנס אליה, סגרו אותה הרמטית. השער לשאול שעמד במרתף עבר זמנית למצודת זהמאן, ממזרח לתורברדין.

אחרי שרייסטלין מאז'ר ניצח את פיסטנדנטילוס ומלחמת הרומח נגמרה, הוא הצליח להיכנס לצריח - לאחר 370 שנה בהם עמד שומם. דלמאר ארג'נט, אלף-קוסם בעל גלימות שחורות, מונה לשוליה שלו. כשרייסטלין נעלם בשאול, הפך דלמאר לאדון הצריח ופתח אותו שוב למתלמדים ממסדר נויטארי. כשאבירי נראקה כבשו את פלנתאס אחרי מלחמת הכאוס דלמאר העביר את המגדל בשלמותו לארץ-ליל. דלמאר נרצח על ידי מינה, אבל הוחזר לחיים על ידי נויטארי, בתנאי שלא יחזור לצריח.

צריח ויירת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצריח היחיד שנשאר פעיל כל הזמן ובו יושבת מועצת המכשפים: 22 קוסמים - 7 מכל מסדר וראש המועצה. לשם נמלטו אלה ששרדו את התקפות הצריחים בדלטיגות ולוסרקום, ואלה שעזבו את צריחי פלנתאס ואיסטר על פי ההסכם. יער ויירת חבוי באזור גדול מיוער ממערב ליער כרוליס. רק מי שזומן על ידי המכשפים או שהיער מעוניין בו ימצא אותו. בזמן מלחמת הנשמות הצריח נכבש על ידי שני קוסמים פראיים. דלמאר וג'נה חיפשו את היער אחרי המלחמה לשווא, אבל דווקא קוסמת לבנה חדשה מצאה אותו. שלושתם בנו מחדש את המסדר תוך קריאה לכל קוסמי קרין להתכנס מחדש.

צריח איסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמסר בשלמותו למלך הכוהן בסיום המלחמות האבודות. אחרי שהר האש נפל על קרין, הצריח נמצא בקרקעית ים הדם, אולם העתק שלו הועבר לשאול (אליו גדילן קוץ-רגל הגיע בטעות). מינה הצליחה להרים את הצריח מהים אחרי מלחמת הנשמות ונויטארי ניסה לנכס אותו לעצמו, אבל הוא שקע בחזרה.

צריח נראקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"צריח" לא הוקם על ידי המועצה הרשמית. אחרי החורבן שבין השאר הוצפו באיסטר מקדש פלדין וצריח הכישוף, טקיזיס בנתה את המקדש מחדש בתמונת מראה אפלה בנראקה, ובעיר הוקם גם "צריח כישוף". הצריח לא הזכיר בכלל את הצריח המקורי, היה בעצם בנין עלוב למראה ונוהל על ידי שלושה מכשפי נויטארי זקנים. כשנויטארי בגד בטקיזיס שלושתם נרצחו על ידי מתנקשת. בסיום מלחמת הרומח מקדש נראקה והצריח הושמדו.

מקומות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי הדרקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי הדרקונים הם המקום בו התיישבו דרקוני הטוב. האיים מוגנים על ידי כישוף חזק הקרוי המעטפת, המאפשר רק לדרקוני המתכת או אלו הנושאים אבן-חן מיוחדת שבורכה על ידי דרקוני הטוב להיכנס לשטחם. האיים אינם טבעיים, והם נוצרו על ידי הדרקונים בהעלותם אדמה מקרקעית האוקיינוס. לאחר מכן, הרשו לבני-אנוש וגזעים אחרים כגון אלפים, מינוטאורים ואלפי ים (משבט דארגונסטי) לבנות עיר שם. המעטפת עצמה מוגנת על ידי מפתח מיוחד המורכב מארבע אבני-חן שונות, כאשר כל אחת מייצגת כוח טבע יסודי (אדמה, אוויר, אש ומים), וזו הסיבה מדוע דרקון הים סערה לא היה יכול לפלוש לאיים לאחר עזיבת רוב דרקוני הטוב בתקופת העידן החמישי.

ארץ כור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ כּוּר היא ממלכה מדברית המהווה בית לשבטי נוודים. בירתה היא ח'וּרִי-חַ'אן בה שולט שבט חַ'אן, הנמצאת במזרח כור, שם נפגשים החול והים. הממלכה נפלשה ונשדדה רבות בעבר, כולל לאחרונה על ידי דרקונית הענק מאליס. בארץ כור ישנו עמק שהגישה אליו אסורה (כטאבו) הקרוי "עמק החולות הכחולים", אשר רואים בו כעמק של האלים עצמם, והוא שונה מאוד משאר האזור ויותר מזכיר את ממלכת האלפים.

בעידן החמישי, האלפים חיו באופן זמני בכור, לאחר שגורשו מממלכותיהם. הם חיו בעיר אוהלים מחוץ לח'ורי-ח'אן. תושבי כור קרו לעיר אוהלים זו לַדָאד-אִיהַאר או קן-הנמלים האלפי. האלפים גילו את "עמק החולות הכחולים" והתכוונו לעבור לגור שם. אולם, הם גילו כי אין שם נפש חייה פרט להריסות.

בלוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ המאוכלסת על ידי עוגים. העיר בְּלוֹדהֶלְם היא העיר הגדולה באזור ושוכנת מצפון לסילבנסטי.

המצודה האבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצודה האבודה עשויה שיש לבן, שחור ואדום. בליל האבדון, כאשר עזבו כוהני האלים את העולם, המצודה עברה לממלכות אחרות. לכאן ניסה מכשף הגלימות השחורות אַקָאר להשיב את כוהני האלים הזדוניים אך נעצר על ידי רייסטלין.

העיר האבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוקמת באזורים הדרום-מזרחיים של מישורי האבק, העיר האבודה הוא אתר מיסטי בו מתקיימת קהילת רפאים שקופה-למחצה וחייה חיים רגילים לחלוטין במקום בו היא נהרסה כליל. עבור אדם ממוצע אשר צופה בה, העיר נראית כחורבות בלבד, אך ישנם לעיתים מראות מפוגגים של עיר אמיתית. מכשפים משערים כי קיים שם שער למציאות אחרת, בה החורבן הגדול מעולם לא התרחש.

טיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיר היא עיר דרגונים, אשר הפכו עורם והיפנו גב לנטייתם הזדונית. קודם לכן הייתה מושבת גמדים אשר ננטשה זה מכבר.

כרוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיתאנדרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצם הראשונה של המינוטאורים, אשר התיישבו כ-3,000 שנה לפני החורבן. גבולות ארצם התפשטו לממלכת הגמדים אשר שיעבדו אותם.

נורדמאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלאדאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלאדאס היא יבשת נוספת בקרין, השוכנת מצפון מזרח לאנסאלון ובחצי הכדור הצפוני של קרין. טלאדאס נהרסה באותו יום בו נחרבה איסטר על ידי ברד אש עצום, אשר השמיד את האימפריה המרכזית וביקע את האדמה. ברד האש גרם למרכז היבשת להיבלע על ידי הסלע המותך בלהבה קולחת ענקית. כעת נמצא שם ים של לבה הידוע כים הבוער או ים הלבה. החום שרף את האדמות מסביב לאימפריית אוֹרִים (האימפריה שנחרבה), ויצר אפר וזכוכית וכן ריכוזי גזים רעילים שהרגו אלפי אנשים. תושבי טלאדאס מכנים את האירוע הזה ככליה הגדולה (בדומה לחורבן הגדול באנסאלון). אזורים אחרים שרדו, אך השתנו ללא היכר : רכסי הרים חדשים נוספו והיבשת בוקעה לשניים. בטלאדאס שוכנים אותם גזעים כמו באנסאלון, אך תרבותם שונה לחלוטין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד להיסטוריה של יבשת אנסאלון הידועה ומתועדת הייטב ורבים רואים בה את ההיסטוריה של קרין, לא ידוע הרבה על ההיסטוריה של טלאדאס.

עידן החלומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האל ריאורקס ניסה ללמד את בני-האנוש את אומנות החישול, לאחר שלימד את הגנומים אומנות זו. אולם, בני-האנוש כשלו בלימוד, והאל בחרון-אפו, קילל אותם ושינה את מראם והם הפכו לגזע המִינוֹי. הגְרַאתָנִיךְ (הידועה באנסאלון כאבן-החן האפורה של גרגאת) מוצעת לראשונה לאַלְדִינַנַכְרוּ, מלכם הראשון. המלך מצווה כי על האבן להיות סגורה מאחורי בריח, אך היא משוחררת לאחר-מכן, ושטה על-פני הים לכיוון אנסאלון כדי ליצור תוהו ובוהו. אימפריית אוּרִים נוצרת וכובשת את חצי היבשת, ויוצרת קיסרות עשירה בדומה לאיסטר באנסאלון.

עידן הייאוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכליה הגדולה מכה בטלאדאס ובמכה ענקית אחת משמידה את אימפריית אוֹרִים המרושעת והים הבוער עולה כדי למלא את הריק שנוצר. הוסק מתפצלת לכמה חלקים, כאשר את החלק המערבי מכילות הוסק הצפונית והדרומית, וביניהם מיצר טִידֶרוּן. החלק המזרחי מורכב מאוֹרִים העתיקה, היערות השחורים, איי משמר-הגשם וממלכת נֵרוֹן. החלק הדרומי ביותר של היבשת שקע, ויצר ביצה ענקית ואת נקיק המים השחורים. בעוד שממלכת בַּלְץ' ואיי הדייגים פוצלו מדרום היבשת המרכזית. הליגה הקיסרית נוצרה כאשר המינוטאורים הגיעו לטלאדאס ואומת בני-האנוש תֶנוֹל נוצרה, במקביל להקמת תשע ממלכות איי משמר הגשם.

עידן בני התמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה פורצת בין הליגה הקיסרית והאוּיְגָנים, כאשר הברברים מובסים לבסוף. קיסרה לשעבר של אורים, מַלָאדָאר אַן-דֶשׁ מנסה להחיות מחדש את קיסרות אורים, אך נכשל ומובס.

ארצות ועמי טלאדאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורים (קיסרות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרות אורים הייתה בעבר הממלכה הגדולה ביותר אשר חלשה על יותר ממחצית מיבשת טלאדאס. העיר אורים הייתה יהלום הכתר של הקיסרות, בה היה כס השלטון המרכזי אשר הכיל נציבויות בכל שטחה. קיסרות אורים הייתה במלחמה מתמדת נגד הדרקונים והעוגים של טלאדאס כדי להגן על נתיניה.

במהלך כמה מאות שנים, שליטי הקיסרות החלו ללמוד את אומנות הקסם השחור של האל נוביס ואת דרכי הכישוף. קיסרי אורים ותלמידיהם האפלים נעשו מעוותים יותר ויותר, והדבר יצר שלטון של אימה בשטח הקיסרות ומחוצה לה.

מעשי הזוועות והפלצות הגיעו לדרגת-שיא בזמן שלטונו של מלאדאר אן-דש. כאשר האצולה של אורים ניסתה להורידו מן השלטון, מצאו את עצמם האצילים משופדים ומואכלים לתניני ענק מחוץ לעיר. לאחר מכן השמיד את העיר אָם דוּרְן היות שתושביה לא תמכו בו במאבקו נגד הנציבות המורדת אוֹלְם. כאשר הקיץ הקץ על שלטונו תשע שנים לאחר שהחל, מספר קיסרים ניסו לצעוד בעקבותיו, אולם הקיסרות מעולם לא הצליחה לשמר את גדולתה מימי עבר.

שמועות החלו לצוף, שקיים פסל הקרוי המבורדס, ואשר מכיל את נשמתו של מלאדאר. פסל זה אמור לשמש עבורו כדרך לחזור אל עולם החיים יום אחד. שמועות אלו גרמו לתחילתו של טיהור ענק בשטח הקיסרות כדי להרוס כל פסל ותמונה של מלאדאר. אולם פסל המבורדס מעולם לא נמצא.

בסוף עידן העוצמה (0 אחה"ח), האלים המטירו אש על פני אורים, משמידים לגמרי את העיר וניתצו את הקיסרות לגוש ענקי של אבן מותכת ולהבות. רוב הקיסרות שקעה תחת ים הבערה החדש, ומעט הניצולים נמלטו מזרחה לאיי משמר הגשם, בבקשם להם מפלט.

בשאר חלקי הקיסרות הנותרים שלא שקעו תחת ים הבערה שררו תנאי חנק קשים של אפר ואבק. בעידן הייאוש, הובגובלינים נדדו לעבר שטח הקיסרות ותבעו לעצמם את מה שתושבי הקיסרות בני-האנוש הותירו מאחור. בשנים שהובילו לגנבת ביצי דרקוני הטוב, בהם נוצרו דרגוני הטְרָאג (כישלונות ראשונים בניסויים ליצירת גזע הדרגונים) - הותירו אותם אדוני האופל ביבשת זו והם החלו לבסס לעצמם חברה. מאבקים החלו להיווצר בין ההובגובלינים לדרגוני הטראג, כאשר כל אחד מבקש לעצמו שליטה על אורים העתיקה

בשנת 424 לאחה"ח, נשמתו של מלאדאר החלה לזמום את שובה לעולם, ושנה לאחר מכן, הגשים את חלומו על ידי השתלטות על גופו של אדם בשם בַּארֶת פוֹרְלוֹ. הקיסר שנשכח תכנן להקים מחדש את העיר אורים ולהקים לתחייה מחדש את קיסרות אורים הדגולה. אולם, התערבותם של כמה הרפתקנים סיכלה לחלוטין את תוכניותיו של מלאדאר, וקיסרות אורים נותרה שקועה מתחת לים הבערה.

אורים העתיקה (ממלכה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורים העתיקה הוא שמם של מישורי האבק החונק השוכנים ממזרח להוסק הצפונית וחִיתֶקֶל, ומצפון לנרון. הארץ מכוסה באפר ולבה, ומהווה תזכורת מבישה לקיסרות אורים הקדומה שנחרבה בכליה הגדולה.

הלבה וגשמי האפר השחורים ירדו לאחר הכליה הגדולה, במקביל להתפרצות מחלות ומגיפות בין הניצולים. בעלי התבונה נמלטו בעור שיניהם מקיסרותם לשעבר לארצות אחרות, וכמה נדדו להוסק הדרומית וייסדו את תֶנוֹל והעיר כְּרִיסְטוֹפָן, ואחרים נמלטו לאיי משמר הגשם. כל אלו שנשארו מתו כולם לאחר מספר קצר של עשורים.

לבסוף, ההובגובלינים פלשו לשטח, ובזזו את כל כפרי וערי הרפאים, ותבעו את השטח להיות לממלכתם החדשה. ההובגובלינים גדלו והשתלטו על כל האזור ונהיו לאדוניו החדשים. אולם, הם לא היו לבדם. כאשר האלה אֶרֶסְטֶם ביקשה לבנות לעצמה את צבא הדרקונים כדי לפלוש לאנסאלון, היא החלה לבצע ניסויים ובחרה באורים העתיקה כשטח הניסויים שלה. כאן נוצרו הדרגונים הראשונים, אולם גזע הטראג נחשב עד מהרה לכישלון והם הושארו כאן על ידי האלה. אולם, דרגוני הטראג שגשגו בשטח אורים העתיקה ועד מהרה הפכו במספרם ליריב שקול להובגובלינים.

לאורך הממלכה, חורבות קיסרות אורים נותרו, ואוצרות רבים למכביר יכולים להימצא על ידי הרפתקן או חוקר מצוי, אולם יושבי הארץ בוחנים בעינם תמיד את אוצרותיהם ושומרים עליהם היטב.

ארמאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַרְמָאךְ היא אומה אלפית השוכנת בחלקה הדרום-מערבי של הוסק הדרומית בטלאדאס, ובה שולטים אלפים מגזע הסִילְבַאנֶס. שמה המלא (והפחות נפוץ) של הממלכה הוא הקונפדרציית ארמאך. האומה מתחלקת לחלק האלפי שלה ובני-האנוש הקרויים בני-הוּר. ארמאך נוצרה כאשר האלפים נחתו לחופי מפרץ ארמאך (שהיה ידוע קודם לכן כמפרץ הוּר), וקראו כך לארצם החדשה (באלפית: ארץ חֲרֵבָה).

אולם, שבטי בני-האדם הפרימיטיבים אשר גרו לאורך חופי המפרץ ראו במתיישבים החדשים כעלבון לאומתם, והכריזו מלחמה על האלפים. האלפים הצליחו לגרש את השבטים אל כפריהם והחלו לבסס את ממלכתם החדשה, שמים עין בוחנת על בני-האנוש. אלו האחרונים החלו לריב בינם לבין עצמם, והשבטים אשר שכנו לגבול ממלכת האלפים עתרו לאויביהם לשעבר וביקשו מהם עזרה. האלפים החכמים כרתות בריתות עם רוב השבטים ולבסוף כל השבטים השורדים הצטרפו לברית וכך יצרו את קונפדרצית ארמאך.

בירת הממלכה הוא היער של אַרְמָאךְ-נֶסְטִי, בו רק אלפים מתגוררים היות שאינם מאפשרים לזרים כלשהם לתוך השטח הזה. אלפי סילבאנס שולטים על היער, ויש להם השפעה שלטת על השבטים השונים בקונפדרציה. יועצים אלפים מצויים בכל שבט, ובני הסילבאנס שולטים גם ברוב המסחר בשטח הממלכה.

מלבד אלפים, הקונפדרציה מורכבת משישה-עשר שבטים, מתוכם שלושה-עשר של בני-אנוש, שבט אחד של השבט הקנדרי מַרָאק, שבט קנטאורים ושבט של גנומים. הסכם השלום בין הממלכות והשבטים קובע כי ממלכה/שבט אחד לא יתערב ישירות בענייניו של אחר וכולם יעבדו למען האינטרסים המשותפים של האומה. כמו כן, צבא האומה יורכב מכל השבטים, ושום שבט לא ייצור כוח צבאי משל עצמו (פרט לאלפי הסילבאנס). השליטים של שישה-עשר השבטים, וקול הכוכבים (הרכב הידוע כמועצה) נפגשים אחת לחצי-שנה כדי לדון בענייני האומה, ונפגשים גם בפעמים אחרות אם הדבר מצריך זאת. מלבד זאת, הרכב של חמישה חברים (כאשר אחד מהם הנגיד-המגן של ארמאך-נסטי) דן בעתירות ומחלוקות. כל ישיבות המועצה נערכות בעיר בּוֹק, עיירה נייטרלית אשר שוכנת בלב הקונפדרציה, ואינה שייכת לאף אחד מן השבטים או הממלכות.

ערים נוספות בשטח הממלכה הן אוֹבַּאס, אִילְבָר, בּוּלָה, גַ'אלָה, ג'וּרוֹק, דֶנִיָה, וִיֶיל, לַייפִּינְס, לֶנְז, מוֹנגִ'ין, מִיטְל, נוֹבּלִיט, סְטֵיְימֵל, סַאקֶל, סַמְפִּיקָה, פּוֹטֶר, פִּינְצְל, פֶנְבֶּרְג, קוּלִיַארְד וקְלִימֶק.

בלץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרבות הגנומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוויליזצית הגנומים היא המתקדמת ביותר ביבשת טלאדאס. הם גרים בעיקר בערים מסביב לים הלבה, ושטים בספינות מתכת. הם לעיתים נלחמים ביצורי אש השוכנים בים. אלפי ים, הידועים בשם דרגונסטי, מתגוררים ממערב לטלאדאס.

הליגה הקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציוויליזציה הגדולה ביותר מתרכזת בדרום-מערב היבשת, בהוֹסק, והאימפריה השלטת בה היא ליגת המינוטאורים העוצמתית. מדרום לליגה שוכנת ממלכת ת'נול, אשר מנהלת מלחמה כנגד הליגה. ת'נול נשלטת בידי טרנדמיר, בישוף האל הרע חידוקל, בעזרת צבא האלמתים העצום. פדרציה קטנה של אלפים - הארמק - ממוקמת ליד החוף המערבי. באקאלי, גזע של אנשי לטאה, מתגוררים בביצות ענק אשר מכסות את גבולותיה הדרומיים של הוסק. קנדרים מצויים בדרום הוסק, אולם בניגוד לשכניהם הקנדרים אשר שוכנים באנסלון, הם חשדניים ופרנואידים הרבה יותר. צפון הוסק היא מולדתם של שבטים נודדים רבים, לרוב בני אנוש אך גם אלפים ברבריים וגובלינים שחיים בהרים.

טראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה המזרחי של היבשת, אשר נטוש כמעט לחלוטין, מיושב בידי דרגוני הטראג - גזע של דרגונים שנוצר בידי משרתיה האפלים של טאקיזיס, אך נשכחו מאחור היות שהיו ניסוי כושל.

נקיק המים השחורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום מזרח טלאדאס ממוקמת נרון, שטח מיוער אשר בו חיים האלפים הפראים. אלפים אלה למדו לשלוט בכוח הקסם שקשור בטבע. בני אנוש, גמדים, קנדרים ומינוטאורים חיים בשלום באיי ריינוארד, בצפון-מערב טלאדאס, אך מאוימים לא הרף בידי אלמתים מזדמנים. רכסי ההרים ליד ים הלבה מיושבים בידי עוגים, גמדים, הובגובלינים ויצורים דמויי-יטי.

תנול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלים בטלאדאס, הם אותם אלים המוכרים באנסאלון, רק בשמות אחרים ובהשפעה שונה.

  • אֶרֶסְטֶם (טאקיזיס) - מלכת האופל. מעטים מאמיניה.
  • ג'וֹלִית (קירי-ג'ולית) - אל המלחמה האנושי.
  • גִ'יגִ'ין (כסלו) - אל (בניגוד לאנסאלון, בו נחשבת לאלה) האויגאנים, הלוחם המגן.
  • גִילוֹנָה (גיליאן) - אלת הידע והלימוד. התגלמות נקבית של האל גיליאן.
  • זַאי (זבואים) - אלת הימים והסופות.
  • חוּבָּאק (חבקוק) - אל הציידים. לרוב, רואים בברנכאלה את חבקוק ביבשת זו.
  • חִית (חידוקל) - אל ההונאה והרמאות, בעל השפעה רבה ביבשת זו.
  • לוּנִיס (לוניטארי) - הירח האדום.
  • מַאנִית (זיבילין) - אל ההתבוננות והמחשבה..
  • מוֹרְגַשׁ (מורג'יון) - אל החולי והריקבון
  • מִיסְלַקְסָה (מישאקאל) - אלת הריפוי.
  • נוּבִיס (נויטארי) - הירח השחור.
  • נוּרַאן (שינאר) - אל (בניגוד לאנסאלון, בו היא נחשבת לאלה) המסחר.
  • סוֹלִיס (סולינארי) - הירח הלבן.
  • סִינַאר (סיריון) - אלת (בניגוד לאנסאלון, בו הוא נחשב לאל) הלהבות.
  • סַרְגַאס (סארגונאס) - אל המינוטאורים.
  • עַשְׂתָר (ברנכאלה) - אל האלפים, הציידים והקשתים.

פלאדין כמעט ואינו ידוע לתושבי יבשת זו, אף על פי שיש לו כוהן מינוטאורי. חית/חידוקל הוא האל המרושע בעל ההשפעה הרבה ביותר. כוהני מיסלקסה חברים בארגון חשאי ואינם מוכרים, לרוב נודדים ממקום למקום, מביאים מזור לחולים.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלאטום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט ידוע על יבשת אדלאטום. היא ממוקמת מצפון-מערב לאנסלון. גודלה הוא כשל טלאדאס, והיא נחצתה לשניים על ידי הגל הגדול שהטביע את היבשת והציף את המישורים והעמקים המרכזיים.

גזעים בקרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידן הבריאה האלים הראשיים בראו רק 3 גזעים: האורגים של צד הרוע, בני האדם הנייטרלים והאלפים של צד הטוב. מבני האדם התפתחו הגמדים והקנדרים.

אלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלף (פנטזיה)

האלפים נוצרו על ידי אל הטוב פלאדין. בשונה מבני האדם מבנה האלפים רזה יותר, הם בעלי אוזניים מחודדות וחסרי שיער על הפנים. האלפים חיים מאות שנים, ועקב כך הם נוטים לשקול את החלטותיהם ומעשיהם זמן רב. האלפים מעדיפים לחיות בבידוד מהגזעים ולהתעסק בעיקר בבעיותיהם. ישנם חמישה תתי-גזעים לאלפים והם: סילבנסטי, קגונסטי (אלפי הפרא), קלינסטי, דימרנסטי ודרגונסטי.

בתחילה חיו כל האלפים ביערות בצורה פראית, ורק מאוחר יותר חלקם נדד בהנהגת סילבנוס והקים ממלכה חדשה בשם סילבנסטי. במהלך מלחמת טבח השארים עזב נסיך הממלכה קית קנן יחד עם קבוצת פליטים מזרחה, והקים ממלכה חדשה בשם קלינסטי. בשונה מסילבנסטי, הממלכה החדשה הנהיגה מדיניות של פתיחות כלפי הגזעים האחרים ואפשרה כניסה לממלכתם לצורך מסחר ופיתוח קשרים דיפלומטיים. קשר מיוחד התפתח בין ממלכת קלינסטי לבין ממלכת הגמדים הקרובה, תורברדין, שהתבטאה בין היתר בבנייה המשותפת של מבצר פקס תרקס.

למרות עיורם של ממלכות האלפים הם שמרו תמיד על איזון עם הטבע והשתדלו שלא לפגוע בו, אלא להתמזג עמו. האלפים שנותרו ביערות נקראו קגונסטי ונחשבו תמיד לנחותים יותר בעיני האלפים המתורבתים (בדומה למעמדם של הברברים בעיני בני האדם או גמדי המחילות בעיני הגמדים). אלפי הדימרנסטי והדרגונסטי נוצרו במהלך תפיסת האבן האפורה בידי גרגאת'. מבודדים בתחתית הים, הם סיגלו לעצמם חיים מנותקים משאר הגזעים וביכולתם להפוך עצמם לחיות ים, כדוגמת דולפין.

כמו כן ישנם גם חצאי אלפים בדמותו של תניס חצי-אלף. חצאי האלפים דומים בחלקם לאלפים אך הם יכולים בקלות להתפתות לצד האופל ולרדת לרמת גנבה. הם חיים בערך כמאתיים שנה ומצמחים שיער על פניהם.

אירדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירדא הם הגזע העדין והיפה ביותר בכל קרין, גובהם הממוצע הוא 190 ס"מ ומשקלם 75 ק"ג. הם רזים למדי, אך למרות זאת יש להם שרירים מוצקים. הם חיים זמן רב ומגיעים עד לגיל 500 שנים. האירדא כל כך יפים, עד שהצפייה בהם מהווה תענוג. בעקבות יופיים, האירדא נוטים להיגעל משאר הגזעים, ובמיוחד מבני האדם והעוגים. לאירדא יש כח שינוי צורה מולד, והם יכולים לשנות את גובהם, רוחבם ופניהם לדמותו של כל אדם.

האירדא במקורם הם עוגים. העוגים היו בין הגזעים הראשונים, והם שירתו את אלת הרשע טאקיזיס. קבוצה קטנה של עוגים האמינה שהתנהגות זו תביא להשחתת גזעם. ואכן, העוגים הושחתו ונהיו לגזע המכוער ביותר בקרין. אותה קבוצה קטנה נשארה בצורתה, קרי האירדא. הם גרים באי מבודד בקרין, ואיש אינו יודע על קיומם. האי הושמד בתחילת מלחמת הכאוס. אין לאירדא נטייה טבעית למלחמה, ולכן יעדיפו נסיגה על פני קרב. הם יפגעו בבעל-חיים רק אם הם עצמם נתונים בסכנת חיים. כל בני האירדא שעל האי הושמדו בידי אבי האלים כאוס לאחר ששוחרר מהאבן האפורה של גרגאת'. בני אירדא מפורסמים: מגן ואושה מאז'ר (אף שלא הייתה בת אירדא, היא גודלה באי של בני האירדא).

גנומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גנום (פנטזיה)

גזע הגנומים נוצר כאשר בני-האדם שריאורקס לימד אותם את אומנות החישול צחקו על גובה קומתו והוא בזעמו, הפך אותם לנמוכים כמוהו. הגנומים נמוכים, מלאים, ונוהגים לדבר מהר כאשר הם מחברים משפטים שלמים יחדיו. כאשר הם מציגים את עצמם, הם נוהגים לחזור על שמות כל אבותיהם וכל מעלליהם עד אותו יום.

כאשר הגנומים נולדים, הם מקבלים משימת חיים, ומנסים כל חייהם למלאה. היות שכמעט שום המצאה של גנומים לא עובדת, הם בדרך כלל כלל לא מצליחים לסיים את משימת חייהם. במקרים המיוחדים שבהם הם כן מצליחים בכך, הם נחשבים למטורפים ומנודים על ידי הגזע שלהם. מקום מגורם של הגנומים הוא בהר לאמשנה ("Nevermind"), אשר ממוקם באי סנקריסט. למעשה שם ההר ארוך יותר, אולם כשהגנומים הציגו אותו לראשונה תגובת השומעים הייתה "לא משנה", וכך נשאר השם.

גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גמד (פנטזיה)

הגמדים נוצרו מגזע הגנומים, לאחר שאלה ניהלו מרדף אחר חפץ מסתורי שקרוי האבן האפורה של גרגאת'. כאשר הגנומים מצאו אותה, קבוצה אחת מהם רצתה לשמור את האבן, והשנייה לשבור אותה. אי לכך, האבן הפכה את הקבוצה הראשונה שרצתה לשמור על האבן לגמדים וכך הם נוצרו.

בקרין שבעה שבטי גמדים עיקריים. שבט הניידר התחיל לצאת מהר תורברדין בשביל מסחר וחקלאות, אולם אחרי החורבן הם "נתקעו" מחוץ להר כי גמדי ההר נעלו אותו. גמדי הגבעות נלחמו בשאר השבטים במלחמת שער הגמדים, ובסופה נהרגו רבבות גמדים משני הצדדים. שבט ההילר בדרך כלל שולט על ההר. שבט התיוואר, היחיד שמחזיק בקסם בצורה מסודרת, נוטה לצד האופל ואף שיתף פעולה עם דרגונים בפתיחת מלחמת הרומח. שבט האגאר, גמדי המחילות, נחשבים גמדים רק לצורך הצבעות המועצה.

קנדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנדרים, בדומה לגמדים, נוצרו מגזע הגנומים על ידי חפץ מסתורי שקרוי "האבן האפורה". הופעתם החיצונית של הקנדרים מזכירה את זאת של ילדים אלפים, אך הם נמוכים מהם בהרבה, וגובהם הממוצע הוא בסביבות 1.20 מטר.

הקנדרים ניחנים בזריזות מופלאה ובסקרנות אין קץ. תכונות אלה גורמות לכך, שלעיתים קרובות חפצים אישיים של אנשים אחרים מוצאים את דרכם אל כיסיהם של קנדרים, דבר שהקנה להם תדמית של גנבים, אף על פי שהם לא מתכוונים להזיק, ואם יאשימו קנדר בגנבה הוא ייעלב עמוקות. כאשר מישהו יעורר את תשומת לבם, הם ישושו להחזיר את החפצים לבעליהם המקוריים. הם אינם מסוגלים לחוש פחד, והחקרנות הבלתי פוסקת שלהם הופכת אותם למפגע טורדני. ישנה אמירה מפורסמת הגורסת כי בכל העולם כולו אין דבר מסוכן יותר מקנדר משועמם.

הקנדרים הם בעלי תאוות נדודים חזקה. הקנדרים גדילן קוץ-רגל, דוד פורץ-מנעולים ודוד פורץ מלכודות הם הקנדרים המפורסמים ביותר. כל שני קנדרים שנפגשים מיד מחפשים את הקשרים המשפחתיים שלהם לאחד מן השלושה ובכך הופכים לחברים הכי טובים אחד של השני.

כלי הנשק המקובל על הקנדרים הוא מטה ההופאק, מקל מחודד בקצה אחד ומפוצל בקצה השני שדרכו יורים הקנדרים אבני קלע על ידי תקיעתו באדמה ושיגור אבנים על הקלע שבחובר לקצה המפוצל. רוב הקנדרים שלא נודדים גרים בקנדרמור, עיר מולדתם.

דרקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דרקון#הדרקון במשחקי תפקידים

הדרקונים הם מהגזעים העתיקים ביותר בקרין, והם מתחלקים לשני סוגים: דרקונים טובים (אלו דרקוני המתכת) שנוצרו על ידי אל הטוב פלאדין (שבעצמו דרקון פלטינה), ודרקונים זדוניים (אלו הדרקונים בעלי הצבעים) שנוצרו על ידי מלכת האופל טאקיזיס.

  • דרקוני הטוב - דרקוני זהב, כסף, ארד, נחושת ופליז.
  • דרקוני הזדון - אדומים, כחולים, ירוקים, שחורים ולבנים.

דרקוני קרין חיים אלפי שנים, והם נחשבים לחזקים ביותר מבני התמותה, וזאת כתוצאה מכוחם הפיזי הרב, לצד יכולת קסם אדירה במיוחד יחסית לקסמם של שאר בני-התמותה. קסם זה משתנה מדרקון לדרקון, אך תכונה אחת שניחנו בה כל הדרקונים היא פחד הדרקון (בעזרתו הם שולחים גלי פחד אשר משתקים את אויביהם), תכונה שבעזרתה מסוגלים הדרקונים לנצח את אויביהם ללא כל טרחה רבה.

הדרקונים היו חלוצי המלחמה בעימותי האלים (בעיקר בין מלכת האופל טאקיזיס שניסתה להשתלט על העולם בעזרת דרקוני הזדון, כאשר לעומתה התייצב פלאדין עם דרקוני הטוב) ולאורך ההיסטוריה (לפני החורבן) התרחשו שלוש מלחמות דרקונים גדולות שהכריעו את עליונות האלים בעולם.

המלחמה המפורסמת ביותר היא המלחמה השלישית, בה אביר צעיר בשם הומא רועץ-דרקון גילה בעזרת פלאדין נשק מיוחד בשם "רומח הדרקון" שתכונותיו הקסומות הסבו נזק רב לדרקוני הזדון. בסוף מלחמה זו, נכלאה טאקיזיס מלכת האופל במצולות, ודרקוניה נאלצו לעזוב את קרין. כדי לשמור על האיזון בין הטוב לרע, גם דרקוני הטוב עזבו את קרין ונכנסו לתרדמת עמוקה, כך עם השנים הפכו הדרקונים לסיפורי אגדות, עד לתקופת מלחמת הרומח. בעידן החמישי, לאחר עזיבת האלים והקסם בסוף מלחמת הכאוס, הגיעו לקרין דרקונים מפלצתיים וענקי ממדים (פי כמה וכמה מדרקונים רגילים) אשר ניצלו את כוחם וגודלם הרב כדי לשלוט על שטחי ענק בקרין. בנוסף הם גילו כי אחרי שהם הורגים ואוכלים דרקונים רגילים, הם גדלים והופכים לחזקים יותר, מה שהוביל למלחמת טיהור הדרקונים במהלכה נהרגו דרקונים רבים (בעיקר דרקוני טוב) על ידי דרקוני הענק. כך הפכה קרין למגרש משחקים של מספר דרקוני ענק כאשר הידועים והחזקים שבהם היו מאליסטריקס הדרקונית האדומה, בריל הדרקונית הירוקה, וכלנדרוס (הקרוי גם שחק) הדרקון הכחול. פרט לכך, כאוס יצר אף הוא סוג דרקונים-דרקוני האש אשר מטרתם ללעוג ולחסל כל סוג דרקון שהוא.

דרגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת הרומח הצליחה טאקיזיס לגנוב בעזרת דרקוני הזדון שלה את ביציהם של דרקוני הטוב המתכתיים, ובעזרת קסם אפל השחיתה אותם. לאחר שגילו דרקוני הטוב כי טאקיזיס בעצם משחיתה את ביציהם והופכת אותם ליצורי זדון בשם דרגונים, הם נכנסו חזרה לקרין, הצטרפו למלחמה נגדה ועזרו לבלום את כוחותיה.

הדרגונים הם יצורים אינטליגנטים ובעלי יכולות פיזיות בלתי רגילות ואורך חיים ארוך כמעט כמו דרקונים. הם בעלי מבנה דמוי אנוש, אך בעלי עור כשל דרקונים, טלפיים, כנפיים וזנב. היות שנוצרו תחת פיקוחה של מלכת האופל, כמעט כולם נאמנים לה באופן מוחלט.

במהלך מלחמת הרומח היו הדרגונים עמוד השדרה של צבאות הדרקונים הודות ליכולותיהם המיוחדות. מכיוון שהדרגונים נוצרו מביצי דרקוני טוב ממינים שונים, יש חמישה סוגי דרגונים: אוראקים (שנוצרו מדרקוני זהב, בצבע ירקרק-זהוב) ובוזאקים (שנוצרו מדרקוני ארד) המטילים קסמים (כמו דרקוני הזהב המקוריים) ומתפוצצים במותם; סיבאקים משני צורה (שנוצרו מדרקוני כסף, שיכולים לשנות צורה) שיכולים לעוף גבוה יחסית לשאר הדרגונים (אשר מסוגלים רק לדאות); הקאפקים המתנקשים (שנוצרו מדרקוני נחושת) אשר הופכים לחומצה במותם; והבאאז הקטנים (שנוצרו מדרקוני פליז הקטנים מכולם) אשר הופכים לאבן במותם.

מפקדי הדרגונים במלחמת הרומח החליטו להגביל את התפתחות הדרגונים מפני שפחדו מפניהם ולכן מחליטים לא לייצר נקבות דרגונים. בעקבות התפתחויות בספר "צבא האבדון" הדרגונים מגלים ביצי דרגונים ממין נקבה וכך מבטיחים את המשכיות גזעם על-פני האדמה.

דת בעולם קרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלים בספרי רומח הדרקון

קיימים שבעה אלים בעולם קרין לכל שלוש הנטיות: הטוב, הזדון והנייטרליות. בנוסף עליהם ישנם עוד מספר ישויות אלוהיות אשר מופיעות בספרים השונים, שלא קשורות להגדרות הנ"ל. כוכבי שמי קרין מייצגים את האלים האלה- כמזלות או כוכבים בודדים. שלושת אלי הקסם מיוצגים על ידי ירחים.

בראש פנתאון האלים של קרין עומדים שלושת האלים-אחים הראשיים אשר בראו את העולם: פלאדין (הטוב), טאקיזיס (הזדונית) וגיליאן (הנייטרלי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זעמן, על פי התרגום של אופוס