קתדרלת ליברפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתדרלת ליברפול - מבט מצפון
קתדרלת ליברפול

קתדרלת ליברפול, או בשמה המלא Cathedral Church of Christ in Liverpool היא קתדרלה אנגליקנית בליברפול, אנגליה. הקתדרלה בנויה בסגנון ההתחייה הגותית ולמעט המגדל המרכזי, אין בה מגדלים בחזית המערבית או בחזיתות הטרנספט. הקתדרלה היא אחת הארוכות בעולם, באורך 178 מטר.

הקתדרלה האנגליקנית היא אחת משתי הקתדרלות בעיר. בקצה השני של רחוב התקווה (Hope Street) ניצבת הקתדרלה המטרופוליטנית של ליברפול השייכת לכנסייה הרומית-קתולית.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלת הגבירה (Lady Chapel) הייתה החלק הראשון בקתדרלה שהושלם. היא מורכבת ומפותחת הרבה יותר משאר המבנה וכוללת מאפיינים של התכנון הנאו-גותי המקורי של סקוט, אך גם השפעה מצד ג'ורג' פרדריק בודלי.

ב-1880 מונה ג'ון צ'ארלס רייל לבישוף הראשון של ליברפול אך לדיוקסיה לא הייתה קתדרלה. הכנסייה הקהילתית של פטרוס הקדוש בעיר שימשה כ"פרו-קתדרלה". אחרי דיון ארוך החליטו פרנסי העיר להקים קתדרלה בעיר וב-1902 נערכה תחרות לבחירת עיצוב.

עבור האדריכלים זה היה מאורע חשוב, לא רק שהיה מדובר במיזם בנייה עצום, אלא גם בהזדמנות השלישית לבנות קתדרלה אנגליקנית מאז הרפורמציה במאה ה-16 (קתדרלת סנט פול הייתה הקתדרלה האנגליקנית הראשונה, שנבנתה מאפס אחרי השריפה הגדולה של לונדון 1666. קתדרלת טרורו הייתה השנייה ונבנתה במאה ה-19.

התחרות משכה יותר מ-100 הצעות מאדריכלים ידועים כמו צ'ארלס רני מקינטוש וצ'ארלס הרברט ריילי. ב-1903, המעריכים ג'ורג' פרדריק בודלי ונורמן שו, בחרו בהצעה של סטודנט בן 22 בשם גילס גילברט סקוט למרות העובדה שלא בנה אף מבנה מעולם. בחירתו הייתה מעוררת מחלוקת רק מסיבה זה, בנוסף לכך הוא היה קתולי ולא אנגליקני.

למרות גילו הצעיר סקוט היה מעורה באדריכלות כנסיות ומיומן בסגנון התחייה הגותית הודות לסבו, ג'ורג' גילברט סקוט ואביו, שניהם בנו מספר כנסיות. בגלל חוסר ניסיונו של סקוט, הוועדה מינתה את בודלי להשגיח על התוכנית ועל עבודות הבנייה. ברם, שיתוף הפעולה בין השניים לא היה מוצלח וסקוט איים בהתפטרות מספר פעמים (עד מותו של בודלי ב-1907).

אבן הפינה הונחה ב-1904 בידי אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת והייתה היסוד של קפלת הגבירה, שנפתחה ב-1910. באותו זמן, סקוט, שהיה משוחרר מפיקוחו של בודלי וצבר ביטחון עצמי, הציע תכנון חדש לשאר הקתדרלה. התכנון המקורי של סקוט היה מבוסס על קתדרלת דרהאם וכללה שני מגדלים בחזית המערבית. בתוכנית החדשה היה רק מגדל אחד, אך גבוה, במרכז הקתדרלה, ובראשו מנורה. בזמן זה שינה סקוט את הסגנון והסיר פרטים גותיים רבים, אך הכניס פרטים מודרניים ושינה לסגנון מונומנטלי, ואף ייבא אלמנטים מהצעתו של מקינטוש לתחרות. ועדת הקתדרלה אישרה את התוכנית החדשה. פנים הקתדרלה היה מרווח יותר בתוכנית החדשה. הקתדרלה נחנכה ב-1924 עם השלמת המזבח הראשי, אך תפילות הונהגו בה רק אחרי 1940. בניית המגדל המרכזי הושלמה ב-1942 אך מלחמת העולם השנייה והאינפלציה האטו את העבודות. המבנה הושלם רק ב-1978, בעוד שסקוט מת ב-1960.

על הקתדרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים הקתדרלה, הקמרון שמתחת למגדל המרכזי

קתדרלת ליברפול תופסת שטח של כ-9600 מטר רבוע ובנויה בעיקר מאבן חול שנחצבה מוולטון, פרבר של העיר ליברפול. מגדל הפעמונים של הקתדרלה הוא אחד הגדולים והגבוהים, ומתנשא לגובה של כ-100 מטרים. הוא מכיל בתוכו את סט הפעמונים הכבד ביותר (31 טון) בגובה הרב ביותר (בגובה 66 מטר). אחד מחלונות הויטראז' של הקתדרלה מראה את האמנים שתכננו ובנו אותו - ביניהם סקוט ובודלי, יושבים ביחד.

החלון המערבי של הקתדרלה. החלון הקשתי העליון מוקדש לבנדיקטוס.

הכניסה לקתדרלה היא חופשית, אך מציעים לתת תרומה בסך 3 לירה שטרלינג. היא פתוחה בכל יום במשך כל השנה מ-8 בבוקר עד 6 בערב, וכל יום ראשון נערכת תפילה.

בכל קיץ, מארחת קתדרלת ליברפול את פסטיבל שייקספיר של ליברפול - פסטיבל תיאטרון עירוני.

החלק המזרחי של הקתדרלה ובו המזבח הראשי וחלון ויטראז'

כינוס Liverpool St. Andrew's של הקהילה של הכנסייה של סקוטלנד משתמש בחדרים המערבים של הקתדרלה לתפילות בימי ראשון. עד ה-80 המוקדמות של המאה ה-20, הקהילה התפללה בכנסיית סיינט אנדרו (ליברפול) ברחוב רודני. הכנסייה הנ"ל נבנתה ב-1823 בידי האדריכל ג'ון פוסטר הצעיר.

פעמוני הקתדרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגובה 66 מטר מעל הקרקע, הפעמונים של קתדרלת ליברפול הם סט הפעמונים הכבד והגבוה ביותר בעולם. הסט מכיל 13 פעמונים, שנקראים "פעמוני בארטלט" על שם תומאס בארטלט (יליד ליברפול שתרם כסף רב לקתדרלה). הם שוקלים ביחד כ-16.5 טון ומקובצים במעגל סביב פעמון בס כבד במשקל 14.5 טון. הפעמונים הם בגדלים שונים ונעים מפעמון טרבל של 9 cwt עד לפעמון טנור ששוקל 82 cwt (מעל 4 טון). הפעמון ה-13 הוא פעמון נוסף לסט הראשי, ומטרתו לאפשר צלצול באוקטבה הנכונה במפתח קל יותר. כל 13 הפעמונים נוצקו בידי Mears & Stainbank מ-Whitechapel Bell Foundry בלונדון. האותיות הראשונות בחריטות על גבי הפעמונים יוצרות את השם Thomas Bartlett.

פעמון הבאס, הנקרא "ג'ורג' הגדול", נוצק בידי חברת ג'ון טיילור מלאופבורו, במשקל 14 טון והוא שני רק לפעמון "פול הגדול" בקתדרלת סנט פול בלונדון. הפעמון נקרא על שם ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת.

תא טלפון ציבורי שתוכנן על ידי גילס גילברט סקוט ונמצא בקתדרלה

העוגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העוגב נבנה בידי חברת Henry Willis & Sons והוא הגדול ביותר בבריטניה. העוגב בעל שתי קונסולות בנות 5 מקלדות, ובעל 10,268 צינורות וכן טרומפוט מיליטיה (Trompette militaire).

ישנו רסיטל שנתי בימי שבת הסמוכים ל-18 באוקטובר, תאריך חניכת העוגב.

אמנים ופסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 ביקש האדריכל גילס גילברט סקוט מהפסל אדוארד קרטר פרסטון ליצור עבורה סדרת פסלים עבור הקתדרלה. מיזם הפיסול היה מיזם ענק ותובעני, ולקח כ-30 שנה. המיזם כלל 50 פסלים, 10 מצבות זיכרון ומספר תגליפים באבן. פרסטון היה גלף אבנים מעולה, ובפרט היה מומחה בגילוף אותיות וכתובות. את הכתובות בקתדרלה גילף פרסטון ביחד עם דין דוולי.

ב-2003 הזמינה הקתדרלה מהאמן דון מקינלי מליברפול (מקינלי הכיר את פרסטון) לפסל פסל של ישו התינוק כדי ללוות פסל מדונה מאת ג'ובאני דלה רוביה הנמצא בקפלת הגבירה.

ממדים ומידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך חיצוני (כולל קפלת הגבירה): 178 מטר.
  • רוחב הספינה הראשית: 16.3 מטר.
  • אורך הטרנספט: 60 מטר.
  • רוחב החזית הצפונית: 59.7 מטר.
  • גובה הקשתות בספינה הראשית ובית המקהלה: 19 מטר.
  • גובה הקמרונות בספינה הראשית ובית המקהלה: 35.3 מטר.
  • גוכבה הקמרונות בטרנספט: 42 מטר.
  • גובה הקמרונות מתחת למגדל: 49 מטר.
  • גובה המגדל המרכזי: 100 מטר (331 רגל).
  • שטח : 9600 מטר רבוע, 103,334 רגל רבוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]