ר"ג קולינגווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Robin G. Collingwood.jpg

רובין ג'ורג' קולינגוודאנגלית: Robin George Collingwood; ‏ 22 בפברואר 1889 - 9 בינואר 1943) היה פילוסוף והיסטוריון בריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולינגווד נולד בקרטמל (Cartmel) בלנקשייר, בנו של חוקר האמנות ו"ג קולינגווד, ולמד בבית ספר רוגבי (Rugby School) ובקולג' אוניברסיטת אוקספורד, שם הוא למד בתוכנית הלימודים המורחבת של האוניברסיטה בלימודים קלאסיים ופילוסופיה (הקרויה "Greats"). הוא סיים בהצטיינות את הקולג' ונבחר כעמית בקולג' פמברוק (Pembroke) באוניברסיטת אוקספורד.

קולינגווד היה עמית בפמברוק במשך 15 שנים עד שהתמנה לפרופסור המופקד על הקתדרה על שם ויינפלט לפילוסופיה מטפיזית בקולג' מגדלן, אוקספורד. הוא היה תלמידו היחידי של הברפילד (F. J. Haverfield) ששרד את מלחמת העולם הראשונה. קולינגווד הושפע בעיקר מהאידאליסטים האיטלקים Croce, Gentile and Guido de Ruggiero, האחרון היה גם חברו הקרוב. הוא הושפע מאוד גם מהגל, קאנט, ויקו, , F. H. Bradley and J. A. Smith. מקור השפעה חשוב אחר היה אביו, ה.ג. קולינגווד, פרופסור לאמנויות יפות באוניברסיטת רידינג וסטודנט של Ruskin.

קולינגווד ידוע ביותר בשל ספרו "מושג ההיסטוריה" (The Idea of History), עבודה אותה השלים לאחר מותו תלמידו T. M. Knox.. הספר היווה מקור השראה עיקרי לפילוסופיית ההיסטוריה בעולם דובר האנגלית. מרבים לצטט אותו, דבר שהוביל את אחד הפרשנים להעיר באירוניה שקולינגווד נהפך להיות "ההוגה הנשכח הידוע ביותר של זמננו." [1]

קולינגווד היה לא רק פילוסוף של ההיסטוריה, אלא גם היסטוריון וארכאולוג בעצמו, והיה בחייו סמכות מובילה בענייני בריטניה בתקופה הרומית. קולינגווד ראה בהיסטוריה "זיכרון" של "החשיבה" של הדמויות ההיסטוריות החשובות. קולינגווד תהה האם יכולה לשני אנשים שונים להיות אותה המחשבה ולא רק אותו התוכן והסיק ש"אין שום תאוריה עמידה של הזהות האישית" שתמנע את קיומה של דוקטרינה כזו.

בספרו "עקרונות האמנות" (Principles of Art) סבר קולינגווד (בעקבות Croce) שיצירות אמנות הן ביסודן ביטויים של רגשות. הוא תיאר את האמנות כבעלת תפקיד הכרחי במוח האדם, וסבר שהיא פעילות שדורשת שיתוף פעולה. בפוליטיקה הגן קולינגווד על האידאלים של מה שהוא כינה ליברליזם "במובנו הקונטיננטלי": "מהות המושג היא... רעיון הקהילה כבעלת שלטון עצמי, בכך שהיא מטפחת את הביטויים החופשיים של כל הדעות הפוליטיות שמתגבשות בתוכה, ומביאה בכל מיני אמצעים להפחתת ריבוי הדעות הללו והפיכתם לאחדות." [2]

הוא גם הוציא לאור את הספר "יומנו של רב-חובל" (The First Mate's Log) (1940), סיפורו של שיט יאכטה בים התיכון, בחברתם של כמה מתלמידיו. ארתור רנסום (Arthur Ransome) היה ידיד משפחתו של קולינגווד, ולמד להשיט את היאכטה שלו ומאוחר יותר לימד את ילדי אחותו להפליג. ראנסום שאב השראה לספריו the Swallows in Swallows and Amazons ממסעות עם ילדי אחיותיו של קולינגווד. ראנסום גם הציע נישואים לשתיים משלוש אחיותיו. אחרי מספר שנים של שבצים הולכים ומתגברים הלך קולינגווד לעולמו בקוינסטון (Coniston, Lancashire), לנקשייר בינואר 1943.

העבודות העיקריות שפורסמו בימי חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Religion and Philosophy (1916) ISBN 1-85506-317-4
  • Roman Britain (1923, ed. 2, 1932) ISBN 0-8196-1160-3
  • Speculum Mentis; or The Map of Knowledge (1924)
  • Outlines of a Philosophy of Art (1925)
  • The Archaeology of Roman Britain (1930)
  • An Essay on Philosophic Method (1933, rev. ed. 2005). ISBN 1-85506-392-1
  • Roman Britain and the English Settlements (with J. N. L. Myres, 1936, second edition 1937)
  • The Principles of Art (1938) ISBN 0-19-500209-1
  • An Autobiography (1939) ISBN 0-19-824694-3
  • The First Mate's Log (1940)
  • An Essay on Metaphysics (1940, revised edition 1998). ISBN 0-8191-3315-9
  • The New Leviathan (1942, rev. ed. 1992) ISBN 0-19-823880-0

העבודות שפורסמו לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המהדורות המתוקנות כוללות את הטקסט המקורי פלוס מבוא חדש וחומר רב נוסף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mink, Louis O. (1969). Mind, History, and Dialectic. Indiana University Press, 1.
  2. ^ R. G. Collingwood (2005). "Man Goes Mad" in The Philosophy of Enchantment. Oxford University Press, 318.