דיטר הנריך

דיטר הנריך
Dieter Henrich
	אין תמונה חופשית
לידה	5 בינואר 1927; מרבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	17 בדצמבר 2022 (בגיל 95); מינכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מנחה לדוקטורט	הנס גאורג גדמר
מוסדות	אוניברסיטת מינכן; אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין ;
תחומי עניין	סובייקטיביות, אסתטיקה, היסטוריה של הפילוסופיה, פילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, מרצה באוניברסיטה
מדינה	גרמניה
פרסים והוקרה	Deutscher Sprachpreis (2006); פרס קונו פישר (2008); פרס פרידריך הלדרלין של האוניברסיטה ואוניברסיטת העיר טיבינגן (1995); פרס ד"ר לאופולד לוקאס (2008); פרס הגל (2003); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2006); מסדר ההצטיינות הבווארי
חתימה

דיטר הנריך (בגרמנית: Dieter Henrich;‏ 5 בינואר 1927 – 17 בדצמבר 2022)^[1] היה פילוסוף גרמני, הוגה דעות עכשווי במסורת האידיאליזם הגרמני, שונחשב לאחד הפילוסופים העכשוויים המוערכים והמצוטטים ביותר בגרמניה.^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריך נולד במרבורג, להנס הארי הנריך, שעבד בחברת סקרים, ופרידה לבית בלום. הוא גדל ילד יחיד מכיוון ששלושת אחיו מתו בגיל צעיר. אביו מת כשהיה בן אחת עשרה.^[1]

הנריך קיבל את ה-Abitur (אנ') שלו מהגימנסיה ההומניסטית פיליפינום במרבורג ב-1946.^[1]

הנריך למד פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה בין 1946 ל-1950 במרבורג, אוניברסיטת גתה בפרנקפורט ואוניברסיטת היידלברג.^[1]

ב-1950 הוא השלים את הדוקטורט שלו בהיידלברג בהנחייתו של הנס גאורג גדמר.^[3] התזה נקראה "Die Einheit der Wissenschaftslehre Max Webers" (אחדות הדוקטרינה המדעית של מקס ובר).

ב-1956 הוא כתב את הביליטציה שלו שפורסמה בשם "Selbstbewusstsein und Sittlichkeit" (תודעה-עצמית וחיים אתיים).^[1]

הנריך היה פרופסור באוניברסיטת הומבולדט בברלין מ-1960 עד 1965, באוניברסיטת היידלברג מ-1965 עד 1981, ובאוניברסיטת מינכן מ-1981 עד 1994.^[4] הוא גם היה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קולומביה.^[5]

הנריך נפטר ב-17 בדצמבר 2022 בגיל 95.^[4]^[3]^[6]^[7]

עבודה פילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס ההרצאות של דיטר הנריך על האידיאליזם הגרמני משנת 1973 הציג זרמים עכשוויים בפילוסופיה הגרמנית לקהל האמריקאי. מאז התפרסמו הרצאותיו בשם "בין קאנט להגל" ("Between Kant and Hegel"), המראות את ההמשכיות בין האידיאליזם הגרמני לגישות פילוסופיות עכשוויות.^[5] הנריך הציג את הרעיון ש"מחשבות-אני" או מה שכינה גם "היחס העצמי האפיסטמי" ("Das wissende Selbstverhältnis") מרמזות על אמונה בקיומו של עולם של אובייקטים.^[2]

הוא הציג את המונח "התובנה הפרימאלית של פיכטה" ("Fichtes ursprüngliche Einsicht")^[8] כדי לתאר את הרעיון של יוהאן גוטליב פיכטה שלעצמי כבר חייבת להיות היכרות מוקדמת כלשהי עם עצמו, ללא תלות בפעולת הרפלקסיה העצמית. הנריך ציין כי פיכטה ראה את הסובייקט הטרנסצנדנטלי כעצמיות ראשונית וזיהה את פעילותו כקודמת לרפלקסיה עצמית.^[9]

הנריך גם הציג את המונח כשל קנטיאני ("Kantian fallacy") כדי לתאר את ניסיונו של עמנואל קאנט לבסס את העצמי ברפלקסיה עצמית טהורה, תוך שהוא מציב את רגע הרפלקסיה העצמית כמקור הקדום של התודעה העצמית.^[10]

ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דיטר הנריך, סימפוזיון: מסביב למשולש – הגל, נצרות והגות עכשווית. מומחי הגל משיבים למיכל סגל", דחק, כרך ז', 2016. עמ' 651–658

בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Henrich, Dieter (1952). Die Einheit der Wissenschaftslehre Max Webers (dissertation) (בגרמנית). Tübingen: NN. doi:10.11588/DIGLIT.52825. נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite book}}: (עזרה)
Der Grund im Bewußtsein. Untersuchungen zu Hölderlins Denken (1794/95). Stuttgart: Klett-Cotta, 1992. מסת"ב 3-608-91613-XISBN 3-608-91613-X (2. erw. Aufl. 2004)
The Unity of Reason: Essays on Kant's Philosophy, Harvard University Press, 1994. מסת"ב 0-674-92905-5ISBN 0-674-92905-5
Hegel im Kontext. Frankfurt: Suhrkamp, 1971. מסת"ב 978-3-518-29538-0 ISBN 978-3-518-29538-0 דיטר הנריך, באתר OCLC (באנגלית)
Versuch über Kunst und Leben. Subjektivität – Weltverstehen – Kunst. München: Carl Hanser, 2001. מסת"ב 3-446-19857-1ISBN 3-446-19857-1
Fixpunkte. Abhandlungen und Essays zur Theorie der Kunst. Frankfurt: Suhrkamp, 2003. מסת"ב 3-518-29210-2ISBN 3-518-29210-2
Grundlegung aus dem Ich. Untersuchungen zur Vorgeschichte des Idealismus. Tübingen – Jena 1790–1794. Frankfurt: Suhrkamp, 2004. מסת"ב 3-518-58384-0ISBN 3-518-58384-0
Die Philosophie im Prozeß der Kultur. Frankfurt: Suhrkamp, 2006. מסת"ב 978-3-518-29412-3ISBN 978-3-518-29412-3
Endlichkeit und Sammlung des Lebens, Mohr Siebeck, 2009 מסת"ב 978-3-16-149948-7
Furcht ist nicht in der Liebe. Philosophische Betrachtungen zu einem Satz des Evangelisten Johannes. Verlag Vittorio Klostermann, Frankfurt, 2022

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

(with David S. Pacini) Between Kant and Hegel: Lectures on German Idealism. Harvard University Press, 2003. מסת"ב 0-674-00773-5ISBN 0-674-00773-5

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dieter Freundlieb, Dieter Henrich and Contemporary Philosophy: The Return to Subjectivity, Ashgate Publishing, Ltd., 2003, p. 137.
Brad Prager, Aesthetic Vision and German Romanticism, Camden House, 2007, p. 8.
Paul Redding, Hegel's Hermeneutics, Cornell University Press, 1996, p. 54.
Jerrold Seigel, The Idea of the Self: Thought and Experience in Western Europe since the Seventeenth Century, Cambridge University Press, 2005, p. 366.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיטר הנריך, באתר אוניברסיטת מינכן (בגרמנית)

דיטר הנריך, ברשת החברתית Goodreads

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ "Dieter Henrich / deutscher Philosoph; Prof. em.; Dr. phil". Munzinger-Archiv (באנגלית). 21 באוקטובר 2021. נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² Freundlieb, Dieter (2003). Dieter Henrich and Contemporary Philosophy: The Return to Subjectivity. Routledge. p. 206. ISBN 978-0-7546-1344-2.
^ ¹ ² Stosiek, Tobias (19 בדצמבר 2022). ""Bürgerlicher Philosoph": Zum Tod von Dieter Henrich". Bayerischer Rundfunk (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
^ ¹ ² Kaube, Jürgen (18 בדצמבר 2022). "Zum Tod von Dieter Henrich: Schachmeister des Denkens". Frankfurter Allgemeine Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Between Kant and Hegel – Dieter Henrich, David S. Pacini" (באנגלית). Harvard University. נבדק ב-11 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hutter, Axel (21 בדצמבר 2022). "Abschied von Prof. Dr. Dieter Henrich" (בגרמנית). University of Munich. נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
^ Allert, Tilman (19 בדצמבר 2022). "Die Liebe macht uns zu dem, was wir sein können: Der Philosoph Dieter Henrich ist gestorben – in seinem letzten Buch hat er nach dem Geheimnis des Liebens gesucht". Neue Zürcher Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
^ Dieter Henrich. "Fichte's Original Insight", Contemporary German Philosophy 1 (1982), 15–52 (translation of Henrich, Dieter (1966), "Fichtes ursprüngliche Einsicht", in: Subjektivität und Metaphysik. Festschrift für Wolfgang Cramer edited by D. Henrich und H. Wagner, Frankfurt/M., pp. 188–232).
^ Norman, Judith Rebecca (1995). The Idea of Intellectual Intuition from Kant to Hegel. University of Wisconsin—Madison. p. 95 – via Google Books.
^ Michael Ferber (ed.), A Companion to European Romanticism, John Wiley & Sons, 2008, p. 108.

[Munzinger-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ "Dieter Henrich / deutscher Philosoph; Prof. em.; Dr. phil". Munzinger-Archiv (באנגלית). 21 באוקטובר 2021. נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[Freundlieb-2] ¹ ² Freundlieb, Dieter (2003). Dieter Henrich and Contemporary Philosophy: The Return to Subjectivity. Routledge. p. 206. ISBN 978-0-7546-1344-2.

[Stosiek-3] ¹ ² Stosiek, Tobias (19 בדצמבר 2022). ""Bürgerlicher Philosoph": Zum Tod von Dieter Henrich". Bayerischer Rundfunk (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)

[Kaube-4] ¹ ² Kaube, Jürgen (18 בדצמבר 2022). "Zum Tod von Dieter Henrich: Schachmeister des Denkens". Frankfurter Allgemeine Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)

[Harvard-5] ¹ ² "Between Kant and Hegel – Dieter Henrich, David S. Pacini" (באנגלית). Harvard University. נבדק ב-11 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[Hutter-6] Hutter, Axel (21 בדצמבר 2022). "Abschied von Prof. Dr. Dieter Henrich" (בגרמנית). University of Munich. נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)

[Allert-7] Allert, Tilman (19 בדצמבר 2022). "Die Liebe macht uns zu dem, was wir sein können: Der Philosoph Dieter Henrich ist gestorben – in seinem letzten Buch hat er nach dem Geheimnis des Liebens gesucht". Neue Zürcher Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-21 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)

[8] Dieter Henrich. "Fichte's Original Insight", Contemporary German Philosophy 1 (1982), 15–52 (translation of Henrich, Dieter (1966), "Fichtes ursprüngliche Einsicht", in: Subjektivität und Metaphysik. Festschrift für Wolfgang Cramer edited by D. Henrich und H. Wagner, Frankfurt/M., pp. 188–232).

[9] Norman, Judith Rebecca (1995). The Idea of Intellectual Intuition from Kant to Hegel. University of Wisconsin—Madison. p. 95 – via Google Books.

[10] Michael Ferber (ed.), A Companion to European Romanticism, John Wiley & Sons, 2008, p. 108.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]