ראמאיאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הראמאיאנהסנסקריט रामायण, "מסעו של ראמה") היא סיפור עלילותיו של האל והמלך ראמה (אל). הראמאיאנה הוא מהפופולריים שבסיפורי הספרות ההודית העתיקה והמודרנית, הן הקלאסית והן הפופולרית. הגרסה הקלאסית החשובה ביותר של הראמאיאנה חוברה בסנסקריט בבתי שיר, ומיוחסת לחכם וַלְמִיקִי. הראמאיאנה של ולמיקי נחשבת במסורת ההודית לשירה הראשונה שחוברה ונשמעה בעולם (קאביה). לראמאינה גרסאות אין ספור ויש המדמים אותה לשפה, שבאמצעותה מבטאים קבוצות חברתיות ופוליטיות שונות בהודו את תפיסת עולמן. הראמאיאנה גם נדדה מחוץ להודו, לארצות נוספות שבהם מאמינים הינדואיסטים, כגון: לאוס ותאילנד. לראמאינה גם גרסאות ג'איניות (ג'איניזם) ובודהיסטיות (בודהיזם). חשיבות מיוחדת מוקנית לראמאיאנה על ידי הלאומנים ההינדים, הרואים במלכותו של ראמה (ראם-ראג') את תור הזהב של הודו ואת המלכות ההינדואית האידאלית. עד ימינו הראמאיאנה תופסת מקום מרכזי בהינדואיזם ובתרבות הפופולרית בהודו. סיפורי הראמאינה מושרים במקדשים וגרסה קולנועית שלה יצאה בצורת סדרת טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה ההודית בשנות השמונים. הפופולריות של סדרה זו הייתה גדולה כל כך, שמספרים שבשעה ששודרה בטלוויזיה, התרוקנו רחובות הערים בהודו מאדם. לדעת החוקרים התחברה הראמאיאנה בסביבות המאה השלישית לפנה"ס. לפי המסורת התרחשו המאורעות שמסופרים בה בטְרֶטָה יוּגָה, התקופה המיתית השנייה, כלומר לפני כמיליון שנה.

במרכזו של האפוס, המשתרע על כ-24,000 בתי שיר, סיפור מסעו של המלך-האל רָאמָה לחלץ את אשתו סִיטָה מידיו של השד רָאוָונָה שחטף אותה ומלחמתו בצבא השדים.

אך בדומה למהאבהארטה, האפוס הקלאסי ההודי הנוסף, עמוסה הראמאיאנה במשמעויות פילוסופיות ודתיות.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ראשון: בָּל קָנְדָה (ספר הנעורים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתחיל בקורבן שמקריב דָּשָרָתְהָה מלך אָיוֹדְהיָה לאש הקדושה כדי לבקש צאצאים. בקשתו נענית ושלוש נשותיו יולדות לו בנים: המלכה קָאוּשָלְיָה יולדת את ראמה הבכור, קָאיקֵיִי את בְּהָארָאטָה וסוּמִיטְרָה את התאומים לָקְשְמָנָה ושָטְרוּגְהנָה. בילדותם נשלחים ראמה ולקשמנה אל החכם וִישְוָומִיטְרָה כדי להגן עליו מפני שד שמפריע לו בעיסוקיו הפולחניים.

כשמסתיימת שהותם אצל וישוומיטרה מגיעים האחים לסְוָויָמְוָורָה (תחרות לבחירת חתן) לנסיכה סיטה, בתו של גָ'נָקָה מלך מִיטְהִילָה. המלך מציב למחזרים אתגר: מי שימשוך את מיתר הקשת של שִיוָוה, קשת שאיש מעולם לא הצליח להניף, יזכה בסיטה. ראמה מושך במיתר ללא קושי, ואף שובר את הקשת לשני חלקים. החתונה נערכת זמן קצר לאחר מכן, וראמה וסיטה חוזרים לאיודהיה וחיים בה חיי זוגיות אידיליים.

ספר שני: איודהיה קָנְדָה (ספר איודהיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור זמן מחליט דשרתהה לוותר על כיסאו ולפרוש לחיים רוחניים ביער. באופן טבעי הוא קובע שבנו בכורו ראמה יירש את הממלכה, ובהתייעצות עם אסטרולוגים נקבע יום לטקס ההכתרה. אלא שבינתיים המשרתת הזקנה מָנְטְהרָה מסיתה את המלכה קאיקיי נגד קאושליה צרתה, אמו של המלך המיועד; ביום שלפני מועד ההכתרה היא דורשת מדשרתהה שיפרע חוב שחב לה מאז שהצילה את חייו במלחמה, וימליך את בנה בהאראטה במקום את ראמה, ואת ראמה ישלח לגלות של ארבע עשרה שנה. דשרתהה נאלץ לעשות כמצוותה.

ספר שלישי: אָרָנְיָה קָנְדָה (ספר היער)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמה עוזב את איודהיה, בלוויית אשתו סיטה ואחיו לקשמנה, ונודד ביער. כשבהאראטה חוזר לעיר ומגלה את אשר אירע הוא מתפרץ בזעם על אמו ויוצא ליער כדי לשכנע את ראמה לחזור לעיר ולמלוך; ראמה מכריז שלעולם לא יפר את הבטחתו של אביו. בהאראטה מבקש מראמה את סנדליו, ומניח אותם על כס המלכות, כסמל לכך ששלטונו של בהאראטה הוא זמני והריבון האמיתי באיודהיה נותר ראמה.

ראוונה בעל מאה הראשים

בהמשך הספר מנסה השֵדה שוּרְפָּנַקְהָה, אחותו של מלך השֵדים רָאוָונָה, לפתות את ראמה. ראמה כמובן שומר על נאמנותו המוחלטת לסיטה. בזעמו על מזימתה של השדה, לקשמנה חותך את אפה; היא חוזרת לאחיה ראוונה. הוא שולח צבאות להילחם בראמה ולקשמנה, אך משאלה מובסים, הוא מחליט כנקמה לחטוף את סיטה. הוא שולח את דודו, השד מָרִיצָ'ה, להתחפש לצבי מוזהב כדי למשוך אחריו את ראמה. ראמה חושד שמדובר בתכסיס, אך סיטה מפצירה בו לצוד את הצבי, ולבסוף הוא יוצא, ומשׁביע את לקשמנה לא לעזוב את סיטה ללא הגנה. ראמה משיג את הצבי ויורה בו חץ; מיד הוא חוזר לדמותו של מריצ'ה, והלה צועק בקולו של ראמה לעזרה. לקשמנה, נאמן לשבועתו, לא יוצא לעזרתו. סיטה מאשימה אותו שהוא מעוניין במותו של ראמה כדי לרשת את מקומו כבעלה, ובלית ברירה לקשמנה עוזב את סיטה, לא לפני שהוא משרטט סביבה מעגל שאם תישאר בתוכו לא יפגע בה דבר. בינתיים ראוונה מופיע לפני סיטה בתחפושת של ברהמין עני ומבקש ממנה נדבה. היא יוצאת מן המעגל כדי להגיש לו אוכל, וכשהיא נותרת חסרת מגן הוא לובש שוב את דמות השד ולוקח אותה במרכבתו המעופפת לממלכת השדים לָנְקָא.

ספר רביעי: קִישְקִינְדְהָה קנדה (ספר קישקינדהה, או ממלכת הקופים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראמה ולקשמנה יוצאים לחפש את סיטה. בתחילת מסעם פוגשים השניים את הנשר גָ'אטָאיוּ, שמספר להם בכוחותיו האחרונים שהוא ניסה קודם לכן לחלץ את סיטה מידיו של ראוונה. הם ממשיכים בדרכם דרומה, בעקבות נבואה שניתנה להם, ומגיעים לממלכת הקופים. שם הם פוגשים את סוּגְרִיוָוה, אחיו של מלך הקופים בָּאלִי, ואת הָנוּמָן, יועצו של סוגריווה. ראמה מסייע לסוגריווה לזכות בממלכת הקופים במעשה בעייתי מבחינה מוסרית: במהלך דו-קרב בין השניים ראמה יורה חץ בגבו של בָּאלִי.

ספר חמישי: סונדרה קנדה (ספר הָנוּמָן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגריווה, אם כן, מוכתר למלך הקופים ומתגייס לעזרתו של ראמה. הוא שולח את הקופים והדובים, בראשותו של הנומן, לכל קצות תבל, וטבעתו של ראמה בידו. בסופו של דבר מגלה הנומן שסיטה מוחזקת באי לנקא (ככל הנראה סרי לנקה של היום); הוא עף לשם ומוצא את סיטה, שזכתה בינתיים ליחס הגון משׁוֹבָהּ: הוא הקציב לה שנה להיענות לו מרצונה. הנומן נעזר בוִיבְּהִישָנָה, אחיו של ראוונה וחסיד של ראמה (שהוא, כזכור, גם אל), ומוצא את סיטה בארמונו של ראוונה. בעמל רב (בין היתר באמצעות הטבעת) מצליח הנומן לשכנע את סיטה שהוא אכן בא בשליחותו של ראמה, אך סיטה מסרבת לברוח עמו, שכן חוקי הכבוד מחייבים את ראמה לבוא לשחררה בעצמו. בדרכו חזרה לראמה עוצר הנומן כדי להתגרות בשומרים, ואלה מבעירים את זנבו כעונש. הנומן משתמש בזנב הבוער כדי להעלות את לנקא כולה באש, הנומן נמלט מהאש אך ידיו שחורות מפחם.

ספר שישי: יוּדְהָה קנדה (ספר המלחמה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מששמע שסיטה מוחזקת בלנקא, מחליט ראמה להצילה. צבא הקופים והדובים עורם שורה ארוכה של סלעים שמגשרים על הים בין היבשת ללנקא. הקרב עם צבאו של ראוונה מסתיים בניצחונו של ראמה, שהורג את ראוונה. הוא מפקפק בדבריה של סיטה שהיא שמרה לו אמונים בתקופת שביה. סיטה קוראת לאל האש ומבקשת ממנו לעבור את מבחן האש, שיקבע אם היא דוברת אמת. חפותה של סיטה מוכחת, והזוג שב לאיודהיה אחרי ארבע עשרה שנות גלות. שלטונו של ראמה באיודהיה נחשב למופת של שלטון קשוח אך צודק.

ספר שביעי: אוּטָרָה קנדה (הספר שמעבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמועות על חוסר הנאמנות של סיטה בשבי ממשיכות לרדוף את ראמה. אף על פי שעברה את מבחן האש, הוא מחליט לגרשה ממלכתו והיא נושאת את בנו ברחמה. ביער שאליו גורשה נולדים לסיטה תאומים. הם פוגשים את ואלמיקי, והוא מספר להם את כל מאורעות האפוס. התאומים פוגשים את אביהם ומספרים לו את ששמעו; ראמה מתמלא חרטה ומצווה להחזיר את סיטה לאיודהיה. אלא שזו מבקשת מהאדמה לבלוע אותה כדי לא לחזור.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 יצא מחזמר באנימציה בשם "סיטה שרה בלוז", המבוסס על הראמאיאנה.

חברת וולט דיסני הודיעה כי סרט האנימציה הבא של האולפנים לאחר "הנסיכה והצפרדע" יהיה מבוסס על סיפורי "ראמאיאנה" וייצא לאקרנים בשנת 2012.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]