רוני בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רוני בראון (נולד ב-8 בנובמבר 1951) הוא מלחין ומפיק מוזיקלי, מנכ"ל חברת התקליטים "הליקון".

בראון החל את דרכו בשירותו הצבאי בלהקת פיקוד דרום, בה שימש כזמר ומחבר שירים, והשתתף בתוכניות השונות בתחילת שנות השבעים. לאחר שירותו הצבאי, ולאורך שנות השמונים, עסק בכתיבה ובעיבוד מוזיקליים. בין השאר עיבד את השיר "אשליות" עבור יזהר כהן, יצר את "מקסמים" עבור חברי להקת "ההדים", חיבר את השירים המפורסמים "אתמול היית שונה", "למות בתוכך", "אולי אמצא הערב אהבה" ו"תני לי את הלב" (יחד עם יוריק בן-דוד) עבור שימי תבורי, כתב את "קוראים לי אבנר" עבור אבנר גדסי ואת "אני נגעל מן העולם" עבור שלמה גרוניך, כתב לצביקה פיק את "מישהו אחר" ועיבד את "יש לך".

לאורך השנים עסק בראון בהפקה וניהול, היה שותף בתחילת דרכו בצוות ההנהלה של חברת התקליטים "סי-בי-אס", ואף שימש לאורך תקופה משמעותית כסמנכ"ל החברה, אולם ב-1985 פרש מהחברה והקים לייבל משלו, יחד עם איציק אלשייך, חברת התקליטים "הליקון". עם השנים הפכה "הליקון" לאחת מחברות התקליטים המובילות בארץ, וייצגה והפיקה עבור אמנים מובילים, ביניהם קילר הלוהטת, ריטה ורמי קליינשטיין, אתניקס, יהודית רביץ, יוני רכטר, אריק איינשטיין, נורית גלרון, ארקדי דוכין, אביב גפן, אבטיפוס, עידן רייכל, יהודה פוליקר, קובי אוז ורבים אחרים. לאורך השנים החלה "הליקון" לייצג חברות בינלאומיות כמו "וירג'ין", "פוליגרם" ו"אי-אנד-אם".

ב-1979 הפיק את אלבום הפסקול של הסרט "דיזנגוף 99". בשנת 1983 כתב יחד עם בן-דוד את המוזיקה לסרט של יעוד לבנון "הפנימייה", במסגרתה ביצעה הזמרת האלמונית ריטה יאהן-פרוז שיר, והפכה לתגלית. (בראון אף הלחין את המוזיקה לסרט אחר של לבנון, שזכה בפרסים, "צחוק במלבנים לבנים" על פי תסריט מאת אריה קרישק). ב-2003 הפיק את אלבום הפסקול של הסרט "סוף העולם שמאלה". הפיק במסגרת "סי-בי-אס" את האלבומים "עכשיו" ו"אוסף פרטי" של צביקה פיק, ובמסגרת "הליקון" את האלבומים "ריטה" של ריטה, "מנגו" של להקת מנגו, ו"אתניקס", "יללת תן", "אדם ונחש", "אתה", "פופ", "ברוכים הבאים לישראל" ו"מסאלה" של להקת אתניקס.

בשנת 2004, בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד", שימש כשופט לצד ריקי גל וצדי צרפתי. במרץ 2007 פרשו ריטה ורמי קליינשטיין מ"הליקון", והגישו נגדו כתב-תביעה, בגין העלמת כספים המגיעים להם, וזאת לאחר שיתוף פעולה בן 20 שנה. בית המשפט סירב לדון בתביעה זו והפנה את הצדדים לבוררות‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אור ברנע, רמי וריטה חויבו ב-20 אלף שקל, באתר ynet‏, 12 בדצמבר 2007