ריטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריטה
Rita Yahan Farouz 3.jpg
ריטה מופיעה בירושלים
מידע כללי
תאריך לידה 24 במרץ 1962 (בת 52)
מקום לידה טהראן, איראן
שנות פעילות 1980 - היום
סוגה פופ ורוק
חברת תקליטים הד ארצי, הליקון, כנען

ריטה יהאן-פרוז (לשעבר קלינשטיין; נולדה ב-24 במרץ 1962), המוכרת יותר בשמה הפרטי בלבד, היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהאן-פרוז, בתם של שמואל ושרונה, נולדה בטהראן, איראן. בשנת 1970, כשהייתה בת 8, עלתה עם משפחתה לפרבר בסביבת תל אביב שם גדלה והתחנכה.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכה המוזיקלית החלה בלהקה הצבאית "צה"ל 80" בשנת 1980, לצד בעלה לעתיד רמי קלינשטיין והזמרות שלווה ברטי וחני דינור. בשנת 1982 החלה ללמוד בבית הספר למשחק "בית צבי". באותה תקופה יצרו קלינשטיין וריטה קשר עם סמנכ"ל חברת CBS, רוני בראון, אשר הזמין אותם לשיר בפסקול הסרט "הפנימייה". באפריל 1985 עזב בראון את CBS והקים את חברת "הליקון", תוך התחלת עבודה על אלבומי סולו של קלינשטיין ושל ריטה. בסוף 1985 יצא לתחנות הרדיו השיר הראשון של ריטה, "בגידה", שהלחין קלינשטיין למילים של יעל טבת בו הושקעו מעל 120 שעות אולפן. ריטה הייתה אז עדיין תלמידה בבית ספר למשחק "בית צבי" כשהשיר זינק לראש מצעדי פזמונים ברשתות רבות. הוא שהה שם במשך יותר מחודשיים וצבר השמעות רבות מאוד, הישג חסר תקדים באותה עת. אחריו יצא הסינגל "שיר אהובת הספן", שכתב יאיר לפיד על בסיס הספר ים המוות של הסופר הברזילאי ז'ורז' אמאדו שגם הוא זכה להצלחה רבה.

בתחרות הקדם אירוויזיון של שנת 1986 שרה ריטה את השיר "שביל הבריחה" שכתבה מיכל ברנט והלחין קלינשטיין. השיר זכה במקום הרביעי בתחרות ולמרות שלא הגיע למקום הראשון, היה לאחד הלהיטים הגדולים בישראל באותה שנה, וזכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. הופעתה שכללה ז'קט צהוב שנשמט וחשף את כתפה עוררה התעניינות רבה והפכה אותה לדמות מדוברת מאוד. באפריל באותה שנה הוציאה את אלבומה הראשון, שנקרא בפשטות "ריטה", בהוצאת הליקון. האלבום זכה להצלחה גדולה, נמכר בלמעלה מ-150,000 עותקים, ועד היום נחשב לאלבום הבכורה הנמכר ביותר בישראל. בנוסף ל"שביל הבריחה", "בגידה" ו"שיר אהובת הספן", בלטו באלבום השירים "עבד של הזמן" שריטה כתבה בעצמה, וביצוע לשירו של חיים נחמן ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" בלחן עממי, שקצבו היה איטי מאוד. פרט ל"עבד של הזמן", כתבה ריטה גם את "לךָ" ואת "עוד איש בודד". קלינשטיין עיבד את כל שירי האלבום, והלחין את כולם פרט ל"הכניסיני תחת כנפך" עם הלחן העממי. במצעד הפזמונים השנתי זכתה ריטה בתואר זמרת השנה.

באותה שנה השתתפה במחזמר "גבירתי הנאווה", ובדואט עם קלינשטיין "שבועה", שהופיע באלבומו "ביום של הפצצה". במופע לילדים "הפסטיבל" שרה את השיר "רגע פרטי", שהלחין קלינשטיין למילים של אהוד מנור.

בשנת 1987 הוציאה ריטה את האלבום "Breaking Those Walls", אשר כלל גרסאות באנגלית לשירי אלבומה הראשון, בנוסף לחידוש לשירם של להקת פוליס "Roxanne". האלבום הופץ בישראל ובאירופה. האלבום לא עמד בציפיות הגבוהות, אך לפי דיווחי "הליקון", הוא נמכר בכ-40,000 עותקים והגיע למעמד אלבום פלטינה. האלבום כלל גם שני שירים חדשים, את שיר הנושא ואת "Mirror of Love", שתורגם מאוחר יותר לעברית על ידי יעקב גלעד, והפך ל"נוצה ברוח".

במרץ 1988 הוציאה את אלבומה העברי השני, "ימי התום", בהפקה של קלינשטיין ובעיבודים של קלינשטיין, אלון הלל, נאור דיין ובנצי גפני. קלינשטיין גם הלחין את רוב שירי האלבום, שבו נכללו להיטים כ"בוא" שכתבה מירי פיגנבוים, "עטוף ברחמים" שכתב אהוד בנאי, "אני חיה לי מיום ליום" שכתב חנוך לוין וביצעה במקור תיקי דיין בלחן שונה, "הנסיכה והרוח" שכתב עלי מוהר והלחין יהודה פוליקר, "ימי התום" שכתבה צרויה להב, "כמו בתמונה" שכתב אברהם חלפי, "תחת ירח ערבי"‏[1] שכתב פנחס שדה ו"חברה" שכתבה ריטה עצמה. גם "ימי התום" זכה להצלחה גדולה, והגיע למעמד אלבום זהב תוך יומיים. בסך הכל נמכרו ממנו כ-120,000 עותקים. בשנת 1989 זכתה ריטה בפעם השנייה בתואר זמרת השנה.

לאחר הוצאת "ימי התום" יצאה ריטה לסיבוב הופעות, שבמהלכו הקליטה את השיר "מחול מטורף" שכתבה מירי פיגנבוים. השיר הפך ללהיט, אבל יצא רק על גבי תקליט שדרים ולא נכלל באף אחד מאלבומיה חוץ מהאוסף שיצא לה בעתיד. בשנת 1989 השתתפה בסרט הקולנוע "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" לצידו של יוסי פולק, עליו זכתה בתואר "שחקנית השנה" בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע. בסוף השנה השתתפה פעם נוספת במופע לילדים "הפסטיבל", בו שרה את השיר "כובע קסמים" שהלחין קלינשטיין למילותיה של לאה גולדברג.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 לא התקיימה תחרות הקדם אירוויזיון, וריטה נשלחה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה ביוגוסלביה, עם השיר "שרה ברחובות" שהלחין קלינשטיין למילים של צרויה להב. השיר הגיע למקום ה-18 בלבד בתחרות, אך בישראל זכה להצלחה במצעדי הפזמונים. בסוף השנה השתתפה ריטה בחלק האומנותי של הפסטיגל, בו שרה יחד עם להקת אתניX את השיר "אגדת השמש והירח" שהלחינו זאב נחמה ותמיר קליסקי למילים של אהוד מנור.

בשנת 1991, ריטה שיתפה פעולה עם דודו פישר במופע המוזיקלי "קול נדרי" ו"הערב מחזמר". המופע כלל שירים מהמחזמר "קול נדרי" שהולחנו על ידי המלחין הבינלאומי לאלו שיפרין, וכן מבחר שירים ממחזות מפורסמים, בהם, "מצחיקונת", "סיפור הפרברים" ועוד. "הערב מחזמר" תועד על גבי אלבום באותו שם.

בשנת 1992 השתתפה ריטה בהצגה "אילוף הסוררת" בתיאטרון באר שבע ובהצגת המופת האמריקאית "חתולה על גג פח לוהט" מאת טנסי וויליאמס, בתיאטרון הבימה. ריטה גילמה את דמותה של גיבורת ההצגה, מגי, לצידם של השחקנים יוסי פולק וברוך דרור. באותה שנה זוכה ריטה בתואר "תפוח הזהב" לזמרת השנה מטעם רשות השידור. עוד באותה שנה עבדה ריטה על אלבום שלישי, בהפקת קלינשטיין. ממנו יצאו שני תקליטי שדרים לחניו של קלינשטיין לשירים "חזיון מקומי" (למילים של אהוד מנור) ו"תחנה של זמן" (למילים של אסתר שמיר), אך האלבום נגנז ושיריו הופיעו מאוחר יותר על גבי אלבום אחר של ריטה. שיר נוסף שהוקלט לאלבום הוא "אני בחורה פשוטה", שכתב מאיר גולדברג והלחין עובד אפרת, אבל נפסל על ידי מפיקיה מסיבה לא ידועה ולא יצא מעולם. אפרים שמיר כלל באלבומו השני מאותה שנה את השיר, ששמו שונה ל"אני אוהב נשים" ועם מילים חדשות, גם הן של גולדברג (גם המילים החדשות עוררו סערה מאחר שהן מרמזות לטרנסג'נדריות).

בשנת 1993 יצא באירופה, בעיקר בצרפת ובבלגיה, סינגל השיר "רוקסן" בביצועה של ריטה וכבש את מצעדי הפזמונים למשך זמן ניכר. הסינגל זכה גם להצלחה קופתית מרשימה ונמכר שם ב-140,000 עותקים. השיר היה למעשה סנונית ראשונה מאלבום נוסף ושני באנגלית שהיה אמור לצאת בחו"ל, שש שנים לאחר צאת האלבום "Breaking Those Walls". בתחילת 1994 גם תוכנן לצאת תקליטון שדרים, אך לבסוף האלבום נגנז. בכתבה במגזין "מעריב לנוער", שפורסמה לפני גניזתו של התקליט, סיפרה ריטה כי במקביל אספה חומר לאלבום חדש בעברית, ושהתוצאה מכך היא שההקלטה של האלבום באנגלית עיכבה את העבודה על האלבום העברי (וגם הפריעה לעבודה בין לבין), ולכן הרעיון לתקליט החדש בחו"ל נגנז.

באותה שנה, עבדה ריטה על אלבום נוסף בעברית, "ערים בלילה", שהיה בסגנון מזרחי, אך גם הוא נגנז ולא יצא ממנו אפילו שיר אחד. בסוף אותה שנה, שש שנים לאחר אלבומה הקודם, חזרה ריטה עם אלבומה השלישי, "אהבה גדולה", שלמעשה היה האלבום העברי שהוקלט במקביל לאלבום הגנוז באנגלית, והחליף את האלבום "ערים בלילה". לראשונה לא היה קלינשטיין המלחין העיקרי באלבום, והלחין בו רק חמישה שירים. בין הכותבים והמלחינים היו יעקב רוטבליט, ערן צור, רחל שפירא, שלום חנוך ושלמה ארצי. על העיבודים היו אחראיים משה לוי ונאור דיין, עם הפקה מוזיקלית של לואי להב. גם אלבום זה נחל הצלחה גדולה, והכיל להיטים רבים, כ"ערב כחול עמוק" שכתב מאיר אריאל והלחין שלמה יידוב, "האם אתה מאושר" שהלחין שלמה ארצי למילים של אריאנה הרן הכהן,"אהבה גדולה" שכתב יעקב רוטבליט ו"ציפור זרה" שכתבה רחל שפירא והלחין ערן צור, השיר "ציפור זרה" לווה בקליפ רב השראה בבימויו של יריב גבר, שעלות הפקתו הגיעה כמעט למאה אלף דולרים, יותר מכל קליפ אחר שהופק אי פעם בישראל. הקליפ זכה בערוץ MTV בתואר הווידאו קליפ הזר הטוב ביותר של השנה. האלבום כלל גרסת כיסוי לשירם של הברירה הטבעית "ילדים זה שמחה", בביצוע שהפך למוכר לא פחות מהמקורי. "אהבה גדולה" שהיה אלבום יקר מאוד בהפקתו שיחזר את הצלחת שני האלבומים הראשונים, ונמכר ב-160,000 עותקים. בעקבות האלבום יצאה ריטה לסיבוב הופעות מצליח שנמשך כארבע שנים. בשנת 1994 זכתה פעם נוספת בפרס "תפוח הזהב" לזמרת השנה. אגב, סמל השם "ריטה", אשר מופיע על גבי עטיפת האלבום, יופיע בחלק מאלבומיה הבאים.

בשנת 1995 השתתפה ריטה בדיבוב סרט האנימציה "פוקהונטס" של חברת וולט דיסני, בו דיבבה את הדמות הראשית כמחווה לבתה הבכורה, משי. ריטה שרה את רוב שירי פסקול הסרט, הבולטים שבהם "צבעי הרוח" ו"שם מעבר לנהר".

בשנת 1996 סיכמה חברת הליקון עשר שנים לפעילותה של ריטה באלבום האוסף "תחנות בזמן", שכלל שירים שלא הופיעו באלבומיה הקודמים, כ"מחול מטורף", "חזיון מקומי", "שרה ברחובות", "אל תפחד" מתוך הסרט "שירת הסירנה", "אגדת השמש והירח", חידוש לשירה של ג'וזי כץ "תני לי להחליט" מתוך פסטיגל 1994 ועוד. האלבום כלל גם שלושה שירים חדשים: "עד שתעזוב" שכתבה בעצמה, "ארץ מולדת" שכתב יהונתן גפן, אותו הקליטה בשנת 1987 ולא פרסמה אותו, ו"הולכת אליך" שכתב מאיר אריאל והלחין קלינשטיין עם זאב נחמה ותמיר קליסקי. האלבום הצליח מאוד ומכר למעלה מ-150,000 עותקים. באותה שנה השתתפה ריטה בדואט בשיר הנושא של אלבומו של שלמה ארצי "שניים". השיר היה ללהיט גדול, וזכה בתואר שיר השנה ברשת ג', בעוד ארצי זכה בתואר זמר השנה וריטה בתואר זמרת השנה.

ריטה שרה את התקווה במופע פעמוני היובל בגבעת רם, ירושלים, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998

בשנת 1998, בחגיגת "פעמוני היובל" לציון יובל להקמתה של מדינת ישראל, נבחרה ריטה לשיר את ההמנון הלאומי של ישראל "התקווה", אולם פרסומים על הכוונה לשלם לה 70,000 ש"ח עבור ביצוע ההמנון עוררו ביקורת קשה. ריטה נפגעה מהביקורת הזו והחליטה לפרוש מהחגיגות. לבסוף, הצליח ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לשכנעה לחזור בה בשיחת טלפון אישית, ואת הכסף שקיבלה הודיעה שתתרום לצדקה.‏[2]

בשנת 1999 הוציאה ריטה אלבום כפול בשם "תפתח חלון", אלבום זה הוא היקר ביותר של ריטה מבחינת תקציב ההפקה ועלותו הגיע לכמיליון דולר. תהליך הכנתו היה מורכב, תחילה בשל ההקפדה המיוחדת על איסוף ובחירת הטקטסים ולאחר מכן, בעבודה האולפנית שנמשכה כשנה וחצי. אלבום זה זכה גם הוא להצלחה גדולה כאשר 20,000 עותקים ממנו נמכרו בתוך 24 שעות מרגע שחרורו לחנויות ובתוך חודשים ספורים מכר יותר מ-85,000 עותקים, הישג מאוד נדיר. את שירי האלבום עיבדו משה לוי ולואי להב, ופרט לרמי קלינשטיין השתתפו בלחנים גם אתי אנקרי, אסתר שמיר, לאה שבת ושלמה ארצי. שיר הנושא של האלבום, שכתבה ריטה והלחין קלינשטיין, היה למצליח ביותר מתוכו. פרט לו בלטו גם השירים "או שכן, או שלא" שכתבה עירית לינור, "המכתב הראשון" שכתב יאיר לפיד ו"לא יודעת מה עובר לך בראש", שכתב שלמה ארצי והתפרסם כאשר ביצע אותו בעצמו בדואט עם יעל דקלבאום כעבור שנה. האלבום כלל שני דואטים עם קלינשטיין, "בערב יום העצמאות" ו"זמן", וכמו כן מספר שירים מתורגמים, מפרסית (שפת אמה של ריטה), מפורטוגזית ומספרדית. ריטה חיזקה את הצלחתו של האלבום כאשר חזרה לסיבוב הופעות שתוכנן מראש לחמש עשרה הופעות בלבד בשל הריונה השני. במקביל להופעות, הוקרן בערוץ 2 סרט דוקומנטארי על חייה של ריטה, "חודאדד", בהפקת שלמה פז ויעל בראון ובבימויה של שירי שחר.

ריטה בהופעה בירושלים

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוציאה ריטה את אלבומה השני באנגלית, "Time for Peace", בעיבודים והפקה מוזיקלית של קוראדו רוסטיצ'י האיטלקי שעבד בין היתר עם ויטני יוסטון, אלטון ג'ון, ג'ורג' מייקל ורבים אחרים, האלבום הופץ בהשקה מיוחדת בצרפת בלבד ולאחר כמה חודשים החלה מכירתו גם בישראל. עד היום נמכר האלבום בכ-28,000 עותקים, מהם כשליש בישראל. באותה שנה שרה את השיר "תגיד את זה" עם קלינשטיין, שהיה לשיר הנושא של אלבומו.

בשנת 2001 יצאו ריטה ורמי לסיבוב הופעות מצליח, מתוכו יצאו לרדיו כסינגלים הגרסאות החדשות ל"ימי התום" ו"שביל הבריחה". סיבוב ההופעות תועד על גבי אלבום כפול שיצא באוגוסט 2001 ומכיל 24 שירים שהוקלטו בערב אחד, "המופע המשותף" כלל עיבודים חדשים למיטב להיטיהם של רמי וריטה וכן גרסה עברית של נעמי שמר לשירו המפורסם של ז'ק ברל, "אל תלכי מכאן", האלבום זכה להצלחה גדולה ועד היום נמכרו ממנו למעלה מ-150,000 עותקים.

בהמשך השנה הופיעה ריטה עם התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של אשר פיש ב"קונצ'רטו לריטה ולתזמורת". לראשונה יצאה ריטה במופע המבוסס על רפרטואר קלאסי, שכלל בעיקר אריות ושירים קלאסיים של פוצ'יני, ביזה וגרשווין, לצד עיבודים סימפוניים ללהיטים מוכרים. עד היום ממשיכה ריטה להופיע במתכונת זו במספר הופעות מצומצם ביותר, בארץ ובעולם. בשנת 2001, ריטה גם התארחה באלבומו של יוסי בנאי "לאט", בדואט "ציור של אהבה", שכתב רפי קינן והלחין יונתן בר גיורא.

בשנת 2002 ריטה הופיעה במופע אינטימי וקטן, "ריטה והפסנתר" במסגרת "פסטיבל הפסנתר". המופעים נערכו במרכז ענב לתרבות שבתל אביב. לריטה, שמאז ראשית דרכה הופיעה רק באולמות והיכלי ענק הייתה זו ההתנסות הראשונה מול קהל קטן ובהרכב נגנים כה מצומצם.

במרץ 2003 הוציאה ריטה את האלבום "חמצן". האלבום הצליח פחות מקודמיו, ואף על פי שהגיע למעמד אלבום זהב עם מכירות של כ-30,000 עותקים, היה לאלבום הפחות נמכר מאלבומיה של ריטה, וזכה בעיקר לביקורות פושרות מצד המבקרים. השיר המצליח ביותר באלבום היה "לאלף נמר", שכתבה צרויה להב והלחין קלינשטיין. פרט לו בלטו גם "מלבד אהבה" שכתבה להב, "תשקר לי" שהלחין ארקדי דוכין למילים של ריטה ו"אתה בכל זאת" ("עלית לי בזיכרון") שכתב מאיר אריאל, וזכה להצלחה מחודשת כשבוצע כעבור שנה על ידי דודו טסה. בין כותבי האלבום נכללו גם מוזיקאי רוק ופופ, כדוכין, אביב גפן, שלמה ארצי ומיקה קרני. את השירים עיבדו קלינשטיין, אבי סינגולדה וטל פורר. בעקבות אלבום זה יצאה ריטה לסיבוב הופעות תחת השם "ריטה ההופעה - Live 2003". סיבוב ההופעות התקיים במהלך 2003 ושנת 2004 והסתיים באוגוסט 2004. במופע, שנשא אופי יותר אנרגטי עם צוות רקדנים, ריטה ביצעה שירים מאלבומה האחרון "חמצן" לצד מיטב להיטיה.

בשנת 2004 יצאה גרסת הדי.וי.די לקלטת המצליחה של המופע "אהבה גדולה" מ-1998. באותה שנה גם הקליטה עם עברי לידר גרסה חדשה לשיר "סינדרלה רוקפלה" של אסתר עופרים, עבור פסקול הסרט "ללכת על המים".

באותה שנה השתתפה במופע הצדעה לנעמי שמר, שם הייתה הזמרת שולי נתן מעורבת שלא בטובתה בשערוריה זוטא. מפיק המופע דודו אלהרר החליט שלא להזמין את נתן והעדיף שריטה תשיר את "ירושלים של זהב", להיטה הגדול ביותר של נתן. החלטה זו גררה תגובות רבות נגדו, הן מצד משתתפי המופע והן מצד הקהל האוהד של נתן. אלהרר התחרט לבסוף, הזמין את נתן כדי שתבצע את השיר, ונתן לריטה שיר אחר.

בהמשך אותה שנה התקיימה הצגת הבכורה של "שיקגו", אחד השלאגרים הגדולים בהיסטוריה של ברודוואי. ריטה גילמה את תפקידה של רוקסי הארט וזכתה לשבחים רבים. המחזמר עלה לארבעים הצגות בלבד בתיאטרון בית ליסין ובמשכן לאומנויות הבמה וזכה להצלחה גדולה.

בשנת 2005 יצאה ריטה ל"מופע חורף", מעין "המשך" למופע "ריטה והפסנתר". אלא שהפעם הצוות המוזיקלי הורחב ללהקה בת 4 נגנים. קלינשטיין הפיק מוזיקלית. המופע נשא אופי חורפי מעודן שעיקר כוחו היה במפגש הקרוב עם הקהל. הרפרטואר כלל שירים רבים שנאספו במהלך השנים יחד עם ביצוע מיוחד ל"ירושלים של זהב" של נעמי שמר.

בחודש יולי 2006 העלתה ריטה מופע ראשון מסוגו בארץ, חסר תקדים בהפקתו ובקנה מידה בינלאומי, בהשראת מופעי הענק בלאס וגאס, בשם "One" ("אחד") בגני התערוכה בתל אביב במתחם שהוקם במיוחד כדי להכיל את כל מורכבות המופע שרץ במשך חודש. המופע הסתיים ב-9 באוגוסט 2006 ובסך הכל צפו בו כ-100,000 אנשים. המופע בוים על ידי חנוך רוזן, הושקעו בו כעשרים מיליון שקלים והוא כלל במות מתרוממות, במה משוכללת הכוללת מסכי ערפל, מסכי מים, מנופי נשיאה, אימאג'ים תלת ממדיים, קרני לייזר, להביורי אש, במות משופעות, 40 רקדנים, אקרובטים ושחקנים. על המופע זכתה ריטה בתואר "אשת השנה בבמה" ב"טקס אנשי השנה" של קשת. הוא אף תועד על גבי DVD ואלבום שיצאו באותה שנה.

בתחילת שנת 2007 יצאה ריטה לסיבובי הופעות בצרפת ובישראל בשם "ריטה בהיכל", אשר זכו להצלחה גדולה. בפברואר 2007 נפרדה מנעמי אלשייך, מנהלתה האישית, שעבדה איתה ועם קלינשטיין במשך 20 שנה. בתחילת 2007 פרץ סכסוך בין ריטה ורמי ובין חברת "הליקון", והשניים החליטו להפסיק את התקשרותם עם "הליקון" ולעבור לחברת "הד ארצי".‏[3]

ריטה במהלך הופעה בירושלים

בינואר 2008 הוציאה ריטה את האלבום "רמזים", בהפקתו המוזיקלית של עברי לידר. האלבום יצא אחרי שנה קשה לריטה, שכללה פרידה מחברת התקליטים "הליקון" וכן פרידה מתוקשרת מבעלה רמי. עם צאתו של האלבום התראיינה ריטה בספיישל מיוחד בערוץ השני, בו היא דיברה בגילוי לב נדיר על אחת השנים הטעונות בחייה, הראיון זכה לנתוני רייטינג גבוהים. האלבום "רמזים" התאפיין בקו שקט, מאופק ועדין שלא אפיין את תקליטיה הקודמים. כסינגלים ראשונים יצאו השירים "אני גרה מול המים" שכתב יוסי בנאי והלחינה ענבל סמדר, "אחרי שאהב" שהלחין קלינשטיין למילים של יהונתן גפן, "הפעם" שכתב והלחין לידר, ו"מחכה" שהלחין עידן רייכל למילים שלה. "מחכה" זכה להצלחה גדולה והיה תקופה ארוכה השיר המושמע בישראל ועמד בראש כל מצעדי תחנות הרדיו, בהמשך יצאו גם "האם היית" שהלחין קלינשטיין למילים של נועה גולנדסקי, "סוף העונה" שכתבו אלי מורנו ועילי בוטנר ו"היינו גדולים" שכתבה רחל שביט והלחין קלינשטיין. בתוך שבועיים בלבד הגיע האלבום למעמד אלבום זהב וכחודשיים מרגע צאתו הגיע למעמד אלבום פלטינה עם מכירות של למעלה מ-50,000 עותקים, נתון נדיר לתעשיית המוזיקה הישראלית של השנים האחרונות. האלבום לווה בסיבוב הופעות גדול ומצליח שכלל יותר ממאה הופעות בכל רחבי הארץ.

במאי 2008, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל, נבחרה ריטה לזמרת השישים בהצבעה שערכה זכיינית ערוץ 2, "קשת". ביולי 2008 במסגרת תוכנית סיום העונה של חדשות הבידור Y בעשר, הוכתרה ריטה כאשת השנה בעקבות ההצלחה הגדולה והשינוי בחייה האישיים והמוזיקליים. בסוף אותה שנה נבחרה ריטה לזמרת השנה בארבעה מצעדי תחנות רדיו שונים. כמו כן, פורסם כי "רמזים" הוא האלבום הנמכר ביותר בישראל בשנת 2008 ושהיא האמן המושמע ביותר ברדיו בישראל בשנת תשס"ח.‏[4]

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2010, הופיעה ריטה מול ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, בארוחת חגיגית שנערכה לרגל ביקורו בישראל במשכן הנשיא פרס. ריטה שרה את ביצועה המוכר לשירו של ביאליק, "הכניסיני תחת כנפך" ואריה באיטלקית, "הצוענייה".

ביוני 2010 יצא לאור ספר ילדים שכתבה, "הלב של שירז".‏[5] באותה שנה הקליטה ריטה עם עילי בוטנר את השיר "קול זיכרון חוזר", שאת מילותיו כתבה בשיתוף עם בוטנר. השיר נכלל באלבומו של בוטנר "עילי בוטנר".

ריטה השתתפה בפסטיגל 2010, "לילה מטורף בפסטיגל".

בספטמבר 2011 זכתה ריטה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הקצרים בסן פרנסיסקו על הופעתה בסרט "בן חוזר הביתה".

בסוף השנה הוציאה ריטה את אלבומה "השמחות שלי", בהפקת רן אלמליח ועמי רייס מלהקת "כנסיית השכל". האלבום מאופיין במוזיקה פרסית ומחבר את ריטה לשורשיה המשפחתיים והשירים אותם שמעה בילדותה. ב-2012 זכה האלבום בתואר אלבום זהב לאחר שמכר יותר מ-20 אלף עותקים.‏[6] עותקים פיראטיים של האלבום ושל השירים שבו זכו לפופולריות רבה באיראן.‏[7]

ב-8 בפברואר 2013 יצא סינגל חדש של ריטה, הנקרא "מים צלולים", שיר אותו כתבה ריטה ללחן של עינן פרל.‏[8]

ב-5 במרץ 2013 הופיעה ריטה במופע בן כשעה בשם "מנגינות למען השלום" בבניין האו"ם שבניו יורק אל מול מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, שנתן את ברכתו למופע וקהל הנציגים, בהם גם כאלו שבדרך כלל אינם אוהדי ישראל, שהריעו לריטה. ריטה שרה בשלוש שפות באותה הופעה: פרסית, עברית ואנגלית.‏[9]

ב-21 במרץ 2013 הופיעה ריטה בארוחת הערב הממלכתית במשכן הנשיא שמעון פרס בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, שם שרה את "ירושלים של זהב".

החל בשנת 2013, ריטה שופטת בתוכנית הריאלטי "הכוכב הבא", שמהווה המשך לתוכנית "כוכב נולד".

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטה נולדה בטהראן, בירת איראן. היא עלתה לישראל ב-1970, כשהייתה בת שמונה, ובילדותה התגוררה ברמת השרון. בשנת 1979 פגשה לראשונה את רמי קלינשטיין. השניים נפגשו בעיר הנוער כשקלינשטיין, אז נער בן שש עשרה, הופיע עם חבר על במה קטנה וריטה, בת השבע עשרה, הייתה בקהל. השניים הפכו לזוג ולשותפים בעשייה המוזיקלית. בשנת 1988 נישא הזוג,‏[10],‏[11] לאחר 9 שנות חברות. בשנת 1992 נולדה בתם הבכורה משי, וב-2001 נולדה בתם השנייה, נועם. בספטמבר 2007, פורסם‏[12] כי השניים נפרדו. לירז צ'רכי היא בת אחותה הבכורה.

רשימת אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ריטה - 1986 - פלטינה משולשת (מעל 150,000 עותקים)
  2. Breaking Those Walls‏ - 1987 - פלטינה (40,000 עותקים)
  3. ימי התום - 1988 - פלטינה משולשת (120,000 עותקים)
  4. אהבה גדולה - 1994 - פלטינה מרובעת (160,000 עותקים)
  5. פוקהונטס - 1995 - פסקול הסרט העברי
  6. תחנות בזמן - 1996 - פלטינה משולשת (מעל 150,000 עותקים)
  7. תפתח חלון - 1999 - פלטינה כפולה (85,000 עותקים)
  8. Time for Peace‏ - 2000 - זהב (28,000 עותקים)
  9. ריטה רמי - המופע המשותף - 2001 - פלטינה משולשת (מעל 150,000 עותקים)
  10. חמצן - 2003 - זהב (30,000 עותקים)
  11. ONE - דיסק המופע - 2007 - זהב (20,000 עותקים)
  12. רמזים - 2008 - פלטינה (50,000+ עותקים)
  13. השמחות שלי (אלבום בפרסית) - 2011 - זהב (מעל 20,000 עותקים)

וידאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אהבה גדולה - שנת 1998, קלטת וידאו
  2. אהבה גדולה - שנת 2004, DVD
  3. "ONE" - שנת 2006, DVD

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכלל רק במהדורת הדיסק של האלבום
  2. ^ יניב חלילי, חלפו ימי התום, באתר ynet‏, 10 באפריל 2003
  3. ^ אור ברנע, ריטה ורמי חתמו בהד ארצי, באתר ynet‏, 30 ביולי 2007
  4. ^ ידיעה באתר MOOMA
  5. ^ טל פרי, ‏ריטה משיקה ספר ילדים: "אני מנסה הרבה דברים חדשים", באתר גלובס, 1 ביוני 2010
  6. ^ אסף נבו, ‏גם בפרסית ריטה שווה זהב, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בינואר 2012‏
  7. ^ כתבה בוול סטריט ג'ורנל, 3 ביוני 2012
  8. ^ אסף נבו, ‏ריטה בשיר ראשון מאלבום חדש: "מים צלולים", באתר ‏mako‏‏, ‏8 בפברואר 2013‏
  9. ^ חמי שלוהערב המופלא של ריטה באו"ם, באתר הארץ, 6 במרץ 2013‬
  10. ^ ערן סויסה, אחרי כמעט 30 שנה: רמי וריטה נפרדים, באתר nrg‏, 3 בספטמבר 2007
  11. ^ חיים אתגר, רמי וריטה נפרדים, באתר נענע 10, 3 בספטמבר 2007
  12. ^ עומר כרמון, אחרי 30 שנה - רמי וריטה נפרדים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 3 בספטמבר 2007