רצח משפחת גצלר
רצח משפחת גצלר היה מקרה של רצח והתאבדות שזעזע את מדינת ישראל בשנת 1959, ושנחשב למקרה רצח של בני משפחה הראשון בישראל.
שכונת נווה מגן ברמת השרון הוקמה ב-1955 והתיישבו בה קצינים משוחררי הצבא הבריטי וצה"ל, ובהם חיים בר-לב ועזר ויצמן. הבתים היו חד ודו-משפחתיים צמודי קרקע. כאן התיישב רב-סרן יהודה גצלר עם משפחתו. אשתו, חנה, הייתה גרפיקאית ומאיירת שאיירה ספרי ילדים וכן את ההגדה של פסח[1][2]. לזוג היו ארבעה ילדים: יהודית בת 15, יעל בת 13, יגאל בן 10 ויובל בן 7 וחצי.[3]
יהודה גצלר, בן 52, הקים לאחר שחרורו מצה"ל חברת פרסום בה השקיע את כל כספי הפיצויים שקיבל וגם לווה מאנשים פרטיים. החברה קרסה וגצלר שקע בחובות כבדים, דבר שכנראה היה סיבה לפעולה הקיצונית שהחליט לבצע.
גצלר שכנע את שכנו להשאיל לו אקדח 0.22 אינץ' עם כ-6 כדורים, לכאורה כדי להרוג עכבר שפלש לביתו. בליל 1 באפריל 1959 (כ"ב באדר ב' תשי"ט), גצלר דאג שכל הילדים ילכו לישון מוקדם, ואז החל במסע הרצח. תחילה ירה בראשה של אשתו חנה שהייתה בת 45, אחר כך נכנס לחדר הילדות והרג את יהודית ויעל, ואחר כך נכנס לחדר הילדים, הרג את יגאל וירה לעבר הבן הצעיר יובל אך החטיא. מאחר שנשאר לו כדור אחרון, הוא חזר למיטתו והתאבד בכך שירה בראשו.
למחרת בבוקר התעורר יובל וראה את כל בני משפחתו שוכבים כשדם ליד ראשם. הוא התרחץ, התלבש והלך לבית הספר. בסוף היום הוא פנה למורתו וסיפר לה את מה שראה בבית, וכשהתברר שגם אחיו ואחותו לא הגיעו לבית הספר הועברה הידיעה למנהלת שהגיעה איתו במהירות לביתו וראתה את כל בני המשפחה ירויים.
הערכת המשטרה הייתה כי חובותיו של האיש גרמו לו לבצע את הרצח, וכי רק כשל טכני הותיר בחיים את יובל.
המתים כולם נקברו בקבר משותף בבית הקברות הישן ברמת השרון. בהלוויה השתתפו מאות אנשים, וביניהם קציני צה"ל רבים ובהם אל"ם אהרון דורון, שהיה אז ראש מנהל הסגל בצה"ל. הרב יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון, פסק שאפשר לקבור את יהודה גצלר ביחד עם משפחתו היות שבשעת התאבדותו הוא היה בלתי שפוי. על מצבת הקבר המשותף נכתב כי הם "נפטרו".
יובל אומץ על ידי דודו ועבר להתגורר עימו בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל פרת, יהודה גצלר לא רצה ללכת לבד, מעריב, 3 באפריל 1959
- א. זוטא, עדות הילד יובל גצלר, מעריב, 3 באפריל 1959
- משפחת גצלר למנוחת עולם, דבר, 6 באפריל 1959
- הלווית בני משפחת גצלר, חרות, 6 באפריל 1959
- הילד יובל גצלר יסע לדודו בארה"ב, דבר, 10 ביוני 1959
- אלי אלון, רצח משפחת גלצר בשנות ה-50, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תקוה וויינשטוק, האשה שציירה את ה"הגדה", מעריב, 30 במרץ 1953
- ^ מידע על חנה גצלר בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ הילד היחיד שנשאר בחיים, מעריב, 3 באפריל 1959