הלוויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוויה בכפר בהונדורס

הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו. הלוויה נערכת בהתאם למנהגים שונים, התלויים בעיקר בדת, בתרבות ובקהילה של הנפטר ושל קרוביו.

לרוב בהלוויה נוכחים בעיקר חבריו ובני משפחתו של הנפטר. במקרים בהם המנוח הוא איש ציבור או אמן ידוע, או שהמוות אירע בנסיבות השייכות לציבור, כגון של חיילים, פעמים רבות באים להלוויה גם רבים אחרים.

בדרך כלל, קיימים אנשים העוסקים לפרנסתם בקבורת נפטרים או בשריפתם, כגון החברא קדישא בישראל. בתרבויות מסוימות העוסקים במת נחשבים כטמאים במידה זו או אחרת.

הלוויה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויה יהודית בהר הזיתים

לעתים יוצאת ההלוויה מבית הנפטר, ופעמים אחרות היא יוצאת מבית הקברות או מבית הלוויות שיועד למטרה זו. ההלוויה קרויה גם "חסד של אמת". בתהליך הקבורה טומנים באדמה את גופת הנפטר כשהיא עטופה בתכריכים לבנים, כשם שגונזים ספר תורה שנפסל, באשר היא היוותה לפי האמונה הדתית משכן לנשמה נצחית, כחלק מהאמונה בהישארות הנפש ובתחיית המתים. לפי ההלכה, עם סיום הקבורה וסגירת הקבר בעפר - מתחילה האבלות. על פי מנהג ירושלים, אין מלווים צאצאי הנפטר את הוריהם.

סדר ההלוויה והקבורה היהודית כולל מנהגים, ברכות ותפילות, ומשתנה במעט על פי מסורות שונות. ניתן למצוא שתי מסורות עיקריות - הספרדית והאשכנזית:

סדר הלוויה והקבורה על פי מסורת הספרדים:

  • הספד - נאמר בחדר הספדים או ליד הקבר.
  • האבלים אומרים קדיש "על ישראל".
  • אומרים משנת "עקביא בן מהללאל" מפרקי אבות (פרק ג' משנה א') ולאחר מכן סדרת פסוקים מסוימים ("גדל העצה" וכו').
  • אחד מאנשי חברה קדישא אומר קדיש "והוא עתיד".
  • בקשת מחילה מהנפטר/ת.
  • במהלך ההלוויה אומרים לנפטר - את מזמור צ"א בתהילים הנקרא שיר של פגעים, ולנפטרת - את פרק ל"א בספר משלי פסוקים י' - י"א הפותח במילים "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא".
  • בירושלים נוהגים להקיף את מיטת הנפטר 7 פעמים ליד הקבר או בבית.
  • לאחר הורדת המת לקבר אומרים "והוא רחום".
  • אומרים נוסח "צידוק הדין".
  • אומרים את נוסח ההשכבה.
  • האבל מברך "ברוך דיין האמת" ולאחר מכן קורע חולצתו כשהוא מעומד.

סדר ההלוויה והקבורה על פי מסורת האשכנזים:

  • זמן ומקום אמירת ההספד משתנה - ליד בית כנסת בו הנפטר התפלל או בחדר הספדים או ליד הקבר.
  • האבל מברך "ברוך דיין האמת" ולאחר מכן קורעים לו את חולצתו - לילדי הנפטר קורעים בצד שמאל באזור הלב, ולשאר האבלים בצד ימין באותו אזור.
  • בזמן הוצאת ארון הקבורה אומרים "צדק לפניך יהלך וישם לדרך פעמיו".
  • כשארון הקבורה בחוץ אומר את המשנה "עקביא בן מהללאל" מפרקי אבות (אבות ג,א).
  • חברה קדישא אומרים "גדל העצה" (ירמיהו לב,יט).
  • האבלים אומרים קדיש.
  • במהלך הלוויה אומרים לנפטר "שיר של פגעים" ולנפטרת, "אשת חיל".
  • לפני הקבורה אומרים "הילודים למות".
  • אומרים שוב "גדל העצה".
  • עושים הקפות (בימים שבהם לא אומרים תחנון).
  • לאחר ההקפות ממהרים להוריד את הנפטר לקבר מפני כבודו, כדי שלא יתבזה. בזמן הורדת המת לקבר אומר החזן שלוש פעמים "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית" ומסיימים ב"וכיפר אדמתו עמו".
  • מורידים את המת לקבר ולאחר סתימת הגולל אומרים "הצור תמים פועלו" (בימים שאומרים תחנון) והרב או האבלים אומרים קדיש גדול (בימים שלא אומרים תחנון).

הלוויה ממלכתית לאישיות רמת דרג במדינת ישראל נעשית על-פי נוהל חבצלת.

בסיום ההלוויה נהוג שהגברים נעמדים בשתי שורות והאבלים עוברים בין השורות. בזמן שהאבלים עוברים בין השורות אומרים להם הנוכחים "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד". עם סיום ההלוויה חלים דיני השבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מצוות ומנהגים יהודיים
הלכהתרי"ג מצוותמשפט עבריתפילהלימוד תורהצדקהגמילות חסדיםשמע ישראל
משפחה: ברית מילהפדיון הבןזבד הבתבת מצווהבר מצווהחופה וקידושיןטהרת המשפחהמעמד האישה ביהדותצניעות
מוות: הלוויהקבורהאבלותאזכרהקדישחברה קדישא
מגן דוד
P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.