רציחות לול התרנגולות בווינוויל

רציחות לול התרנגולות בווינוויל (באנגלית: Wineville Chicken Coop Murders) היא סדרת חטיפות ורציחות ילדים שאירעה בשנת 1928 בלוס אנג'לס ובמחוז ריברסייד שבקליפורניה, ארצות הברית. הפרשה נודעה ברמה לאומית, ואירועים שקשורים אליה חשפו שחיתות במשטרת לוס אנג'לס.

הרציחות

ב־1926, חטף חוואי בשם גורדון סטיוארט נורת'קוט את האחיין שלו בן ה־14, סאנפורד קלארק, מביתו שבססקצ'ואן, קנדה. הוא לקח אותו לחוותו בווינוויל‏‏ שבמחוז ריברסייד, שם הכה אותו והתעלל בו מינית על בסיס יומי. ב־1928 קיבלה משטרת לוס אנג'לס מידע על המתרחש בחווה, ביקרה שם, ועצרה את קלארק. בחקירתו, טען קלארק שנורת'קוט חטף, התקיף מינית ורצח מספר ילדים, בתמיכת אמו כביכול, שרה לואיז נורת'קוט, שבדיעבד התברר שהיא בכלל סבתו. בנוסף, סיפר קלארק, כי נורת'קוט הכריח אותו להשתתף ברציחות.

בחיפושים ובחפירות שביצעה המשטרה בשטח החווה, שהשתרע על כ־12 דונם, נמצאו חלקי גופות, חפצים אישים של ילדים נעדרים וגרזנים מוכתמים בדם אנושי. קלארק טען כי נורת'קוט השתמש בסיד חי ובאש על מנת להיפטר מהגופות, ואת העצמות שנותרו קבר באדמה. כשקלארק נעצר, גורדון ושרה נורת'קוט נמלטו לארץ מולדתם, קנדה, שם הם נעצרו והוסגרו בחזרה לארצות הברית.

המשפט

תחילה, הודו גורדון ושרה נורת'קוט ברציחות, אך מאוחר יותר חזרו בהם מהודאתם. המשפט החל ב־13 בינואר 1929 והסתיים לאחר 27 ימים ב־8 בפברואר בהרשעתו של גורדון נורת'קוט ברציחתם של שלושה ילדים: ילד מקסיקני לא מזוהה והאחים לואיס ונלסון ווינסלו, בני 12 ו־10 בהתאמה. למרות ההרשעה בשלוש רציחות בלבד, המשטרה האמינה שנורת'קוט אחראי לרציחתם של כ־20 ילדים. כעבור חמישה ימים, ב־13 בפברואר, נידון נורת'קוט למוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב־2 באוקטובר 1930. שרה נורת'קוט הורשעה ברציחתו של וולטר קולינס בן ה־9, ונידונה למאסר עולם, אך היא שוחררה על תנאי לאחר פחות מ־12 שנים.

במהלך המשפט נודע לגורדון כי שרה איננה אמו, אלא למעשה סבתו. שרה העידה כי גורדון הוא תוצאה של גילוי עריות בין בעלה, סירוס ג'ורג' נורת'קוט, לבין בתם, וויניפרד. היא גם ציינה כי בילדותו עבר גורדון התעללות מינית על ידי כל בני משפחתו.

כריסטין קולינס

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו.

כריסטין קולינס (1964-1891) הייתה אמו החד-הורית של וולטר קולינס שנחטף בידי הרוצח גורדון נורת'קוט ב-10 במרץ 1928 בלוס אנג'לס. כעבור חמישה חודשים מסרה לידיה המשטרה ילד אחר בטענה כי זהו בנה. כריסטין לקחה את הילד אליה, אולם המשיכה לטעון כי הוא אינו בנה. לבסוף, ולאחר שאושפזה בידי המשטרה במוסד פסיכיאטרי, נאלצה המשטרה להודות בטעותה.

וולטר קולינס נעלם ב-10 במרץ 1928. היעלמותו עוררה תשומת לב רבה בציבור ובאמצעי התקשורת. מאמצי משטרת לוס אנג'לס לאתר אותו עלו בתוהו, והביאו למשטרה יחסי ציבור שליליים, ולחץ ציבורי לפענח את התיק.

כעבור חמישה חודשים, נמצא על ידי המשטרה בעיר דקאלב ילד שהצהיר שהוא וולטר קולינס. המשטרה הביאה אותו ללוס אנג'לס ומסרה אותו לכריסטין באומרה שזהו בנה, כאשר אירוע האיחוד בין האם ו"בנה", בחסות משטרת לוס אנג'לס, מצולם על ידי אמצעי התקשורת. כריסטין טענה מהתחלה שזה אינו בנה. אולם קצין המשטרה, קפטן (דרגה המקבילה לפקד) ג'. ג'. ג'ונס, שהיה אחראי על התיק, שיכנע אותה "לקחת אותו למספר שבועות לניסיון" והיא הסכימה לקחת אותו אליה הביתה.

כעבור שלושה שבועות התייצבה כריסטין בתחנת המשטרה, וחזרה בפני קפטן ג'ונס על טענתה שזה אינו בנה, וכן דרשה ממנו שימשיכו לחפש את בנה הנעדר. על אף היותה מצוידת באישור מרופא שיניים על כך שהילד אינו וולטר, קפטן ג'ונס שלח אותה למחלקה פסיכיאטרית סגורה, על פי נוהל שכונה "קוד 12", בו השתמשה משטרת לוס אנג'לס על מנת לאשפז אנשים שגרמו לה קשיים או מבוכה.

בזמן מאסרה של כריסטין, תחקר ג'ונס את הנער בן ה-12 שהודה שהוא אינו וולטר כי אם ארתור האצ'ינס, שברח מביתו באילינוי. קודם לכך, פגש האצ'ינס בפונדק דרכים באדם שסיפר לו על כך שהוא דומה לוולטר קולינס הנעדר, ואז הגה האצ'ינס את התוכנית להתחזות לוולטר. המניע של האצ'ינס היה להגיע להוליווד, כך שהוא יוכל לפגוש בשחקן הנערץ עליו טום מיקס.

כריסטין קולינס שוחררה מהמוסד הפסיכיאטרי עשרה ימים לאחר וידויו של האצ'ינס שהוא אינו בנה. היא הגישה תביעה נגד משטרת לוס אנג'לס שגרמה בסופו של דבר להשעייתם של קפטן ג'ונס ושל מפקד משטרת לוס אנג'לס.

לאחר שזכתה כריסטין בתביעה שהגישה כנגד ג'ונס, הוא חויב לשלם לה 10,800$ שאותם לא שילם מעולם.

מי שגילה למשטרה לבסוף להיכן נעלם וולטר, היה סאנפורד קלארק אחיינו בן ה-15 של הרוצח גורדון נורת'קוט, שגר יחד איתו בחוותו המבודדת, והיה שותפו למעשי החטיפה והרצח. בעקבות הוידוי המחריד של האחיין נתפס הרוצח נורת'קוט. הוא הואשם בסדרה של מעשי חטיפה של ילדים ורציחתם, והוצא להורג בתלייה כעבור שנתיים. כעבור חמש שנים נוספות נמצא בריא ושלם אחד מהילדים שנחטף על ידיו, ונחשב לאחד מקרבנותיו. בחקירתו התברר שהצליח להימלט מלול התרנגולות הסמוך לביתו של הרוצח, שם היה כלוא יחד עם עוד ילדים חטופים.

העובדה שאותו ילד הצליח להימלט, יחד עם כך שגופתו של וולטר לא נמצאה, נטעו תקווה בלבה של כריסטין קולינס שבנה האבוד וולטר עודנו בחיים, והיא המשיכה לחפש אחריו עד סוף ימיה.

התיעוד האחרון של כריסטין קולינס הוא משנת 1941, כאשר ניסתה לגבות בעזרת בית המשפט העליון סכום בסך 15,562$ שבית המשפט פסק לזכותה מקפטן ג'ונס.

היא מתה ב-8 דצמבר 1964, בגיל 73.

הסרט

סרט הקולנוע ההחלפה שיצא לאקרנים ב־2008, בבימויו של קלינט איסטווד, מבוסס על סיפורה יוצא הדופן של כריסטין קולינס. את התסריט כתב ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי, ואנג'לינה ג'ולי משחקת בתפקיד הראשי את כריסטין קולינס.